לאחר שכבר נבלמה לחלוטין ההסתננות לישראל, החלה להיווצר לאחרונה מגמה מדאיגה של חזרת המסתננים. האם הממשלה תעמוד הפעם על שלה מול בג"ץ?
לפני שלוש שנים בלבד עמדה מדינת ישראל בפני אתגר לאומי משמעותי. בעיצומה של נדידת עמים בקנה מידה היסטורי – כשעשרות מיליוני אנשים מהעולם השלישי, ובייחוד מאפריקה, מבקשים לצאת ממדינותיהם הכושלות לעבר מדינות מערביות – הסתמנה ישראל כאחד מיעדי ההגירה הקלים, הבטוחים והאפקטיביים ביותר. בלא צורך להידחס בספינות רעועות ולהסתכן בטביעה, ובאמצעות שוחד פשוט של מבריחים בדואים, חדרו לישראל בתוך שנים ספורות כ-65,000 מסתננים בלתי-חוקיים מאפריקה. בתוכם שיא של 17,299 מסתננים בשנת 2011 בלבד.
על פי הערכות 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית' מספר המסתננים כולל כ-8,000 נשים, וכיום גם כ-8,000 עד 10,000 ילדים שנולדו בתחומי ישראל. המסתננים, שראו את הסערה סביב ילדי העובדים הזרים, הבינו במהירות שכניסת נשים והולדת ילדים בתחומי ישראל היא הדרך הבטוחה להשתקעות. אחוז הנשים שבין המסתננים עלה בהדרגה, וכל מי שעיניו בראשו יכול היה להבין שני דברים. הראשון, שרובם המכריע של המסתננים אינם פליטים כי אם מהגרי עבודה המבקשים לשפר את איכות חייהם. השני, שהמסתננים הגיעו כדי להישאר ושאיפתם היא להביא לכאן את משפחותיהם.
משמעות הדברים פשוטה: מדינת ישראל היתה על סף מציאות שבה מאות אלפי מסתננים בלתי חוקיים יקנו להם שביתה בישראל ויהפכו למיעוט גדול. במדינה שגם כך עומדת בפני מציאות דמוגרפית וביטחונית לא פשוטה, מדובר היה באיום אמיתי על אפשרות קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
בשלב הזה החליטה ממשלת ישראל, באיחור, למלא את חובתה הראשונה כלפי אזרחי ישראל: לבלום את גל ההגירה ולהבטיח את עצם קיומה של המדינה היהודית היחידה. גדר נבנתה בגבול הדרום, וחשוב מכך, חוק המסתננים החדש קבע כי מסתננים חדשים ישהו במשמורת במשך שלוש שנים. לצד זאת החלה ישראל במדיניות של הוצאת הפליטים מישראל חזרה לארצותיהם או למדינות אחרות עמן נחתמו הסכמים. בנוסף, הוטלו מגבלות על שליחת הכסף שהרוויחו המסתננים למשפחותיהם באפריקה. ישראל הפכה את הכניסה הבלתי-חוקית אליה לצעד לא אפקטיבי ולא משתלם כלכלית.
המדיניות החדשה התבררה מהר מאוד כהצלחה חסרת תקדים. מנתונים של 14,669, 17,299 ו-10,440 מסתננים בשנים 2010 ,2011 ו-2012 בהתאמה, צנח מספר המסתננים ל-120 בשנת 2013 ול-41 בשנת 2014.
לצד בלימת הכניסה לישראל, עזבו את ישראל כ-10,000 מסתננים. 2,612 בשנת 2013, 6,414 ב-2014 ו-2,028 עד עתה בשנת 2015.
אלו נתונים שאסור להקל בהם ראש. בעידן שבו חוסר המשילות וקשייה של הממשלה להוביל מהלכים משמעותיים הפכו למוסכמה, התמודדה מדינת ישראל בהצלחה עם אתגר דרמטי שמדינות מערביות נכשלות בו שוב ושוב. המסתננים אמנם פגעו קשות בתנאי החיים של תושבי השכונות בדרום תל-אביב, אשדוד, אילת ובערים נוספות, אולם התופעה נבלמה והפכה מאתגר לאומי לבעיה נקודתית, גם אם משמעותית. עד כאן העובדות.
