הרשות הלאומית לכיבוי עסקים

שבועות ארוכים עמד מכשיר ה-MRI בבית החולים 'פוריה' בטבריה כאבן שאין לה הופכין. המכשיר, שעלותו כ-6 מיליון ש"ח, וכל בדיקה בו יכולה להציל חיים ולעזור לחולים רבים, היה תקין ושמיש, אך דבר אחד היה חסר: אישור כבאות אש למבנה שבו הוא נמצא. יש להניח שהכול היה בסדר, אבל היה חסר טופס 56/א, שאותו ניתן להשיג רק אצל ניצה במשרד, וניצה עובדת בימי שלישי בין 9 ל-12, אבל היא בדיוק איננה, ובכלל תפנה לשולטהייס, הוא אחראי כעת על אישורי כיבוי אש. שולטהייס ישנו, אבל צריך להביא את התכניות מהמחסן, והמחסן נעול, והמפתח אצל הג'ינג'י, והג'ינג'י איננו. נסע לחיפה…

בסופו של דבר נחנך המכשיר ברוב פאר והדר, ואולם בתחום אישורי כיבוי אש, כמו בתחומים רבים בוויה דולורוזה הביורוקרטית בארצנו, ממשיכה רוחו של קישון לשלוט ביד רמה. כל עסק וכל מבנה בארץ מחויב באישורי כיבוי אש. הרעיון, בסך הכול, הגיוני: מבנה שאינו בטיחותי אינו מהווה סכנה רק לעצמו, אלא לכל סביבותיו, וכמובן למבקרים בו. הביצוע, כמו במקרים רבים, ממשיך הרחק הרחק משם, ופוגע בעסקים ובאזרחים רבים מספור בדרקוניות הביורוקרטית הבלתי-נלאית שלו.

שלושים עובדים על כל הארץ

אתה רוצה להקים עסק? מבנה חדש? לחדש מבנה ישן? ברכות, אתה זקוק לאישור של כבאות האש. אלא שמכבי האש אינם גורמי המקצוע: הם רק מפנים אותך למעבדות הרלוונטיות עם רשימת דרישות, ושתהיה לך דרך צלחה.

עובד באחת מן המעבדות המורשות לבדוק ולהתקין מערכות כיבוי אש, נאות לספר ל'מידה' על מקצת מן העוולות שראו עיניו. "בתחום שלי יש רק שלוש מעבדות בכל הארץ, ובכל המעבדות יחד עובדים בתחום רק שלושים איש. ואלה צריכים לטפל בתכניות של כל מבנה בכל הארץ. כפועל יוצא, אם אתה רוצה לאשר את העסק שלך אתה צריך לחכות בתור שלושה חודשים. ואני לא צריך לספר לך שעבור עסק, שלושת החודשים האלה יכולים להיות עניין של חיים ומוות".

עדויות שעולות ברחבי הרשת מאשרות את התחושה הזו. כך לדוגמה כותב בני ע':

הכוח של איגוד כבאות הפך להיות בלתי נסבל. הדרישות מוגזמות. כל שנה עולה סף הדרישות שלהם, באים לעסק דורשים מאות שקלים, גם לחמש דקות… אתה מתרוצץ אחרי חברות לגילוי עשן, על מנת שיבדקו ויאשרו לך, וזה עולה אלפי שקלים, אחרי זה אתה רץ כמו עכבר מורעל אחרי כיבוי אש, על מנת שיעבירו לעירייה את [ה]אישור שהם אינם מתנגדים לרישיון עסק… זוהי מסחטה שלהם. תנסה להשיג אותם בטלפון, אין תשובה או פקידה בחופשה, אין להם מושג מה זה אימייל, כלומר אין תיבת פניות של עסקים. עברתי איתם ייסורים של כ-3 חודשים, עד שלא שיגעתי אותם, רק אז קיבלתי [את ה]אישור המיוחל.

