אחד שולף את הסכין מגופו ודוקר את המחבל, השני מגן על עצמו באמצעות גיטרה – צור ארליך מסכם שבוע קשה, שחשף עוצמה ישראלית מיוחדת במינה
יֵשׁ לָנוּ טִיל שִׁיּוּט וְטַנְק,
וְצוֹלְלוֹת וְצוּק אֵיתָן,
וְיֵשׁ נוּן-מֵם, וְיֵשׁ נוּן-טֵית,
וְיֵשׁ נוּן-נוּן – אַךְ גַּם נוּן-בֵּית
שֶׁמִּזְדַכֵּר וּמִזְדַּקֵּר
בְּקוּם עָלֵינוּ הַדּוֹקֵר,
נוּן-בֵּית צָרוּף כְּדַ"שׁ חַמָּה
עַל כָּךְ שֶׁכְּלֵי הַמִּלְחָמָה
הָעֲרוּכִים לָנוּ מִקֶּדֶם
הֵם הַגִּיטָרָה הַנּוֹגֶנֶת
וְחֶרֶב הָאוֹיֵב הַקָּם.
וְהַתְּשׁוּעָה תָּבוֹא דַּרְכָּם.
כִּי טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִגּוּן
אַךְ טוֹב מִמֶּנּוּ הַנִּגּוּן:
מִגּוּן הוּא עֲטִיפָה, הוּא טָרָה,
אֲבָל הַנֶּטוֹ הוּא גִּיטָרָה.
הִיא מֵיתָרִים וּתְהוּדָה
לְגוּר אַרְיֵה שֶׁבִּיהוּדָה,
הִיא הַכְּמִיהָה וְהַכִּסּוּף
וְשִׁיר הַלֵּב שֶׁלֹּא יָסוּף
וּכְשֶׁצָּרִיךְ – כֵּן, קְלִישָׁאָה –
הִיא כְּלִי לְרֶגַע, כְּלִי שָׁעָה,
לִנְצֹר אֶת נֶפֶשׁ הַכּוֹסֵף
מִפְּנֵי שׁוֹסֶה וּמְשַׁסֵּף.
וּכְלִי הַנֶּשֶׁק הַשֵּׁנִי
הוּא לַהַב חַם שׁוֹתֵת שָׁנִי
מִצַּוָּארוֹ שֶׁל הַמֻּתְקָף;
הוּא קֶלַע שֶׁחָזַר לַכַּף;
גְּלוּיָה מֻחְזֶרֶת לַשּׁוֹלֵחַ
עִם הַחוֹתֶמֶת בְּשׁוּלֶיהָ
הָאֲדֻמָּה, כַּאֲשֶׁר זָמַם,
בְּדַם חַיֵּינוּ, בְּדָמָם
שֶׁל הֶחָלָל וְהַנִּצּוֹל;
הוּא הֶרֶג-צַר בַּחֲנִיתוֹ
הַמִּתְהַפֶּכֶת בֵּין אַחַי;
נִקְמַת הַדָּם – בְּדַם הַחַי.
כִּי הַגִּיטָרָה הַהוֹמָה
הִיא הַמָּגֵן וְהַחוֹמָה,
וְדַם לִבֵּנוּ הַחוֹמֵר
הוּא הַחַיָּל וְהַשּׁוֹמֵר.
כִּי צְלִיל הַטַּעַם הַנִּפְרָט
בְּמֵיתָרָיו שֶׁל פְּרָט וּפְרָט,
וּדְכִי הַדָּם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ
הָרוֹנְנָה וּמְכֻנֶּפֶת
הֵם סוֹד וְנֶשֶׁק קִיּוּמָהּ
הַמִּתְעַקֵּשׁ שֶׁל הָאֻמָּה
הָעֲשׂוּיָה מִיחִידִים;
וְזֶהוּ נֶשֶׁק יוֹם הַדִּין.
זה מה שנקרא "למנצח על הגיתית". כבר כתבתי על זה בעבר. תקראו בספרי המונומנטלי "תהילים".
לפעמים מנצחים רק עם גיתית.
יפהפה.
נהדר