מִסְתַּדְּרִים

יָשְׁבוּ בְּיוֹם חָרְפִּי קוֹדֵר
סִדֵּר, סֻדַּר וְהִסְתַּדֵּר,
סָדַר, נִסְדַּר, הִסְדִּיר, הֻסְדַּר,
וְכָךְ הַהִסְתַּדְּרוּת נוֹסְדָה.

עוֹטִים סוּדָר יָשְׁבוּ בְּסוֹד,
נָטוּ יָתֵד, חָפְרוּ יְסוֹד,
וְעַל כּוֹס תֵּה וְדֻבְשָׁנִית
סִדְּרוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

מִן הַזּוּטָר עַד מוֹיְשֶׁה גְּרוֹס
סִדְּרוּ סַדֵּר, דָּרְסוּ דָּרוֹס,
שָׂרְדוּ שְׂרִידָה, שָׂרְטוּ שְׂרִיטָה,
קָנוּ קְבִיעוּת, קָנוּ שְׁבִיתָה.

סָח מִסְתַּדֵּרְסְקִי לְסִידְהַרְתָּא:
בְּהַנָּחָה שֶׁהִסְתַּדְּרְתָּ
וּכְבָר רֻפַּדְּתָּ בְּחוֹזִים –
קַבֵּל תּוֹסֶפֶת אֲחוּזִים.

אֶת הַחֶצְיוֹן מִזְּמַן חָצִיתָ;
גַּם אֶת הַמְּמֻצָּע מִצִּיתָ;
רִצּוּךָ בַּאֲשֶׁר רָצִיתָ;
פִּצּוּךָ בַּאֲשֶׁר פָּצִיתָ –

אֲבָל לְמַעַן סֵדֶר טוֹב
קַבֵּל עוֹד קְצָת מֵעוֹר הַדּוֹב.
שְׂכָרְךָ נַגְבִּיהַּ כְּאַנְדַּרְטָה,
כָּךְ תְּוַדֵּא שֶׁהִסְתַּדַּרְתָּ.

הוֹדָה סִידְהַרְתָּא לַסַּדְרָן
וְזֶה הִבְטִיחַ גַּם הַדְרָן.
וְהַהַדְרָן יָבוֹא תָּדִיר
בַּעֲגָלָא בִּזְמַן סָדִיר.

       ♦ ♦ ♦

הִתְחַמְּמוּת וְגִ'יהָאד

(נוסח עדכני לשיר Fire and Ice מאת רוברט פרוֹסט, 1920)

אוֹמְרִים: אֶת הָעוֹלָם תַּחֲרִיב הִתְחַמְּמוּת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: גִּ'יהָאד.
עַל פִּי קוֹל עִתּוֹנַי, עַמּוּד אַחַר עַמּוּד,
אֲנִי אוֹמֵר הִתְחַמְּמוּת.
אַךְ בְּמִבְחָן תָּקֵף שֶׁל שׁוֹר מוּעָד,
נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר סִכּוּי לָמוּת
דַּוְקָא מֵהַגִּ'יהָאד
וּבְכַמּוּת
וְתֵכֶף וּמִיָּד.