גל התמיכה העצום בחייל מחברון, תפס את התקשורת ואת הפוליטיקאים שיישרו איתה קו בהפתעה גמורה. הציבור שרטט את הקו המוסרי שלו באופן ברור: חיילים אינם רוצחים, מחבלים אינם קרבנות
עניין של נהלים, לא של מוסר
האמת היא שהפאניקה המוסרנית שנתפסו אליה בתקשורת בעקבות התקרית בחברון בעיקר משעשעת. לוחם חיסל מחבל מנוטרל בעיצומו של אירוע מלחיץ. מי ישמע. סוף העולם! קץ המוסר הישראלי!
מוסכם על הכל, למעט אולי מהטמה גנדי, שמחבל בשעת פעולה הוא בר מוות. דמו הותר. מה עושים דקות לאחר מעשה, כאשר המחבל מנוטרל אך עדיין לא פרחה נשמתו? כאן זה כבר עניין של נהלים ו"מנהג המקום", הרבה לפני שזה עניין מוסרי. בייחוד כשמדובר בפלנטה הצבאית ובשעת מלחמה.
נניח שבעשרה פיגועים שונים מחבלים שנוטרלו מצליחים להפעיל מטען חבלה ולהרוג חלילה אזרחים וחיילים. האם למישהו יש ספק שהנוהל הצבאי החדש יהיה וידוא הריגה גם חצי שעה לאחר הנטרול? ולהיפך: נניח שבעשרה פיגועים שונים מסתבר שמטען חבלה חכם מופעל לאחר המוות, ודווקא וידוא ההריגה גורם לאבדות קשות בקרב חיילים ואזרחים. האם יש ספק שהפעם הנוהל הצבאי יאסור לנטרל מחבלים? כלומר, העניין כאן אינו מוסרי אלא בעיקר מקצועי; כיצד מפחיתים את נזקי הטרור. וכל צבא קובע נהלים משלו לפי ההקשר והנסיבות.
לגשת אל סוגיות כאלה עם משקפיים מוסריות קודם שניגשים אליהן עם משקפיים מקצועיות זה פשוט טירוף. המטרה הראשונה היא הרי לחסל את הטרור ביעילות, לא לחסל אותו במוסריות. מייסדים צבא כדי להיות קטלני, לא כדי להיות גומל חסדים. ממילא, העניין כאן הוא קודם כל מה נכון צבאית, ולא מה ראוי מוסרית.
רק בפרובינציה של השמאל הרדיקלי מסוגלים לקחת אירוע מקצועי שצריך להיבדק באופן ענייני, ולהפוך אותו להיסטריה מוסרית שמחזיקה כבר שבוע את הכותרות. בכל מדינה אחרת, האירוע היה מסתכם בדיווח לאקוני בחדשות: "חייל ירה במחבל לאחר שנוטרל. נסיבות האירוע נמצאות בבדיקה", והצופים היו מדלגים בפיהוק לאייטם הבא. אבל לא כך אצלנו. כאן כל הפרת נהלים חיילית הופכת לטרגדיה בשבע מערכות של הכיבוש משחית, פאשיזם וחורבן המוסר.
מיישרים קו עם 'בצלם'
ואם בכל זאת מתעקשים לנהל כאן דיון מוסרי, למה לא. הבה נדמיין שבאחד מטיולי הבוקר שלכם, אתם נחרדים לגלות שנהג קטר נרדם על ההגאים, והקרון שועט לעבר חמישה אנשים שאינם מבחינים במתרחש. למרבה המזל, באפשרותכם להוריד מנוף קטן שיסיט את הקרון למסילה חלופית ויציל את החמישה. לרוע המזל, על אותה מסילה חלופית נמצא אדם אחד שיקפח בזאת את חייו. האם תורידו את המנוף?
עכשיו בגרסה מעט שונה: אתם נמצאים על גשר, וכל האירוע מתרחש תחתיכם. הפעם אין לכם מנוף להסיט את הקרון, והדרך היחידה שעומדת בפניכם להציל את החמישה היא רק לבלום את הקטר באמצעות הטלת חפץ כבד על הפסים. לדאבוננו, הדבר הכבד היחיד שנמצא בסביבה שלכם הוא איש שמנמנן למראה. האם תטילו את הבחור אל המסילה?
