במאמר שפורסם בשנת 78', כשנה לאחר עליית הליכוד לשלטון לראשונה, זיהו הרצל ובלפור חקק את מאפייניו האנטי-דמוקרטיים של השמאל הישראלי
המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דבר", תחת הכותרת: "אנשי הלוז ואנשי השוליים", ביום שישי 13.10.1978. אנו מודים למחברים על הרשות לפרסמו.
העוקב אחר התייחסותם של כותבים שמאלנים אל הימין בישראל (ובעיקר אל ממשלת הליכוד) נאחז חרדה ומבוכה. יש בתגובות השמאלניות בליל של התנשאות, אפוטרופסות על הצדק ועל ההיגיון וגילויים בוטים ומעוררי פחד של שנאת אחים.
התנהגות השמאל הישראלי בתקופה שבין מהפך ה-17 במאי לכינון הממשלה לא עלתה בקנה אחד עם תדמיתו העצמית כמייצג השפיות, הנאורות והתבונה. להיסטריה, לפאניקה ולאבדן העשתונות התלווה חיידק מוזר: דמונולוגיה, ציור שדים. עוד בטרם נשלמה הרכבת הקואליציה נפוצו בעולם תחזיות השמאל : מלחמה בקרוב (מיליטריסטים, פאשיסטים !), עימות חריף עם קארטר (בגין!), סגירת הברזים על ידי ארצות-הברית, אבטלה על הסף ("מילטון פרידמן לך הביתה!"), הפעלת כוח צבאי נגד שובתים (אנטי פרולטריון!) והעמדת קומיסרים ז'דנוביסטיים נגד מבקרי המשטר (מקארתיסטים, קג"ב של אריק שרון וגאולה כהן).
ב"חותם" (3.6.1977) פורסם שיח בני קיבוץ. א' גרוסמן: "צריך להכין את הכיפות ואת הקסדות… כל העולם שלנו הולך להיחרב…ארץ ישראל הטובה והישנה, שאנחנו אולי מייצגים אותה , הולכת לעזאזל". המשורר ע' אלון: "זהו סוף תקופה בחיי הציונות. אני חש את ההרגשה הזאת של חורבן… המדינה אבדה לנו… אנחנו הולכים לקראת התאבדות". ולא נשכח את קריאתו ההיסטרית של עמוס עוז "להקים מחדש את הפלמ"ח " וההכרח המתקרב "לצאת לרחובות", לבריקדות. לא מעטים נזעקו לשמירת חופש הביטוי עוד בטרם התכנס הוועד המנהל החדש ברשות השידור.
כל אותו מסע הפחדה נעדר כל קורטוב של אהבת אחים, כבוד והגינות. נדמה לפתע שלציבור אכן מותרת זכות בחירה, אך רק מחנה אחד ראוי להיבחר ולשלוט. ה-17 במאי היה מפלה מהממת לשמאל, תבוסה המחייבת בדק בית. ב"עמדה" (יוני 1977) הועלתה סברה מבעיתה: "בנושא זה נהג בן גוריון בחוכמה פוליטית: בלי חירות ובלי מק"י. לשמור את חירות מחוץ לגדר הלגיטימציה". זוהי דעתו של ראש המכון לחקר הציונות , פרופ' גבריאל כהן (ח"כ לשעבר ב"עבודה"). הוא סבור שבמלחמת ששת הימים ניתן "הכשר לאומי מבחינת האחריות הלאומית לליכוד". הצטרף לגישה זו פרופ' שטרנהל (חבר "חוג 77") ב"הארץ". המסקנה המשתמעת מדברי הפרופסורים האלה: חבל שלא המשיכו במסורת ההחרמה והנידוי.
הסרת התווית "מוקצים" מן הליכוד קרבה את העם אל תפיסותיו. כיצד היה מגיב השמאל, לו הוכשר נידוי כאמצעי פוליטי כלפי ערבים בארץ או כלפי אלפי יהודים בארצות-הברית? האם לא היו רואים בכך תשעה קבין של גזענות ואנטישמיות?
א"ב יהושע מתייחס לאנשי גוש אמונים בלשון כמעט אנטישמית: "דתיים שכמותם", "כאשר נשתחרר מהשטחים נוכל להשתחרר גם מהם ("הארץ", 23.1.1976) יותר מנידוי: רצון להיפטר מהם.
