אנשי רוח נהנים ללעוג לאנשים פשוטים על אמונות עממיות כמו נישוק קמעות והשתטחות על קברי צדיקים. אבל מסתבר שגם לאליטה יש כמה אמונות טפלות משלה. מלחמה בעוני וסיום הכיבוש למשל
חמסה חמסה!
"חתול שחור", "פרסת סוס", "הקש בעץ", "מלח מים", "טפו-טפו", "בלי עין הרע" "נישוק קמעות ומזוזות", כל אלה שייכים לאנשים פרימיטיביים (על-פי יאיר גרבוז). אבל גם "אנשי תרבות" מאמינים באסטרולוגיה והילינג, ומבקשים את ברכתו של הרב פינטו…
אורח מופתע שהבחין בפרסת סוס בחדרו של המדען הדני זוכה פרס נובל, נילס בוהר, שאל את הפרופסור: "אתה מאמין באמונות טפלות?" "לא ולא", השיב הפרופסור, "אבל שמעתי שפרסה מביאה מזל גם אם לא מאמינים בה"…
הדברים הבאים מוקדשים לאמיתות ידועות, מוסכמות וברורות שאינן אלא אמונות טפלות.
משפט נהדר
"עם המשעבד עם אחר אינו יכול להיות חופשי". זה משפט בעל ערך חינוכי, משפט מבריק של קרל מרקס, משפט שאותו מרבים לצטט. חסרונו היחיד של המשפט היפה, המוסרי, והצודק הזה, הוא בכך שהוא אינו נכון… אתונה במאה הרביעית לפני הספירה, כשהדמוקרטיה היוונית הייתה בשיאה, נשענה על עבודת עבדים שאפשרו לאזרחים לקחת חלק במוסדות הדמוקרטיים. מוסדות אשר פעלו מרבית הימים בשנה מהבוקר עד הערב. באותה תקופה אתונה הדמוקרטית שלטה, שיעבדה וניצלה ערים יווניות רבות במסגרת אימפריה שנקראה "הברית האתי-דלית".
בראשית המאה העשרים אנגליה הייתה אחת המדינות הדמוקרטיות בעולם, והאנגלים אחד העמים היותר חופשיים באירופה. באותו הזמן שלטה אנגליה על רבע מהשטח וחמישית מהאוכלוסיה של העולם. דווקא תושבי גרמניה שלא שלטו על עם אחר היו הרבה פחות חופשיים.
הקולוניות
"ידוע" שמקור העושר של אירופה הוא ניצול המושבות באפריקה, אסיה, ואמריקה. גם הקולוניאליסטים האירופים היו משוכנעים בכך, ולחמו על עוד ועוד מושבות ועינו את תושביהן בפרך.
המציאות אינה מאשרת את ה"עובדה" הזאת.
ספרד שלטה על מרבית היבשת של דרום אמריקה ונשארה ענייה. פורטוגל הקטנה שלטה על אנגולה הגדולה ונשארה מפגרת וענייה.
במאה התשעה- עשרה והעשרים היו לאנגליה, צרפת, בלגיה, הולנד ופורטוגל קולוניות עצומות, אך הצמיחה המהירה ביותר הייתה אצל שתי המעצמות ללא המושבות: גרמניה וארצות-הברית. במחצית השנייה של המאה העשרים איבדו מדינות אירופה את כל מושבותיהן והדבר לא השפיע לרעה על מצבן הכלכלי.
גם המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי במזרח התיכון הביאו למעצמות האלה רק צרות והוצאות.
"הביצה"
"במקום מאבק חסר תכלית ביתושים צריך לייבש את הביצה. במקום לרדוף אחרי הטרוריסטים צריך "לייבש" את ביצת העוני הזוהמה, הבורות והייאוש ממנה צומח הטרור".
כמה חבל שמה שנכון לגבי היתושים לא עובד עם הטרוריסטים.
ברוסיה, הטרוריסטים של ה"נרודיה-ווליה" במאה התשע- עשרה והסוציאל-רבולוציונרים במאה העשרים, באו כולם ממשפחות האצולה והמעמד הבינוני. גם בגרמניה הטרוריסטים של "באדר-מינהוף" ו"הבריגאדות האדומות" באיטליה באו ממשפחות מבוססות. המתאבדים שהפילו את מגדלי התאומים לא הגיעו ממחנות פליטים ולא סבלו עוני. מה שמביא את הטרוריסטים לטרור היא אידיאולוגיה ולא עוני.
הריסת בתי משפחות הסכינאים מראה שגם הם, ברובם, יצאו מבית נאה כשהם שטופים בקיצוניות לאומנית ודתית.
רצוי, חשוב ודחוף לשפר את התשתיות והחינוך במזרח ירושלים ולהקטין את האבטלה ברשות הפלסטינית, למרות שאין כל עדות שהדבר יביא להקטנת הטרור.
אזהרה
קיימות עוד הרבה "אמיתות" הראויות לבחינה ובדיקה: "כדור הארץ מתחמם", "שתי מדינות לשני עמים", "מזון אורגני בריא", "הקטנת הכיתות תשפר את החינוך", "תוספת תשלומים לביורוקרטיה של הביטוח הלאומי מקטינה את הוצאות הבריאות", "הכיבוש משחית" ועוד ועוד.