עשרות שנים התחבטו פילוסופים של המוסר בשתי השאלות הללו, שלכאורה אין ביניהן כל הבדל. חלקם פסקו לחיוב בשני המקרים, חלקם פסקו לשלילה, וחלקם לכאן ולכאן. עד שלפני שנים אחדות נערך סקר עצום – ובעצום הכוונה ל-200,000 משתתפים ממאה מדינות שונות – ובדק את עמדת האנשים ביחס לסוגיה. רובם המוחלט של המשתתפים – יהודים, נוצרים, מוסלמים, הודים, סינים או אפריקנים – השיב בחיוב לשאלה הראשונה ובשלילה לשנייה; כן להורדת המנוף והסטת הקרון, לא להטלת הבחור מהגשר.
למה? ככה. כשהמשיבים נתבקשו לנמק את בחירתם הם פשוט לא ידעו לעשות זאת. כך הם חשבו, וכך כנראה הם היו פועלים בשטח, אבל הסבר מניח את הדעת לא היה להם. אינסטינקט מוסרי. מה אמרו הפילוסופים על הסקר המדהים הזה? זה כבר לא באמת חשוב. אחרי הכל, כמה כבר אפשר להתווכח עם ממצא בהיקפים כאלה, חוצה תרבויות, עמים ודתות? כדי לקבוע אחרת צריך להחליף את האנושות.
נזכרתי במחקר הזה כשהתפרסם סקר ערוץ 2 בדבר "החייל שסרח" ווידא הריגה במחבל המנוטרל. תוצאות הסקר היו מופלאות: 5% בלבד מהעם סבורים שהחייל שלנו אכן סרח ורצח. לעומתם, 42% הגדירו את התנהגותו "אחראית", 24% סברו שמדובר בתגובה טבעית למצבי לחץ, ו-19% הגדירו אותה כחריגה מפקודות. או במילים אחרות: קונצנזוס לאומי רחב, חוצה עדות זרמים ומפלגות, שלכל היותר החייל שלנו הפר נהלים. אולי לא גיבור, אבל בטח לא רוצח. אם תרצו, אינסטינקט מוסרי ישראלי.
אם עד היום התחבטו הפילוסופים המקומיים שלנו האם חיסול מחבל מנוטרל הוא רצח, הרי שכעת העם אמר את דברו: לא מדובר ברצח. ובטח ובטח שהמחבל אינו קרבן. אם יש רוצח בסיפור הזה, זה רק המחבל. זה כמובן לא הפריע לתקשורת לאמץ את הנרטיב המוסרי של 'בצלם'. מבחינתם, החייל שלנו רוצח, צה"ל מוציא להורג ללא משפט, והחברה הישראלית הולכת ו"מתפשסטת", מתבהמת, ומאבדת את עמוד השדרה המוסרי שלה. כנראה שצריך להחליף את העם.
אבל במקום להבין שהתקשורת וערכי 'בצלם' אינם מייצגים כאן את הציבור, צמרת הביטחון שלנו נלחצה ויישרה איתם קו. בנאום קצר שנשא בכנסת, הטיח השר יעלון לא פחות משבע פעמים (!) בחייל מחברון שהוא "סרח", והזהיר גם הוא מפני שיח מתלהם, התבהמות ואבדן המוסר.
זה כבר היה יותר מדי. החברים של הלוחם הגיבו בזעזוע, ובשאלה עם מי הצדק והמוסר לציבור אין שום ספק: "איך אפשר לומר שחייל סרח? … זו פשוט בושה. מובילים אותו כמו אחרון המחבלים, חייל מצטיין יושב עכשיו בתא מעצר כמו רוצח. אף אחד לא נותן לנו גב".
צריך להבין שלאיש אין כאן בעיה עם צה"ל, עם הקצינים או עם הנהלים. הבעיה היא רק עם אג'נדות "טוהר הנשק" הקיצוניות שנדמה כי התחילו להכתיב כאן את הטון. במקום שהקוד המוסרי יתאים לציבור, הציבור נדרש פתאום להתאים את הקוד המוסרי שלו ל'בצלם'. זה לא יעבוד.
