המוסלמים באים, הגרמנים מתחמשים

אל מול גל של יותר ממיליון מבקשי מקלט מאפריקה, אסיה והמזרח־התיכון – הגרמנים ממהרים להתחמש. בכל רחבי גרמניה, שבה כללי האחזקה בנשק הם מן המחמירים באירופה, גואה הביקוש לכלים לא-קטלניים להגנה עצמית, בהם תרסיס פלפל, אקדחי גז מדמיע, אקדחי נורים, כלי הלם חשמלי ואמצעים להרתעת בעלי־חיים. גם מספר הגרמנים המגישים בקשה להיתר החזקה בנשק חם מגיע לשיא של כל הזמנים.

מירוץ החימוש הזה מתרחש על רקע עלייה חסרת תקדים בפשעי אלימות, בהם אונס, שוד ותקיפה בנסיבות מחמירות – בערים ובעיירות בכל רחבי המדינה.

הרשויות בגרמניה, עם זאת, טוענות בלהט כי העניין הפתאומי של אזרחי המדינה בהגנה עצמית, אינו קשור בשום צורה ואופן להגירת ההמונים למדינה, על אף ממצאים משכנעים העומדים בסתירה לטענה זו.

בשבועות האחרונים פרסמו העיתונים בגרמניה עשרות סיפורים עם כותרות כמו: "גרמניה מבוהלת – ושולחת יד לנשק", "הגרמנים מתחמשים, הביקוש לנשק שובר שיאים", "עוד ועוד אנשים קונים נשק", "ביטחון: תרים ידיים!", "הצורך בביטחון מתגבר", "שיאי מכירות בחנויות הנשק", ו"הבווארים מתחמשים – מפחדים מהפליטים".

מאז עליית משבר ההגירה בגרמניה לכותרות באוגוסט 2015, קפצו מכירות תרסיסי הפלפל בכ-600 אחוז, כך לפי מגזין החדשות הגרמני פוקוס. המוצר נעלם מהמדפים במקומות רבים במדינה בעקבות הביקוש, והאספקה לא תחודש עד שנת 2016. "היצרנים והמפיצים אומרים שהזרם הגדול של זרים בשבועות האחרונים כנראה הפחיד הרבה אנשים," מדווח המגזין.

לטענת KH Security, יצרן גרמני של מוצרים להגנה עצמית, הביקוש גדל פי חמש, ובספטמבר 2015 — חודש בו החלו להתבהר ההשלכות של מדיניות הדלת הפתוחה ביחס להגירה של הקנצלרית אנגלה מרקל — הגיעו מכירות החברה לשיא שלא היה כמותו ב-25 שנות קיומה. החברה אומרת כי יש ביקוש מוגבר לא רק לכלי נשק להגנה עצמית, אלא גם למערכות אזעקה ביתיות.

יצרן אחר של מוצרים להגנה עצמית, חברת DEF-TEC שבסיסה בפרנקפורט, דיווחה גם היא על עלייה של מאות אחוזים במכירות בסתיו. לדברי מנכ"ל החברה, קאי פראסֶה:

העסק התחיל להמריא החל בספטמבר. מאז, הדילרים שלנו נמצאים תחת מתקפה. אף פעם לא חווינו משהו כזה ב-21 השנים שאנחנו קיימים כחברה. פחד: זה לא רציונלי. המונח הרלוונטי הוא: 'משבר הפליטים'.

סיפורים דומים נשמעים בכל רחבי גרמניה. לפי רשת השידור הציבורי 'מיטלדויטשר רונדפונק', האזרחים בסקסוניה עומדים כמעשה שבשגרה בתורים ארוכים לקראת פתיחת חנויות הנשק.