תוויות גנאי
לא חסרו במקהלה היסטרית זו גם קולות שהשוו את עליית הליכוד בישראל לעליית הנאציזם. בריש גלי הודבקו תוויות של פאשיזם, קלריקליות וכיו"ב. היו גם מתונים יותר: י' טלמון ב"הארץ" (רה"ש תשל"ח): "לאומנות נבערת ומטופשת…פיקדון של שבט מסתגר וזועם". פרופ' שטרנהל, ("עמדה", יוני 1977): "האנאלוגיה העולה – אוגוסט 1914… נטייה לטובת האידיאולוגיה הימנית… אל הפאשיזם על בסיס זה. וב"הארץ" הגדיר שטרנהל את הציונות הימנית כתוקפנית ,קליריקלית ושוללת את זכויות הזולת". פרופ' א' סלע הביע פליאה, שתלמידי יחסים בין לאומיים מסוגלים להיות "פאנאטיים", תומכי ליכוד רחמנא ליצלן ("עמדה", יוני 1977).
גם סיקורים עיתונאיים אינם נקיים ממגמתיות ומסילוף. הדה בושס סוקרת את הוויכוח הטלוויזיוני בין ח"כ י' שריד לח"כ א' לין בעניין החוק בדבר המשך לימודיהם של תומכי אש"ף באוניברסיטאות. לפי תיאורה מדבר שריד "בקולו השפוי…בשם הצדק וההיגיון". היא מביאה את נימוקיו, אך משמיטה את נימוקי ח"כ לין, שאותם היא מגדירה כ"טיעונים פרימיטיביים", "אמצעים דמגוגיים". היא מוסיפה: "מר לין יודע שלפאשיזם יש כיום עתיד במדינת ישראל" ("הארץ", 24.7.1978). שלושה חודשים קודם לכן כתבה בושס: "אם היה אפשר להתדיין ולהתווכח אצלנו בשקט מתוך רוחב לב ושיקול דעת ענייני , בלי הדבקת תוויות מרשיעות, ובלי התבצרות קיצונית בעמדות ירי" ("הארץ" 21.4.1978).
הדה בושס, סוכנת הצדק וההגיון, כותבת על ד"ר י' אלדד: "אנשים שהצדק האבסולוטי הוא מונופול בלעדי שלהם עלולים לקחת את החוק לידם" (13.8.1978). אולם את כתבתה האוהדת על תלמה שילוני היא מסיימת במשפט: "שיהיה לי אומץ הלב הדרוש שלא למלא אחר חוקים מסוימים"("הארץ" 6.9.1978).
כרוניקה של התנשאות
לפני הבחירות רווחה התפיסה, ששלטון המערך הוא נצחי. ד"ר א' טורגובניק (ברב-שיח ב"ידיעות אחרונות"): למזלה של תנועת העבודה יש לה מתנגדים כמו הליכוד… מזלן של הציונות ושל מדינת ישראל קשור בעובדה, שמולן עומדים ערבים. כך אפשר לומר גם בזירה הפנימית".
ההסברים בעקבות המפלה עטופים בחלקם באבק גזענות ודיכוטומיה בין טובים לרעים. פרופ' שטרנהל ("הארץ") רואה קיטוב בין שני סוגי ציונות: מחד גיסא ציונות "ליברלית, מתונה ופתוחה" של "אוכלוסייה בוגרת יותר ומשכילה יותר", שאופייה "אשכנזי מערבי מאוד ומבוסס מאוד" – ומאידך גיסא, "ציונות תוקפנית, קיצונית , קלריקאלית, השוללת את זכויות הזולת" הנישאת על-ידי עדות המזרח. ציבור לא אשכנזי זה הוא ציבור "השכונות ושכבות המצוקה" ("הארץ", ערה"ש תשל"ח).