קודם כל הוכח שעשו עליו חיפוש למטען ולא היה עליו שום נוטרל. זה שחברו לנשק מספר סיפור שונה זה בעיה שלו. ולכל המתלהמים מי שחיפש עליו מטען זה לא אחר מאשר מפקד המחלקה של אותו חייל
שנית זה מגובה בעדויות של חיילים מחטיבת כפיר .
ולגבי הסכין ולכל החסרי חוט מחשבה תירו לעבר הרגלים ותנטרלו את המחבלת במצב הזה דההההה
וכן אותו חייל סרח והוא לא היה בשום הלם שום טראומה ושום סיפורים לילה וליהלה לא יעזור מקומומ בכלא נקודה.
מפקד המחלקה העיד בבית משפט כולל שמו,מ.א ,דרגתו ותפקידו?
אז למה השופט טוען שיש פנים לכאן ולכאן,העדות הזו הגיעה לידיו?או רב סרן שמועתי כבר הצליח להפוך מקצין בדק,למפקד המחלקה? האם הטענה של מד"א ושל לוחמים מיחידות שונות שהנוהל הוא שרק חבלן מבצע כזו בדיקה בוטל? אם כך מדוע המחבל לבוש?לא סתם לבוש ,אלא עם מעיל ביום חמסין ועוד סגור,בוא בזמן שבד"כ לאחר בדיקה כזאת אנו רואים את המחבלים בעירום מלא,לכל היותר עם תחתונים,זה לא נוהל לפורנוגרפיה אלא לבדיקה מקיפה ,נהלים שנכתבו בדם אזרחים וחיילים.
נניח שאותו קצין הפר את ההוראות תוך כדי סיכון עצמו וכל הנוכחים,האם הוא העיד שהוא יידע את כל הנוכחים ? כי בסרטון המלא שומעים יותר מפעם אחת לא להתקרב עד שיגיע חבלן אבל אפילו פעם אחת לא שומעים את המ"מ צועק ,אפשר להתקרב אני בדקתי.
ברגע שההליך עבר לפרקליטות הצבאית ומונו לחייל עו"ד אזרחיים,לצבא הרבה יותר קשה להמשיך בנוהל כסת"ח .בבית משפט אין אמורפיות,אנשים צריכים לבוא ולהעיד בשמם ובדרגתם וגם לעבור תחקיר נגדי.אז בוא נחכה לבית המשפט
לא הבנת את המאמר.
זה לא משנה מהי הסיבה שהחייל ירה, מדובר באקט מלחמתי בו חייל יורה במחבל פצוע.
גם אם אין שום סיבה שבעולם לירות והחייל פשוט קילל וירה במחבל כי הוא שונא אותו זה לא משנה.
מחבל הוא מחבל, לא אזרח לא מעורב, לכן אמנם החייל עשה מעשה שלא יעשה אבל הוא לא פושע ורוצח כי ככה זה במלחמה.
הגבול במלחמה בין מעשה אסור ללא מוסרי הוא במקום בו חייל פוגע בכאלו שלא מעורבים או ברכושם או לצורך רווח אישי.
אחרי שעושים חיפוש על מחבל משאירים אותו בתחתונים, כדי שלא יהיה שום צל של ספק שהוא לא נושא מטען. לא עם בגדים ובטח שלא עם מעיל. אם כולם ידעו שהמחבל לא נושא מטען, למה מד"א לא טיפלו בו? למה התחקיר של מד"א אמר שמד"א פעלו כראוי?
גם אם נגיד שהכל נכון, ואכן נבדק המחבל, מוסכם על הכל שאף אחד לא תדרך את החיל, ואם כך הכשל העיקרי כאן אינו של החיל, אלא של דרגים גבוהים יותר. התחקיר כאן הוא חובבני ולא רציני.
החיל לא סרח. הוא לא רוצח ומקומו לא בכלא. תפסיקו כבר עם המוסרניות המזויפת הזו. גם אם החיל שגה, הרי שלא מדובר בכשל ערכי מהמעלה הראשונה, אלא בטעות מבצעית הכוללת כמה גורמים ולא חיל חמום מוח יחיד.
