'קול אחד'? V15? 'דרכנו'? הכישלון הצורב בבחירות האחרונות לא בלבל את עמותות השמאל, שממשיכות לנסות לבלבל את הציבור.
זוכרים את ארגון V15? כן כן, זה מלפני הבחירות שניסה למכור לכם את ה"פשוט מחליפים" וה"כמה רע פה". למקרה שתהיתם, למרות הכישלון המוחץ, הוא עדיין חי. בדף הפייסבוק שלו תמצאו בימים אלה הזמנות לחוגי בית, מלחמות ב#שודהגז והקרנות מאורגנות של 'מגש הכסף'. הרי גם זה, כמובן, "לא עניין של ימין ושמאל". בחודש ספטמבר האחרון, בראיון ל'הארץ', הסבירו נציגי V15 והשותפים לדרך ולמימון בתנועת 'קול אחד' כי כבר גיבשו אסטרטגיה חדשה לקראת הבחירות הבאות. כך הסבירה פולי ברונשטיין, מנכ"לית 'קול אחד':
הפעם אנחנו מחפשים את האנשים שהם לא איתנו מהסיבות הלא נכונות: מצביעי ליכוד שמקומם במחנה המתון. אנחנו תופסים את הליכוד כמפלגה שהקצינה ימינה והיא קיצונית יותר ממצביעיה. אם נוכל להיפגש פנים אל פנים עם מצביעי הימין הרך נוכל להראות שיש לנו הרבה יותר מה במשותף מאשר מה שמפריד. זה לא קמפיין בחירות. אנחנו מחפשים את הציבור שיכול להתאחד סביב אותם ערכים: מדינה יהודית ודמוקרטית, שתי מדינות כדרך היחידה לשמור על מדינה יהודית שלא רוצה לספח 2.6 מיליון אזרחים בגדה. אנחנו מדברים על צדק חברתי ועל סולידריות חברתית.
ואכן, אתמול זה הגיע: האיחוד המיוחל הרשמי של V15 ו'קול אחד' ל"תנועה פוליטית-אזרחית חדשה": 'דרכנו'. זכרו את השם הזה. מעתה לא עוד להוציא את אדישי השמאל לקלפיות – הפעם מבקשים הפעילים הקדחתניים לפנות ישירות ל"מחנה המתון", אותם אנשים ש"מבינים שאי אפשר להמשיך לעצום את העיניים ולחשוב שהכל יסתדר מעצמו", ולהפציר בהם "לפעול כדי להביא לשינוי. בממשלה, בכנסת, ובעיקר בשטח". הדברים הללו לקוחים מאתר התנועה הטרייה, שכתובתו עדיין זו של V15.
במילים אחרות, מפלגת "רק לא ביבי" ממתגת את עצמה מחדש עם מטרות פוליטיות מוגדרות יותר ושיטת עבודה חדשה. אך אותה הגברת בשינוי אדרת מפספסת, כרגיל, את התמונה הרחבה: ההתנשאות אותה התנשאות, והחתרנות אותה חתרנות. אופייני למדי, אך נראה שממש קשה להם בעמותות השמאל להפנים את הרובד הבסיסי ביותר של הדמוקרטיה ולתת קצת קרדיט לציבור. 985,408 בוחרים אמרו את דברם בקלפי, לא בגלל "הסיבות הלא נכונות" או בגלל שהם לא מבינים מה הם באמת צריכים; להיפך. הם גם קלטו היטב את הבלוף ה"א-מפלגתי" שמאחוריו מתחבאים להם מבחר של פעילים המזוהים עם מפלגות השמאל.
אם זה נראה כמו ברווז
עוד בשנת 2013 חשף לראשונה עדי בן חור מעל דפי אתר זה את זהותם הפוליטית של פעילי תנועת 'קול אחד'. תנועה זו הוקמה בשנת 2002 על-ידי איש העסקים דניאל לובצקי, אותו אחד שמימן גם את V15 ומעתה גם את 'דרכנו'. הטריגר היה משלחת שארגנה התנועה, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, לביקור במוקטעה ברמאללה ומפגש עם הפרטנר אבו מאזן. או כמו שאנחנו קוראים לזה: קידום אג'נדה פוליטית על גבם של ציבור הסטודנטים בישראל.
