המאבק במתווה הגז: כשנגמרות הטענות שולפים את הנאצים

שבועות בודדים מאז החתימה על מתווה הגז, ושוק הגז המקומי יוצא מההקפאה אליה הוכנס על-ידי דיוויד גילה וחסידי ההלאמה. "גילויי הגז עשויים לשנות את הגיאופוליטיקה במזרח התיכון", זו הכותרת של מאמר שהתפרסם בסוף השבוע האחרון בעיתון "The Arab Weekly". הוא מתייחס לשיתופי פעולה אזוריים אפשריים בין ישראל, מצרים וקפריסין בעקבות גילויי הגז הגדולים במזרח הים התיכון, ולחשיבות הרבה שנשיא מצרים א-סיסי מייחס להם. פרופסור טרק פחמי מהאוניברסיטה האמריקנית בקהיר מצוטט במאמר בהתייחסו להסכם השלום בין מצרים לישראל, מדבר על חשיבות שיתוף הפעולה המסתמן ומתייחס גם לכך שהאינטרס הטורקי הוא לזנוח את משקעי העבר על מנת להתקרב לישראל ובעתיד לרכוש ממנה גז.

הדבר אינו מפתיע אנשים שמצויים במשק האנרגיה. מה שאירע בישראל בשנים האחרונות סביב גילויי הגז והתעצם בשנה האחרונה, יסופר בעתיד כאגדה. זהו סיפור בלתי נתפס על גורמים בעלי אינטרס פוליטי, שניהלו קמפיין דיסאינפורמציה, הטעיה ושקר כדי לשכנע את הציבור הישראלי שגילויי הגז רעים עבורו. העובדות והמספרים סולפו לטובת התמה שהממשלה עשתה יד אחת עם "הטייקונים" במטרה לגזול את הרווחים מהציבור.

אבל זה עדיין לא נגמר. עכשיו הגיע שלב הבג"צ. בין שלל התירוצים השונים והמשונים המונחים לפתחו של בית המשפט, יוצאת דופן בקיצוניותה היא זו של 'המחנה הציוני'. "גם הניסיון ההיסטורי מגרמניה בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה מלמד כי הצברי כח כלכליים בלתי מרוסנים ועוצמתיים מהווים סיכון מוחשי, מהותי לדמוקרטיה", נכתב בעתירה שהגישה המפלגה.

מסתבר כי הדברים מבוססים על חוות דעת שהוזמנה במיוחד מאיש האוניברסיטה העברית פרופ' משה צימרמן, אדם שהשווה בעבר לא פעם בין התנ"ך למיין קאמפף, בין חיילי צה"ל לאס. אס. הנאצי, בין נוער חברון להיטלר יוגנד ועוד. בחוות דעתו של צימרמן, שצורפה לעתירה של המחנ״צ, נכתב כיצד אותם "בעלי תעשייה" גדולים הרוויחו תחת המשטר הנאצי ו"הפכו לשותפים מובהקים של משטר גזעני ומדכא מאין כמוהו". כשמחפשים סיבות מתחת לאדמה, מסתבר, תמיד מוצאים. גם אם הן קבורות בעבר האפל והקיצוני של מדינה ביבשת אחרת, במציאות אחרת, שנקבעה על-ידי גורמים לגמרי אחרים לפני 80 שנה.

וזו אינה הדוגמה היחידה. בשבוע שעבר, למשל, יעל כהן פארן – עד לפני חודשיים יו"ר עמותה בשם 'הפורום הישראלי לאנרגיה', וכיום חברת כנסת מטעם המחנה הציוני – הודיעה בעקבות מכתב שנשלח אליה מבנק ישראל כי הצליחה להוכיח "שיצוא הגז אינו כדאי, עכשיו גם בנק ישראל מודה". בחינת המכתב מגלה כי ההיפך הוא הנכון. לא רק שבנק ישראל כלל איננו "מודה" שהיצוא אינו כדאי, על-פי הבנק כדאיות היצוא גדלה ואף "ייתכן ועדיף להזדרז ולממש את הגז", ובמילים אחרות, בין היתר, להגביר את היצוא. מיותר לציין שכהן פארן לא פרסמה את המכתב שקיבלה מהבנק ולא חזרה בה מהטעות המטעה.

מבריחים משקיעים, והרווחים מתנדפים

אך למה הובילה ההתנגדות הזו? אך ורק להאטה בפיתוח משק הגז ולכך שאזרחי ישראל, שאמורים ליהנות ממרבית ההכנסות של תעשייה זו בעקבות חוק ששינסקי, הפסידו. הבריונות של מנהלי קמפיין "שוד הגז" גרמה לכך שמרבית האנשים פחדו לומר להם את זה, משום שהמתנגדים התנפלו על כל מי שהעז לומר משהו בזכות מתווה הגז זה למטר גידופים ועלבונות אישיים.

כמעט שנתיים עברו מאז עזבה חברת וודסייד את ישראל בבושת פנים. וודסייד הייתה מוכנה לשלם עבור 25% מהמאגר 10 מיליארד שקלים, אולם בדומה למאבק הנוכחי נגד המתווה גם אז היו אלה אותם אנשים שיצאו מגדרם בניסיונות בלתי פוסקים להכשיל את העסקה. שלי יחימוביץ שלחה מכתב למשרד האוצר ובו דרשה "הפסיקו את המו"מ עם וודסייד", אותו גרעין מתנגדים יצא לרחובות והציף את הרשת בקריאות "וודסייד הביתה". באופן לא מפתיע ולמרות המו"מ הארוך, הרגולטור הישראלי החליט רגעים ספורים טרם רגע החתימה המיוחלת לזרוק עוד כמה עזים לאוויר. התוצאה – וודסייד החליטה לא לחתום.

