יו"ר ההסתדרות הכריז אתמול כי עובדי המדינה "לא גומרים את החודש", ואיים בשביתה אם לא יועלה שכרם ב-11 מיליארד שקלים. עיון בנתונים מגלה את החוצפה שבדרישתו
ידיעה דרמטית שהתפרסמה אתמול, מבשרת כנראה על שוד הקופה הציבורית הגדול ביותר שעתיד להתבצע כאן בשנים הקרובות. לא, אין מדובר על הפעלת סעיף 52 לצורך אישור מתווה הגז, אלא על הודעתו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי הוא דורש תוספות שכר של לא פחות מ-11 מיליארד שקלים למגזר הציבורי – אחרת, שביתה במשק. המגזר הציבורי כידוע, הוא מגזרם של עובדי המדינה, החברות הממשלתיות, הנמלים, רכבת ישראל, דואר ישראל, חברת החשמל ושות', שהוצאות השכר שלו משולמות במישרין או בעקיפין מתקציב המדינה הכללי.
קשה להפריז בחומרת הדברים. אם לשפוט לפי מקרי העבר, דינן של הדרישות התקופתיות הללו מצד ההסתדרות להתקבל על-ידי הממשלה. המשמעות היא מעמסה נוספת של 11 מיליארד שקלים על תקציב המדינה – שתיפול על כתפי משלם המסים הישראלי. בחישוב לפי בתי אב, מדובר בהוצאה של כמעט 5,000 ש"ח לכל משפחה עבור דרישות השכר החדשות של עובדי המדינה.
סכום בסדר גודל כזה אינו "נספג" בתקציב המדינה בלי לזעזע אותו. אחד מהשניים: או שהדבר יגרור הגדלה של תקציב המדינה כדי לעמוד ביעדי השכר החדשים – וממילא הגדלת המיסוי או החוב הלאומי כדי לספק לשם כך את המזומנים; או שהמהלך יגרור הסטות של סעיפים קיימים בתוך תקציב המדינה – השקעה מופחתת בביטחון, כבישים או חינוך – למען משכורתם החדשה של עובדי המדינה. השורה התחתונה: אזרחי ישראל ייפגעו.
אך זה לא הכל. הדרישה החדשה של ניסנקורן מקוממת במיוחד נוכח תנאי השכר המפליגים שקיימים כבר כיום במגזר הציבורי. ניסנקורן אמנם טוען שעובדי המגזר הציבורי "לא גומרים את החודש", אך עיון מקרוב בנתונים מגלה שאין שום הצדקה להקפצת השכר של העובדים. אם כבר, אז להיפך.
השכר במגזר הציבורי גבוה מהממוצע
במחקר מקיף שנעשה לאחרונה על-ידי 'פורום קהלת', נערכה השוואה בין השכר הממוצע של עובדים במגזר הציבורי ובין השכר הממוצע בכלל המשק. הממצאים היו חד-משמעיים: עובדי המדינה מרוויחים יותר מעובדים בשוק הפרטי. השכר הממוצע במשק, המשקלל את שכרם של עובדי המדינה ועובדי המגזר הפרטי כאחד – עומד על 9,212. מתוכו, שכרם הממוצע של רוב עובדי המגזר הפרטי נמוך מהממוצע הכללי ועומד על פחות מ-9,000 שקלים, בעוד שכרם הממוצע של רוב עובדי המגזר הציבורי מפליג הרחק מעל לממוצע אל עבר מחוזות ה-12,000 שקלים ומעלה.
כפי שניתן לראות בתרשים הבא:
ניסנקורן אמנם לא פירט מי ומי במגזר הציבורי ייהנו מתוספות השכר שהוא דורש, אך מבט אל תוך המגזר עצמו יגלה שהישגיהם של הוועדים החזקים כבר מאמירים אל מחוזות ה-18,000 שקלים ומעלה, עד לרמות שכר בלתי-נתפסות של 40,000 שקלים:
הנתונים הללו לא בדיוק הולמים את אמירתו של יו"ר ההסתדרות על העובדים ש"לא גומרים את החודש". כאשר נזכרים בעובדה שעובדי המגזר הפרטי הם אלו הנושאים בעיקר נטל המשכורות של אחיהם עובדי המדינה, דרישתו של ניסנקורן הופכת כבר מחוצפת למדי.