רק בישראל
בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת היתה הממשלה זוכה לקרדיט ציבורי על הצלחתה, וממשיכה ביישום המדיניות שהוכיחה את עצמה. אולם מדינת ישראל אינה מדינה רגילה וכנראה שאינה מדינה מתוקנת עד הסוף. מפני שבתוך זמן קצר החליט בית המשפט העליון להתערב, לפסול את חוק המסתננים ולערער מחדש את יכולתה של ישראל לשמור על עתידה.
בחודש ספטמבר 2013 פסל הרכב של תשעה שופטים, פה אחד, את התיקון לחוק המסתננים שהתיר לכלוא מבקשי מקלט למשך שלוש שנים. טענת השופטים היתה שמשך זמן הכליאה "אינו מידתי". מאז מנהלים הכנסת ובית המשפט העליון משחק פינג-פונג מתיש – ומגוחך מבחינת סדרי ממשל – במסגרתו תיקנה הכנסת את החוק פעמיים, ובית המשפט העליון פסל אותו פעמיים נוספות.
בדצמבר 2014 אישרה הכנסת ברוב של 47 ח"כים מול 23 תיקון נוסף לחוק, לפיו מסתננים חדשים לישראל יוחזקו שלושה חודשים במתקן סהרונים ולאחר מכן יועברו ל-20 חודשים למתקן חולות. בחודש אוגוסט האחרון אישר בית המשפט העליון את החזקתם של המסתננים החדשים למשך שלושה חודשים במתקן סהרונים, אך קבע כי פרק הזמן של 20 חודשי שהייה במתקן חולות הינו "בלתי מידתי".
ביהמ"ש לא הסתפק בפסילת החוק ואסר על המדינה להחזיק מסתננים במתקן למשך יותר מ-12 חודשים עד לחקיקת חוק מחודש. המסר שביקשו שופטי העליון להעביר היה פשוט: שהייה של 20 חודשים במתקן חולות היא בלתי מידתית ובלתי חוקתית, בעוד שהייה ל-12 חודשים עומדת לטעמם בתנאי המידתיות. היה בכך יותר מרמז לכנסת כי עליה ליישר קו עם מידותיו הטובות והנאורות של בית המשפט, ולחוקק מחדש את חוק המסתננים כך שיקבע תקופת שהייה שלא תעלה על 12 חודשים במתקן חולות.
התפתחות מעודדת ומדאיגה
וכאן אנו מגיעים להתפתחות המעניינת של השבוע האחרון. לפי תזכיר חוק המסתננים החדש, נקבע כי מבקשי מקלט שנמצאים כבר בארץ בעת פרסום החוק יישלחו למתקן חולות לשנה – עם סמכות מיוחדת שתינתן לשר הפנים להאריך את שהותם במתקן בחצי שנה נוספת. ואילו מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל לאחר פרסום החוק – יוחזקו מלכתחילה במתקן במשך 18 חודשים, ללא צורך בפעולה מיוחדת של שר הפנים. במילים אחרות, הגם שבג"צ רמז ששיעור השהייה "המידתי" בעיניו עומד על 12 חודשים, החליט משרד הפנים שתקופת השהייה בחולות תהיה קצרה בחודשיים בלבד לעומת החוק שפסל ביהמ"ש העליון.
העובדה שמשרד הפנים והממשלה מתעקשים לחוקק את חוק המסתננים שלא בהתאם לרמיזות המידתיות והנאורות של שופטי העליון, היא התפתחות דרמטית וחיובית. נראה שלראשונה עומדת ממשלת ישראל על שלה מול בג"ץ, ומממשת את סמכותה ואחריותה לקבוע מדיניות כניסה והגירה לישראל.