למה אני פוטר זאת כטעות ולא ככשל מוסרי מהותי? כי אם למחבל כן היה מטען, וממקומו של החיל, שרואה אדם עם מעיל באמצע הקיץ, זו בהחלט אפשרות ממשית, היום כולם היו מהללים את החיל כגיבור ישראל.
למה השופט טוען שיש פנים לכאן ולכאן? בגלל עדות חבריו זה למה. מישהו משקר ומי שמשקר שירקב בכלא .
שנית אין שום מילים " לא להתקרב" אני לא יודע מאיפה המצאת את זה.
ול "לא הבנת" זה ממש לא אקט מלחמתי ממליץ לך להסתכל במילון
אין שום דבר שקשור לקט מלחמתי.
שקר גס!!! בבית המשפט עמד נציג מצ"ח על דוכן העדים ואמר בפירוש שהמחבל לא נבדק בשטח והועלה על האמבולנס כשהמעיל שלו עדיין רכוס! אז איך בדיוק הוא נבדק בשטח? עם עיני הרנטגן של צלם בצלם?
"אחד שלא משקר"
נציג מצ"ח אמר שלא הזמנו ולא מזמינים חבלן לאירוע מספיק לדבר שטויות
המצאה מוחלטת.איש לא בדק מטען. המחבל היה לבוש במעיל סכור! אגדה,
רק חבלן יכול לבדוק מטען .גם מוסלק!
תתאר איך נבדקה נוכחות מטען?
"הבודק" היה אובדני?!
צעקו..אולי יש מטען,הוא זז,הוא זז.
לא לגעת עד שיבוא חבלן!
הכל מוקלט.
לא שמשנה לי,אין מחבל מנוטרל דאינו מת או אזוק!
מי שעשה את החיפוש זה קצין משימשון אסתר . נכון ברגע אמת אני בעד להרוג מחבל אבל צר לי כאן החייל חרג ועל זה הוא אמור לשלם
זה בגלל שכל אחד מאיתנו, גם אם התקדם בדרגות, היה פעם חייל פשוט.
אפשר להגן על החייל, אבל תמהני מה שייכת דעת הקהל לכאן.
כיצד יהודי יכול לטעון כי המוסר צריך להתאים עצמו לעם?
מה אברהם, משה והנביאים היו אומרים על כך?
"בא להרגך – השכם להרגו"
מה לא ברור?
נימעסטם "המוסריים" תמיד רק נגד עם ישראל,מוטב שגם תתחלו לעפיל פרופורציות .גם מלחמות היום צריך לנהל דרך בתי משפט?
רוסלן, מעניין שאתה בבטחון גמור טוען "הוכח"! זאת כאשר מנכ"ל מד"א אומר חד משמעית שהמחבל לא זוכה בשלב הזה ולא גם לא טופל ע"י כוחות מד"א.
משום מה אני מאמין יותר למנכ"ל מד"א מאשר לשמועה ששמעת "שהוכחה".
בנוסף, אם מ"מ חיפש עליו מטען, איך זה שהוא עדיין לבוש בעת האירוע?
מה קרה קשה לשמוע את האמת? מה קשור מגן דוד אדום ???? מגן דוד אדום בודק אם יש על המחבל מטען?
ולמה המחבל לבוש? למה זה קשה לבצע אליו חיפוש למטענים כשהוא לבוש? אתה עושה צחוק מעצמך?
למרות דבריו של חבריו כרגע יש הרבה סתירות בגירסת החייל .
קצת לחשוב לא יזיק
רוסלן, מד"א לא בודק אם יש על המחבל מטען נפץ, אך מד"א נאסר בפרוש לגשת אל פצוע אויב ללא רשות ממישהו מוסמך מצה"ל, לאחר שבדק ואישר שהפצוע נקי ממטעני נפץ, ולכן השאלה 'למה עדיין לא טופל ע"י מד"א' היא עניינית לחלוטין. קצת לחשוב לא יזיק גם לך.
