השמאל הקיצוני והערבים ניצחו בקרב על הלשכה

תמונת החיבוק הקבוצתי שפרסם אתמול יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה בעמוד הפייסבוק שלו, היא מסוג התמונות ששוות אלף מילים: שרת המשפטים איילת שקד וחבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי מחובקים עם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת אוסמה סעדי ואחמד טיבי, חוגגים את הרפורמה בלשכת עורכי הדין שעברה אתמול (ב) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

בתמונה הזו ניתן למצוא את כל מי שהרוויח מהחוק: הערבים, שהרפורמה נזהרה מלהחליש את כוחם בלשכה, הדתיים, שתמורת תמיכתם בחוק זכו בתמיכת הלשכה בוועדה למינוי שופטים, והלשכה עצמה שכוחה מתעצם באופן לא פרופורציונלי.

החוק החדש, הסביר יו"ר הלשכה נווה בעמוד הפייסבוק שלו, "יחזק את מעמדה של לשכת עורכי הדין בכנסת ובממשלה, אנו הופכים לגוף חשוב, משמעותי ובעיקר משפיע על שלטון החוק במדינת ישראל". לדבריו, לשכת עורכי הדין – שעד היום אמורה הייתה לתפקד כמעין רגולטור ואיגוד מקצועי – הופכת מהיום לגורם נוסף המתערב בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה. מעתה תהיה ללשכה "האפשרות והזכות הסטטוטורית להגיב על כל הצעת חוק ועל כל תקנה"; ומכיוון שהלשכה מצטרפת למערכת המשפטיזציה המופרזת של הדמוקרטיה הישראלית, תפקידה משתדרג: "תפקידנו הוא לשמור על שלטון החוק וערכי היסוד של מדינת ישראל".

נווה יודע היטב על מה הוא מדבר. בחודשים האחרונים חנכה הלשכה משרד בכנסת שנועד להתערב בהליכי חקיקה בנושאים רבים. "היחידה בכנסת אינה עוסקת בענייני הלשכה", הסבירו, "אלא מפנה את תשומת לבו של המחוקק להיבטים מעשיים של הצעות החוק".

כל מי שהפרדת הרשויות במדינה חשובה לו ושמעורבותם היתרה של משפטנים בהליכים הדמוקרטיים מדירה שינה מעיניו, לא יכול שלא להיות מוטרד מההתרחשות החדשה.

אך מעבר לכך, החוק החדש סותם את הגולל על מאמצים אדירים שניהלו במשך שנים רבות גורמים רבים בלשכה ומחוצה לה, אשר רצו לשנות מן היסוד את מבנה הפעולה שלה, לנטרל את מאפייניה הפוליטיים, ולהחזירה למקומה הראוי: איגוד מקצועי. בדיוק ההיפך מהמטרות שהשיג החוק הנוכחי. כיצד זה קרה? כפי שדיווחנו בעבר, ב'דיל' שנסגר בין שרת המשפטים ליו"ר הלשכה נקבע כי הרפורמה בלשכה תעבור ריכוך משמעותי, ובתמורה אנשי לשכת עורכי הדין יתמכו במועמדי השרה בוועדה לבחירת שופטים.

ה"דיל" של שקד

ראשית, מעט רקע. המבנה הארגוני של הלשכה יוצר עיוותים רבים: העובדה שהמנגנון הניהולי שלה נחלק בין שלושה גופים שונים (מועצה ארצית, ועד ארצי ויו"ר לשכה), יחד עם הייצוג הלא-פרופורציונלי למיעוטים שמעניקה להם שיטת המחוזות (למחוז צפון, עם 2,000 חבריו, ערבים ברובם, יש ייצוג זהה למחוז מרכז, על 38,000 חבריו), הופכים את ניהול הלשכה למשימה מסובכת במיוחד. מכיוון שהלשכה משחקת תפקיד מרכזי בוועדה למינוי שופטים ולבחירת היועמ"ש, להיבט הפוליטי של המבנה הזה יש תפקיד מפתח: במובנים רבים מי ששולט בלשכה ובמנגנוניה שולט על המינויים הרגישים ביותר במערכת המשפט. מזה זמן רב השמאל הקיצוני שולט בדרך זו במנגנוני הלשכה, מה שהפך אותה במובנים רבים לזרוע נוספת של מערכת זכויות האדם והאקטיביזם השיפוטי בישראל.

הבעיות הקשות בלשכת עורכי הדין לא נעלמו מעיני הביקורת. כבר שנים רבות עמלים גורמים בלשכה לשנות את המבנה הארגוני שלה – ולאחר תקופה ארוכה של שיתוק, פרסמה ועדה ממלכתית בראשות שופטת העליון לשעבר איילה פרוקצ'יה סדרה של המלצות שכללו בין היתר את החלשת כוחם של המחוזות בלשכה, במטרה לחזק את הוועד המרכזי שלה ולאפשר להנהגתה הנבחרת יכולת פעולה.