אך ההתפתחות הזו חשובה במיוחד גם על רקע השינוי המדאיג שאירע לאחרונה בדפוסי ההסתננות לישראל. מאז פסל ביהמ"ש את החוק הקובע שהייה של 20 חודשים במתקן, התחדשה ההסתננות לישראל ביתר שאת: בארבעת החודשים האחרונים בלבד, נכנסו לישראל יותר מסתננים מאשר בשנתיים הקודמות גם יחד.
נוכח הנתונים הללו, חובתם הראשונה של ממשלת ישראל וחברי הכנסת היא להבטיח שתופעת ההסתננות לא תחזור לממדיה המבהילים מהעבר. בשעה שמדינת ישראל כמדינת הלאום היחידה והבטוחה של העם היהודי עומדת בפני סכנה של מאות אלפי מסתננים, אסור להיכנע לתכתיביו ושעשועיו המשפטיים של בית המשפט העליון. בסוגיא הזו צריכים להכריע אך ורק נבחרי הציבור הנושאים באחריות כלפי הציבור, ולא שופטים או פקידים אחרים.
השר גלעד ארדן ומשרדו ראויים אפוא לכל שבח על התנהלותם הנחושה והמהירה. נוכח הסכנה העומדת בפתח, הדיונים המופשטים בענייני זכויות מסתננים ומהגרי עבודה לאור עקרונות הסבירות והמידתיות ימתינו להזדמנות אחרת.
כשהסורים ניסו ביום הנכסא לפרוץ את גדר הגבול ולחדור לישראל בהמוניהם, צה"ל החל לירות בהם, וראה זה פלא – נסיון ההסתננות נבלם.
מה מונע מצה"ל לירות בכל מי שזז ליד גדר המערכת בגבול עם מצרים, תוך הנחה (מבוססת היטב לאור המצב הבטחוני של ישראל וההתפרסות של דאע"ש בסיני) שאלו המנסים עבור את הגדר הינם מחבלים הבאים לתקוף ולבצע פיגוע טרור?
הרי ברגע שמבריחים ומסתננים יבינו שחייהם יסתיימו בנסיון להסתנן לישראל, הם יפסיקו להסתנן לתוך ישראל.
ולגבי המסתננים שכבר נמצאים פה, לא צריכים לכלוא אותם אפילו לא לרגע. פשוט לעשות להם רילוקיישן (אפשר עם תשלום של דמי הסתגלות) למדינה אחרת, שבדיה למשל.
בג"ץ מונע.
בית הדין הגבוה לאנטי-צדק מונע רק מה שממשלת ישראל רוצה שימנע.
בשנים האחרונות בג"צ מנע כל טיפול ביטחוני מיידי במחבלים, בתירוץ של הצורך לבדוק האם המחבל התכוון לבצע פיגוע (ההבדל הקטן והחסר חשיבות בין רצח בכוונה תחילה ובין הרג, ובין רצח בכוונה תחילה ובין הרג כתוצאה מקינטור), מה היתה היכולת שלו לפגוע (לזרוק בקת"ב ממרחק 100 מ' אינו מסכן את הקרבנות הפוטנציאלים ולכן אסור לדעת בג"צ לפגוע במחבל), והאם הוא עדיין מסוכן לאחר שביצע את פעולת הטרור (גם אם יש לו נשק ביד זה לא אומר שהוא מתכוון או עומד לירות באמצעותו בקרבן כלשהו).
