הגיע הזמן לשים סוף להסתה של אל-ג'זירה

הערוץ הקטארי 'אל-ג'זירה' עלה לאוויר בשלהי 1996, תחת הכותרת "הדעה והדעה האחרת", מתוך כוונה ליצור בעולם הערבי שיח תקשורתי אחר. עצמאי, חופשי, ולא כפוף לפרופוגנדה ממשלתית כמו מתחריו בעולם הערבי. אלא שמתברר שגם ערוץ זה, שחרת על דגלו את סיסמת האובייקטיביות, מונע מאג'נדות מאוד מסוימות. במיוחד במה שנוגע לארגון 'האחים המוסלמים' ולארגוני הטרור שיצאו מבית מדרשו, בראשם 'חמאס'. 'אל-ג'זירה' מגויסת לסייע לארגונים אלה, בכל לבבם של אנשיה.

למרות ההילה האובייקטיבית שניסה 'אל-ג'זירה' לעטוף בה את עצמו, לאחרונה קיבלנו הודאה באשמה גם מפי המגיש הראשי של מהדורות החדשות בערוץ, ג'מאל ריאן שמו. ריאן, פלסטיני-ירדני שנולד בטולכרם, הוא האיש הראשון שהופיע על מסך 'אל-ג'זירה'. השפעתו על האג'נדה של הערוץ שנייה רק לאמיר קטאר, המממן של הערוץ.

ובכן, בדצמבר האחרון הופיע ג'מאל ריאן בתכנית בשם 'נחנו 'אל-ג'זירה" ("אנחנו 'אל-ג'זירה'") שבה יושב קריין במשך כחצי שעה ומשוחח על עצמו: היכן נולד, איפה גדל, בני משפחתו, תחביביו וההיסטוריה המקצועית שלו.

                                                הראיון החדש של ראיין

במסגרת מחצית השעה שריאן הציג את הביוגרפיה שלו, היה לו חשוב להתייחס לראיון שערך איתי במהדורת החדשות של 1 ביוני 2008, לפני כמעט שמונה שנים, ביום שבו החליטה ממשלת ישראל לבנות כמה מאות דירות בהר חומה ובפסגת זאב. וכך אמר ריאן (הערותיי בסוגריים):

"בטעות, בכמה בתי שידור, שואלים: למה אתם (ב'אל-ג'זירה') מארחים ישראלים? אני להיפך, אני מהאנשים המעודדים זאת. כן. אני חושב שכאשר יש אצלנו אורח ישראלי במהדורת חדשות אני רואה בו טרף בשבילי, כי כאשר הוא מציג את הנרטיב שלו אני יכול להפריך את הנרטיב הזה". (ריאן אפוא מודה שהוא איננו מראיין ישראלים באובייקטיביות אלא רואה בהם טרף).

"'אל-ג'זירה' מתבססת על 'הדעה והדעה האחרת', ובהיעדר צד שני אתה הופך לקול אחד ולא משכנע. כמובן, בעניין הבעיה הפלסטינית אני חש שאני בימה להגן על הבעיה הפלסטינית. כמובן, לפעמים יש מצבים קשים לי אישית כאשר אני מראיין ישראלים" (כשאינני מצליח לטרוף את המרואיין הישראלי).

"אתן לך דוגמה: (ביוני 2008) היה אתי פרופסור מאוניברסיטת בר אילן, שמו מרדכי קידר, והראיון, תוכן הראיון ומטרת הראיון היו לדבר על סיבות המשך ההתנחלות בגדה המערבית והרחבת ההתנחלויות בירושלים ומקומות אחרים. הצגתי לו את השאלה: מה המטרה? אמר לי: ירושלים שייכת ליהודים. נקודה. זוהי בירתנו מאז ומעולם. אתם הערבים והמוסלמים, כשהייתי בירושלים אתם הייתם שותים יין וקוברים בנות בחיים". (כאן הוכנס קטע מהראיון של 2008 שבו אמרתי:) 'היינו בירושלים כשאבותיכם היו שותים יין, קוברים בנות בחיים ועובדים אלילים ואלילות. אז למה אנחנו צריכים לדבר על הדבר הזה? זו עירנו מזה 3,000 שנה ולעולמי עולמים'. (וריאן ממשיך:) "אמרתי לו: אם אתה רוצה לדבר על ההיסטוריה אינך יכול למחוק את ירושלים מהקוראן. כמובן, הוא דוקטור (קידר) מבין עניין, ועניין ירושלים לא מופיע בקוראן, בעצם, באמת ירושלים לא מופיעה בקוראן, אך אללה סייע לי באותו רגע ואמרתי לו (לקידר): 'השבח לאללה אשר לקח את עבדו…' (קוראן פרק 17 פסוק 1, המזכיר את אלאקצא אך לא את ירושלים. ושוב קטע מהראיון של 2008, שבו אמרתי:) 'ירושלים אינה מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת!!'".