בעל חנות בעיר פירנה שבסקסוניה אמר כי הוא מוכר כעת כ-200 תרסיסי פלפל מדי יום, בהשוואה לחמישה תרסיסים לשבוע לפני תחילת משבר ההגירה. לדבריו, הוא רואה בין לקוחותיו טיפוסים חדשים, שאינם נמנים עם אוכלוסיית לקוחותיו הרגילה, בהם נשים מכל הגילאים וכן גברים הקונים את התרסיס עבור נשותיהם.

גינטר פריץ, בעליה של חנות נשק באברסבאך, עיירה אחרת בסקסוניה, סיפר לחדשות רשת RTL כי "מאז ספטמבר, בכל רחבי גרמניה, וגם בחנות שלי, המכירות של מוצרים להגנה עצמית קפצו לשמים". הוא הוסיף שהלקוחות שלו נמנים עם כל שכבות האוכלוסיה, "מהפרופסור ועד לפנסיונרית. כולם מפחדים".

אנדראס ריינהרדט, בעל חנות נשק בעיירה אאוטין שבצפון גרמניה, סיפר שהוא מוכר ארבעה או חמישה כלי נשק להגנה עצמית מדי יום, בהשוואה לשניים לחודש לפני זרם מבקשי המקלט הנוכחי. "המהומה החברתית עכשיו היא המניעה את הבהלה לנשק", הוא קובע, ומוסיף: "אף פעם לא חשבתי שהפחד יתפשט כל־כך מהר".

גם אריק תיל, בעליה של חנות נשק בפלנסבורג, עיר על חוף הים הבלטי, אמר שמלאי תרסיסי הפלפל שלו אזל: "הכל נמכר. אספקה חדשה לא תגיע לפני מרץ. כל מה שקשור להגנה עצמית נמכר בקצב מהיר".

"הפליטים אשמים"

וולפגנג מאייר, בעליה של חנות נשק בנוֹרדלינגן, עיירה בבוואריה, מסכים עם ההסבר לגאות ברישיונות לנשק: "אני חושב שזרם הפליטים, העלייה בפריצות וכל התעלולים האלה – אנשים רוצים יותר הגנה".

מאייר הוסיף שיש תחושה הולכת ומתעצמת בחברה הגרמנית שהמדינה אינה יכולה להגן באופן הולם על אזרחיה ולכן הם צריכים להגן על עצמם טוב יותר. "מאז הקיץ, המכירות של תרסיס הפלפל עלו ב-50 אחוז", אמר, והוסיף שהקונים הם בעיקר נשים מכל הגילאים – מהסטודנטית העירונית ועד לסבתא האלמנה.

תרסיס פלפל וכלי נשק לא-קטלניים אחרים להגנה עצמית אמנם חוקיים בגרמניה, אך נדרש רישיון כדי לשאת ולהשתמש בכמה מהם. גורמים רשמיים בכל אחת מ-16 המדינות הפדרליות בגרמניה מדווחים על גאות בבקשות לרישיונות כאלו, הידועים בשם רישיונות לכלי נשק קטן (kleinen Waffenschein).

במדינת שלזוויג-הולשטיין שבצפון גרמניה יש כעת כמעט 10,000 איש המחזיקים ברישיון לכלי נשק קטן, ולפי משרד הפנים של המדינה מדובר בשיא של כל הזמנים. מוכרי כלי נשק כאלו במדינה מדווחים אף הם על "עלייה ללא תקדים" במכירות כלי נשק להגנה עצמית. בסקסוניה מדווחים קמעונאים על גאות חסרת תקדים במכירות תרסיס פלפל, גז מדמיע, אקדחי גז ואפילו קשתות. כמה חנויות אף מוכרות מוצרי הגנה עצמית ביום אחד בכמות שלא נמכרה בחודש שלם לפני תחילת משבר ההגירה.

גורמים רשמיים בסקסוניה גם מדווחים על קפיצה במספר האנשים המבקשים רישיון להשתמש בנשק חם (großen Waffenschein). לפי שר הפנים של סקסוניה, מרקוס אולביג, את מרוץ החימוש הזה ניתן לייחס ל"ירידה סובייקטיבית בתחושת הביטחון של אנשים".

