פסיקה שערורייתית של בית הדין הארצי לעבודה הפילה את המחסום האחרון שמנע מההסתדרות החדשה לחדור לכל עסק בשוק הישראלי, גם אם העובדים מתנגדים לכך
פסק הדין שפרסם בשבוע שעבר בית הדין הארצי לעבודה מהווה שלב חדש בפגיעה בחופש ההתארגנות של עובדים, ופותח פתח לחדירה רחבה ומסיבית של ההסתדרות לתוככי השוק הפרטי.
מדובר בפסק הדין בעניין התאגדות בחברת 'מנורה מבטחים'. השורה התחתונה היא שבית הדין הארצי לעבודה פסק נגד העובדים שאינם חפצים בהשתייכות ל'הסתדרות', ולמעשה מונע מהם ייצוג כרצונם. כתוצאה מכך העובדים נאלצים גם למעשה לשלם מס לקופתה, סכום שיגיע בהערכה גסה לכ-12 מיליון ש"ח בשנה. זו פסיקה חסרת תקדים בכל קנה מידה, ומי שמעיין בפרטים יכול להווכח שהיא גם שערורייתית כשלעצמה.
אך ראשית, מעט רקע: במהלך חודש מרץ 2015 החלה קבוצה של עובדי 'מנורה' בפעילות לטובת התארגנות במסגרת 'ההסתדרות', הכוללת הסברה והחתמת עובדים על טפסי חברות.
רוב העובדים הבינו מיד שהמשמעות של כניסת 'ההסתדרות' למקום עבודתם וכפייה לפעול במסגרת הסכם קיבוצי תפגע בהם ובמקום עבודתם. לטענתם, כניסת 'ההסתדרות' לחברה "תשליט בינוניות, תפגע ביכולתם לשלוט על תנאי העסקתם ותגרור תשלום מיותר של דמי חבר". הללו החליטו להקים ועד עובדים פנימי בחברה, במטרה להפוך ל"וועד היציג" הרשמי היחיד בחברה. כשהצליחו להחתים כשליש מן העובדים, כנדרש בחוק, פנו להנהלת החברה בבקשה כי יכירו בהם כארגון העובדים היציג בחברה.
בשלב זה החליטה 'ההסתדרות', שראתה כיצד השליטה המובטחת נשמטת מידיה, לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בטענה שמדובר בוועד עובדים שהוקם מטעם הנהלת החברה, ועל כן יש לפסלו. כך החלה התכתשות משפטית, שגלשה לבסוף אל מעבר לגבולות האבסורד.
לך תוכיח שאין לך אחות
למעשה טענה 'ההסתדרות' שני דברים בפני בית הדין לעבודה: הראשון – שמדובר בוועד מטעם הנהלת החברה (טענה קבוע של ההסתדרות נגד וועדים פנימיים) ועל כן, הוא אינו מייצג באופן אותנטי את דעת חבריו. השני – שכלל לא מדובר בארגון עובדים לפי הכללים שקבע בג"צ. בדיון בבית הדין האזורי לעבודה הוצגו שלל ראיות, נותחו פרוטוקולים והובאו הקלטות, הכל במטרה להוכיח כי הוועד הפנימי פעל כ"וועד מטעם" שיש לפסלו. אך בית הדין לא השתכנע, וקבע כי לא הובאה שום ראיה שמוכיחה כי הוועד הפנימי פועל מטעם או בסיוע ההנהלה. עוד קבע בית הדין כי החברה שמרה על ניטראליות, ולמרות שניתן לזהות סימפטיה לוועד שאינו שייך להסתדרות, "לא שופטים מעסיק לפי רגשות והעדפות… ככל שאלה נותרו בתחום הפנימי ולא מצאו ביטוי בהתנהגויות שיש בהן להראות העדפה של גוף אחד על פני השני". למעשה, קבע בית הדין, לא הוכחה "התנהגות מפלה" מטעם החברה. ובמילים אחרות: הוא שלח את 'ההסתדרות' הבייתה.
