עִיר לְדֻגְמָה

אֲהוּבָתִי אַתְּ, תֵּל-אָבִיב.
חוֹלֶה עָלַיִךְ, מֵת עַלְאֶמֶת.
אַתְּ הֲגוּנָה, אַתְּ כִּלְבָבִי:
נָאֶה דּוֹרֶשֶׁת – וּמְקַיֶּמֶת.

כְּשֶׁאַחְיוֹתַיִךְ הֶעָרִים
דֻּקְּרוּ בְּפִיפִּיּוֹת הַחֶרֶב
וְלֹא נִמְצָא בָּהֶן עָרִיק
וְלֹא שׁוֹלֵחַ יָד לַחֵרֶם

וְלֹא הָיְתָה עִיר שֶׁהִבְלִיגָה
וְשׁוּם דּוֹקֵר חַי לֹא יָצָא –
עָמַדְתְּ לְבַדֵּךְ בְּלִיגָה,
בְּלִיגַת עָל שֶׁל הַשְׁמָצָה,

וְהֶעֱמַדְתְּ אַמַּת מוּסָר
שֶׁהֶעֱמִידָה בַּמָּקוֹם
אֶת מִי שֶׁלֹּא הָלַךְ יָשָׁר
בְּקַו צַוַּיִךְ הֶעָקוֹם,

וּמַצִּילֵי-רַבִּים עִטַּרְתְּ
בְּאִשּׁוּמִים עַל תּוֹרַת גֶּזַע
וְאִם הַמְּחַבֵּל נֻטְרַל
עָשִׂית מִנִּטְרוּלוֹ טְרַגֶּדְיָה –

אֲהוּבָתִי אַתְּ, תֵּל-אָבִיב,
כִּי בְּהַגִּיעַ מִבְחָנֵךְ
עָמַדְתְּ בּוֹ יֹפִי. כְּלָבִיא
קָמְתְּ עַל רַגְלַיִךְ לְחַנֵּךְ

וּלְקַיֵּם אֶת שֶׁהֵטַפְתְּ
סְעִיף סְעִיף, פְּרִיט פְּרִיט:
כְּשֶׁפֶּרֶץ יְרִיּוֹת חָטַפְתְּ
לֹא דִּין חָרַצְתְּ וְלֹא יָרִית,

וּבְאִפּוּק רָאוּי לְשֶׁבַח
נָתַתְּ לָאִישׁ לְהִמָּלֵט.
אַתְּ עִיר 24/7,
אַתְּ עִיר מֻחְלֶטֶת בְּהֶחְלֵט!

וּכְמוֹ שֶׁאַתְּ תָּמִיד דּוֹרֶשֶׁת
מִבְּנֵי דְּרוֹמֵךְ לָתֵת מִקְלָט,
נָאֶה קִיַּמְתְּ אֶת הַמּוֹרֶשֶׁת
וְיֵשׁ מִקְלָט בָּךְ לַנִּמְלָט.

אֶל מוּל חֶבְרָה שֶׁלֹּא בּוֹלֶמֶת,
אֶל מוּל קְלִיעֵי הָאֲסַפְסוּף,
עוֹמֶדֶת אַתְּ, אוֹכְלָה, בּוּלֶמִית,
בּוֹלֶמֶת אֵשׁ בְּגֵו חָשׂוּף.

עִיר הַשַּׁמֶּנֶת וְהַלֹּבֶן,
הַקְרֶם, הַקַּרְמָה וְהַקְּרוּם,
אַתְּ מְדַגְמֶנֶת לָנוּ אֹפֶן
הִתְנַהֲגוּת בְּעֵת חֵרוּם.

כְּשֶׁבָּא זְאֵב – אַתְּ הַטָּלֶה,
דֻּגְמַת מוֹפֵת לְאֶזְרָחוּת:
נִסְגַּרְתְּ בַּכְּלוּב כְּמוֹ טָטָלֶה,
גַּם כֶּלֶב לֹא הִשְׁאַרְתְּ בַּחוּץ.

אֶת הַמִּדּוֹת אַתְּ מְטַפַּחַת,
אֶת הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה.
אִם זֶה קָרָה לָךְ רַק מִפַּחַד,
גַּם פַּחַד הוּא מִדָּה טוֹבָה.