בתחקיר המקיף חשף בן חור כיצד בשנת 2009, תחת כהונתו של טל הריס כמנכ"ל 'קול אחד', נעשה אבישי ברוורמן, ח"כ מטעם מפלגת העבודה, חבר הנהלה בארגון. יועץ התקשורת של ברוורמן באותה התקופה, נדב גלאון (הבן של), קיבל כשנתיים לאחר מכן את תפקיד האחראי במחלקת קשרי ממשל וחוץ של 'קול אחד'.
הקשרים למפלגת העבודה לא נעצרו שם. באותה תקופה כיהנו בהנהלת 'קול אחד' אסף הלחמי, אחד ממייסדי 'קול אחד' וחבר פעיל במפלגת העבודה; פארה חודורוב, מנכ"ל ארגון יוניצ"ף העולמי בסניף ישראל והיועצת של שמעון פרס בין השנים 2002-1996, בעת ששימש כשר שת"פ אזורי ושר חוץ מטעם המפלגה; קולט אביטל, לשעבר חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה; דוד לפלר, לשעבר מנכ"ל משרד המדע וחבר מפלגת העבודה; אפרים סנה, חבר מפלגת העבודה; וחבר המועצה הציבורית של 'בצלם' ד"ר אלון ליאל, שניסה לרוץ לפריימריז של מפלגת העבודה לכנסת השש-עשרה אך נכשל.
במאי 2012 התמודד טל הריס למשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, ובספטמבר של אותה השנה הוא נבחר לכהן בסניף המפלגה ברעננה. אחרי הבחירות של 2013, הריס, יחד עם רכזת ירושלים של 'קול אחד' מאיה פרץ, עובדים כדי לקדם את שלי יחימוביץ' בפריימריס של העבודה. גם שם הם נכשלו כשבוז'י הרצוג תפס את הכיסא.
בנובמבר של אותה השנה מחליפה לורה טלינובסקי את הריס ומתמנה למנכ"לית 'קול אחד'. גם היא, הפתעה, חברת מפלגת העבודה, ושימשה כדוברת של שלי יחימוביץ' בין השנים 2013-2010. נדב גלאון פרש מתפקידו כאחראי על קשרי ממשל ויחסי ציבור בספטמבר 2013 והוחלף על-ידי רועי נוימן, בעבר דובר אנשי המחאה החברתית – דפני ליף, רגב קונטס וסתיו שפיר (כיום חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה) – ומי ששימש לאחר מכן כעוזר הפרלמנטרי של חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ.
כל זה לא הפריע לנוימן לכתוב בתגובתו לכתבה כי "אנחנו ארגון א-מפלגתי שתמיד עבד עם מפלגות מכל הקשת הפוליטית – ימין שמאל ומרכז". אין מה לומר, משכנע. כשכל הגווארדיה המכובדת הזו מתכנסת לשוחה אחת, אין ספק שניתן להמציא ממנה תנועה "א-מפלגתית".
"את חושבת שאנשים מטומטמים?"
בינואר 2015 פרץ ארגון V15 לתודעה הישראלית עם קמפיין אגרסיבי להחלפת השלטון בישראל. חיש מהר התחוללה סערה סביב סוגיית המימון שלו, שהגיע, כאמור, דרך ארגון 'קול אחד'. התברר כי זה האחרון זכה לפחות למענק אחד ממחלקת המדינה האמריקנית, עובדה שהעלתה חשדות בדבר מעורבות אמריקנית בבחירות בישראל. זה הגיע עד הקונגרס, כאשר הסנטורים טד קרוז ולי זלדין פניה רשמית לנציב רשות המס האמריקנית לפתוח בחקירה ולברר האם העמותה של 'קול אחד' בארה"ב עוסקת בפוליטיקה ובכך מפרה את החוק האמריקני. במקביל, טענה מפלגת הליכוד כי V15 פועל באופן אסור ובניגוד לחוק מימון מפלגות.
החקירות הרשמיות לא צלחו, בעיקר מכיוון שהן פספסו את האמת הפשוטה – עמותות מן הסוג הזה נולדו בדיוק לתוך הוואקום שמאפשר להן להתנהל בעמימות מחד גיסא, ובאופן חוקי מאידך גיסא. אבל השיטה היא אותה שיטה: תמיד יש שם שאיפה נעלה וכללית – "להחליף את השלטון", "זכויות אדם", "צדק חברתי", "של כולנו" וכד'; תמיד יש שם ניסיון לפעול בדרכים פתלתלות כדי לעקוף את רצון הבוחר והדמוקרטיה בסיבוב; ובדרך כלל גם יש שם מימון של מדינות זרות, בצינורות כאלה ואחרים. המטרה תמיד אותה מטרה: לכפות שינוי.