גם בועז עברון מודע לקיטוב זה. כך הוא מסכם את ההרכב האנושי של הפגנות "שלום עכשיו" ו"שלום בטוח": "אלה שהשתתפו בהפגנת 'שלום עכשיו' מאיישים את יחידות העילית, את המינהלות, את אנשי המקצוע, את האוניברסיטאות, היינו – הם המפעילים של מדינת ישראל. ואותו קהל בכנס 'שלום בטוח' מילא תמיד תפקיד שולי בחברה הישראלית" ("ידיעות אחרונות", 27.7.1978). אנשי השמאל אף מוגדרים על ידיו כ"ארץ ישראל היפה", "ליבו האמיתי של עם ישראל". על הדתיים התומכים ב"שלום בטוח" הוא אומר: "זו קבוצה שמעולם לא היוותה את הלוז שבעם הישראלי". רבבות אינטלקטואלים "לא יפים" יצטרכו הכשר כדי להימנות על העילית ועל… "המפעילים".
לעיתים מובע חשש מפני שלטון רוב, שאינו ראוי לשלוט. יצחק בן אהרון כתב: "רוב זה מושתת על בסיסי כוח אלקטוראליים המתאפיינים בבורות, נחשלות וקנאות בלתי שפויה" ("זאת הארץ", 23.6.1978). יורם קניוק מגדיר שלטון דמוקרטי זה כ"שלטון זר" ("דבר" 18.8.1978) והוא תולה תקווה ב"מרד האשכנזי של 'שלום עכשיו', שהוא התופעה היפה ביותר שהייתה כאן". בקוטב הנגדי המכוער עומדות "השכונות של אבא בגין" (הכינוי לבגין מדגיש דבקות פוליטית פרימיטיבית). בועז עברון מביע הסכמה עם ההגדרה "שלטון זר" ועמוס קינן כותב: "שלטון הליכוד נשען על אלמנט המנוכר למדינה…שלטון הליכוד מנוכר למדינה" (8.9.1978). מה מקומנו במדינה, כאשר המומחים לקיטלוג ולקיטרוג הגדירונו כ"אלמנט מנוכר"?
הקיטוב בין המחנות הוא קיטוב עדתי ונותן לו ביטוי ברור פרופ' גורני בריאיון ל"הארץ": איש תנועת העבודה מוגדר כ"אשכנזי במוצאו, משכיל", איש ימין – "זעיר בורגני… טיפוס הבז לאינטלקטואליות וההופך את החומרנות לעיקרון… האקטיוויסט הלאומני הדוגל במדיניות של כוח ללא סייגים מוסריים". זהו עימות ברור בין יפים למכוערים, בין מטורפים לשפויים. בין חכמים לנבערים. הלב מסרב להאמין, שאנשי רוח ופרופסורים נתפסים להכללות כאלה. משתמעת מהדברים נימה של צער על שהחוק מכיר בשוויון בין קולו של איש ה"לוז" לבין קולו של איש ה"שוליים".
נדמה לפעמים שלכותבים שמאלנים סטנדרט כפול בעניין דמוקרטיה. בועז עברון מצהיר שה"מימשל הנוכחי אינו מבין כי כדי לקיים שלטון, הכרח להשיג הבנה עם אלה שבלעדיהם אי אפשר לבצע תוכניות שלטון". לאנשי העילית יש זכות וטו, לא רק זכות הצבעה בקלפי. והוא ממחיש באיום את כוחם של מטילי הווטו: "ההנחה של הממשל החדש… שמובטחת לו נאמנות אוטומטית של בני הקיבוצים וארץ ישראל היפה".
עברון אינו מופתע ממודעתו של הסרן הסרבן, שבאה בעקבות דבריו וכן מ"מכתב ה-100". לדבריו, מכתב המאה נכתב כי בגין "אינו מתחשב בדעתם" של כותביו (23.8.1978). האם בחתימת הסכם הביניים התחשב המערך בדעתם של הרצל ובלפור חקק?… האם היה עברון מצדיקנו לו הכרזנו אז סרבנות גיוס?
לא חסרו גילויי מרי נוספים. צלי רשף מ"שלום עכשיו" איים: "נוריד את החולצות הלבנות… נאלץ את הממשלה לשנות את מדיניותה". יגאל גלאי פירסם קריאה להצטרף אליו באי נכונות לשרת בגדה המערבית. התהיה ל"גוש אמונים" זכות וטו וזכות מרי כאשר תעלה של"י לשלטון? כדאי לזכור בהקשר זה את היחס להפגנות "גוש אמונים": "סכנה להרס הדמוקרטיה" (מזכ"ל ה"עבודה" , "מעריב" 22.8.1975). "פגיעה בתהליכים הדמוקרטיים" (החטיבה הצעירה של מפ"ם). הנאמנות לדמוקרטיה ימנית היא אפוא נאמנו על תנאי, באשר זהו משטר "מוקצה", שלא זכה להכשר השמאל.