אלא שאז 'ההסתדרות' ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, שהחליט להפוך את הכל וקבע כי הוועד הפנימי והחברה אשמים בקשירת קשר, כל עוד לא הוכח אחרת באופן חד-משמעי: "מבוטלת קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי כי החברה לא התערבה במהלך ההתארגנות מטעם ההסתדרות, אך גם איננו קובעים קביעה פוזיטיבית אחרת".
מדוע בוטלה הקביעה העובדתית של בית הדין האזורי? על סמך אילו ראיות? העיון בפסק הדין מגלה שורה תמוהה של השערות וגיבובי תיאוריות.
הטענה המוזרה ביותר של בית הדין הארצי היא כי הוועד הפנימי השתמש בלוגו החברה באתר 'עצומה', שבאמצעותו צירף פעילים, ואילו ההנהלה לא פצתה פה ולא פעלה למניעת השימוש בלוגו שלה. עובדה זו מוכיחה, כך לטענת בית הדין, כי החברה גילתה סימפטיה לוועד הפנימי, ואף על פי שמבחינה פורמלית פעלה החברה באופן תקין, לא נוקה החשד.
הנה עוד "הוכחה" שמופיעה בפסק הדין: אחרי שהוועד הפנימי ניגש אל ההנהלה בבקשה כי יכירו בו, ביקש המנכ"ל לראות את התקנון; שהרי קיומו של תקנון הוא דבר המתבקש לצורך הכרה בארגון עובדים. בלוליינות קונספירטיבית משהו, פירש זאת בית הדין הארצי כאילו הייתה בדרישה זו הענקת סיוע לוועד.
דוגמה נוספת לקשר בין ההנהלה לוועד הפנימי? בבקשה: חלק ממנהלי המחלקות הזוטרים והבינוניים היו ממקימי הוועד הפנימי. מה שהוא שכח לציין זה שהדבר נכון גם לגבי וועד ההסתדרות, בו חבר מנהל מחלקה. זו פרקטיקה שגרתית למדי בוועדי עובדים בחברות רבות, שאינו מעידה דבר. ושוב, החברה אשמה כל עוד לא הוכח אחרת, מכיוון שהיא לא הבהירה בהודעה לעובדים כי "אמירותיהם ופעולותיהם של המנהלים בדרג הביניים אינן מטעמה", והעבירה בעקיפין מסר למנהלי המחלקות שיכול להתפרש כאילו "מנהלי מחלקות רשאים לפעול כרצונם כנגד ההתאגדות ולנקוט מהלכים שונים לצורך כך".
אך חמורה מכל היא טענת בית הדין הארצי לעבודה כי החברה העניקה לעובדים מעין שוחד כדי שלא יצטרפו ל'הסתדרות'. והראיה? שימו לב: עם היוודע דבר ניסיונות ההתארגנות של ההסתדרות, הקפיאה חברת 'מנורה' ההערכות לטובת תוספות שכר; מהלך הגיוני אם מתחשבים בכך שבמסגרת הסכם קיבוצי יכולות להיסחט הטבות שינפחו את הוצאות השכר בחברה. אך לאחר זמן מה, עם התארכות הסכסוך המשפטי, החליטה החברה להעניק תוספת השכר באופן שוויוני, ונתנה מענק בגובה 3,000 ש"ח לכל העובדים עבור ביצועי החברה בשנה הקודמת. בית הדין הארצי ראה בכך משום-מהמעשה פסול שמעיד על סיוע לוועד הפנימי.
לא רק שמדובר בטענות חדשות, שלא הופיעו בדיון הקודם, אלא שגם טיבן משונה למדי. שבבי "ראיות" מתובלות במחשבה קונספירטיבית, הן לא דבר שהיינו מצפים לפגוש בבית משפט.
מדוע אסור להתנגד להסתדרות?