אך שלא כמו במקרים כמו לחימה בטרור, חוקי עבודה ומדיניות הגירה, שם הציבור הכללי פחות מעורב ומשפיע, ונטל המלחמה בחתרנות נופל על כתפי נבחרי הציבור, במקרה של בחירות יש לעם כלי חזק לבטא את דעתו. והוא אכן עשה זאת. העם מבין שאם זה הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז, זה כנראה עמותה חדשה של השמאל. החשדנות האינטואיטיבית הבריאה הזו בדרך כלל מוכיחה את עצמה כנכונה.
בתחילת חודש פברואר 2015 התארחה מנכ"לית 'קול אחד' פולי ברונשטיין באולפנו של ירון לונדון, בניסיון להמציא תירוצים למימון ולפעילות ה"א-מפלגתית" של ארגון V15. השימוש בכסף שקיבל הארגון, הסבירה ברונשטיין, נועד "לחולל שינוי". אבל שינוי בסופו של דבר זה "להפיל את נתניהו", הקשה לונדון, "אין לזה פרוש אחר?". כאשר ברונשטיין המשיכה להתפתל, סיכם לונדון בחדות ובבהירות את לוז העניין: "תגידי, את חושבת שאנשים מטומטמים? אנחנו יכולים לרמות את עצמנו, אנחנו יכולים להצטייד בעורכי דין ערמומיים שיאמרו… זה כמו [במקרה של אהוד] ברק, עם עמותות ברק – בדיוק אותו דבר… חוכמעס".
כמעט שנה עברה מאז, הימין כבר ניצח בבחירות, אך עבור 'קול אחד' ו-V15 – סליחה, 'דרכנו' – דבר לא השתנה. מסתבר שהם עדיין חושבים שאנשים מטומטמים.
הרי עדיף מימון של שלדון והאוונגליסטים.
עדיף קיבעון.
עדיף שמרנות.
רק ביבי.
סליחה. רק לא הלפלפים מהשמאל.
העיקר שיש בטחון ושאין טרור.
מה אתה אומר לא קשור.
זו לא שאלה של מה עדיף – זה או זה, אלא שאלה של שקיפות. אם זו עמותת שמאל או ארגון שמאל, והמטרה היא להעיף את ביבי, זו מטרה לגיטימית לארגון לגיטימי. רק שלא יעטפו לנו את זה במכבסת מילים של ארגון א-מפלגתי. שיגידו בפירוש שזה ארגון שמאל.
אותו סיפור עם 'ארגוני זכויות אדם', שהם בפועל פרו-פלסטיניים ופוסט-ציונים.
מעבר למה שגלעד כתב, יש את העניין של מעורבות הממשל האמריקאי בפוליטיקה בישראל, שזה דבר שאין לו שום הצדקה. במיוחד בגלל שהאנשים שעומדים מאחורי העמותות הפיקטיביות האלה ואשר הם מקור המימון של כל זה, לאנשים האלה יש אג'נדות מסוכנות. וזה יכול להגיע לפעמים לדיעות קיצוניות של ממש. למשל יש ארגון אמריקאי "קול יהודי לשלום", שדוגל בהשמדת ישראל, שאני לא אתפלא אם יתגלה יום אחד קשר בינו לבין "קול אחד" או משהו דומה.
נחמיה בדול עדיף רצון הציבור לא?
הציבור בחר ואתם כמו בולשביקים מנסים לעשות הפיכה חתרנית תחת שלטון מכהן, אני תמה אם השלב הבא יהיה חיילים שלכם ברחובות עם רובים מכריחים את העם לבחור בזה שהחליט להשאיר את נתניהו מאוחדת
לפי האחיזה האמריקאית בצמרת צהל זה אפשרי.
מה שאתה אומר לא קשור.
זו לא שאלה של מה עדיף – זה או זה, אלא שאלה של שקיפות. אם זו עמותת שמאל או ארגון שמאל, והמטרה היא להעיף את ביבי, זו מטרה לגיטימית לארגון לגיטימי. רק שלא יעטפו לנו את זה במכבסת מילים של ארגון א-מפלגתי. שיגידו בפירוש שזה ארגון שמאל.