אלא שכשהחל גל פיגועי הטרור, וכוחות הביטחון, ואפילו אזרחים, נטלו את היזמה והחלו לחסל מחבלים בעודם באיבם, וצה"ל קיבל סוף סוף אישור להרוס בתי מחבלים זמן קצר לאחר ביצוע פעולת הטרור (ולא לאחר כמה שנים כשהעונש אינו רלוונטי יותר), פתאום שופטי בג"צ כבר לא כל כך מוטרדים מקיום החוק ומהצדק האוניברסלי (שאומות העולם האנטישמיות כל כך דורשות ממדינת ישראל לעמוד באותה עת שהן מפירות אותו בריש גלי). פתאום אנשי ביטחון לא נעצרים ומובאים למשפט על ימין ועל שמאל, פתאום עתירות של השמאל הקיצוני נידחות, פיתאום הממשלה מדברת על דברים שעד לפני חצי שנה היו גורמים לפתיחת מלחמת העלם הרביעית (כמו גירוש משפחות מחבלים, הוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק וכו'), ואף אחד לא מדבר.
משמע מהנ"ל, בג"צ מהוה שליח של הממשלה, תוך הסכמה שבשתיקה, למנוע מממשלת ישראל לפעול למען העם והארץ, וכאשר הממשלה רוצה להראות פעילות ביטחונית רצינית אז השליח מושתק.
בכל מקום שיש תופעה, צריך לבדוק מי מרוויח ממנה ומי מפסיד.
ההגירה האפריקאית הכניסה עובדים זולים בנקיון מסעדנות ובתי מלון. ובאה על חשבונם של מי שעבדו קודם כמו ישראלים מוחלשים וערבים.
כמו כן ההגירה שמרוכזת בעיקר בדרום ת"א אילת וערד. גורמת לעלייה מאסיבית במחירי שכר הדירה . כלומר למי שיש כסף לדירה או מסעדה או מלון הרוויח. ומי שעבד בנקיון והוחלף על ידי סודני הפסיד. כמו כן התופעות החמורות של ההגירה , אלימות , גניבות ומעשי אונס. הם פוגעים בעיקר בישראלים שגרים באזורים מוחלשים. כך שלאף אחד לא אכפת
נתניהו אשם. הוא פולד מהמערכת המשפטית ומעמיד את ענייניו האישיים מעל צרכי המדינה
קיוויתי שהמלחמות בסיני בין הבדווים של דאעש והחמאס לבין הצבא המצרי יחסמו את המסתננים. אולי אפשר לשלם קצת למצרים כדי לחסום את הדרך? הם צריכים כסף ואנחנו שהם אפילו לא יתקרבו.
בגץ יצר את הבעיה.
בראשית בדרך, הוא כפה על הממשלה את הפסקת ההחזרה החמה, מסתנן שנתפס הוחזר מייד למצרים.
לאחר מכן הוא כפה על הממשלה את ביטול האיסור לעבוד, בטענה שעד שאין מתקן שהייה יש לאפשר להם לעבוד, שהוקם מתקן שהייה הוא עשה הכל כדי לעקר אותו ממשמעות באמצעות קיצור משך השהייה לתקופה חסרת משמעות.
השמועה שבישראל ניתן לעבוד ולהרוויח מיליונים, וכן שאין ישראל מונעת את הכניסה על ידי החזרה חמה פשטה כאש בשדה קוצים וכך התחילה הנהירה הגדולה של האלפים.
יש להבין כל מסתנן מרוויח בארץ סכום של כ 200 אלף שקל בחודש במונחים של ישראלי בהתאם לארצו.
השכר שם הוא כ 30 דולר בחודש, סכום שהמסתנן יכול להרוויח בארץ, בשלוש שעות.
זה משול לישראלי שמרוויח בארה"ב כ 50 אלף דולר בחודש, אז מי הפראיר שיחזור?
חבל,שאין משילות בארץ וניתנת האפשרות לאנשים בלי אחריות לקבוע את המדיניות, ראה אמירתו של השופט פוגלמן על שליחת המסתננים לחולות, כיצד יפגשו בנות זוג כיצד יפתחו תחביבים, שהם נמצאים במתקן. בעוד היהודים בארץ מפחדים לצאת
לרחוב וזקנים נצורים בביתם מרוב פחד.
לצערי, השופטים אינם מעופפים, הם אינטרסנטיים.