אך בית הדין הארצי לעבודה לא הסתפק בזה. ומעבר לסימון ההתערבות הפסולה כביכול של ההנהלה בהתאגדות, הוא ביקש לפסול את הוועד הפנימי מעיקרו, בטענה שהוא לא "ועד יציג" תקין, מכיוון שהוא מתנגד להסכם קיבוצי. אלא מה? הועד לא מתנגד להסכם קיבוצי. להיפך: בפרסומים רבים שלו הובהר שזו כוונתו וכי מיד לאחר שהוא יזכה בהכרה רשמית בכוונת חברי הוועד להכנס למשא ומתן קיבוצי עם ההנהלה. אז מה עושים? שופטי בית הדין הארצי לעבודה פנו כאן לתחום השערתי נוסף. בתחילת הדרך התנגדו מקימי הועד הפנימי לחתימה על הסכם קיבוצי, דבר שהשנה לאחר שהתייעצו עם עורכי דין ומומחים בתחום. מחשבה ראשונית זו של חברי הועדה מספיקה לבית הדין כדי לקבוע כי "הסיבה לפרוץ ההתארגנות מלמדת פעמים רבות על מטרתה האמיתית של אותה התארגנות ועל תכלית הקמתה", וממילא – למרות שחתימה על הסכם קיבוצי היא המטרה המוצהרת והרשמית של הועד, הוא לא "ועד אמיתי".
המשמעות המעשית של פסק הדין היא שמעתה נשלל מהעובדים חופש ההתאגדות באופן גורף. גם אם הם מעוניינים להתאגד, ואפילו במטרה לחתום על הסכם קיבוצי, אם הם מתנגדים להסתדרות, דרכם חסומה. לא בכדי משתדלים עורכי הדין של ההסתדרות להוכיח כי הוועדים הפנימיים מתנגדים לה, וקופצים על כל הצהרה שכזו כמוצאי שלל רב. להלן דוגמא מעדות של נציג הוועד הפנימי בחברת 'אמדוקס' אשר נחקר על-ידי עו"ד ההסתדרות בדיון בחודש דצמבר האחרון:
האידיאולוגיה לפני הכל?
מדובר בתקדים שערורייתי ומסוכן, הסותם את הגולל על האפשרויות האחרונות שעוד נותרו לבלום את חדירתה של ההסתדרות לשוק הפרטי. לאחר שורה של פסקי דין שאוסרים על המעסיקים להביע את דעתם בתהליכי ההתאגדות, שיש להם השפעה קריטית על יכולותיה העסקיות של החברה, אוסר בית הדין גם על העובדים עצמם לפעול. ההסתדרות נהנית עתה מחופש פעולה מלא בחברות הפרטיות בישראל, ולשום גורם אחר הנוגע בדבר – לא להנהלה, לא לבעלים ולא לעובדים, אין יכולת לבלום את ההתאגדות. חופש הקניין נדרס, חופש ההתאגדות רוסק, והכל מוכן להשתלטות מלאה של ההסתדרות על השוק הפרטי הישראלי. סטארט-אפ ניישן: תחילת הסוף.
_____
הכותב נמנה על מייסדי 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה' ומשמש בה כמנכ"ל בהתנדבות.
אז אני גם רוצה להיות קונספירטיבי.
כנראה שיש מצב ששופטי בתי הדין לעבודה, במיוחד הארצי, הם סוכנים זרים שמפעיליהם גמרו אומר:
1. להתנקש בכלכלה במדינת ישראל
2. לערער את מעמדה של ישראל בתום ההיי טק.
3. לעורר ריב ומדנים, שביתות ורעש שהסך הכל שלהם זה התפורורת חברתית.
יש צורך בהסברה יעילה ומקיפה לעובדים בכל מיני מקומות כך שביום שההסתדרות מתדפקת על שערי מקום עבודתם, התוצאה תהיה רעה מאוד לאורחים הלא קרואים.
אם רוצים מלחמה, אז תהיה מלחמה.
ובתי הדין לעבודה משקפים חלק מהשחיתות הגואה במערכת אכיפת החוק במדינה.
אין דרך אחרת להסביר את הנאמר בכתבה חשובה זו.
מישהו יכול בבקשה להסביר מה יקרה אם לא אשלם את דמי החבר להסתדרות?