בברלין גדל מספר האנשים המחזיקים ברישיון נשק קטן ב-30 אחוז במהלך עשרת החודשים הראשונים של 2015, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2014, ומספר המחזיקים ברישיון לנשק חם קפץ בכ-50 אחוז, כך לפי דיווח של המשטרה המקומית.

בבוואריה יש יותר מ-45,000 איש המחזיקים ברישיון נשק קטן, גידול של 3,000 משנת 2014. גידול זה מסמן "עלייה משמעותית", כך לפי שר הפנים האזורי. כמו בחלקים אחרים של המדינה, גם בבוואריה מדווחים הקמעונאים על גאות במכירת כלי נשק להגנה עצמית, בהם אקדחי גז מדמיע, אקדחי נורים ותרסיסי פלפל.

בשטוטגרט, עיר הבירה של מדינת באדן-וירטמברג, מדווחות חנויות הנשק על גידול של פי ארבעה במכירות כלי נשק להגנה עצמית מאז חודש אוגוסט. בעלת חנות אחת אמרה גם היא שהביקושים חסרי תקדים, ובשבוע אחד היא מוכרת נשק שנמכר בדרך כלל בחודש שלם.

בהיילברוֹן, עיר אחרת בבאדן-וירטמברג, מדווחים גורמים מקומיים שמכירות תרסיס הפלפל הוכפלו בשנת 2015. לפי בעל חנות אחד, הביקוש לתרסיס הפלפל החל לגאות בחודש אוגוסט, כשאמהות רבות החלו לרכוש את המוצר לבנותיהן הלומדות בבתי־הספר. "הקליינטים שלנו מבוהלים נורא", אמרה בעלת החנות. "אנחנו רואים את זה בכל מקום".

בגֶרָה, עיר בתורינגיה, דיווחה התקשורת המקומית כי באחת החנויות אזל מלאי של 120 מיכלי תרסיס פלפל בתוך שלוש שעות. החנות, שמכרה אחר־כך עוד משלוח של 144 מיכלים, מחזיקה ברשימת הזמנות למיכלים נוספים בשל המחסור אצל ספקים.

אישה בגֶרָה, שקנתה תרסיס פלפל עבור בתה בת השש־עשרה, אמרה:

אני חושבת שזה הדבר הנכון בשבילי להגן על הבת שלי. היא בגיל שבו היא נמצאת בחוץ לבד בערב. אם היא אומרת שהיא צריכה את זה להגנה, אני חושבת שזה לא בסדר. כמובן, בגלל המצב הנוכחי שיש לנו עכשיו בגרמניה. אנחנו פשוט לא יודעים מי נמצא כאן. יש כאן די הרבה אנשים לא רשומים.

מגמה דומה לרכישת אמצעים להגנה עצמית דווחה במדינות גרמניות שונות, בהן ברנדנבורג, מקלנבורג-מערב פומרניה, סקסוניה-אנהאלט ונורדריין-וסטפליה, שם הרמה הגואה של פשעים אלימים שבוצעו בידי מהגרים הופכת כמה מהשכונות לאזורים שאזרחים נמנעים מכניסה אליהם.

מאשימים דווקא את האזרחים

תועמלנים בתמיכה בהגירת ההמונים מאשימים את אזרחי גרמניה בתגובה מופרזת. כמה מהם מצביעים על מחקרים עדכניים — שהוזמנו בידי קבוצות התומכות בהגירה — ה"מוכיחים" באופן מופרך שמספר הפשעים המבוצעים בידי מהגרים פוחת ולא עולה.

אחרים פשוט מכחישים כל קשר בין המירוץ להתגוננות עצמית והמהגרים. הם מאשימים מגוון גורמים אחרים, בהם רדת החשיכה בשעה מוקדמת יותר, המקושרת עם סוף תקופת שעון הקיץ, המתקפות הג'יהאדיסטיות בפאריס (שאירעו בנובמבר, שלושה חודשים אחרי תחילת הגאות בקניית נשק להגנה עצמית), וכן את הצורך בהגנה מפני זאבים בכמה מקומות בצפון גרמניה.