אותו סיפור עם 'ארגוני זכויות אדם', שהם בפועל פרו-פלסטיניים ופוסט-ציונים.
זה דוקא חיובי
הרי סיכוי לנצח אין להם. אז אנחנו רק מרוויחים
משלם המיסים האמריקאי מממן תקציבים לעובדים ישראלים (שמשלמים מס הכנסה בארץ)
הימין לא נרדם בשמירה כי מוצבת לו אלטרנטיבה נשכנית.
וכך אנחנו מרווויחים גם תקציב שמוזרם לפה וגם מנגנון שמבטיח שהימין לא יתנוון.
הנאה לקרוא את דבריך. תודה.
עלית על משהו. אז אולי גם אנחנו נוכל קצת לינוק מהעטין האמריקאי. נציג את עצמינו כמי שמציבים אלטרנטיבה נשכנית לשמאל ומונעים מהם להתנוון. אנחנו חיוניים לקיומו של השמאל! לעזאזל, לפחות שישלמו גם לנו כמה פרוטות כי הימנים האלה קמצנים שאין לתאר
אותה גברת בשינוי גברת, אותם אלה מקפיין מV15 אלה אותם אנשים מקפיין מ"לא לתת" אותם אלה מהליכודניקים החדשים….
30 שנה השמאל ממן קבוצות ועמותות להחלפת שלטון לאומי,
השמאלנים נשארו אותם זייפנים שמתחפשים והים נשאר אותו הים….
המאמר הזכיר לי אמירה המיוחסת לסטלין: 'האנשים שמצביעים בבחירות לא קובעים כלום. האנשים שסופרים את הקולות הם אלו שקובעים את התוצאה'. מעניין מה במאמר הזכיר לי את האימרה הזו
בקיצור, ארגון שמאלני קיצוני מנסה לגנוב את הקולות שלנו ולהפיל בדרכי מרמה ממשלה בישראל
סליחה, אבל הם לא אירגון שמאלני קיצוני.
הרי המחנה הציני טען שצריך להגדיר מחדש את הציונות, ולכן הארגון הנ"ל עוד עלול להיכנס להגדרה של ארגון ימין פשיסטי קיצוני.
יש אנשים שמתנגדים לשלטון ומנסים להחליף אותו, בבחירות. האנשים האלה עושים כל מיני תרגילי הסוואה, כדי להמנע משיוך מחנאי שיפחית את שיעור האנשים מהצד השני שבכלל יסכימו להקשיב להם. התרגילים האלה הם לא נחלת צד אחד של המפה הפוליטית (זוכר את תנועת אם תרצו מאיימת על ויקיפדיה בתביעה אם לא יוסר התאור "תנועת ימין" מהעמוד שלה?). הם לרוב נכשלים ובמקרים נדירים משיגים השפה קצרת טווח על השיח הציבורי, שמקבלת ביטוי שולי אם בכלל בתוצאת הבחירות.
מכוער? אינפנטילי? פאתטי?
לרוב כן, אבל מה "חתרנות" פה? מה הבעיה העקרונית עם אופוזיציה שמנסה להחליף את השלטון?
בעיה חוקית ובעיה ציבורית:
בעיה חוקית – יש מגבלה על קבלת תרומות לקמפיין בחירות. הקמפיין של הארגון ה"אל-מפלגתי" v15, מבחינה חוקית, אינו קמפיין של מפלגת העבודה (והליכוד הפסידו בתביעה שהגישו, בגלל הפרצה בחוק), למרות שברור ש"רק לא ביבי" מכוון להרצוג.
בעיה ציבורית – ארגון שמתבייש לומר במי הוא תומך, ומעמיד פנים שהוא "לא-מפלגתי", ומתמקד רק בהתנגדות – פוגע גם בגורמים שהוא משמיץ וגם בגורמים שהוא מתבייש לייצג.
(וכן – "אם תרצו" הוא ארגון ימני)
דוגמא מאתמול לבעיה החוקית – אורן חזן הואשם ע"י המבקר בתצהיר כוזב, בגלל שהצהיר רק על ההוצאות שלו, ולא כלל את ההשקעה של בני משפחתו בקמפיין.
לעומת בית המשפט שדחה את תלונת מפלגת הליכוד, ואישר לארגון V15 להמשיך את הקמפיין שלהם לטובת מפלגת העבודה (סליחה – הקמפיין ה"אל-מפלגתי" נגד נתניהו).