דמי חובר אין חובה לשלם. "דמי טיפול ארגוני מקצועי" כן, במידה וכך כתוב בהסכם הקיבוצי, וכך אכן קורה בדרך כלל – לא שואלים אותך. המעסיק מנכה לך את דמי הטיפול מהשכר. אפשר לנסות לאתגר את זה בבית משפט, עד כה אני לא שמעתי על מישהו שניסה.
הפתרון פשוט: להתאגד לפני שהם מגיעים..
אנחנו בתור עובדים פנינו להסתדרות אחרי שזכויותנו נפגעו…
הם לא כפו כלום…
חברים שלך טוענים אחרת. אבל בכל אופן, למה אתם רוצים לכפות הסכם קיבוצי על רוב של עובדים בחברה שאינם מעוניינים בו ובייצוג של וועד ההסתדרות?
המיסים הכבדים והבירוקרטיה התמנונית הופכים כל עסק בישראל לעסק ממשלתי ואת בעליו ועובדיו לעובדי הממשלה, אז אין בעיה לכן בהכתבה בירוקרטית נוספת לעסק כיצד להתנהל. לחברות הגז מכתיבים הרי את המחירים, את המכירות (יצוא), כופים עליהם למכור את נכסיהם וכו'. אנחנו נמצאים בלא להבין במציאות של בלהות. אסור להשקיע בארץ, אסור להחזיק השקעות בארץ, כל היכול ימלט את רכושו ונכסיו מעבר לים לארצות חופש
מאמר מגמתי שלא לומר דמגוגי.
בלי להכנס לשאלה האם הועד הפנימי לגיטימי או לא, הכותב מתעלם לחלוטין מהנקודה העיקרית בפסק הדין: ועד פנימי אינו יכול לחתום על הסכם קיבוצי כי זה ה ח ו ק. נקודה.
החוק בישראל היום קובע שכדי לחתום על הסכם קיבוצי ועד עובדים חייב להיות חלק מארגון עובדים. זה החוק. אגב ארגון עובדים אין פירושו דווקא ההסתדרות. זה יכול להיות הסתדרות העובדים הלאומית או ארגון "כוח לעובדים".
למה, אם כן, הכותב בוחר להתגולל דווקא על בית הדין (שכאמור מחוייב לפסוק על פי החוק) ולא על המחוקק ? אין לי תשובה. אני יכול רק לשער שהכותב תומך בקואליציה הנוכחית ולכן חש שלא בנוח לתקוף אותה. העובדה היא שבהרבה הועדים הגדולים ראשי הועדים הם אנשי ליכוד דווקא (כמו ארמונד לנקרי, ראש ועד עובדי ים המלח או השר חיים כץ שהיה משך שנים ראש ועד עובדי התעשיה האוירית) והדבר האחרון שהח"כים רוצים זה להסתבך איתם.
נורא קל לתקוף את בית הדין. נורא קל להתנפל על השליח. אבל מי שאשם בסופו של דבר הוא המחוקק שיכול לקצץ בכנפיה של ההסתדרות אבל אינו עושה זאת כי הוא מפחד ממנה.
לפני שאתה קובע שהמאמר מגמתי, התכבד והכר את העובדות, שכן, נכון לעכשיו אתה לא דובר אמת.
אין הגדרה בחוק מהו ארגון עובדים מלבד מה שמשתמע מחוק הסכמים קיבוציים: ארגון שרשאי לחתום על הסכם קיבוצי הוא ארגון שמייצג לפחות שליש מהעובדים. אין הגדרה של ארגון עובדים ולא של וועד פנימי.
הקביעה לפיה וועד שלא חותר להסכם קיבוצי אינו ארגון עובדים אינה חוק, אלא פרשנות מגמתית של בג"צ (עמית) עת עמד בראשו אהרן ברק, שלפי "פרשנות תכליתית" של חוק הסכמים קיבוציים קבע תנאים למה נחשב ארגון עובדים – תנאים שאין המחוקק נתן עליהם את דעתו וספק אם התכוון (אם כי תשובות וודאיות ישנן בוודאי לבוחן כליות ולב – אהרן ברק).