המסתננים הם כוח עבודה זול המועסק ע'י העשירון העליון, אליו משתייכים השופטים. הפגיעה במשכורות ובתנאי העבודה של ה'מתחרים' בעובדים הזרים
תורמת גם היא להתעשרות המעסיקים הגדולים
תזכורת: היועץ המשפטי וינשטיין נתפס בהעסקת עובד ניקיון בלתי חוקי. סליחה, הוא לא ידע בכלל שהוא מעסיק. אשתו העסיקה.
השופטים והחוג החברתי שלהם גם לא יסבלו מהשלכות המגורים בשכונות מרובות
מסתננים. הם לא יסתננו עד לשכונות היוקרתיות. גם לא למעוזי הרפואה הפרטית של העשירון העליון, ולבתי הספר וגני השעשועים של נכדיהם
ואז, בהגיעם לכנסים מקצועיים בחו'ל, שופטי ישראל זוכים לכבוד ויוקרה על
הדרך המופלאה בה הם מצליחים לשמור על ערכי הקידמה, המוסר והנאורות של ישראל
אהרון ברק לדוגמא זוכה בחו'ל לכבוד מלכים. גם שאר שופטי העליון רוצים להתבשם כמותו.
כותב המאמר מסית את תשומת לב הקוראים מאמת הרבה יותר פשוטה: מדובר בפליטים, לכן לא ניתן לגרש אותם, לכל היותר ניתן לענותם עד שיעזבו מרצונם. אם אנגלי או כל זר אחר שוהה בישראל מעבר לאשרת הכניסה שלו, או חמור מכך, נכנס ללא אישור – הוא עף החוצה על טיל ובג"ץ מחריש. כרגיל, העובדות הן תמיד מטרד עבור הכותב, אך למזלו, הוא לא היה, וכולי תקווה שגם לא יהיה, פליט כדור סביו, מה הוא כבר יודע.
אילן, אולי תאיר את עינינו: פליטים של איזו מלחמה הם?
או איזה טיהור אתני מתבצע כרגע באפריקה ואנחנו לא יודעים עליו?
למרות ההשקעה האדירה של ארגוני השמאל, ולמרות הבגצים היומיומיים, לא הצליחו להוכיח שהחברה האלה פליטים. אשרי המאמין. חיכינו אלפיים שנה, נחכה גם עד שיהפכו המהגרים לפליטים.
נתניהו אחראי למחדל הזה! הוא חוסם את שרת המשפטים מלהעביר חוקים שיחזירו את המשילות לנבחרי הציבור בשל פחד ממערכת המשפט. דרך אגב, לבג"ץ אין בכלל סמכות לבטל חוקים. הוא יכול לכל היותר להמליץ. הכנסת צריכה להבהיר לו את זה אחת ולתמיד בחוק יסוד השפיטה.
תמיד כיף ןמעניין לקרוא את ארז,
בהצלחה! !!!
כשמגיעים בעיקר גברים זה מוכיח שלא מדובר בפליטים אלא במהגרי עבודה
כשאחוז הנשים עולה זה מוכיח שלא מדובר בפליטים אלא במהגרי עבודה
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית. אך ורק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים! יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml
המאמר של ד"ר גיא בכור בסוגיית הפלישה ההמונית לארץ
קטע מהמאמר "ישראל" /ד"ר גיא בכור
"הסיפור הלא יאומן כיצד מסבכת את עצמה מדינת ישראל בשיטפון פליטים אפריקאיים..כשהקצב רק הולך וגדל.ים כוונות טובות שמוליכות בדרך כלל לגיהנום.
השמועה יצאה בקרב המיליונים השוהים במצרים שהיהודים נותנים להיכנס לעולם הראשון,ויאללה,הזרם החל…לא ידועים המספרים שלהם…ולאיש מהם אין כוונה לעזוב את ישראל.הם באים להשתקע כאן.
יש לזכור -איש מהם לא היה נרדף במצרים,כך שהשיקול המוסרי כלל לא היה רלוונטי כאן.חיי כולם בטוחים במצרים,במימון בינלאומי.כולם ערבים,רובם ככולם מוסלמים.