מותר להפר נהלי שלטון ימני השמאל אינו בוטח בניהול המשא-ומתן על-ידי ממשלה ימנית, וניהול משא-ומתן מקביל אינו אלא טבעי לגביו. פרופ' שטרנהל ("הארץ" 19.7.1978). מציע זאת מפורשות. נתן ילין מור ("הארץ" 20.7.1978) כותב ברוח המחתרת נגד השלטון הבריטי הזר: "דריכה על הדשא ורמיסת פרחים מותרות והן מחויבות ההכרח ההיסטורי. אם מבקשים לחולל את המהפכה הגדולה… כל הדיבורים על ממשל תקין או על חובת המשמעת הלאומית – הם דברים בטלים". כדאי לזכור שגם שבתי צבי התיר לחלל את כל המצוות, משום שהגיעו ימות המשיח. בועז עברון ממשיל את שלטון הליכוד לפקק תנועה, ומסקנתו: "מוכרחים לנסות ולעקוף את הפקק".
מתוך קריאת דברים של אחדים ממבקרי הממשלה משתמע, כי יש תוקף להכרעת הרוב הדומם רק כאשר הוא תומך בשמאל. כל עוד סייע העם להקמת ממשלה שמאלית – היה טוב. עתה מותר לזלזל בהמון הפלבאי. וכדברי בועז עברון: "השיער סומר למחשבה על המחיר שנצטרך לשלם בעד חוסר בגרותו המדינית של הבוחר הישראלי" (21.7.1978). לאנשי הלוז הזכות להעניק תעודות בגרות לאנשי השוליים.
לכל תיאוריה הפרופסור שלה. כאן קם שבח וייס ו"הוכיח" כי רוב העם תומך במערך ובשמאל, שהרי "חירות" מהווה רק 20-15 אחוזים מציבור הבוחרים ("ידיעות אחרונות" 20.7.1978) זאת על אף העובדה הנחרצת, שהליכוד כולו הלך במצע משותף וזכה באמון הבוחר.
מאמר זה נכתב מתוך כאב וחרדה. דור שלם גדל בחממה של שנאת אחים ואמונה בעליונות של "ישראל היפה" (אשכנזית ,כמובן!) על "ישראל המכוערת" ("השנייה"). לא באנו לפתוח את פצעי העבר. באנו לחשוף את פצעי ההווה, כדי שיחוטאו. באנו לפתוח בדיאלוג בין שני המחנות, וייתכן שנאלצנו לחטוא בפגיעה בכמה כותבים, שדעותיהם הדליקו אצלנו אור אדום. אין זה אלא פתח לקתרזיס ולחשבון נפש בין שני המחנות.
אכן מה שהיה הוא מה שיש ומה שיהיה עם השמאל, מוטבע בד.נ.א. שלהם
כתבה מטלטלת
עדיין הם לא התעוררו
לצערי, הימין הקיצוני הפשיסטי בראשות ראש ממשלה כושל דווקא מאשר את החרדה של המוזכרים לעיל.
אין לך מושג מה זה, נכון? אתה פולט את המילה פשיסט כמו קללה..
מה לעשות? לא כולנו זכינו להיות שייקספירים כמוך. רובנו בימין נמוך המצח, לא יותר מאשר תערובת אומללה של שיילוק ויאגו, עם קצת קליבן לתוספת.
למה אתה אנונימי ???
לכבוד פסח מותר לומר: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילת"… מאז המהפך לא השתנה הרבה.
זה בדיוק מה שקורה היום עם בחירתו של טראמפ. צולים אותו על המנגל עוד לפני שנשם נשימה אחת של אויר נשיאותי. ואין הם ממצמצים גם אחרי שטעו…
מדהים!
בשנים ההן למדתי בקיבוץ, ואני יכול לאשר ממקור ראשון: זו הייתה התחושה וזו הייתה דרך ההתבטאות בקיבוצים של אז.