למה אני יוצא נגד בית הדין לעבודה – ביה"ד הארצי הרחיק לכת עוד יותר מהקביעה של בג"צ בפס"ד עמית. לא הייתה חובה לפסול ארגון שמצהיר שהוא מעוניין לחתום על הסכם קיבוצי ולמנוע ממנו את התקופה בה ניתן לבחון את כוונותיו בהתאם, כפי שקבע ביה"ד האזורי וברוח בג"צ עמית. יתר על כן, הקביעה לפיה אין קובעים כי היה שיתוף פעולה בין הוועד הפנימי למעסיק אבל גם לא קובעים אחרת, ועוד לאור ראיות נסיבתיות חלשות מאוד, היא לא פחות משערוריתית.
ברוח זו, אני קובע שאתה צריך להיות מאחורי סורג ובריח. למה? כי לפי דעתי אתה רצחת את ארלוזרוב. אז נכון שאין ראיות המעידות על כך שרצחת אותו, אבל אני גם לא קובע קביעה פוזיטיבית אחרת. אם לא הבנת עדיין – ביה"ד מציע שתכין את ציוד אישי, אתה בדרך לקלבוש
הכתבה מתעלמת מפערי הכוחות בין תאגיד לבין העובדים שלה .ככל שהתאגיד שעומד ממול חזק יותר כך יהיה קשה יותר להתאגד וועד ללא כוח כלכלי ארגוני יפול די מהר וזה הסיבה שלרוב מתחילים בתמיכה של גופים חזקים להתאגדות .שנית קשה לנהל הסכם לטובת כל העובדים כאשר אתה תחת חוזה עבודה אישי אשר יוצר ניגוד עניינים מובנה ופתח למניפולציות.עד כה לפי פסקי הדין של בתי המשפט רואים בירור כי ברוב המקרים ההקמה של ועד פנימי היא לטובת סיכול התאגדות ולא הקמתו.
עדיין קיימת האפשרות לעתור לבג"ץ אם מדובר בסוגיה ציבורית משמעותית. בג"ץ בהגדרה הוא הפלטפורמה לדון בעתירות על קביעות של בית הדין לעבודה כאשר יש להן השלכות חברתיות.
כמה דברים שנכתב שי לציין.
משרד עו"ד שייצג את הוועד הפנימי מנוהל ע"י עובדת לשעבר במשרד שמייצג כיום את הנהלת מנורה מבטחים.
יותר משליש חתמו להסתדרות.
הנהלת מנורה חסמה שלחת מיילים של ההסתדרות ואיפשרה שליחה של הוועד הפנימי.
בועד ההסתדרות יש מנהל מחלקה אחד.
בועד הפנימי רובם המכריע הם מנהלים.
1. לגבי הטענה הראשונה בדבר ייצוג של אותו משרד עו"ד – אני לא יודע על כל פנים זה לא רלוונטי. גם הוועד הפנימי זכאי לייצוג משפטי.
2. הוועד הפנימי הגיע לשליש מהעובדים לפני ההסתדרות. כמו כן ידוע כי הרוב בחרו שלא להצטרף להסתדרות ומניינם של אלו שהחליטו לתמוך בוועד הפנימי ולהתנגד להסתדרות באופן פעיל היה גדול יותר.
3. הנהלת מנורה חסמה את המייל של חלק ממארגני הוועד של ההסתדרות (שניים כמדומני, לא זוכר בדיוק) אחרי מה שהוגדר כשימוש פוגעני בתיבת המייל. אני לא מכיר את הפרטים אבל אני כן יודע שביה"ד האזורי החליט שלא הוכחה התערבות של המעסיק ובית הדין הארצי החליט שלא לדון מחדש בראיות אלא פשוט להפוך סדרי משפט כדי שההליך יסתיים בתוצאה אידיאולוגית ראויה מבחינתו.