היומון 'זודוייטשה צייטונג' תאר את מעשה ההטעיה הזה כך:

כל מי שמבקש להבין את הסיבות לגאות ברכישת כלי נשק נתקל בשתיקה. באופן רשמי אומרות הרשויות הרגולטוריות שכל אדם המבקש רשיון לנשק קטן אינו נדרש לספק הצדקה לכך ולכן אין לגורמים הרשמיים כל הסבר. 'אך נכון יהיה לומר כי לעתים אנחנו בהחלט מקבלים את המסר שהם חוששים בגלל הפליטים', אמר אחד מהם, שהתנה את ציטוט דבריו בעילום שם בעיתון. 'אנשים כבר אמרו לי: אני רוצה להגן על המשפחה שלי'. דיווחנו על כך למשרד השר…

וצוות היומון מוסיף:

גם המוכרים אינם אומרים דבר באופן רשמי בנוגע לסיבות לגידול במכירות. פשוט הרמנו טלפון לחנות נשק קטנה ושאלנו: פליטים רבים הגיעו בסוף אוגוסט, ומאז ספטמבר המספרים עולים — האם ייתכן שאין קשר בין הדברים? והאיש השיב: 'אם לא תזכיר אותי בשמי התשובה היא: ברור, מה חשבת?' האנשים שמגיעים לחנות פוחדים. הם מאמינים שבין הפליטים יש 'אנשים מסוכנים'. יש לקוחות שמודים בכך באופן גלוי.

ממצאים אמפיריים מצביעים על גאות מובהקת ברחבי המדינה בפשיעה הקשורה במהגרים, כולל מעשי אונס של נשים וילדות גרמניות בהיקף מעורר חלחלה, לצד תקיפות אלימות ומיניות, מעשי דקירה, הסגת גבול, מעשי שוד, פריצה והברחת סמים.

העלייה בפשיעה האלימה של מהגרים אומתה בדו"ח משטרתי סודי שהודלף לעיתון גרמני. המסמך חושף שמספר שיא של 38,000 מבקשי מקלט הואשמו בביצוע פשעים אלימים במדינה בשנת 2014. המומחים מאמינים שנתון זה, שמשמעותו יותר מ-100 מעשי פשע ביום, הוא רק שבריר של הנתון המלא, שכן פשעים רבים אינם מדווחים.

לא מפתיע לגלות כי סקר חדש מצביע על־כך ש-55 אחוז מהגרמנים מגלים פסימיות ביחס לעתיד, עלייה משיעור של 31 אחוז בשנת 2014 ו-28 אחוז בשנת 2013. הסקר מגלה כי 42 אחוז מהצעירים בגילאי 34-14 מאמינים כי עתידם יהיה קודר. שיעור זה כפול ויותר ממספר הצעירים (19 אחוז) שחשו כך בשנת 2013. במקביל, 64 אחוז מבני 55 ומעלה חוששים מהעתיד לבוא.

הסקר גם מגלה כי ארבע חמישיות (79 אחוז) מהאוכלוסיה בגרמניה סבורים כי המצב הכלכלי ידרדר בשנת 2016 בגלל הנטל הכספי הנובע ממשבר ההגירה, ו-70 אחוז מאמינים כי המדינות החברות באיחוד האירופי תתרחקנה זו מזו בשנה הקרובה (2016).

סורן קרן הוא עמית בכיר במוסד גייטסטון מניו־יורק. קרן הוא עמית בכיר לענייני הפוליטיקה האירופית בקבוצה למחקרים אסטרטגיים (Grupo de Estudios Estratégicos) שבסיסה במדריד. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר. ספרו הראשון, אש גלובלית, עתיד לצאת בתחילת שנת 2016.