הפלורליזם הצבוע הסוציאליזם העקום
שורשי הרוע החברתי ההווה
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק
בשלב הראשון בן גוריון ומפלגתו מדביקים לבגין פשיזם מחרחר מלחמות בכדי להופכו למתחרה לא קביל על השלטון
בשלב השני, כשבגין עולה לשלטון, הם מאמינים לשקרים שהם עצמם המציאו ונמלאים חרדות
בשלב השלישי, בגין חש צורך עז כל כך להוכיח שאינו פשיסט, עד שהסכים להכפיף את הרשות המחוקקת והמבצעת בפני הרשות השופטת
כבר כמעט 40 שנה שהדמוקרטיה אצלנו שוקעת. מזל שנותנים לגילה אלמגור ולטליה ששון לדבר. בטח יישפטו אחר כך…
מוטב שתאספו עוד חומר על אנשי השמאל בראי הנוסטלגייה!!
ממש כאילו נכתב הבוקר… מדהים
והימין עדיין לא יצא מהבונקר. כבר ארבעים שנה
עד מתי?
כבר במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ביום שישי, 20.5.77, שלושה ימים לאחר הבחירות, התפרסמו מאמרים המזהירים מפני מלחמה, ירידה מהארץ וכדומה. השתלחות השמאל החלה כבר בתשדיר התעמולה הראשון של המערך, המתאר, במקרה של ניצחון הליכוד, מהומות בארץ ובחירות חדשות לאחר חצי שנה בלבד. כל זה רק על קצה המזלג
מזל שיש לנו ימין אחראי שיאזן את תופעת האימים שאתה מתאר. טול לגומא את הליכוד: תשדירי תעמולה שמזהירים מפני השתלטות דעא"ש, הסתה של מגזרים זה בזה בשביל לצבור כוח פוליטי ,האשמת כל מי שלא מתיישר עם קו המפלגה (שהיא עצמה אגב, לא כל כך סגורה מה הוא, הרי אין לה מצע)והשתלחויות בנוסח "בשמאל שכחו מה זה להיות יהודים"
מה נאמר, לך ולמקהלת המגיבים פה יש סיבות להתבסם מהמאמר ולהמשיך לטפוח לעצמכם על השכם
ציטוט מהמאמר: "גם בועז עברון מודע לקיטוב זה. כך הוא מסכם את ההרכב האנושי של הפגנות "שלום עכשיו" ו"שלום בטוח": "אלה שהשתתפו בהפגנת 'שלום עכשיו' מאיישים את יחידות העילית,… "
דא עקא שמאז חלפו כמה עשורים, ומאיישי יחידות העילית השתנו – והם כיום, כמו גם מאיישי הקצונה כיום, חובשי הכיפות הסרוגות. אותם קלירקאלים-פשיסטים-חשוכים.
אז ממה נפשך – אם מאיישי יחידות העילית הם השאור שבעיסה – הרי חובשי הכיפות הסרוגות הם נותני הטון הלגיטימיים.
ואם חובשי הכיפות הסרוגות מוקצים מחמת חשכתם, הרי שהטיעון אודות מאיישי יחידות העילית מופרך.
ומכאן למסקנה הפשוטה: כל הטענות המלומדות הן זריית חול אינטלקטואלי בעיניים – לא רק של קוראי בועז עברון אלא גם של בועז עברון עצמו. אנחנו – האשכנזים-שמאלנים – אנחנו העילית. השאר – חשוכים שצריך לנדות.
הציונות היא אנטי יהדות לכן אין קשר בינה לבין חזרתינו לארץ אבות….היהודים המאמינים שומרי מסורת ישראל.שיחזרו לארצם מתוך גאולת ארץ.. ואלה הציוניין שיחפשו להם ארץ אחרת לרכב עליה….ציוניין מתבוללים ערב רב שונא יהדות ויהודים …ארצינו ארץ ישראל צריכה להקיא אותם מתוכנו ….
כלום לא השתנה.
חשוב להזכיר שבגין בכלל והימין בפרט לא שלטו באמת.
יום אחרי המהפך דן שילון מבטיח לעזוב את הארץ …….