4. נכון שבוועד הפנימי יש מנהל מחלקה אחד ובוועד הפנימי 23 אבל עדיין, אותם מנהלים לא היוו רוב בשלבי ההתארגנות הראשוניים (למעשה אלו שאנם מנהלים היו פי כמה מהם), ידוע כי הם מנהלים בדרגים הזוטרים ועדיין מרבית העובדים החליטו לחבור לוועד הפנימי כשלא הוכח בשום שלב לחץ של המנהלים הזוטרים. וכאמור, ביה"ד האזורי שדן בראיות ושלפי הארצי לו "היכולת להתרשמות בלתי אמצעית" ו"לא בכדי סמכות זו ניתנה לו", כבר קבע שלא הוכחה מעורבות של המעסיק בהתארגנות הוועד הפנימי.
אי אפשר ללכת לבג״ץ?
מה שנשאר להם לעשות זה לפנות לשכל הישר של בג"ץ. או לא להאגד בכלל.
מדינה קומוניסטית כבר אמרנו? חזרה לפנקס האדום הזכור לשימצה מתקופת מפא"י בראשות דוד בן גוריון.
אני שואל האם לא ניתן לפנות לממונה על ההגבלים העיסקיים כי הרי ההסתדרות (שהיא גם מעסיק של מאות ואולי אלפי עובדים ),על העובדה שהפכה למונופול בשוק ??? הרי כוחה של ההסתדרות הוא בלתי הגיוני בעליל .יכולתה להנהיג את שוק העבודה בישראל לפי רצונותיהם וגחמותיהם הפוליטיות של מנהיגה היא סיכון ממשי למשק.
למה ללכת רחוק? השכל הישר אומר שאם מאן דהוא(יחיד/יחידים/קבוצה)אינו מעוניין שגוף ספציפי ייצג אותו (במקרה דנן, ההסתדרות) מן הראוי שהדבר לא ייכפה עליו שכן זו לכל הדעות פגיעה אנושה בחופש הפרט. לנוכח זאת ברור כי זהו אבסורד משווע לדרוש דמי חבר או לקחת דמי חבר בכפייה. המניעים להתנגדות אינם צריכים להיות מעניינו של בית המשפט ומספיקה העובדה שאותם עובדים בחרו להם גוף אחר שייצג אותם. לדעתי,התערבות בית המשפט בחופש ההתאגדות הינה התערבות פושעת, החוטאת לצדק! ההסתדרות פועלת כך מזה עשורים..למשל, כל עובדי בזק משלמים דמי חבר להסתדרות גם אם הם מזוהים עם הימין, מה שמחזק את השמאל בישראל. אף עובד לא העז עד כה לצאת נגד כי מי רוצה להתעסק עם כרישים מושחתים (ההסתדרות ובית המשפח)ולאבד את מקום עבודתו???
תפקיד הועד הינו לייצג את אינטרס העובדים אל מול אינטרס ההנהלה. ועד שעושה עבודתו נאמנה חייב להיות בזמן זה או אחר בסכסוך עם הנהלה כזו או אחרת.
בשל כך נשגב מבינתי מדוע מישהו ירצה להקים ועד פנימי, שמטרתו לעזור להנהלה, אלא אם הוא נתמך על ידה ומצפה לקבל ממנה תמורה כלשהי (קידום, הטבות וכו)
ועד שכזה, שנתמך על ידי ההנהלה ומצפה לקבל הטבות, טבעו שיבגוד בעובדים בשלב כזה או אחר (צמצומים, מכירת החברה וכו')
הכותב מיתמם בכך שטוען שמדובר בהתאגדות אוטנטית של העובדים, ללא התערבות ההנהלה, שבאה לייצג את אינטרס העובדים ללא משוא פנים.
מטרת הועד הפנימי היא אחת בלבד – שבירת ההתארגנות ואי הכנסת ארגון עובדים המייצג את אינטרס העובדים בצורה אובייקטיבית תוך כדי ניצול יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין ההנהלה להתאגדות
הועד הפנימי תמיד יהיה מוטה ולא אמיתי ויהווה שלוחה של ההנהלה לשליטה בעובדים -שכן גם אם יקום ועד פנימי וייערכו בחירות תקינות וחשאיות ללא התערבות ההנהלה די מהר הוועד יחבור לארגון עובדים כזה או אחר כדי לחתום על הסכם קיבוצי שכן אחרת הוא חוטא לתפקידו בצורה בלתי נסלחת