מעבר לנזקים האדירים לתדמית שוק הגז הישראלי ולכך שהרגולציה הישראלית נודעה לשמצה בעולם כולו, הפסיד המשק גם הכנסה מיידית של 1.3 מיליארד שקל ממיסוי התשלום הראשון בעסקה. שלי יחימוביץ הצהירה כי "עצירתה של עסקת וודסייד היא ההישג שלנו", דב חנין הסביר מניסיונו הרב בתחום האנרגיה "אנחנו ממש לא צריכים את וודסייד”, והמתנגדים צהלו כי "התרחש סוג של נס". אותו "נס" הביא לדחייה משמעותית בפיתוח מאגר לוויתן שהיה צפוי לספק גז למשק הישראלי בשנת 2017 או לכל המאוחר בתחילת שנת 2018.

ביטול עסקת וודסייד קירב את משק הגז הישראלי בצעדי ענק לנקודת הקיפאון המוחלט שהגיעה כמה חודשים לאחר מכן כאשר הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה חזר בו מ"הצו המוסכם" אליו הגיע לאחר מו"מ שנערך במשך שנים מול חברות הגז. בעקבות צעד זה חברת 'אדיסון', חברת אנרגיה בינלאומית נוספת אשר בחנה השקעות בישראל, החליטה להקפיא את פעילותה בישראל.

גם את דיוויד גילה נשאו המתנגדים על כפיים, אך בגללו הגיע משק הגז הישראלי לשפל. התנהלות המדינה על שלל הרגולטורים השונים הביאה את ישראל למצב בו בוטלה לחלוטין התעניינותן של חברות האנרגיה הבינלאומיות במדינת ישראל,  וחמור מכך, הובילה לכך שלא ניתן היה להתקדם בפיתוח מאגרי הגז שכבר התגלו ובראשם מאגר לוויתן.

מדינות האזור כבר מתעניינות

בשלב הזה החליטה הממשלה לשים סוף להפקרות לאחר תקופה ארוכה בה נהגה בהססנות. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. ההבנה שאם המתווה לא יאושר לא יהיה בישראל שוק גז מפותח ויעיל חלחלה, וכך גם העובדה שישראל תישאר תלויה למשך שנים רבות במאגר גז אחד ובמערכת אספקת גז יחידה ומוגבלת.

נחישות הממשלה בתהליך שהביא לחתימה הסופית על מתווה הגז, הביאה להבנה בינלאומית שמדינת ישראל מחויבת לפיתוח משק הגז. זה עבד. שבועות ספורים עברו מאז החתימה על מתווה הגז וכבר התבשרנו על רשימה שהולכת ומתארכת של חברות המעוניינות להשקיע ולקחת חלק פעיל בפיתוח משק הגז הישראלי. עד כה הוזכרו שמותיהן של החברות הסיניות פוסון והאצ'יסון הסיניות, אדיסון האיטלקית וכן אנרג'יאן היוונית. מבחינת החברות הסיניות מדובר בהתעניינות ראשונה במשק הגז הישראלי, בעוד מבחינת החברה האיטלקית והיוונית מדובר על התעניינות מחודשת בכניסה לפעילות.

כאמור, ההבנה שבישראל התקבלה החלטה חד-משמעית להוציא את משק הגז מהקיפאון ששרר בו, הביאה להתפתחויות בשיח האזורי בנוגע לשיתופי פעולה אפשריים בפיתוח נכסי הגז השוכנים במזרח הים התיכון. בעיתונות האזורית והבינלאומית מתפרסמות כמעט מדי יום כתבות המתארות את הפוטנציאל האנרגטי האדיר שקיים באזורינו ועל הפוטנציאל שיכול לצאת אל הפועל באמצעות שיתופי פעולה אזורי.

במאמר שפורסם בעיתונות הקפריסאית תוארה פגישתו של נציב האיחוד האירופי לענייני אנרגיה Maros Sefcovic עם שר האנרגיה הקפריסאי. בביקורו בקפריסין אמר הנציב האירופי כי בפיתוח נכון, יכול אזור מזרח הים התיכון להיות שחקן חשוב באספקת האנרגיה לאיחוד האירופי. על-פי נציב האיחוד, פוטנציאל הגז באזור הוא לא של מאות BCM גז טבעי כי אם של אלפי BCM, אך גם הוא מדגיש כי רק בפיתוח יעיל ונכון יוכל האזור להיות שחקן מפתח בעולם הגז.

בזמן שחברות בינלאומיות החלו מזהות את השינוי שמביא אתו מתווה הגז במחויבות המדינה לפיתוח משק הגז, ובזמן שמדינות האזור נערכות לקראת שיתופי הפעולה בפיתוח האנרגטי באזור מזרח הים-התיכון, יש כאלו שעדיין מנסים לעצור התפתחויות חשובות אלו, ושוב אלו אותם גורמים שתקעו את פיתוח מאגרי הגז מזה כשש שנים. כאזרחים, עלינו לקוות שזה לא יצליח גם הפעם. דחיית העתירות שהוגשו לבג"צ במהלך החודש הבא, תביא להגברת התהליכים שצוינו לעיל ותוציא סופית את משק הגז מקיפאון ארוך שנים.

______

אמיר פוסטר הוא יועץ אנרגיה בכיר, המייעץ גם לחברות גז ישראליות