כך מצרים גם מרוויחה מימון עבורם,וגם מאפשרת להם לברוח לישראל.
אין ספק שסיפור סודאן הוא טראגי ומצמרר,אך אלה מוסלמים ששוחטים מוסלמים,ובכל מקרה כאן לא מדובר על השוהים בסודאן,אלא על אלה שבמצרים,וזהו סיפור אחר.
ואיפה מדינות ערב בסיפור הזה?
ואצלנו מהומת יהודים בין הצבא,המשטרה,משטרת ההגירה,משרד הפנים,משרד המשפטים,וארגוני זכויות האזרח.
ובינתיים השיטפון מתגבר".
*****************
היכנסו לקישורית לקריאת המאמר המלא,וראו את מספר הגורמים המשתתפים בדיון בכנסת.
לא יאומן איזו מדינה חסרת אירגון,חסרת הנהגה אמיתית,חסרת חוט שידרה,וחסרת כוח רצון לחיות ולשרוד.
אחרת אין שום הסבר להתעלמותם של גורמי האכיפה ומוסדות המדינה והממשלה וראשה משטפון הפולשים והשבח"ים לתוך מדינתנו הקטנה.
זוהי סכנה גדולה פי כמה מכל מלחמה עם ערבים.זהו הרס מוחלט של המדינה לנצח.לא נוכל עוד לתקן דבר כזה.
מה הסיבה לשתיקת המנהיגים של המדינה?
האם לנוכח אי עשייתם ניתן לכנותם "מנהיגים"? או רק להסתפק בציון העובדה שהם מקבלים משכורות שמנות עבור פעילות הנהגתית ולאומית,אותה אינם מבצעים כלל?מדוע כל המנהיגים בישראל פחדנים וחסרי מעש ועשייה?
לא נסתפק במילים ודיבורים.
אנחנו לא מסכימים לכך!
http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=386
http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml#2
השר אהרונוביץ' הזהיר מהתפרצות הפשיעה.הוא אמר כי אוכלוסיית הזרים בתל-אביב מפתחת תרבות משלה וכינה זאת "מדינה בתוך מדינה". "בין היתר יש להם בתי משפט עם שופטים ודיינים ומסים שלהם, תוך התעלמות טוטאלית מהשלטון בישראל. מוקמים כנסיות ומסגדים, מתקיים הווי חברתי ותרבותי משלהם, ויש גם מקרי פשיעה ייחודית המתמקדת בשיכרות, אלימות, שוד, עבירות מין ועוד. לדברי השר, "נכון לעכשיו הפשיעה מתרכזת במגזר הזרים, אך אין ספק שזה שעון מתקתק אשר יפרוץ במוקדם או במאוחר לתוך ישראל".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921240,00.html
דו"חות בריטיים: לאריתריאים שערקו לא נשקפת סכנה
משרד הפנים הבריטי קובע: עריקים מצבא אריתריאה אינם זכאים למעמד פליטות • "לא סביר שעריק ייענש עם חזרתו" • בישראל שוהים כ־34 אלף אריתריאים
מהפך בעמדת משרד הפנים הבריטי: שני דו"חות חדשים שהוציא המשרד קובעים כי למעט במקרים חריגים, עריקים מצבא אריתריאה אינם זכאים למעמד פליטות ולא נשקפת להם כל סכנה מוחשית אם יחזרו לארצם.
מחלקת המחקר של משרד הפנים הבריטי נחשבת לאחת המובילות בעולם המערבי, ודו"חות המחקר של המשרד הנוגעים למדינות המוצא של מבקשי מקלט נחשבים לאמינים במיוחד.
