שוד ההסתדרות הגדול

כביכול היה זה צירוף מקרים. בדיוק כשהסתיים לו המאבק הרעשני בעניין מתווה הגז, התחיל לו במפתיע המאבק של ההסתדרות לתוספת שכר רוחבית במגזר הציבורי. "שוד הגז" יצא מהדלת, וכנגדו נכנס "שוד ההסתדרות".

ומה הקשר בין השניים?

'שודדי הגז' מצאו אוצר בסדר גודל שלא הכרנו, ואין ויכוח על כך שכולנו נרוויח ממנו הרבה – אבל הם היו מוכנים לדלות אותו מהמעמקים רק תמורת השארת נתח מהרווח בכיסם. אלמלא ההשקעה בחיפוש ומציאת הגז לא היה לנו שום אוצר לריב על חלוקתו, אבל זה לא מספיק לצרי העין ומתעבי ההון הרואים במתווה לא פחות משוד.

המאפיה ההסתדרותית לעומת זאת, מעולם לא תרמה דבר לחברה הישראלית, וכל מהותה מאז היווסדה הוא שירותים לקבוצות לחץ על חשבון הקופה הציבורית. בניגוד ל"שוד הגז", השוד של ההסתדרות מגיע ישירות מהמסים הגבוהים שכולנו משלמים, ולא מאוצר כלשהו שהיא אחראית על מציאתו.

ובכל זאת, בישראל 2015 מר ניסקורן יכול להשבית את המדינה, אם לא נתחייב להוציא מכיסנו 11 מיליארד שקל נוספים שינפחו עוד קצת את המגזר הציבורי הלא יעיל. זאת, מבלי שהדבר יביא לפרומיל מהזעם היוקד שליווה את מחאת שוד הגז. מסתבר שמותר לנהוג כארגון פשע ולעשוק את הציבור, כל עוד הכסף לא הולך לכיסיהם של בעלי ההון.

השכר במגזר הציבורי גבוה מדי

אחד הנתונים שהוזכרו בתקשורת בימים האחרונים הוא ש "כ-41% מהעובדים במגזר הציבורי מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק". לא ברור מה רצו המדווחים להסיק מהנתון הזה, אך ברור שהוא הובא על מנת להדגיש כי ישנם עובדים במגזר הציבורי שמרוויחים מעט, ושיש צדק בתביעה להעלות את שכרם.

ובכן, גם לו היו מדווחים כי 41% מהעובדים במגזר הציבורי מרוויחים פחות מהשכר החציוני, שעמד על כ-6,600 ש"ח בחודש ב-2013, הדבר לא היה אמור לזעזע אותנו. הרי השכר החציוני, הנמוך משמעותית מהשכר הממוצע, מציין את רמת השכר ש-50% מהשכירים מרוויחים פחות ממנה ו-50% מעליה. אם כך, אפילו דיווח על 41% בלבד במגזר הציבורי שמרוויחים פחות מהשכר החציוני, היה משקף יתרון לא מבוטל שלו על המגזר העסקי.

אך הדיווח, להזכירכם, נוגע לשכר הממוצע, שעומד כעת על 9,600 ש"ח בחודש, כלומר כ-43% מעל השכר החציוני. למעשה, כ-70% מהשכירים במשק כולו מרוויחים מתחת לשכר הממוצע (שנמשך כלפי מעלה בגלל המשכורות הגבוהות במשק), כך שהנתון של 41% בלבד מעובדי המגזר הציבורי שמרוויחים מתחת לשכר הממוצע, אמור לגרום לנו לשפשף את העיניים ולדרוש הורדת שכר במגזר. לא להפך. ובכלל, די הגיוני שיהיו עובדים המשתכרים מתחת לממוצע. זה העניין בממוצע, לא? הדרישה להעלות את כלל עובדי המגזר הציבורי מעל לממוצע היא הזויה למדי.

בנוסף, כפי שנכתב פה בשבוע שעבר, בחלקים נרחבים מהמגזר הציבורי רמות השכר מרקיעות שחקים, ללא קשר הכרחי לתועלת המופקת מעבודתם של המשתכרים, או ל"ערך השוק" שלהם. בנוסף, גרף השכר של עובדי מדינה רבים, גם אם הוא מתחיל נמוך, עולה עם השנים והוותק, באופן תלול וללא תלות בביצועים. ברוב המקרים מתלווה אל הוותק גם היעדר יכולת של המעסיק לפטר. את היציבות הזו לאורך הקריירה קשה להמיר בשקלים על מנת להבין את שוויה לעובד מעבר לגובה משכורתו, אך היא משמעותית ביותר.

יתרה מזאת, מבט אל מגמות השכר מגלה כי השכר במגזר הציבורי, ובפרט של אלו הנכללים בדירוגי ההסתדרות, עלה בשלוש השנים האחרונות בשיעור גדול בהרבה מזה של המגזר העסקי, בזמן שמדד המחירים כמעט ולא עלה באותה תקופה.

אמנם, ישנם גופים במגזר הציבורי בהם השכר נמוך למדי (או לפחות מתחיל נמוך) – כגון העובדים הסוציאליים, הפסיכולוגים והאחיות. אך לא להם דואג ניסנקורן. יו"ר ההסתדרות דואג בעיקר לעובדי החברות הממשלתיות היושבות על סיר הבשר שכולנו בישלנו. אחרת, לא ניתן להבין את סירובו להצעת האוצר להעלות את השכר לעובדים באופן דיפרנציאלי, כך שעובדים המשתכרים נמוך יקבלו יותר.

האם עובדי חברת החשמל, שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש, באמת זקוקים להעלאת שכר? האם מוצדק להשבית את המשק כדי שעובדי הנמלים יקבלו עוד כמה אלפים? מדוע ניסנקורן דואג לאלה ולא למעט עובדי המגזר הציבורי שבאמת מגיע להם?

כשניסנקורן טוען כי עובדים רבים במגזר הציבורי לא סוגרים את החודש, הוא למעשה מנצל את תחושות הקיפוח של החלשים על מנת לרפד את כיסיהם של חבריו הבריונים. האם ניסנקורן יכריז כי רק העובדים המרוויחים מתחת לשכר החציוני יקבלו תוספת שכר על מנת לסגור את החודש? אל תצפו לכך, יש לו התחייבויות קודמות. כפי הנראה, שני שליש מהשכירים – העובדים במגזר העסקי – יאלצו במוקדם או במאוחר לחתום על הצ'ק השמן, לתפארת כלכלת ישראל.