האם הנסיעה ברכבת של הנשיא ריבלין היא צניעות מזויפת או אותנטית? השאלה הזו בכלל לא חשובה. הרבה יותר חשוב שנציגי הציבור ייצגו אותנו בכבוד.
תמונתו של הנשיא ריבלין נוסע מהורהר כאחד האדם ברכבת אמריקנית בדרך לוושינגטון, הציתה דיון סוער בישראל. הדיון נחלק לשניים: אלו הטוענים כי הצניעות של ריבלין היא אותנטית ומהווה דוגמא להתנהגות ראויה, ואלו הטוענים שהצניעות מזויפת ומטרתה היחידה היא לגרוף אהדה בדעת הקהל.
אך שני הצדדים טועים.
הדיון לא צריך להתמקד בשאלה האם הצניעות כנה או מזויפת, אלא בשאלה האם צניעות מעין זו היא בכלל דרך התנהגות ראויה. בשתי מילים: היא לא.
צניעות המעלה ניחוח של שנאת כסף ומותרות, מנוגדת למנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה – הצריכה. הצניעות גורסת שעל האדם לא לבנות את בית חלומותיו ולאבזר אותו בריהוט יפה ומכשירי חשמל מפנקים; היא גורסת שעל האדם לא להחליף את מכוניתו מדי כמה שנים, אלא שיסתפק במכוניתו כל עוד היא נוסעת; הצניעות גורסת שעל אדם להימנע מרכישת מחשב נייד לכל ילד, שעון לכל יד וסמארטפון לכל כיס.
היא גורמת לקבלנים להעסיק פחות בנאים, ליבואנים להעסיק פחות אנשי מנהלה, לקמעונאים להעסיק פחות אנשי מכירות. היא מורידה את נפח העבודה אצל המהנדסים, הטכנאים, אנשי המחשוב, עורכי הדין ועוד. הצניעות שוכחת שהמותרות של לפני כמה עשורים – מדיחי הכלים, מכונות הכביסה, המקררים, תנורי המיקרוגל ועוד – הן היום מוצרים בסיסיים שיש בכל בית.
אין לי בעיה עם עשירים שמרשים לעצמם מותרות שאני לא יכול לחלום עליהם. זה בסדר שאקבל צביטה קטנה בלב כשמכונית פרארי עוקפת אותי; אין לי בעיה שטייקונים יבנו אחוזות בגודל של מגרש כדורגל; הרגישו בנוח להקים לכם בית קולנוע פרטי במרתף, וללבוש בגדים שעולים כמו משכורת שלי. אין לי שום בעיה, מפרגן לכם. הצריכה שלכם מספקת את מקומות העבודה שלנו, ובעתיד המותרות שלכם יהפכו לבסיס של כולם.
צניעות וסגפנות מנוגדות לתהליך ההתקדמות הנפלא של "חברת הצריכה" המערבית. הן מנוגדות לשפע ולרווחה שהתרגלנו אליהם, ולמנוע המרכזי שמייצר משרות ועבודה לכולנו. כמובן, אהבת הצריכה לא אומרת שלא צריך לחסוך ולהשקיע לטווח הארוך, והיא גם לא מעודדת ראוותנות ו"ניקור עיניים". להיפך. החיסכון וההשקעה הם מחוללי צמיחה מרכזיים, ואין שום דבר אצילי בראוותנות יתר. הנקודה המרכזית היא שאידאל של צניעות המתבטא בשנאת עושר ובסלידה מכסף וממותרות – הוא דבר מגונה.
לנשיא אין את הפריבילגיה להיות צנוע
כשאנו מגיעים למשרתי ציבור ובראשם נשיא המדינה, הדברים נכונים שבעתיים. עליהם להתנהל באופן שימקסם את היעילות, ולנצלם את משאביהם באופן מיטבי לתועלת הציבור. אין שום טעם לבזבז שעות ארוכות ויקרות על נסיעות ברכבת, כאשר יש את האפשרות לחסוך זאת בטיסה זולה ומהירה.
יתר על כן. תפקיד הנשיא הוא ייצוגי, ועליו לייצג את ישראל באופן המרשים והמכובד ביותר. לא בראוותנות מנקרת עיניים, אך בוודאי שלא באופן המציג אותנו כמדינה ענייה ונחשלת. מדינת ישראל היא מעצמה טכנולוגית מפותחת, והעוצמה הזו צריכה לקבל ביטוי ייצוגי.
הטענה הזו נכונה גם לגבי אישי ציבור נוספים. למשל, שרים שוויתרו על נהג צמוד וחשבו שנכון יותר לבזבז שעות יקרות בנהיגה או בחיפוש אחר חניה, במקום להרוויח את הזמן הציבורי היקר לטובת ביצוע המטלות שלהם. או, חברי כנסת שהעדיפו לבזבז את זמנם היקר בנסיעות באוטובוסים במקום ברכב פרטי ובמוניות, או כאלה שהעדיפו לוותר על משרות היועצים והעוזרים הפרלמנטרים, ולכן תפוקתם נמוכה משמעותית מזאת שיכלו להפיק אילו היו נעזרים בהם.