סיפורים נוספים מביא גבעתי בן יוסף במקומון 'כוכב הצפון'. כך אומר תאופיק, שרצה לבנות מבנה באזור התעשייה ב'קדמת הגליל':

התייאשתי, כבר לא יכולתי יותר, הייתי על סף פיצוץ, עשיתי את כל מה שביקשו ממני לעשות, הבאתי את כל האישורים שביקשו ממני, אני חושב שהייתי שם יותר מעשרים פעם, בפעם האחרונה הם היו ממש רעים אלי, אמרתי להם הבאתי לכם הכל, נמאס לי כבר לבוא לכאן ולהתחנן, עכשיו אתם אומרים לי תבוא בשבוע הבא, אני לא יוצא גם אם תביאו לי משטרה, הייתי על סף בכי, בסוף הם ראו אותי כך, אמרו לי, טוב תחכה, ואחרי חצי שעה הביאו לי את האישור, ואני שואל אותך למה? אלוהים למה? אסור לכם לעשות ככה, מה אין לכם אלוהים? עשיתי כל מה שביקשו ממני, אבל כמה אפשר ללכת ולבוא, כמה?

ושלומי, בעל מסגרייה באותו אזור תעשייה:

התייאשתי, לא רוצה יותר שום אישור מכיבוי אש, עשיתי כבר מעל ומעבר, כל מה שאמרו לי עשיתי, הכל, בסוף אמרו לי בוא לתחנה ותקבל אישור, הגעתי ואז אמרו לי מצטערים. השתגעתי, אין עם מי לדבר, כולם חושבים את עצמם, הפסדתי המון כסף ואני עדיין מפסיד, מצדי שיישאר כך, אני מיואש.

בן יוסף ממשיך ומספר מחוויותיו-שלו, על יחס מזלזל שקיבל מן האחראית כאשר ניגש לברר מה דינה של תכנית שהוגשה כמה חודשים לפני כן, כמיטב מנהגם של עובדי מדינה חרוצים, ומספר שאחרים הזהירו אותו לא להסתבך איתה: "אבל אל תכתוב מילה, היא יכולה עוד להתנכל לנו… תן לנו לקבל קודם כל את האישור, מה אתה רוצה לסבך אותנו, תשתוק".

53 תקנות בתשעה שלבים

תשאלו, מה כל כך מסובך באישור כיבוי אש? שום דבר מיוחד. ברשימת הדרישות להיתרי בנייה למבנה מסחרי פשוט, שטח מסחר על 300 מ"ר, קומה אחת בלבד, בלא חניון, מניתי בסך הכול 53 דרישות. וכל זה כחלק מתהליך הכולל תשעה שלבים ארוכים ומייגעים. פלא שהנדל"ן והעסקים תקועים?

ירון, העובד גם הוא בתחום, מספר שעבור בעל עסק ממוצע מדובר בתחום זר לגמרי. "אדם שפותח עסק לא תמיד מודע מהם החובות שלו, וגם אם הוא מודע, הוא לא תמיד מודע איך מגיעים אליהן. בתחום המתזים, כל השוק נמצא בקושי, כי התקן עצמו הוא תקן מאומץ – מדובר בתקן אמריקאי בן 700 עמודים שהוספנו לו 10 עמודים בעברית והתאמנו אותו מעט. רוב האנשים לא ממש בקיאים בו. מה אנשים עושים בפועל? פעמים רבות הם "זורמים": כמו שמכינים אוטו לטסט, עושים מה שנראה ולוקחים לבדיקה, לראות מה הבוחן יגיד".

ותוצאות הבדיקה יכולות להיות משמעותיות מאוד. "אם לדוגמה מתברר שכמויות המים לא מספיקות לפי התקן, העלות יכולה להיות בין רבע לחצי מיליון ש"ח. למה זה כל כך יקר? כל אביזר של משאבת כיבוי אש או מאגר מים מחויב להיות רשום על ידי חברה רשמית, ויש רק שתי חברות כאלה, מה שמייקר משמעותית את התהליך", אומר ירון. למותר לציין שעבור רוב העסקים אותם רבע מיליון ש"ח פירושם שלום לחלום העסק.