רוב האמיתות הבטוחות של העבר ידועות היום כשגויות, אז מומלץ להיזהר…
ראשית : נורדניה ווליה – "רצון העם"- רצוי לציין את מעורבותם של הנ"ל במהלך הפוגרומים שפרצו ביהודים במשך שנות השמונים פרסמו אנשי ה"נרודניה ווליה" כרוזים שבהם קראו לטבוח ביהודים, זאת מתוך הזדהות עם מה שראו בתור רצונו של העם הרוסי[1] באחת הערים אף צעד סטודנט יהודי מן השמאל הקיצוני בראש הפורעים.
ואת ראייתו הבהירה של ברל כצנלסון לגבי חבורת השמאל הללו:
"… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט." ~ נאום 1 במאי 1936; פורסם בדבר 4 במאי 1936.
80 שנה אחרי ועדיין אנו רואים את התופעות הללו בקרבנו.
יש גם את אמונת ה"מליון ילדים רעבים בישראך" הידועה גם בגרסתה "800אלף ילדים רעבים בישראל".
נאה !
טקסט דבילי במידה.
אתה דביל, לא הטקסט.
כתבה נחמדה … אבל – בכותרת משתמשים בביטוי "הכיבוש משחית" אולם בגוף הכתבה אין לזה התיחסות. לכן נראה שמישהו השתמש בביטוי הטעון הזה "הכיבוש משחית" לשם משיכת קליקים וקוראים למאמר. זוהי לא גישה המכבדת את הקורא וגורמת לאורך זמן לאובדן אמון באתר ובכותרות שלו. זהו נוהג נפסד הנפוץ גם באתרים אחרים, אבל אתר "מידה" צריך לראות עצמו מעל אתרים אילו, ולא ליפול לבורות הללו.
על הנושא הזה כתוב הכי הרבה. הכיבוש הספרדי והאנגלי והאתונאי, והאי כיבוש הגרמני. תקרא שוב.
רוח רוח רוח רוח למה לא תשכב לנוח ?
ניכר בכותב שלא למד הסטוריה ואינו יודע הסטוריה..
אני אוהב לראות איך מידה מנסה לתמצת שאלות אקדמיות מסובכות לפאנץ׳ ליינים חד משמעיים עבור הקוראים שלו. מן הסתם, אף אחד מן הקביעות האלה לא באמת מהווה הפרכה רצינית, אבל הרי מה שבאמת מעניין את קוראי מידה זה להרגיש שאיכשהו, למרות שהם לא השקיעו זמן, מרץ וכסף בשביל לחקור לעומק שאלות היסטוריות ופוליטיות מורכבות, הם עדיין מבינים בהן יותר מאנשים שכן השקיעו. בהחלט טור מתאים לחג התחפושות.
"הכיבוש משחית" מופיע בכותרת אבל לא בגוף הכתבה. אולי הסיבה היא שזה דווקא משפט שמוכיח את עצמו (למרבה הצער). מספיק לקרוא המוני תגובות אוהדות לחיילים ושוטרים שיורים במחבלים מנוטרלים ולצדם עוד אלפי תגובות שתמהות על גינוי המעשה, כדי להבין שזה בדיוק מה שקורה.
ולגבי הקולוניות: העובדה שמעצמות מסוימות לא התעשרו (או התעשרות ממעצמות פחות ממעצמות לא-כובשות) לא סותרת במאומה את עיקר הביקורת על המפעל הזה: העובדה שהקמת המושבות לוותה בסבל אדיר לתושביהן ובניצול מחפיר. מה גם שלגרמניה היו גם היו קולוניות באפריקה (מזרח אפריקה הגרמנית, גינאה החדשה הגרמנית ואחרות) וארה"ב הייתה שקועה לכל אורך המאה ה19 בהתפשטות טריטוריאלית קולוניאליסטית (קליפורניה, טקסס ועוד).
אנשי הרוח לא באמת נלחמים למען מה שהם טוענים – סיום כיבוש ועוני.
נתחיל מסיום כיבוש. בכל מדינה, משמעות ה"שמאל" זה אופוזיציה ל"ימין". אופוזיציה למען אופוזיציה. מאבק למען המשך מאבק. אם הכיבוש יסתיים והשמאל ינצח, הוא יצטרך לקחת את האחריות של הימין – את השלטון. את זה הם לא רוצים, כי אין להם את הכלים לנהל מדינה. והם יודעים את זה. אם תראו לאורך כל המהפכות בהיסטוריה, מארגני המהפכה המצליחה אף פעם לא עלו בעצמם לשלטון, אלא נתנו את העול למישהו אחר, שתומך בהם. לכן, המטרה של השמאל זה לא "סיום הכיבוש", אלא "מאבק נצחי בכיבוש".
עכשיו לגבי העוני. אנשי הרוח לא נלחמים בעוני, כי אם לא יהיה עוני, יהיה יותר אנשי רוח. זה לא טוב לאנשי רוח עצמם. אם יש קבוצה קטנה שקיבלה מקום טוב, היא בדרך כלל לא תרצה להתחלק עם אחרים. בנוסף, כשיהיה יותר אנשי רוח, יהיה פחות מהמעמד הפועלים. המערכת הקפיטליסטית צריכה פועלים, ולכן יוקר המחייה יעלה, כדי לגרום לחלק מאנשי רוח להפוך לפועלים. זה יכול לשבש את מעמדם הגבוהה של אנשי רוח הנוכחים. בקיצור, עוני של המעמד הנמוך משתלם לאנשי רוח.