תשאלו, כיצד הגיעו עובדי המגזר הציבורי למשכורות נאות כל כך? התשובה מונחת בידיעה שפתחה את המאמר: התאגדויות, עיצומים, איומים ושביתות. זו הדרך האפקטיבית של העובדים המאוגדים בהסתדרות להשיג את מבוקשם. בשונה מהשוק הפרטי המתגמל את עובדיו לפי ביצועים וכישורים, עובדי המדינה מתוגמלים לפי דוקטרינת כיפופי הידיים של ההסתדרות. ככל שתדרוש יותר ותאיים יותר – כך תתוגמל יותר.
למעשה, תנאי השכר המפליגים של עובדי המגזר הציבורי צועדים יד-ביד עם שיעור ההתאגדות שלהם. ככל שמגזר מאוגד יותר בוועדי עובדים, כך הוא נהנה משכר גבוה יותר. למשל, שיעור ההתאגדות של עובדי ענף החשמל – שתנאי ההעסקה שלהם הפכו לשם דבר – עומד על 88%, זאת בהשוואה ל-6% בלבד בענפי המסחר הפרטי:
אלו הם פירות הזכות לשבות ולהטיל עיצומים שמעניק החוק לוועדים. מבלי יכולת מאזנת של מעסיקים – במקרה הזה המדינה – לפטר עובדים ולהתייעל, האיגודים וההסתדרות בראשם מזוינים בכוח סחיטה כמעט בלתי מוגבל. איום השביתה והנזקים הבאים בעקבותיה, די בו כדי להכניע כמעט כל ממשלה בפני דרישות ההסתדרות. ואם הממשלה מסרבת להיכנע לאיומים – ההסתדרות נאה דורשת ונאה שובתת. יעידו על כך מאות אלפי ימי עבודה של אנשי המגזר הציבורי, שאבדו בשנים האחרונות בעקבות שביתות שונות:
האיש השמן והאיש הרזה
אך בכך לא מתמצים נזקיו של המגזר הציבורי. למעשה, רבים מעובדי המדינה גורמים נזק כפול למשק הישראלי. פעם אחת בהיותם נטל כספי על משלם המסים, שנאלץ להפריש ממשכורתו כדי לממן את שכרם; ופעם שנייה בכך שהמגזר הפרטי – האחראי הבלעדי על הצמיחה והייצור במשק – מפסיד את אותם עובדים מוכשרים לטובת המגזר הציבורי. פקיד ממשלתי שנהנה מקביעות ולא פעם מבלה את זמנו בבטלה נינוחה במשרד, מתנמנם בין טופס לטופס, היה יכול לייצר ערך ממשי כעובד במגזר העסקי.
אין ספק: לא כל המגזר הציבורי "מיותר", וברור שיש בקרבו חלקים חיוניים שאף מוטב לו היו זוכים לתוספות כוח אדם ושכר משמעותיות. אך באופן כללי המגזר הציבורי גדול ושמן מדי, והוא רובץ על כתפיו הצנומות של המגזר הפרטי. כך, עובדי הממשלה לבדם מהווים כ-17% מכוח העבודה במשק, זאת מבלי להחשיב את כלל עובדי המגזר הציבורי והחברות הממשלתיות, המונים מאות אלפים נוספים ומגיעים ל-35% מכוח העבודה במשק. כל אלו אינם מועסקים בשוק הפרטי, אלא מוטלים עליו כמעמסה.
הנתונים הללו אינם מבשרים טובות למשק הישראלי. מגזר ציבורי גדול פירושו עוד מסים, עוד שחיתות, ועוד חוסר יעילות. וככל שמספר העובדים והתקציבים של המגזר הציבורי גדלים על חשבון המגזר הפרטי ונוגסים בו, כך הכלכלה הלאומית מצטמצמת ונחלשת. רק המגזר הפרטי לבדו יודע כיצד להשקיע כסף ולהעסיק עובדים ביעילות, ואין לו תחליף כמחולל צמיחה ושגשוג. את הכסף וההון האנושי מוטב להעביר מזרועות הממשלה אל השוק הפרטי.