צריך למצוא את הדרך לגשר
מה שהשתנה מאז הוא שהמאמר התפרסם בעיתון "דבר", שהיה עיתון מזוהה עם השמאל (להבדיל ממעריב וידיעות אחרונות, שלא היו מזוהים אז). היום לא היה שום סיכוי למאמר כזה לראות אור בשום עיתון שמאלי.
גרורות השמאל הן סרטניות.
תרבותם כלל וכלל אין לה קשר ליהדות.
הם צאצאי נאצים ועמים שונים שהתחפשו ליהודים כדי לשלוט במדינה.
זה היופי בדמוקרטיה , ביום הבחירות קולו של האשכנזי האינטלקטואל וקולו של הבסטיונר הבור מהשכונה משקלם זהה , מאז ומעולם השמאל הפשיסטי ביקש לכפות על כולם את דעותיו גם בכוח ובהמרדות , חבורה של אנשים מתנשאת שבטוחים שהצדק הוא נחלתם הבלעדית והם אלו שמחליטים מה טוב לעם יותר משהעם יודע מה טוב לו.
כל מה שאומרים "אזרחים"במדינה מותר מתוקף היותה דמוקרטיה. הבעיה החריפה ביותר היא שהיום קציני צבא אומרים את זה ואת זה צריך להפסיק ומיד. קציני צבא הם מחוץ למערכת הדמוקרטית. לצבא ישח "חוק השיפוט הצבאי, ויש לו קודים מוסריים המופיעים בקוד הצבאי. האנשים הנמצאים בו כפופים לאחרים לפי סדר הדרגות, כולם חובשי מדים וחשיבותם במערכת נמדדת בדרגות שהם עונדים. לצבא יש חוקים אחרים מחוקי המדינה.(לדוגמא: הצדעה לקצין אפילו הנך בטוח שהוא אדיוט)
בצבא יש חדר אוכל לקצינים, ומנות המזון של הטייסים אחרות ממנות המזון של בית הספר לנהיגת משאיות. הצבא הוא מערכת הירארכית לגבי התנהלותו לשם כך מקריבים חבריו זכויות שמוענקות לשאר האזרחים בתוקף היותר חלק מהדמוקרטיה. אין לאף איש צבא זכות להטיף את ערכי המוסר שלו, לאחרים. הזכויות שקציני צבא לוקחים לעצמם הם סימנים מבעיתים לתופעה של פוטש (הפיכה צבאית" וצריך לגדוע אותם באיבם
חייתי את רוב חיי תחת שלטון הימין, ולא תצליחו לשכנע אותי שזו המציאות ואין בלתה.
ההרס שנגרם במשך 40 השנים האחרונות הוא יסודי, הצלחתם לקעקע כל מה שהיה טוב במדינה ובעם. פילגתם, הרסתם, קיעקעתם.
אם רק נצליח להתעשת ולהעלות מחדש את הסוציאליזם לשלטון- אולי נצליח להקים מחדש כאן את מדינת ישראל, כי מה שקיים כאן עכשיו (ומתקיים על חוט השערה וזמן שאול), זה לא המדינה לה קיוו המייסדים. לא בשביל זה שפכו כאן דם.
במילה אחת- צודקת.
בשתי מילים- צודקת מאד.
כן ישראל מדינה חלשה ,מוחרמת על ידי העולם שניתק קשריו עימה,האקדמיה בצרות ,תעשיית ההיי טק בקריסה, האינפלציה בשמיים והכלכלה מרוסקת.
"אם רק נצליח להתעשת ולהעלות מחדש את הסוציאליזם לשלטון"
את מאחלת לישראל את גורלה של ונצואלה הסוציאליסטית? אין גידוף אחד או השמצה אחת שהשמאל נמנע מלהשתמש בה נגד הימין ואח"כ את טוענת שהימין פילג, קיעקע…
נו, העגלונים של השטעטל של מזרח אירופה באו לארץ ותפסו תחת על יהודי ארצות ערב. אלה שכינו אותם הגרמנים בלעג "אוסטיודן" על שום היותם פרמיטיבים ממזרח אירופה באים ומתנשאים על יהודי ספרד שחלקם היו עשירים ומשכילים מאד. איך אמר פעם פרופ' בו עמי, אני זה שלמד בסורבון ונשוי למזרח אירופית… היו ימים בשנות ה 50 60 שאנשי הערים התאוו לפיסת דשא ירוקה כמו בקיבוצים. הרבה מים זרמו בנהר מאז. כיום אנשי הערים ועיירות הפיתוח חיים בחלקם הלא מבוטל בבתי מידות ובתנאי מחיה ואפשרויות שבקיבוצים, לפחות מרביתם, יכולים לחלום עליהם. העולם זז קדימה. חברים, דירת 60 מ"ר עם פיסת דשא כבר לא מהווה פיסגת החלומות. מי הזיז את הגבינה שלי. תפנימו, הליכוד בשלטון לעוד שנים רבות. הציבור בישראל מבין יותר מתמיד שהשמאל סכנה לביטחונה של ישראל ולכן לא נותן בה את אמונו.