המפה הפוליטית היא כבר כעשור לא ליכוד/עבודה אלא ליכוד/"מפלגת מרכז".
פעם "מפלגת המרכז" היא קדימה. פעם היא יש עתיד. פעם היא כולנו וליברמן (שעוד לא החליט אם הוא ימינה או שמאלה לביבי).
איכשהוא, בניגוד למה שכל האסטרטגים והפירסומאים הניחו,"מפלגת המרכז" לא הצליחה להיות המפלגה הגדולה (מאז 2009) ולא להרכיב קואליציה (מאז 2006).
דרכנו מנסה להעביר מצביעים מהליכוד למרכז, לא לעבודה. ממילא, חשוב להסתיר את זהות המארגנים
למען ההגינות, הייתי משוה אותם להתארגנויות מתנחלים למען ביבי (בעת שהם בעצמם מצביעים הבית היהודי)
המרכז הוא מרכז כל עוד הוא תומך בשתי מדינות לשני עמים, עצירת הבניה בהתנחלויות, עצירת תקציבים להתנחלויות, ובאופן כללי עצירת מתנחלים.
ח"כ יאיר לפיד הסביר פעם שההבדל בין השמאל למרכז הוא שבתור איש מרכז הוא מבדיל בין גושי התנחלויות להתנחלויות מבודדות.
אני משער שזה אומר שהוא יתמוך בבניה בשכונת רמות שלמה (שאפילו לפי המפות של "שלום עכשיו" אמורה להיכלל בחלק הישראלי של ירושלים) ובגוש עציון (כמו יצחק הרצוג, איש השמאל)
אבל, בכל מקרה – לא עכשיו. רק ימנים קיצוניים חושבים שצריך לבנות עכשיו.
(אני תוהה באיזה צד זה מעמיד את ראש הממשלה נתניהו. שילוב של "צריך לבנות בכל מקום" ו"אבל לא עכשיו" עם "בינתיים נקפיא כדי לתת הזדמנות לתהליך המדיני שמסכן את בטחוננו")
ל-אסף ארצי, מה שאתה מתאר כ"מרכז" הוא למעשה שמאל. אתה משתמש באותה טקטיקה שהמחנה הציני השתמש בעת שינוי שם המפלגה מ"המערך" או "מפלגת העבודה" ל"מחנה ציוני". פשוט הגדירו מחדש את הציונות והנה כל תאוות השמאל נחשבות למרכז.
ומה יהיה מחר? יגדירו שוב את הציונות מחדש וכל מצביעי מרץ ייחשבו לתומכי הרב כהנא ז"ל? כלומר מפלגת מרכז תהיה הרשימה המשותפת (כי שמאלה ממנה זה בל"ד)?
מרכז המפה הפוליטית במדינת ישראל הוא מפלגה שמחילה ריבונות ישראלית על כל שטח ישראל, כולל יו"ש והגולן, ללא מתן אזרחות לתושבים מוסלמים ביהודה ושומרון. בנוסף המפלגה מגדירה את מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינת היהודים. ימינה מכך הוא מפלגה שתומכת בהחלת הריבונות הישראלית על יו"ש ורילוקיישן למוסלמים שמתגוררים שם כיום, עם בחירה שלהם לעבור לסוריה או לרצועת עזה, כולל סיוע כספי ואחר לצורך הרילוקיישן. ימינה מכך הוא מפלגה שדורשת טיפול חד-פעמי במוסלמים המתגוררים בא"י השלמה, משני צדי הקו הירוק (אני מניח שהרב כהנא ז"ל היה נחשב במפלגה שכזו למרכז-שמאל). ההנחה שלי היא שהמפלגה הימנית יותר מבין בשלושה הינה מפלגה הכוללת לא יותר מכמה בודדים (אפילו לא עשרות). רוב היהודים החיים במדינת ישראל מזדהים עם המפלגה הראשונה שציינתי (היא מפלגת המרכז), ורוב היתרה מזדהים עם המפלגה השניה שציינתי (היא מפלגת ימין).
מכיון שתוצאות הבחירות בשנים האחרונות מוכיחות שרוב היהודים החיים במדינת ישראל אינם מעוניינים בהגדרה שלך כמרכז, ואף רואים בהגדרה זו תמצית השמאל הקיצוני, הרי שתקוותיך אינן אלא חלומות שוא.