בשנים האחרונות המדיניות הרשמית קבעה כי אי אפשר להשיב מהגרים מאריתריאה שערקו מהצבא או יצאו ממדינתם ללא רשות, בגלל האפשרות שנשקפת להם סכנה עם חזרתם לארצם. עמדה זו הובילה למדיניות ליברלית במיוחד של אנגליה כלפי מהגרים מאריתריאה, ולשיעורי הכרה גבוהים של בקשות מקלט בהשוואה למדינות אחרות, אך לצידה גם הרחקה אקטיבית של אריתריאים שבקשותיהם למקלט נדחו.
שני הדו"חות החדשים שפירסם המשרד משנים לחלוטין את המדיניות הרשמית של הבריטים.
הדו"חות מסתמכים על מידע עדכני ביותר שנאסף בדצמבר 2014 על ידי משלחת מטעם משרד החוץ הבריטי לבירת אריתריאה אסמרה, וכן על מחקר מקיף שביצעה רשות ההגירה של דנמרק באותה תקופה.
הדו"ח הראשון, שעוסק בעריקים מצבא אריתריאה, קובע כי "ככלל, שירות צבאי או לאומי נמשך כארבע שנים. חיילים ששירתו ללא התנגדות אקטיבית או בעיות משמעת, בעלי השכלה וכן נשים מעל גיל 27 או נשואות עם ילדים לא צפויים במידה גבוהה של ודאות לסבול מסכנה או מרדיפה כלשהי בזמן שירותם, ואינם צפויים לשירות ארוך במיוחד.
משתמטים או עריקים לא נחשבים על ידי הממשלה לבוגדים או למתנגדי משטר פוליטיים, ולא סביר כי אדם ייכלא בגין השתמטות משירות צבאי.
גם אנשים שערקו כמה פעמים לא צפויים להיכלא, ובמקרים שכן – לזמן מוגבל בלבד. ככלל, למעט מתנגדי משטר פעילים, לא סביר שעריק ייענש עם חזרתו".
בדו"ח השני נקבע כי "אריתריאים שעזבו באופן לא חוקי אינם צפויים לכל סכנה עם חזרתם לארצם.
אריתריאים שישלמו בשגרירות ארצם מס המיועד לאריתריאים החיים בפזורה, יזכו לקבל דרכון ולחזור למדינה באופן חוקי.
ההנחיות שניתנו בעבר בנוגע לסכנה הנשקפת לאריתריאים המוחזרים לארצם מבוטלות. אין בסירוב להסדיר את מעמדם באופן עצמאי כדי להוות עילה לקבלת מקלט בבריטניה".
מהדו"חות עולה בבירור כי למעט במקרים חריגים, עבור מרבית המהגרים מאריתריאה הטוענים כי נשקפת להם סכנה בגין עריקה או עזיבה ללא אישור חוקי, אין כל עילה לקבלת מעמד פליטות.
כמו כן, לא נשקפה להם כל סכנה בעת עזיבתם את ארצם ולא נשקפת להם סכנה מוחשית אם יחזרו. לקביעת משרד הפנים הבריטי חשיבות רבה מאחר שכיום יש בישראל כ־34 אלף מהגרים מאריתריאה, הרוב המכריע של המהגרים השוהים בארץ בניגוד לחוק.
יונתן יעקובוביץ, ראש תחום הסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית, הגיב לדו"חות ואמר כי "מדובר בקריאת השכמה לכל הרשויות במדינת ישראל.
על המדינה לאמץ את הדו"חות של ממשלות דנמרק ואנגליה ולבטל באופן מיידי את מדיניות ההגנה הקבוצתית ההרסנית שניתנת למסתננים מאריתריאה.
יש לקצוב זמן לבדיקת בקשות מקלט של אלו החפצים בכך ולהתחיל בהרחקה אקטיבית של מרביתם המוחלטת של המסתננים שאינם זכאים למקלט".
http://www.israelhayom.co.il/article/272847
http://rotter.net/forum/gil/26781.shtml#59
שופטי בג״צ באופן עקבי פוסקים נגד העם היהודי מערכת המשפט כולה נגועה ורקובה מהמסד עד הטפחות