תורים, מקורביזם ושחיתות

תורים ארוכים, אנחנו כבר יודעים, הם תוצאה ישירה של תעשייה מפוקחת כגון זו. וכשיש תורים ארוכים וביורוקרטיה מפותחת, יתרונו של המקורב והמקושר עולה: אם אתה יודע למי להרים טלפון, התור יכול להתקצר פלאים. אלי מאשר שמקרים כאלה שגרתיים אצלו: "כן, בוודאי, אם אני מכיר מישהו, אני יכול לקצר תורים. הרי אם מישהו לא מקבל אישור בזמן הוא עלול לפשוט את הרגל".

מיליוני שקלים עומדים על כף המאזניים, ודחייה או אישור כבאות יכולים להיות מבחינת עסק כל ההבדל כולו. פלא שמקורביזם יעבוד במערכת ביורוקרטית שכזו? את התופעה המוקצנת של ניסיון לעשות קיצורי דרך – שוחד של ממש – אלי אינו מכיר, אבל דברים כאלה היו מעולם. לפני שלוש שנים הוגש כתב אישום נגד כבאי באיגוד ערים אשקלון, שערך ללא סמכות בדיקות כיבוי אש בגנים, תמורת רכישת ציוד כיבוי אש מחברה בבעלותו. ולא נופתע אם ניתקל בעוד מקרים כאלה: ביורוקרטיה ענפה, המסכנת את חייהם של עסקים רבים, היא פרצה הקוראת למושחת.

750 ש"ח ל-5 דקות בדיקה

אבל זה רק חלק מהסיפור. כאמור, בכל חלק מתחום הכיבוי פועלות מעט מאוד מעבדות בארץ. והמחירים שלהן זהים – וגבוהים מאוד. רוצים לעשות בדיקה פשוטה, חמש דקות שבה פותחים ברז וסוגרים? שלמו 750 ש"ח. לא כולל מע"מ. רוצים לבדוק מערכת מטפים? 1,600 ש"ח. ספרינקלרים? אל תתחילו אפילו. האם אפשר להוריד מחירים? "בטח שאפשר להוריד מחירים", אומר אלי. "אנחנו מכניסים מיליוני שקלים בחודש". אבל אין שום סיבה להוריד, שכן מדובר בקרטל לכל דבר ועניין. מדוע? כמו כל קרטל, התשובה היא אחת: חסמי כניסה גבוהים עד בלתי אפשריים.

רוצים לפתוח מעבדה משל עצמכם? ברוכים הבאים לרשות הלאומית להסמכת מעבדות. זו הרשות שאליה עליכם לפנות אם ברצונכם לקבל אישור לעסוק בתחום כזה או אחר של בדיקות ואישורים. רק תגישו בקשה, מה הבעיה? הנה תרשים זרימה, מתוך קובץ הנחיות שנמצא באתר הרשות, שיאיר את עיניכם בנוגע לתהליך:

לא מסובך, נכון? כל מה שצריך זה לפנות, להגיש מסמכי הצגת ארגון, לשלם דמי רישום, לחכות לבדיקת המסמכים, לתמחר את עלות ההסמכה, ואז יכול להיות שתקבלו תשובה שהמסמכים אינם מתאימים ותצטרכו להתחיל מהתחלה. אפשר גם שיהיה רק צורך בקדם מבדק, שכמובן עולה כסף, ולאחר מכן תוכלו לגשת למבדק. או אז תצטרכו לשלם 50% מעלות ההסמכה, לחכות לבדיקת מדריך האיכות, להעביר את הנהלים לבדיקת הרשות, להציע צוות למבדק, לקבל הסכמת לצוות המבדק, לבדוק את מסמכי הארגון, לבצע מבדק בשטח… הגעתי רק לאמצע הדרך, אבל נראה לי שהבנתם את הרעיון.

עובד באחת המעבדות מספר לי שהוא השתעשע ברעיון של הקמת מעבדה משלו – הרי ביקוש יש בשפע, ויש בהחלט מקום להורדה במחירים ולמשוך לקוחות – אבל הוא לא מאמין שהוא יוכל לעבור את המשוכה של אישור הרשות להסמכת מעבדות. בעל מעבדה אחרת, העוסקת בתחומים משיקים, מאשר בשיחה טלפונית עם 'מידה' שהוא מחכה זמן רב לאישור מהרשות להרחבת הפעילות שלו, אך בינתיים התהליך מתנהל בעצלתיים. "בוא נאמר שהעניינים היו יכולים להתנהל בצורה יותר אופטימלית מאשר המצב הנוכחי", הוא אומר, ומסרב להרחיב.