אנונימי – אני מסכים שאלו שקוראים לעצמם "מרכז" הם שמאל שמתבייש לכנות את עצמו כך.
אני חושב שזה מה שכתבתי.
אתה מציג תופעה דומה מהכיוון ההפוך – מפלגת ימין שקוראת לעצמה "מרכז".
כנראה שארץ ישראל כל כך קטנה, שכל מקום בה הוא "מרכז הארץ", והפוליטיקה שלה כל כך צפופה, שכל מפלגה בה היא "המרכז הפוליטי".
(תקוות השווא שלי הן עניין אישי, אני לא חושב שזה האתר לפרט אותן)
ל-אסף ארצי, מה שכתבת הוא "המרכז הוא מרכז כל עוד הוא תומך בשתי מדינות לשני עמים, עצירת הבניה בהתנחלויות, עצירת תקציבים להתנחלויות, ובאופן כללי עצירת מתנחלים." אם זו דעתך על מהי מפלגת מרכז, הרי שזו דעה שמאלנית, אפילו קיצונית ביחס למה שרוב הבוחרים היהודים סוברים (ע"ע הבחירות האחרונות).
ואני לא חושב שהשמאלנים מתביישים לקרוא לעצמם שמאלנים, אלא שהם מגדירים את עצמם בציניות כ"מרכז", כך שכל מצביע מרכז נהפך אוטומטית למצביע של הימין הקיצוני (עניין פשוט במשחקים של סטטיסטיקה).
ולגבי מה שכתבת על מפלגת ימין שמציגה עצמה כ"מרכז", שוב נתפסת בטקטיקה והרטוריקה השמאלנית, שכפי שכתבתי בפיסקה הקודמת – "כך שכל מצביע מרכז נהפך אוטומטית למצביע של הימין הקיצוני".
מכיון שהשמאל אינו מסוגל לנצח בבחירות, והערבים לא מצליחים להקטין את מספר מצביעי הימין והמרכז, השמאל החליט לשנות את הגדרת המרכז כך שמפלגות שמאל קיצוניות מציגות את עצמן כ"מרכז", ואז אוטומטית כל מי שלא שמאל כמותן מוגדר כימין, ואפילו מפלגות שנחשבו ל"מרכז" לפני שהשמאל שינה את ההגדרה, אפילו הן נחשבות לימין. ואילו מפלגות שנחשבו לימין מרכז לפני שהשמאל שינה את ההגדרה, מפלגות ימין מרכז אלו נחשבות לימין קיצוני.
השמאל חליט שמכיון שהעם לא קונה יותר את השקרים שלו (מה לעשות והעם הרבה יותר חכם ובריא בנפשו מהשמאלנים), אזי השמאל מנסה לבלבל את העם באמצעות ריבוי עובדות ושינוי הגדרות של ימין מרכז ושמאל.
עדיין, זה לא ישנה את העובדה שהעם לא טיפש ולא יקנה את שקרי השמאל.
בבחירות הבאות נוכל לראות שינוי במפה הפוליטית בישראל – מפלגות השמאל הקיצוני (מרץ ואחותה התאומה שאינה מכירה בה "הרשימה המשותפת") יתדרדרו למנדטים בודדים (מרץ כנראה לא תעבור את אחוז החסימה), המחנה הציני יקבל כחצי עד שלושת רבעי מכמות המנדטים כיום (אם הוא לא יתפרק בזכות עבודתה הקשה של ציפי לבני), הליכוד ישמור על כוחו ואולי יתחזק קימעה, ומפלגות שנחשבות כיום לימין יקבלו קולות רבים ממצביעים שמגדירים עצמם כ"מרכז".
ולגבי ארגוני השמאל שיעבדו לריק, כבר כתב פה אלעד בתגובה למעלה, שארגוני השמאל מכניסים כסף רב למדנת ישראל ללא שהם משנים משהו.
אנונימי: בלבלת אותי. בעיני מי "מפלגות מרכז נחשבות ימין
"?
ואיך הרשימה המשותפת תיפול למנדטים ספורים, כשיש לה את קולות הערבים? –
ל-נתנייתי, מפלגות שמאל כמו מר"ץ והרשימה המשותפת, ואפילו ח"כים מסוימים מ"המחנה הציני" רואים בכל מפלגת מרכז (ליכוד, לפיד, כחלון) כמפלגת ימין בהסתמכות על מראה המפה הפוליטית – כל דבר שאינו "מרכז" כמותן, הרי הוא "ימין". טיעון שטותי אך נכון מבחינה נקודת יחס אופטית.