קשה להפריז בהשפעות החיוביות שיהיו לצמצום המגזר הציבורי על כלכלת ישראל. אין ספק שאלפי העובדים שישתלבו בשוק החופשי, לצד קיצוץ ההוצאה הציבורית שיגיע בעקבות מהלך כזה, יזניקו את המשק הישראלי קדימה.
נתחיל בדחייה על הסף של דרישת ניסנקורן.
הכל תלוי במקרה. בתור עובד בחברה ממשלתית, המשכורות שאנחנו מקבלים מגוחכות בהחלט, והרבה מתחת לנהוג במגזר הפרטי (מה שמאלץ אותי ואחרים לעבוד בעבודה נוספת במקביל). כמו תמיד, הכללות הן לא דבר מדויק, בלשון המעטה.
אז תחליף עבודה או שתידאג שהכסף יגיע למקומות הנכונים
למשל, כשעוסקים באתר באפליית מיעוטים ונשים ברור שצריך לנרמל לפי ותק, השכלה, מקצוע כי ליברליזם.
כשמדובר בעובדי ציבור די לבדוק שיעור התאגדות ושכר כי…ליברליזם!
למשל: האם עובדי רפאל הממשלתית יצרנים פחות מעובדי
הפיננסים במגזר ה-"פרטי" (הנתון לרגולציה חריפה)?
האם קופות חולים ואוניברסיטאות, מוסדות ציבוריים שמתחרים עם מוסדות מקבילים על לקוחות, הם פרטיים או ?ציבוריים
בקיצור, האם הבעלות קובעת או הפעילות בשוק חופשי?
– אין טעם להסתכל על היקף המגזר הציבורי בלי להסתכל על הערך שהוא מייצר. מהנדס בגוף ציבורי שהתפטר ועכשיו עובד באותה עבודה כקבלן עבור גוף ציבורי לא מייצר פתאום יותר ערך ממשי.
צריך להשוות יעילות ולא היקף. הרבה חברות מעדיפות לפעול מסקנדינביה ולהנות מתשתית (פיזית ואנושית) מעולה, שנוצרה ע"י מגזר ציבורי גדול (וממומנת במיסים גבוהים).
האם יעילות נוצרת ע"י בעלות פרטית או ע"י תחרות בשוק חופשי?
– בסוף המאמר מוצגת השואה בין היקף המגזר הפרטי והציבורי. זו השואה מוטעית בלי לבדוק את הערך שהם יוצרים. הרי מהנדס שעבד בחברה ממשלתית, התפטר ועכשיו עושה אותה עבודה עבור אותה חברה ממשלתית כקבלן פרטי לא נהיה במטה קסם יעיל יותר. אינטל, אפל, גוגל וכו' באו ארצה בזכות התשתית (בעיקר האנושית) שנוצרה ע"י המגזר הציבורי- מערכת ההשכלה, המשפט והביטחון הציבוריות.
נתנייתי, עשית סלט. לא ראיתי שדרשו כאן לבטל את המגזר הציבורי, אלא לייעלו. בגלל הכוח של ההסתדרות, המקבל גיבוי מוחלט מבתי המשפט ומהשמאל, אין כל דרך לייעל.
לגבי היעילות: אתה באמת חושב שעובדים במגזר הציבורי יעילים?! מתי ביקרת בדואר? במשרד הפנים? התחבורה? ניסית לבצע פרוצדורה פשוטה ברשות מקומית? כל פעולה קטנה דורשת פקסים, לעמוד בתור, פקידים רבים, חצי יום עבודה. בעזרת מערכת יעילה, זה צריך לקחת חמש דקות.
מה עם מערכת החינוך? עובדת ביעילות? למרות צבא של מפקחים וראשי תחומים, הרמה נמוכה ויורדת. ראית את התקציב של המשרד? הילדים מקבלים מעט מאוד ממנו, הכל מתפזר על אינסוף גופים לא מוכרים. מה עם בתי החולים? אם לא יהיה קרוב משפחה ליד החולה, הוא ימות!! הרשלנות, חוסר סדר, נהלים אדיוטיים, אנשים פשוט סובלים. וזה לא רוע הלב של הרופאים והאחיות. הם עובדים קשה מאוד. הבעיה היא המערכת.
