המפכ"ל אלשיך נותן עבודה

מאז הבחירות לפני תשעה חודשים, וביתר שאת בחודשים האחרונים, מתנהלת מתקפת תעמולה של השמאל באמצעות תקשורת פבלובית ועיוורת נגד נתניהו וממשלתו. מדובר בהפצצות שטיח שמדי פעם מקבלות תפנית כירורגית; כמו בימים האחרונים נגד מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך.

מאז הפיגוע ברחוב דיזנגוף וחקירת אשת ראש הממשלה שרה, מצאו מתנגדי המשטר בישראל שני מסלולים לספין האופוזיציונרי שלהם: האחד, ראש הממשלה מסית נגד הציבור הערבי בישראל. השני, המפכ"ל החדש אלשיך לא רץ לדווח לגיא פלג, אמנון אברמוביץ' ושאר כתבי המשטרה על המתרחש. לא רק שעצר את צנרת הדליפות מחקירה מתוקשרת כמו של שרה נתניהו, אלא גם נראה שהוא מתכוון לנצל את ההזדמנות להמשיך לנער את צמרת המשטרה. זאת לאחר שהמתקפה כלפיו בנוגע להתנהלותו סביב המצוד אחרי המחבל מדיזנגוף, מקורה הברור בפטפוטי ניצבים שלא משלימים עם המשטר החדש במשטרה.

הביקורת כלפי אלשיך, שהוא אחד משלושה מינויים מרכזיים ומשמעותיים שנתניהו השלים לאחרונה, נסבה סביב שלוש נקודות: הוא לא משתף את הציבור – קרי, לא מקשקש עם העתונאים; הוא לא פרסם את תמונתו העדכנית של המחבל מלחם; והוא לא כינס דיון עם בכירי המשטרה על דרכי הפעולה לאחר הפיגוע והשת"פ עם השב"כ. אלשיך נאשם שהוא מקבל אוטומטית את עמדת השב"כ במבצע חקירת ולכידת המחבל.

אז בינתיים פורסם שראש הממשלה הכריע לטובת פרסום תמונה עדכנית של המחבל. אבל מלכתחילה, אי אפשר שלא לקבל את עמדת הגורמים המקצועיים, שהעדיפו לא לפרסם את התמונה. לפחות ב-48 השעות הראשונות של המצוד. ראשית כל, לא זכור שבעבר נעשה שימוש בכלי כזה: פנייה לעזרת הציבור שיגלה למשטרה, לשב"כ ולצה"ל היכן מסתתר האיש הרע. לא כל מה שמתאים לצורך אזהרת הציבור נגד פדופילים ואנסים, מתאים במקרה של טרוריסט רוצח המסתובב חופשי.

מותר להניח שהניסיון של המרדפים בשנים האחרונות לימד את כוחות הביטחון שעדיף לתת לכוחות בשטח לבצע את החיפוש לפי התדרוכים המקצועיים המודיעיניים, ולא לפנות לעזרת הציבור. אפשר לשער איזו בדיחה היו עושים בתקשורת בעקבות פנייה משטרתית בנוסח "המשטרה מבקשת את עזרת הציבור…", ואולי בצדק.

בנוסף, כמות התרעות השווא בעקבות פרסום התמונה הייתה יוצרת עומס על מחלקות המודיעין והמבצעים בניסיון לסנן מתוך אלפי פניות את אותן אלה שיש בהן ממש. וממילא, אזרח ערני שעלול להיתקל במחבל מדיזנגוף יידע לפנות לגורמים המתאימים. התוצאה במקרה של קריאות לעזרת הציבור עלולה להיות הקפצת כוחות למקומות מרוחקים וזה היה מסתיים בבזבוז משאבים. ואפשר גם לדמיין מקרים מסוכנים יותר, שאנשים נושאי נשק יחשבו שהם מזהים את המחבל ויפתחו באש כלפי צעיר מזוקן כזה או אחר, כמו אורי משגב.

החשוד המיידי אלשיך

לכן הביקורת בתחום הזה אינה מבוססת, והיא נועדה בעיקר לסמן את המפכ"ל החדש כחפץ חשוד, שיש לתקוף אותו בעתיד בכל הזדמנות. למה? כי הוא מינוי של ביבי וארדן.

העובדה שאלשיך לא מצא לנכון לקיים דיונים עם צמרת המשטרה היא מעניינת. היא משקפת כנראה את רמת האמון הנמוכה שיש לו כלפי הצמרת המושחתת, שכל רצונה למצוא חן בעיני התקשורת. לשלל אירועי הריקבון של ההטרדות והתקיפות המיניות, התווסף עכשיו מחדל התגובה האיטית לפיגוע בדיזנגוף. מחדל דומה מאוד למה שקרה לפני שנה וחצי כאשר נחטפו שלושת הנערים בגוש עציון, וגם למחדל חוסר התגובה והרפיון במצעד הגאווה בירושלים שאיפשר את הרצח.

בקיץ 2014 הוביל המחדל הצבאי-משטרתי לשרשרת אירועים קיצונית. לא מן הנמנע שאלשיך חשש מהתסבוכת שגורמים מתוסכלים במשטרה עלולים לגרום לה גם הפעם. כך או כך, גורמים בתקשורת רוצים לנהל את האירוע בין השאר על-ידי ספינים שיכסו על כמה אמיתות לא נעימות: הראשונה, שקיימת הסתה במגזר הערבי שעלולה היתה להפוך גם את השליח הנחמד מרמת אביב לרוצח אסלאמיסטי; והשנייה, שהתקשורת עצמה מחבלת בחקירות של אירועים שונים ודואגת להכניס את הציבור לפאניקה.

כדאי שתניחו לאלשיך לעשות את עבודתו בשקט. אפשר לסמוך עליו.