קולות הערבים הינו משהו מוגדר ומוגבל בכמותו. אם היהודים יצביעו הרבה יותר מאחוז ההצבעה הנמוך של כ-%50, הרי שבאופן יחסי יהיו יותר קולות למפלגות מרכז וימין ולכן כמות המצביעים של הרשימה המשותפת תשפיע פחות משום שכוחה ירד בעוגת המצביעים. זה מה שבנימין נתניהו ביקש להשיג – אחוז הצבעה גבוה יותר בקרב המצביעים היהודים שימנע מכמות המצביעים הקטנה של הערבים להיות בעלת משקל גבוה יותר ממשקלם באוכלוסיה.
מנסים להפיל את ישראל מבפנים ועכשיו שיא חדש. שולחים ילדים לדפוק על דלתות. מקווה שחברי העמותה ימצאו עצמם במקןום הנכון- בכלא.
כתומך נתניהו שנוא תקשורת השמאל אני טוען שנתניהו איננו ימין קיצוני, והיה ממשיך עם תכנית האוטונומיה של בגין ומתווה בר אילן שלו אילו רק היה עם מי לעשות את זה. במקרה זה היה כל המרכז מתאחד סביבו. הבעיה כיום שהעבודה נגררה לשמאל קיצוני וקצרה ידו של הרצוג למצבה במרכז מחדש. התוצאה שחלק משמעותי מהציבור המרכזי במדינה תומך – לפחות על פי הסקרים – במפלגת הנייר האפנתית של יאיר לפיד, טווס המרבה מלל אבל חסר כל נסיון פוליטי, יכולת מעשית ולמרבה הצער גם חסר מוכנות ללמוד משהו. במצב זה מי שרוצה לחזק את המרכז צריך להפנות את מעשיו לציבור המרכזי ולא באמצעות יפיופים מרבי מלל או גרוטאות פוליטיות נוסח ברק.
לא מדוייקת הטענה שלראשונה נחשפו פעילי "קול אחד" ב"מידה" בשנת 2013. כתבתי על הארגון הזה בפרוט עוד בספטמבר 2011, וגם אני לא הייתי הראשון, שהרי הסתמכתי על פרסומים שנמצאו לי ברשת. הארגון היה פעיל אז לקראת נאומו הצפוי של אבו מאזן באו"ם, שבו היה אמור לתבוע הקמתה של מדינה פלשתינית. מה שכדאי לשים לב אליו, הם, א. הקשרים שבין הארגון הזה ובין הרעיון שהביא ל"צעדת השיבה הגדולה" האחרונה של הפלשתינים על גבול עזה, ב. המעורבות של "קרן פורד" האמריקאית, מהאמהות של ה-BDS,בהקמת הארגון הזה ובמימונו, ו-ג. הקו התעמולתי שביקש הארגון לקדם, בשותפות עם הפלשתינים. הנה ציטוט קצר מהפוסט: ב'אתר הפלשתיני EI (האינתיפאדה האלקטרונית) אנו מוצאים פרטים על ההשקה (של הקמפיין שתכנן הארגון), תחת הכותרת: "קול אחד" פועל ליצירת הסכמה כללית סביב מושג האפרטהייד הישראלי.' טיעון "האפרטהייד" הלך והשתכלל מאז, כשהוא מקודם על ידי "הארץ" ועל ידי תומכי ה-BDS. מה שמובן לאור הסיוע הפינאנסי של קרן פורד. זו הקרן שהיתה הרוח החיה מאחורי "ועידת דרבן" ששימשה כקו הזינוק ל-BSD, הנזקק מאוד לטיעון ה"אפרטהייד". להלן הלינק לפוסט שלי מ-2011. באתר הפלשתיני EI (האינתיפאדה האלקטרונית) אנו מוצאים פרטים על ההשקה, תחת הכותרת: "קול אחד" פועל ליצירת הסכמה כללית סביב מושג האפרטהייד הישראלי". https://mafyahu.wordpress.com/2011/09/23/%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C-%D7%99%D7%90%D7%A1%D7%A8-%D7%A2%D7%91%D7%93-%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%95/