המלצות אלו התקבלו בסופו של דבר על-ידי שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני, שהחלה להוביל רפורמה בלשכה ואף הלכה צעד נוסף קדימה, והציעה לבטל לחלוטין את מחוזות הלשכה. כתוצאה ממהלך זה, היה קטן כוחם היחסי של השמאל הקיצוני והערבים הלאומניים בלשכה, והיא הייתה הופכת לייצוגית יותר ודמוקרטית יותר.

יוזמה זו נותרה תלויה ועומדת בעת הפלת הממשלה הקודמת, וכאשר הוחלפה הממשלה והתמנתה שרת המשפטים החדשה הייתה זו אחת הסוגיות החמות בהן נדרשה לטפל. ואכן, בתחילת הדרך הבהירה שקד כי היא תתמוך בביטול המחוזות, והנוסח הראשון של התיקון לחוק – שאכן כלל את ביטול המחוזות, פורסם על-ידי משרד המשפטים.

בינתיים, עורכי הדין הערביים בלשכה לא קפאו על השמרים, והבהירו כי הרפורמה בלשכה נועדה להביא ל"ביטול השפעתם של עורכי הדין הערביים ובני בריתם הלא גזעניים מבין עורכי הדין היהודים", כפי שנאמר בדף הפייסבוק של הרשימה הערבית טוהר המקצוע וזכויות האדם. לדעתם, מדובר בלא-פחות מאשר "אסון משפטי וחוקתי", מכיוון שהלשכה תשונה כך שתשרת את "הפרויקט הימני הקולוניאליסטי". השרה שקד, לדעתם, "הכריזה מלחמה כנגדנו". לא פחות.

יושב ראש הלשכה הנבחר, עורך הדין אפי נוה, הבין גם הוא את המצב, הבטיח לתומכיו הערבים כי "יש צורך לשמור על מעמדם של ועדי המחוזות" ואף הצהיר שיפעל למנוע פגיעה בהם. "פגיעה במחוזות משמעותה פגיעה בלשכת עורכי הדין", הודיע.

נוה, שעשה לילות כימים בניסיון לבטל את הרפורמה החיונית, הבין כי עם השרה החדשה מוטב לפעול בחכמה. במקום "מלחמה" העדיף נוה את התחבולה, והצליח להתחבב על השרה החדשה ולפעול עמה בשיתוף פעולה הדוק. כך, כפי שנודע ל'מידה', לאחר סדרת פגישות משותפות, הוסכם על עסקה: שקד תסיר את ביטול המחוזות מהרפורמה, ובתמורה לשכת עורכי הדין תתמוך במועמדים של שקד בוועדה לבחירת שופטים ובהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה החדש. באופן הזה הובטח לשרה רוב חשוב בוועדה למינוי שופטים (שנציגי הלשכה מהווים 2 מתוך 9 חבריה) ותמיכה משמעותית בוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה.

שקד עצמה מודה במהפך שעבר עליה, כפי שהסבירה אתמול: "אני מודה שכשנכנסתי לתפקיד חשבתי שצריך לפרק את הלשכה, אבל די מהר למדתי שהגוף הזה הוא גוף חשוב מועיל ומתפקד. שיתוף הפעולה בין המשרד ללשכה הוא מאוד חשוב". וברומזה, אולי, לחלקים נוספים בסיכומים, התייחסה למגזר הערבי: "אני מתחייבת שעד תום כהונתי יהיה בית משפט בעיר ערבית. יש גם שני חברים ערבים בוועדה לבחירת שופטים. דווקא הלשכה היא מקום שמוכיח שיתוף פעולה מאוד מוצלח בין יהודים וערבים".

החוק שעבר הבוקר, מהווה מיצוי מלא של צד ההתחייבויות של שקד, אך החלק של פירעון ההתחייבויות מצד נוה נראה רחוק. נכון להיום, נראה שהדיל לא השתלם. הוועדה למינוי שופטים אמנם התכנסה מספר פעמים ומונו שופטים רבים לערכאות הנמוכות, ביניהם גם לא מעט דתיים-לאומיים – אך מכיוון שהמינויים האסטרטגיים לבית המשפט העליון לא צפויים להיערך בזמן הקרוב, ניתן להניח שההסכמים עם הלשכה לא יחזיקו מים ברגע האמת. את שלה היא כבר קיבלה, ואיש לא יכריל אותה לעמוד בסיכומים כשיגיע תורה.

והשורה התחתונה: רפורמה מקיפה ויסודית עם השלכות לטווח ארוך על מערכת המשפט, נדחתה לטובת שיקולים פוליטיים מקומיים. בינתיים, השמאל הקיצוני ושותפיו הערבים ימשיכו לחייך כל הדרך אל בג"ץ.