גם ירון מספר שהחברה שלו כל הזמן מנסה להרחיב את התחומים שיש להם אישור, ולהיכנס לתחומים נוספים, אך בינתיים הדברים תקועים. "אני לא יודע מה בדיוק החסם, אבל יש חסם", אומר ירון.

וזה לא הכול. אלי מספר שהעסק תקוע בעוד נקודות. "הייתי צריך לעבור מבחן ברשות להסמכת מעבדות. לקח להם חצי שנה עד שנה רק בשביל המבחן; אין להם אפילו איש מקצוע אחר שיכול כעת להעביר את ההסמכות האלה. המבחן נכתב על-ידי אדם שכבר נפטר. אם יש לי שאלות על המבחן – אין מי שיענה. אם התקן משתנה – המבחן כבר לא רלוונטי".

המעבדה מאשרת, קצין הכבאות פוסל

והמעבדות הן רק חלק מהתהליך; בסופו צריך להתקבל אישור של קצין הכבאות, והוא יכול לומר דברים אחרים לגמרי. "אני יכול לאשר עסק, לפי התקן, ואחריי יגיע קצין הכבאות ויגיד שלא מתאים לו. לי יש תקן שאני צריך ללכת לפיו, ולפיו בלבד, ואילו אצל הכבאות לא התקן מחייב, אלא ראות עיני הכבאי בשטח. בסופו של דבר נוצרים מקרים שבהם בעל עסק לא מקבל את הרישיון בגלל הפער בין הרשויות".

והמצב הבעייתי ביותר, לפי אלי, הוא תמ"א 38, אותה תוכנית ידועה לחיזוק בניינים ישנים, שלאחרונה קיבלה אישורים להקלות מבחינת כיבוי אש. "שם יש שלושה בעלי עניין: הקבלן, שעובד לפי התקן של תמ"א 38; הכבאות; ואנחנו. יכול אדם ללכת לפי תמ"א 38, אבל בסוף הוא צריך את האישור שלנו, וזה לא עומד בתקן, מה לעשות. אתה יודע כמה עסקים נופלים בזה? אתה לא שומע על כל העסקים שלא נפתחו בגלל המחיר הגבוה של כיבוי האש. הסכומים יכולים להיות גבוהים מאוד, ובמיוחד בבניינים ישנים התקנה של מערכות כמו מתזים יכולה להפוך את העסק ללא רווחי".

ירון מספק דוגמה: "בהנחיות המקלות של תמ"א 38 אישרו לבסוף שיהיו מתזים רק מעל פתחי הדירות הישנות, ובלי שתשנה כמות המים. ואז הכבאות שולחת אנשים אלינו, ושמים אותנו כמעבדה במקום בעייתי: אין שום היגיון לשים מתזים רק מעל הפתחים ולא במסדרונות, ואנחנו לא יכולים לחתום על תקן כאשר אין מספיק מים. אם אתה רוצה להקל – תקל, אבל אל תדרוש תקן כשהוא לא קיים בפועל".

מה לדעתך צריך לעשות?

ירון: "הכול מתחיל במסמך שנקרא "הוראות מכ"ר [מפקד כבאות ראשי] 550", שהוא הקובע על אילו בניינים יחולו סידורי בטיחות כאלו ואחרים. פה נמצא המפתח. כשנכנסתי לתחום כתבתי לשר הכלכלה דאז, נפתלי בנט. הסטנדרט עצמו הוא בסדר, הסוגיה המרכזית היא לא הורדת הסטנדרט אלא השאלה היכן להחיל אותו. התקן עצמו הוא מחמיר וטוב שכך, אבל לפעמים אי אפשר להחיל את כל התקנים בכל המקומות".