אז לא, אין לי בעיה שנציגי הציבור שלי יהיו יעילים, גם אם זה עולה לנו קצת יותר. וחשוב לי שהם יכבדו את המדינה שלי בהופעה מרשימה. עזבו אתכם מנסיעות ברכבת ובאוטובוסים, אנחנו לא מדינת עולם שלישי.
בספטמבר האפיפיור ביקר בארה"ב וקנה את עולמו (ואת לב הציבור האמריקאי) כשהתנייד בוושינגטון בפיאט 500. אינני יודע מה התהודה לביקור של ריבלין (בגוגל לא מופיע אזכור לכך ממקור לא-ישראלי), אבל דוקא בהקשר של נשיא- תפקיד סמלי מטיבעו, שאין לו דבר וחצי דבר עם "יעילות"- יש לכך מקום
למרות כמה מילות הסתייגות מהוססות בכתבה, משתמע ממנה שצניעות היא כמעט מילה גסה.
צר לי, אבל אני לא חושב כך.
יש לי המון ביקורת על ההתנהגות של נשיאנו, שלא ברור לי אם הוא אדיוט שימושי או סתם אחד שנותן לשנאתו לנתניהו לגרום נזק לכולנו, אבל דווקא הצניעות המיוחסת לו, בלי קשר הכרחי
לנסיעה ברכבת, היא בעייני יותר מעלה ממגרעת.
כדאי להכנס במר ריבלין על מעלליו המזיקים והממשיים, ולא להתפס לזוטות.
צניעות היא לחלוטין לא מילה גסה. ריבלין מזכיר את הבורחים מן הכבוד אבל מסתכלים אחורה כל העת כדי לוודא שהכבוד רודף אחריהם.
אלו מילים מהוססות בבקשה? אנא תן דוגמא.
ואכן – צניעות היא מילה גסה.
תאר לעצמך שאנשים נכנסים למכולת ואומרים – לא רוצים לקנות מעדני חלב – אנחנו צנועים, מספיק לנו חלב פשוט, גיל ושמנת.
אחרי זה הם באים לחנות החשמל ואומרים – לא צריכים מערכת תביא רדיו פשוט – אנחנו צנועים, וגם טלביזיה פשוטה – אנחנו צנועים.
מה שיקרה זהו מיתון כלכלי עמוק.
מי שיפגע אלו הם העובדים ובעלי העסקים שיקרסו.
המשק יצטצמצם ואנשים יאבדו את עבודתם.
אז כן – כשאדם אחד עושה את זה – אז זה לא נורא, אבל כשכמות גדולה של אנשים נוהגת כך – אז זה פוגע לחלוטין בכלכלה.
אז מה טוב בזה?
קשה לבקש ממי שנושא במשרה המיותרת בתבל להיות יעיל במה שהוא עושה
מי ישמע איזה תחבורה ציבורית מתקדמת יש לנו שהוא נוסע בה..סתם סיפור כיסוי על משהו יותר מסריח לדעתי…
שאלה קטנה כמה עולה לשכור קרון אחד שלם עם שומרי ראש ואנשי אבטחה רק תחשבו על זה אין שום צניעות הכל אחיזת עיניים.
על זה נאמר: צניעות מנקרת עיניים…
יפה!
ה"צניעות" של ריבלין מזוייפת. קודם כל , עלות הנסיעה ברכבת יקרה יותר מעלות הטיסה. שנית , ריבלין שכר קרון שלם , דבר שהופך את ה"נסיעה הצנועה" ליקרה ביותר. שלישית , ריבלין טרח לקחת איתו צלם שיתעד את "צניעותו". הגיע הזמן שמישהו יאמר את האמת וכל האמת על ראובן ריבלין. מדובר בעסקן מפלגתי מדרג ז' שבזכות חנפנות , התרפסות וליקוק ישבנים מתמיד הצליח להבחר למשרת נשיא המדינה. אוי לה למדינת ישראל ששוטה הכפר נבחר לתפקיד הזה. מהיכרות אישית עם האיש מדובר בטיפש גדול שמשום מה חושב שהוא המתנה הגדולה ביותר שניתנה לעם ישראל
אני רק אזרח קטן. לא מנכל ולא מנגל.
מה קרה לריבליננו? כשנהיה נשיא החל למתג את עצמו, אולי בעצת יועצי תקשורת, כאדם מהורהר, ביקורתי, מתריס, מבקר ונאור.
מי שהיה יו"ר ביתר ירושלים, מי שלא הותיר כל חותם בשום משרה ציבורית שנשא בה (שר תיירות? שר משהו?), מי שידע לבכות ברדיו בקול ולהיחנק בדמעות בחורבן גוש קטיף (אבל לא למנוע אותו), מי שפתח את כל נאומיו ברדיו כ"ראובן ריבלין מירושלים", בעצם אין לו מה למכור היום כנשיא
. מה הוא עשה ? כל יתרונו היה שהוא לא מאיר שטרית (רק זה היה חסר לנו) ולא דן שכטמן (אני יודע אנגלית").
מסתבר שנתניהו צדק כשלא רצה אותו לידו. אולי בגלל סיבות אישיות אבל גם בגלל חוסר הערכה אליו מבחינת יכולותיו וההיסטוריה שלו.
אבל חברי הכנסת של בני עמי בחרו בריבלין… מה לעשות. . .