בנוסף, אתה בהחלט מוזמן לערוך חיפוש על החבלן הבא שלובש מעיל ביום חם בלי להפשיט אותו, רק תוודא מראש שיש לך ביטוח חיים מקיף, שכן אם תסתפק בכך שרק תמשש דרך המעיל, אין לך מושג איזה הדק תפעיל, שיהרוג אותך ואת כולם סביבך. שוב, גם לך לא יזיק לחשוב קצת. תנסה, אבל לא יותר מדי בבת אחת, זה יגרום לך לכאבי ראש אם אתה לא רגיל לזה…
את זה אני יודע אתה לא צריך להגיד לי זאת מי שעשה את החיפוש זה אכן אחד הקצינים שהיו שם אם לא היו עושים עליו חיפוש אז המגד לא היה פחות ממטר ועוד הוא ברוגע מוחלט ליד המחבל אבל גם את זה תראה את זה כאן לא כתוב. זה שהקצין לקח סיכון כמו טמבל אדיוט לא קשור לעניין זה האחראיות עליו ואתה קושר את הנושא הזה כדי להראות שהוא לא עשה עליו חיפוש ?? ואתה אומר לי לחשוב? תחשוב קצת יותר חזק רפי
תחשוב קצת אם היה עליו מטען למה הוא לא אמר לאף אחד?
למה הוא לא העיף את המגד שהיה פחות ממטר ליד המחבל?
למה הוא הוריד את הקסדה (לפי אחד העדויות) ??
למה הוא אמר שהמחבל הזה לא יצא חי מאשר להגיד שיכול להיות עליו מטען?
בהתחלה החייל אמר שהוא ירה בו בגלל שהיה בו סכין לידו אחרי זה החייל קלט שהוא יכול להגיד שזה בגלל מטען שהיה עליו כדי לנסות לצאת מתסבוכת הזאת .נו באמת.
כל הסיפורים והאשמות נראות שלופות מהאצבע החייל אשם 100% ושלא יספרו לי סיפורים
ולגבי בצלם מי שהאכיל את הטרול זה החייל ואך ורק החייל נקודה
רוסלן, שאלת כנ"ל: "למה זה קשה לבצע אליו חיפוש למטענים כשהוא לבוש? אתה עושה צחוק מעצמך?"
הסברתי לך בדיוק למה, וכעת אתה טוען שכבר ידעת, אז למה שאלת? אתה רואה כמה קשה להקפיד על מחשבה הגיונית כאשר אתה אחוז באידאולוגיה?
כצפוי, החמצת את הנקודה העיקרית: בהיות ישראל מדינה מודרנית המגנה על חופש הדיבור, יש בה בית משפט של דעת הקהל, שבו כל אחד והכלב שלו ממנים עצמם שופטים, על סמך מומחיות מבוססת על סרטון בן 3 דקות.
אלא שבהיות ישראל מדינה מודרנית, יש בה מערכת משפטית מפותחת, שבה ישפט החייל על סמך עובדות ועדויות של הנוכחים בשטח, לאחר שכל אחד מהם יצהיר בברור שם, דרגה ומספר אישי.
כל השאר ספקולציות, שמטרתן היחידה חנופה עצמית. תהנה.
אפשר לספר סיפורי אלף לילה ולילה אבל
כשהמ"פ ששאל את החייל מדוע ירה והוא ענה "המחבל חי, הוא היה צריך למות"
ואחרי זה החייל הודה בזה ובנוסף אחד החיילים שלידו חברו דירבן אותו ואמר גם כן שהוא לריך למות
שנית הגירסה הראשונה שלו היתה שהוא ירה בו כי היה לו סכין לידו אבל לאחר מכן כנראה הוא קלט שמבחינה משפטית הוא יכול לצאת מזה אם הוא יטען ששיכול להיות עליו מטען כי לא היתה בדיקה רישמית של חבלן משטרתי
שלישית לגבי המטען אחד הקצינים אכן עשה עליו חיפוש ואז אתה סותר את דברי שזה נעשה עי חבלן משטרתי אבל מה שאתה לא חושב עליו זה שהוא לא קרא לחבלן משטרתי מלכתחילה כי לפי דעתו שלהקצין לא היה צורך . ואז אתה מבלבל בשטויות מה היה קורה אלולא הוא היה בודק את ההמחבל ממטענים שצורה שמסכנת את חייו ואת הסובבים אותו שאין שום קשר לנושא הזה ובזה שהוא אדיוט (כנראה) .