אלי: "קודם כול צריך שתהיה תחרות. וכרגע אין תחרות; לכל המעבדות יש אותו מחיר. צריך שתהיה אפשרות לפתוח עוד מעבדות. דבר שני, צריך שיהיה תיאום, וקו אחיד בין הדרישות שלנו לדרישות של הכבאות, ושתהיה אפשרות לתיאום בין הכבאות לבין התקן. צריך להדגיש: הרבה מאוד שריפות נמנעות בזכות המערכות המותקנות, וזה מעולה. אבל המערכת רקובה מאוד, וצריך לתקן אותה בדחיפות. הרבה עסקים נופלים בינתיים בגלל המונופוליזציה בתחום, וחוסר היכולת של עוד מעבדות להיכנס".

האם המערכת תתוקן? אשרי המאמין. בינתיים נראה כי מים רבים עוד יעברו בספרינקלרים עד שמשהו יזוז במערכת הביורוקרטית של רישוי העסקים והבינוי בארץ, בתחום כיבוי האש כמו בשאר תחומים ביורוקרטיים.

מהשרות הלאומית להסמכת מעבדות נמסר:

1. לנושא משך התהליך ועלותו: משך התהליך תלוי בראש וראשונה במידת המוכנות והערכות של המעבדה.
כל ההנחיות לגבי הדרישות השונות כולל דרישות מינימום לגבי הגדרת בעל המקצועי והכשרתו מפורסמות באופן שקוף וזמין לכל מבקש באמצעות אתר האינטרנט של הרשות. אמנת השרות של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות המפורסמת אף היא באתר האינטרנט של הרשות מפרטת את לוחות הזמנים המחייבים בהם נדרשת לעמוד הרשות כמענה לפניות ותגובה לפעילויות ארגונים בתהליך ההסמכה ולאחריה. עלות ההסמכה מוגדרת , עלות ההסמכה אושרה ע"י הגורמים הנדרשים ומשקפת בחוסר את עלות ההסמכה האמתית בתחום זה.

2. אין זה נכון כי נתקלים בסחבת אלא עם כן הסחבת הנה מצד המעבדה עצמה בשיהוי באספקת המסמכים הנדרשים או במתן תגובה לאי התאמות העולות מבדיקת המסמכים ואו מהלך המבדקים עצמם.

3. הגורם האחראי על המבחנים הנו רשות כבאות והצלה, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות נותנת בנושא זה שרות בסיוע ואכסניה לנבחנים, אין ברשות גורם מקצועי היכול לספק מענה לשאלות בתחום זה, ככול שיש שאלות הם מופנות לנציג רשות כבאות והצלה שהנו הבעלים של מבחנים אלו. לנושא טענות רלוונטיות חלק מהשאלות במבחן עקב שינוי חלק מהתקנים הטענה הנה נכונה, נעשתה פנייה לגורם המנחה ברשות כבאות והצלה, לבחינת הנושא ולקבלת החלטות להמשך.

תגובת הרשות הארצית לכבאות והצלה (התקבלה ב-24.1):

הטענות על סחבת במדורי מניעת דליקות ייבדקו מול התחנות הרלוונטיות.

באשר לטענה כי ההוראות מורכבות ולא ברורות, כל נותני השירותים, לרבות הרשות הארצית לכבאות והצלה, נדרשו להכין מפרט דרישות  אחיד ברמה הארצית שעבר עריכה משפטית ופורסם ברשומות.

בנוסף, הוראות הנציב אינן שרירותיות אלא נכתבות בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר למשל: הוראות בנושא בתי מלון נכתבות בשיתוף התאחדות בתי המלון, הוראות הנוגעות לסידורי בטיחות אש במוסכים –בשיתוף איגוד המוסכים וכדומה

תקן מתזים-אכן מדובר בתקן מורכב משום שמדובר במערכת מורכבת. ברצוני לציין כי בעקבות התערבות רשות הכבאות הוחלט להקל על בעלי העסקים ולאפשר בדיקת המערכת גם על ידי מעבדה מוכרת ולא רק על ידי מכון התקנים, כפי שהיה בעבר.

באשר לתמ"א 38, אין מדובר בתקן אלא בתקנה ל הדרישות מפורטות בה ורשות הכבאות פועלת לפיהן.