כמה הכללות, כמה סילופים וכמה דמגוגיה.
נראה שכותב המאמר שייך לזרם הקפיטליזם החזירי הידוע לשמצה
והניאו ליברליזם הנוראי
יבורך יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן
ניסת פעם לקבל שירות מהמגזר הציבורי? תקשיבי פעם לתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל ותיראי איזה גוף מפואר…. לאיזה זרם את שייכת….
מה לגבי התייחסות לדברים של הכותב?
אולי תספרי לנו איפה את עובדת, רונית?
כשמדברים על עוני, אפליית מיעוטים ונשים אתר מידה יודע לדרוש נרמול לפי מקצוע, וותק והשכלה, ולהתחשב במאפיינים "פנימיים" כמו רצון לעבוד וכו', כי ליברליזם.
כשמדברים על המגזר הציבורי, מספיק לדבר על פערי שכר כי … ליברליזם!
אתמהה:
– האם ברור שעובדי רפאל (הממשלתית) יצרנים פחות מעובדי הפיננסים (שבמגזר הפרטי)? רפאל מתמודדת וזוכה במכרזים בינלאומיים כל הזמן, ומייצרת מוצרים ייחודיים בעולם. איזו תחרות יש בתחום הפיננסים?
– באותו אופן, יש מוסדות ציבוריים שנמצאים בתחרות על לב הלקוחות: אוניברסיטאות, קופות חולים, ישיבות הסדר.. האם הבעלות קובעת או השוק החופשי?
– אין טעם להשוות את שיעור המועסקים במגזר הפרטי והציבורי, לפחות לא בלי להשוות באותה עת את שיעור הערך שכל אחד יוצר. הרי המגזר הפרטי לא יכול היה להתקיים בלי תחבורה, חוק ומשפט, שיטור, תקשורת, חשמל, רפואה , השכלה וביטחון שהמגזר הציבורי ייצר
אי אפשר לומר אם המגזר הציבורי צריך להיות 10%, 30% או 70% מהשוק בלי לבדוק מה הערך שנוצר בו. יש חברות רבות שמעדיפות לפעול בסקנדינביה ולהנות מתשתית מצויינת, גם במחיר מיסים גבוהים (שמחזיקים מגזר ציבורי גדול). .
עובדי רפאל עושים עבודה חשובה ומגיע להם כל מה שמקבלים. עדיין, בכל חברת הייטק עובדים יותר שעות ויותר בלחץ. העובדה שזו חברה ציבורית עם ועד מורידה את היעילות. למזלנו, זה יעיל מספיק.
האוניברסיטאות בתחרות. ומה? אלו גופים יעילים?! קח מישהו מהרחוב, עם תואר ראשון, האם הידע שרכש הוא שימושי? התואר שלו תורם למדינה?
היחיד שמדבר על כלל אצבע של אחוז המגזר הציבורי הוא אתה. העקרון הוא – יעילות. זה לא יקרה תחת השררה של ההסתדרות, בגיבוי בית הדין לעבודה, וחוק יסוד מסולף.
המגזר הציבורי פחות יעיל מהמגזר הציבורי זה עובדה מוכחת ,אתה זוכר את ענף הטקסטיל שנשלט ע"י המדינה,ברגע שפתחו את השוק הזה ליבוא והורידו את המכסים המחיר ירד משמעותית והאיכות והמבחר עלה משמעותית.
כנ"ל שוק הרכבים .
חשמל וכבישים להיות מופרטים וגם השכלה כל היתר הם מוצרים .ציבוריים שהשוק הפרטי לא יכול לספק
מיסוי נמוך ורגולציה יעילה יקדמו את המשק ויצעידו אותנו להיות בין הכלכלות החזקות בעולם.
הגיע הזמן להודות שהצרה הגדולה אצלנו היא סוציאליזם חזירי. אין שם מתאים מזה להסתדרות ולוועדים הגדולים. הם פשוט הורסים את המדינה יום יום. אנחנו זורקים מליארדים כל שנה, ומקבלים קדחת.
ויש גם את אורוול לחיזוק.
לדעתי האתר פספס כאן משהו. ניסנקורן מבקש בדיוק את מה שהמדינה מתעתדת לקבל מתשובה בתור מסים.