בבית משפט מנצח למי שיש עורך דין יותר חזק לא מי שצודק.
בנוסף החייל מסרב לשחזר את הארוע
החייל מסרב להתעמת עם החיילים המעידים נגדו
החייל פתאום לא זוכר דברים גם שנאמרו גם ע"י העדים
החייל מסרב לעשות בדיקת פוליגרף
כולם כאן יכולים ללכת אחריו כמו עדר אבל אני לא
ובנוסף יש בישראל שופטים, וזה לא אתה. תמשיך להתהדר ולהנות מהמחמאות העצמיות, אבל זה עדיין לא אתה, רחמנא ליצלן.
קודם כל האמרה שלך מאוד מגוכחת כי אומרים שיש שופטים בסיום המשפט לא באמצע אז תרגע ואל תעשה מעצמך צחוק וזה רק מעצר בבסיס עד יום שלישי.
ועוד היום נוסף עוד עדות נגד החייל.
וברצוני גם להוסיף שהחייל היורה הגיע לאחר האירוע
שנית ומי שצועק ברגע שיכול להיות מטען אתה יודע מי זה? תבדוק ותופתע.
תמשיך ללכת ולתמוך בחייל שסרח שלפי דעתך הוא צדיק תמים ותמשיך ללכת אחרי העדר ובטענה הקלושה היחידה שאותה אתה כותב שזה אומלל עד מגוחך ואתה ומחבר המאמר ממשיכים לשנות את הנושא לכיוון בצלם כדי לרמוז ולהצדיק את החייל ולהאשים במרומז את השמאל עד כדי גיחוך כאשר אתם מאשימים את התקשורת ומי שמזכיר אותם עוד פעם ועוד אלו אנשי ימין כמוך והשמאל הקיצוני ולא היתר. ומי כמוך יודע שמי ששם את ידו על העליונה זה למי שיש עורך דין יותר טוב נקודה. וכרגע כנראה יוגש נגדו כתב אישום על סעיף הריגה אם זה בטוח או לא נראה בשבוע הקרוב.
רוסלן, אם נדמה לך שאני 'תומך בחייל שסרח' זו הזיה בהקיץ שלך, המצאה שלך, ורק שלך. תראה לי בבקשה היכן אמרתי זאת? אתה לא יכול, כי לא אמרתי.
אני תומך במשפט חוק בישראל, לא במשפט דעת קהל, ולא במשפט יפי נפש מומחים כמוך שיודעים הכל באופן מיידי על סמך סרטון בן 3 דקות. אין לך עובדות, ולכן אתה נאלץ לנסות להטיח עלבונות כי זה כל מה שיש לך. טיפוסים כמוך אני מכיר לא מאתמול. אתה נמצא כאן רק כדי להתהדר ולהחמיא לעצמך ולהראות לעולם איזה אדם עליון ומוסרי אתה מדמיין את עצמך. אנא תתכבד בהטחת המלה האחרונה שכל כך חשובה לך.
רפי אתה מקטין ראש ומצדיק את החייל באופן סמוי ע"י התקפת התקשורת ובצלם והסתה נגד השמאל מה שגם ניתן לראות שאתה כל הזמן נאחז בעובדה היחידה והצפויה כלכך של ההגנה ובתירוץ הכלכך צפוי ועלוב "חש בסכנה" ו "לא היה בדיקת מטען…" ובנוסף לא הזכרת אף אחד מהטיעונים הנגדים ולא הצלחת לשלול זאת וגם לא ראיתי אותך יוצא נגד החייל . ואני לא מחמיא לא לעצמי ולא לאף אחד אחר . אתה מדבר על עבודות תבדוק את עצמך לפני שאתה פולט דברים הדבר היחיד שאתה נאחז בו זה הצעקה בסרטון שאמרו "יש מטען…." ואפילו לא טרחת לבדוק מי צעק ולא טרחת אפילו לבדוק את העובדה שהחייל כלל לא היה נוכח באירוע עצמו אלה הגיע כמה רגעים אחרי.