שתי הדקות הללו מבטאות נקודה מעניינת. נראה שהמגיש הראשי של 'אל-ג'זירה' עדיין לא נרגע מהעובדה שלא היה ביכולתו "לטרוף" בשידור חי את המרואיין הישראלי, שבמקרה זה הייתי אני. עד כדי כך שהוא עדיין זוכר משפטים שלמים שנאמרו לפני שמונה שנים, מה אני אמרתי ומה הוא אמר, מה הוא תקף ומה אני הגבתי. ייתכן שעבורו האירוע היה טראומטי.

מקרה אחר שבו הצליחה 'אל-ג'זירה' "לטרוף" אותי היה בימי צוק איתן, בקיץ 2014. הוזמנתי לאולפן הערוץ בתל-אביב לחצי שעה של ויכוח בשידור חי עם נציג חמאס בעזה. אלא שהוויכוח התנהל באופן מוזר ביותר: טכנאי 'אל-ג'זירה' כיבו באופן מכוון את קולו של הדובר מעזה באולפן שבו ישבתי, כדי שאני לא אוכל לשמוע את דבריו ולענות עליהם. הצופים ראו אותי על המסך החצוי, שמעו את איש החמאס תוקף את ישראל, אך לא ידעו שאינני שומע את דבריו וממילא לא יכול לענות לטענות שהוא השמיע. הנכלוליות האנטי-ישראלית של 'אל-ג'זירה' בשירות חמאס עברה כל גבול.

                                        הראיון מ-2008 עם ד"ר קידר

להפסיק את ההסתה

אלא שהעניין איננו אני, מרדכי קידר. העניין הוא רשת 'אל-ג'זירה', שהופיעה כעת במערומי האג'נדה האנטי-ישראלית שלה, על פי הודאה מפורשת של המגיש הראשי שלה. ואני שואל מעל במה מכובדת זו: מדוע המדינה מתירה לערוץ, שעל פי הצהרתו הברורה כל כוונתו היא "לטרוף" ישראלים בשידור, לפעול על אדמת ישראל? מדוע ממשלת ישראל לא אומרת לערוץ העוין הזה: "התכבד ונהל את הג'יהאד התקשורתי שלך נגדנו מבחוץ"? מדוע מאפשרים לכתביו לעמוד ברחבת הכנסת ולפזר פרופגנדה אנטי-ישראלית, הנראית אמינה הודות למקום שממנו היא משודרת?

ישראל הרי יודעת להשאיר ערוצים עוינים מחוץ לשטחה. ערוץ 'אלמנאר' של חיזבאללה וערוץ 'אלעאלם' האיראני אינם מורשים לפעול בתוך ישראל. 'אל-ג'זירה' ראויה ליחס דומה. בעבר דיברתי בעניין עם משפטן ישראלי מפורסם, ושאלתי אותו האם יש אפשרות משפטית לסלק את 'אל-ג'זירה' מישראל. הוא השיב בחיוב: אין לאמצעי תקשורת זר שום מעמד חוקי במדינת ישראל, וכל התקשורת הזרה הפועלת בשטח ישראל, עושה זאת רק הודות להיתר שמעניקה להם הממשלה. ישראל איננה חייבת בהסברים לאף גורם אם תחליט לסלק ערוץ זר, ואין לו אפילו זכות עמידה בבית משפט כדי לערער על ההחלטה.

עתה, משנפלה המסכה מעל פניה המכוערים של 'אל-ג'זירה', ישראל חייבת לסגור את משרדי הערוץ בארץ. סביר להניח שהערוץ לא יוותר בקלות על הטריטוריה התקשורתית שלו, והוא יתחנן להשאיר פה את המשרדים. ישראל תוכל להסכים לתחנוניו, תמורת שינוי בכללי המשחק: בכל פעם ששמה של ישראל יוזכר, הערוץ יהיה חייב להביא את התגובה הרשמית של מדינת ישראל, ולאפשר לדובר ישראלי רשמי להציג את עמדת ישראל ללא הפרעה.

'אל-ג'זירה', כך אני סבור, תסכים לכל תנאי שייכפה עליה על-ידי לשכת העיתונות הממשלתית. זאת משום שללא דיווחים מישראל – הכוללים השמצות ותעמולה אנטי-ישראלית – יאבד הערוץ חלק ניכר מהאטרקטיביות שלו ומצופיו.

חשוב להבין: 'אל-ג'זירה' הוא ערוץ קטארי, אבל קטאר כמעט איננה מופיעה בדיווחי הערוץ. כל מהותו היא תחיבת האף של אמיר קטאר אל תוך ענייניהן של מדינות אחרות כדי לערער את יציבותן (ראו מצרים, לוב, תימן, סוריה או בחריין) ולגרום בהן מרחץ דמים. ללא התעמולה וההסתה המתמשכת של 'אל-ג'זירה' נגד השלטונות הערביים, ייתכן ש"האביב הערבי" לא היה מגיע לממדי האסון שאנחנו רואים היום.

עתה, לאחר שהמגיש הראשי של 'אל-ג'זירה' הודה בפה מלא באג'נדה ההרסנית של הערוץ, אין שום הצדקה להמשיך ולאפשר לו לפעול מתוך ישראל באופן שפעל עד היום. אם ישראל חפצת חיים, עליה להתנהג כמו מדינה ריבונית שמגנה על עצמה מנוכלים ונבלים דוגמת אנשי 'אל-ג'זירה'.