לכבוד פסח מותר לומר: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילת"… מאז המהפך לא השתנה הרבה.
זה בדיוק מה שקורה היום עם בחירתו של טראמפ. צולים אותו על המנגל עוד לפני שנשם נשימה אחת של אויר נשיאותי. ואין הם ממצמצים גם אחרי שטעו…
מהוחזב מאוד מהקיטורים של השמאל השמאל חוץ מלידאוג לעצמו לא עשה שום דבר
האזרחים שבחרו בסופו של דבר בימין הם לרוב מיזרחיים שסבלו סבל קשה וניצול מצד המיפלגה ששלטה מיפלגת העבודה והאשכנזים שידעו לנצל את המיזרחיים לטובתם היתעשרו על חשבונם עשו כל מעמץ להשאיר את המיזרחיים בורים אלמנת להמשיך לנצל אותם לכן קשה לשמאל לקבל את הבחירות הדמוקרטיות והם מוכנים לעשות הכל אלמנת לשנות את המצב רוב היושבים בכלא הם מנהיגים אשכנזים שניצלו את קופת המדינה לטובת עצמם ולא עניין אותם הציבור יש עוד כל כך הרבה סבל וזיכרונות שאין טעם להתבכיין העיקר שיש לנו מדינה רק חסר לנו ואהבתה לרעך כמוך ואהבת חינם ולא שינאת חינם
איך אומרים גם fact היא עובדה…
נפלא! כך אכן היה. כך גם אני הייתי- שטופת מוח של השמור הצעיר. זה בדיוק מה שחשבנו. שאמרו לנו לחשוב
רק רגע. באיזה עיתון בדיוק פורסמה הכתבה?
אה, "דבר".
מדהים ומקומם בו זמנית . הייתי מצפה מהברנזה המלומדת לעשות חשבון נפש לאחר נבואת האפוקוליפסה שלא התממשה אלא ההיפך ,למשל שלום עם מצריים וירדן, אבל כרגיל די מאכזב לראות את השמאל מתבצר מצדיק וממשיך להתריס להתסיס ולעסוק במלאכת ההפחדה מפני הפשיזם שעלול להרוס את המדינה במקום ללמוד מההיסטוריה ולהסתכל נכוחה על העובדות והמצב הקיים וכן מותר לשנות דיעה עם כל הקושי הכרוך בכך, לפחות זה יעיד על בגרות ומחשבה
האליטות בעני עצמם יוצאי השטעייטל של גליציה בדיכאון כי כיום אי אפשר כבר לגנוב אלפי ילדים מהורם התימנים ולטייח את הפשע… יש גם כאילו שאומרים שהילדים נמכרו לניסויים רפואיים בנוסח מנגלה בדומה ליךדי הגזזת…
יש אחרים שאומרים שהילדים בכלל נמכרו לתעשיית המזון ועשו איתם סטייקים.
אם נציגי העילית האשכנזית הם,חבורה של אנשים חסרי השכלה הניחנים ברדידות מחשבתית, כגוןבן ברק אייזנקוט, לפיד, גנץ,רשימה חלקית, הסבורים שבמקום בחירות, אפשר שהרחוב יבחר מי ינהל את המדינה, מצבם עגום.
תסכולם נובע מנמיכות קומתם, מול הצוק האיתן, נתניהו, אשר לדאבונם, שורד את המזימה הבולשביקית, להפיכה שלטונית, בתהבולות נפשעות.
עמוס עוז, בן אהרון, שטרנהל וכד' הפכו לבדיחות נלעגות. כך יקרה גם לקוראים למרד.