וזה לא רק על סמך סרטון 3 דקות אדון רפי . תבדוק את מה שאמרתי ומי העיד ומאיפה זה הגיע .
הדבר היחיד שאתה יודע זה להאשים .
הטחת מילה אחרונה? אני אוהב את המשפטים האומללים האלה.
כבר הרבה זמן שאני מתלבט לגבי ה"מנוי" שלי אצלכם בקהילה. אני שמח ועצוב לבשר לכם שהטור למעלה עזר לי רבות בהחלטה להפרד מכם.
אין פה עניין של מוסר יהודי, אין פה עניין של מוסר כלל.
דעת הקהל לא מעניינת אותי, יש לי מוח משלי.
שלא תהיינה אי הבנות, רונן, בעל הטור רשמית באבל.
אתה מתאר את המעשה של החייל כמו שגיאה בירוקרטית – "שכחתי שהשנה פברואר נגמר ב-28 ולא ב-29" – הוא ירה בבן אדם למוות, זה לא מעשה טכני, אף פעם. זה בהחלט לא רצח, ובטח שלא צריך לדון בזה כל כך הרבה. אבל לקחו חיים של בן אדם, וזה רציני.
ישנו דיון על הפרטים – האם החייל חשש לחייו או לא. מי יודע מה בדיוק היה שם, ומה עבר בראשו? אף אחד לא יודע, אולי אפילו לא הוא עצמו. גם לא השופט שיפסוק בסופו של דבר. הדיון הציבורי הוא על מה שהתפרסם. שם נראה שלא הייתה שום סכנה, ונגמר הפרק של היריות. פתאום חייל יורה והורג. אם זה מה שהיה שם – החייל אכן סרח (לא רצח, סרח) וצריך להיענש, כדי שדברים כאלה לא יישנו. אם החלטנו שמחסלים במקרים כאלה, זה צריך לעשות בצורה אחראית, ולא החלטה של חפ"ש ברגע נתון.
נזכיר לכל התומכים הנלהבים בחייל, שיש לנו גיבורים מדהימים במדינה: כאלו שהסתערו לתוך אש תופת, שקפצו על רימון, ששכבו על הגדר, ששכבו שבוע במארב, שחילצו תחת אש, שהביסו כוחות עדיפים. למה נתפסתם דווקא למעשה הזה?! הרעש התקשורתי הוא הרבה בגללכם.
מאמר חזק מאד.
מחבל הוא בן מוות, אף קמצוץ מוסר אנושי הוא לא יכול לקבל.
נהפוך הוא, החייל גם אם עשה למחבל "וידו הריגה", הוא חייל מוסרי ביותר, ואסביר:
1. אם מד"א היו מצילים את חיי הרוצח, היה מקבל טיפול של מלכים.
2. לאחר שהיה משוקם הרוצח, היה מועבר לבית סוהר עם כמה מאסרי עולם.
3. בבית הסוהר היה עושה דוקטורט… מקבל ביקורי משפחות בלי סוף ואפילו מקים משפחה גדולה לתפארת בתי הסוהר..
4. אותו רוצח היה משוחרר בעסקת מחבלים בעתיד זה בטוח…
5. לאחר שחרור אותו רוצח, הוא היה חוזר לפעילות טרור והפעם היה מצליח לרצוח וקרוב לוודאי רוצח כמה בני אדם, בדוק!
סופו של דבר, שהחייל פעל בצורה הכי מוסרית כאשר וידא שאותו רוצח לא יוכל לשלוח שוב ידו מגואלות בדם באנשים חפים מפשע.
החייל הוא גיבור שלקח אחריות לטובת כל אזרחי המדינה, ואני בטוח שהוא אפילו לא חשב על הדברים שכתבתי כאן.
החייל הציל הרבה חיים של אנשים על ידי וידאו ההריגה שביצעה ברוצח. החייל מוסרי.
השוני בין זוית הראיה הצרה של השר לבין זו הרחבה של החיל
|
שר הבטחון טען שאסור היה לירות במחבל בחברון בגלל שכבר לא הוה סכנה, ואכן בטווח הזמן הקצר וברדיוס של כמה עשרות מטרים סביב המחבל נראה שהשר צדק, אבל זוית הראיה של החיל היתה הרבה יותר רחבה משל השר.
