ארגוני "זכויות אדם" מידרדרים לתהומות חדשים ורדיפה מיותרת אחרי נטלי כהן-וקסברג.
סְתִימַת פִּיּוֹת
תֵּצֵא נָא צְעָקָה מִפִּינוּ הָעִלֵּג אֶל
חַכְמֵי הַחֲקִיקָה וְשַׂגִּיאֵי הַסֶּגֶל
עַל דְּבַר חֲקִירָתָהּ שֶׁל אָמָּנִית הַפֶּגֶּל,
עַל פִּיהָ הַמַּתְרִיס אֶת הַשּׁוֹאָה כְּשֶׁגֶל
וּפִיהָ הַמַּתְרִיז בֵּין חֲלָקוֹת הָרֶגֶל.
נָכוֹן שֶׁהִיא נִדְרֶשֶׁת עַל פִּי חֹק הַדֶּגֶל –
אַךְ הַחֶרְפָּה שׁוֹרָה וְהִיא עוֹטָה כָּל חַ"כּ
כָּל יוֹם שֶׁבּוֹ הַחֹק הַזֶּה עוֹד לֹא נִמְחַק.
פִּרְכּוּס אַחֲרוֹן
הוּא כְּבָר מוּטָל כָּרוּת.
וְכָל אֲשֶׁר נֻחַשׁ
מֻגָּשׁ בִּמְלֹא פֵּרוּט
וּבְצִלּוּם מוּחָשׁ.
וְכָל אֲשֶׁר שֹׁעַר,
אוֹ לֹא עָלָה עַל דַּעַת,
כִּמְעִי אָרוֹךְ נִפְעַר
לָעַיִן הַנִּרְתַּעַת.
עַכְשָׁו הוּא מִתְפַּתֵּל
בְּשֶׁקֶר וּבְקֶצֶר.
שָׁנִים הוּא הִתְפַּטֵּם,
שָׁנִים שֶׁל כִּבּוּשׁ יֵצֶר,
שָׁנִים אָרַב גָּלוּי
אֲבָל הֵיטֵב הִצְנִיעַ
תּוֹךְ, פֶּלֶט וּמִלּוּי,
תּוֹחֶלֶת וּמֵנִיעַ –
אַךְ בְשָׁכְבוֹ רָצוּץ
וּמְכֻסַּח צוּרָה
הוּא לֹא מַחְזִיק פַּרְצוּף
וּבְמֵצַח נְצוּרָה
הוּא מִתְפַּתֵּל. פּוֹלֵט
אֶת כָּל אֲשֶׁר אָצַר,
אֶת כָּל אֲשֶׁר חִלֵּט
אֶל תּוֹךְ כּוּכוֹ הַצַּר:
חִרְחוּר, הִשְׁטַנְקְרוּת,
מִמּוּן הָמוֹן פּוֹרֵעַ.
הוּא מְפַרְפֵּר כָּרוּת
וְשִׂטְנָתוֹ זוֹרֵעַ,
זְנָבוֹ כְּשׁוֹט הַבַּר
צוֹלֵף אֶל כֹּה וָכֹה,
אַךְ אִטּוּמוֹ נִשְׁבַּר:
בָּרוֹ כְּבָר כְּתוֹכוֹ.
הוּא שֶׁכֻּלּוֹ זָנָב,
זְנָבוֹ שֶׁכֻּלּוֹ כֶּרֶס,
שַׁלְשֶׁלֶת אִרְגּוּנָיו –
בְּתוֹךְ לַשְׁלֶשֶׁת אֶרֶס.
יָאָה לוֹ הַשְׁלוּלִית.
רַק בַּל יָבוֹא בּוֹאֵשׁ
צָרוּעַ שֶׁיַּחְלִיט
גַּם לְהַצִּית בּוֹ אֵשׁ
אוֹ לְדָקְרוֹ בִּזְרוֹעַ,
בְּחֶרֶב אוֹ דָּרְבָּן,
וְכָךְ לָתֵת לָרֹעַ
תְּעוּדַת קָרְבָּן.
הוּא מְפַרְפֵּר. עִזְבוּהוּ.
הוּא מְפַרְכֵּס עַל-גְּבוּל.
אַרְסוֹ צוֹרֵב? נַגְּבוּהוּ
בְּשַׁרְווּל.
קשה לקרוא טקסט מנוקד בגופן אריאל.
קולע ויפיפה. תודה צור.
הייתי מסיים את השורה החותמת:
…
ארסו צורב , נגבוהו
.נגבוהו בשרוול
.נפלא. שימוש להטוטני בשפה.