על רקע תוצאות שחרור המחבלים בעסקת גלעד שליט שעקרה את כח ההרתעה של המנגנון המשפטי המסודר, החיל שאל את עצמו אם הותרתו של המחבל בחיים לא תפחית את גורם ההרתעה היחיד שנשאר- החשש של המחבלים למות (לא משפיע על שוחרי השוהדה והג'נה אבל משפיע על האחרים), ועוד שאל החיל את עצמו אם בהחלטתו לא להרוג את המחבל, ובכך להחליש את הרתעת הטרוריסטים, אין הוא נעשה בעצמו לשותף לטרור ולרצח בני עמו.
שר הבטחון אולי יכול לאמר שגם מזוית ראיה רחבה המגרעות שבהריגת המחבל גדולות מיתרונותיה, ולכן היא אסורה, אבל הוא בכלל לא מתיחס לזוית הראיה הרחבה. הוא שותק, ושתיקה- כהודאה.
דרך מעווותת מאוד להתסכל על הדברים וגם החייל לא הסתכל מהזווית הראיה הזאת זה רק הרצון שלך להצדיק את החייל עד מאוד
חייל אחד. כדור אחד.: מיליון מילים.
ובעולם, מיליון כדורים ונרצחים. מילה אחת, בקושי…
דעותי נוטות לימין ואני מזועזע מהאופן בו נותנים לגיטמציה למה שאירע בחברון (בפרט באתר זה השם לו למטרה באמת לחשוב ולא להיות "עיתון לאנשים חושבים). לא ניתן לטאטא או לטשטש את שנגלה במצלמה. החייל החליט, על דעת עצמו, להוציא להורג את המחבל. שלא תבינו אותי לא נכון. מבחינתי שיושת עונש מוות על מחבלים. לא מניד עפעף על משפחותיהם וכו'. אך כאשר אנחנו נותנים לגיטימציה לדריסה כה בוטה של שלטון החוק – הרי אנו מסייעים להחרבתו – בדיוק כשם שבג"צ גודע (או מוציא להורג) את הלגיטימציה של שלטון החוק מצידו השמאלי. מוטב לנו שנחזור לשכל הישר ושנפסיק לחשוב ולנהוג כמו שכינינו.
מאמר יפה, רק משהו בסוף צרם לי. החילוק בין מוסריות לבין המטרה של הצבא הוא חילוק שאף אחד כמעט לא משמיע וטוב שזה עולה פה. מצד שני, במסקנה שלך, "במקום שהקוד המוסרי יתאים לציבור". למה שהקוד המוסרי יתאים לציבור? כמאמר השיר, הציבור מטומטם. בהחלט יכולה להיות חריגה של ציבור מהמוסר ויש למנהיגים ולכל מי שעיניו בראשו להתריע ולכוון את הציבור חזרה. הציבור צריך להיות מוסרי
אבל במקרה הזה כנראה שהחייל הוא כן רוצח.
מצער מאוד, אבל לשם זה מתכוון.
באתר הגיון בשיגעון של גלילי – כתבה המאירה את הנושא גם מהיבט נוסף.
קבלת החלטות במצבי לחץ, הסקות ממחקרים על אוטיסטים בנוגע לזיהוי הבעות פנים, המהומות בלוס אנגלס לאחר ששוטרים הרגו שחור ועוד.
מומלץ.
אני בכלל לא מבין מדוע החיל משתף פעולה עם החוקרים ובית הדין הצבאי.
ברגע ששר הביטחון (שבתקופתו אין ביטחון) והרמטכ"ל שפטו ופסקו את דינו של החיל, זמן קצר מאד לאחר התקרית, ולעיני ואזני כל העולם, הרי שהחיל נשפט ואי אפשר לשפוט אותו שוב. אפשר מקסימום לגזור את דינו, שלפי התנהגותם של שר הביטחון והרמטכ"ל ביצוע גזר הדין יהיה רק מול כיתת יורים.
אלא אם בית הדין הצבאי קובע שפסק דינו של הרמטכ"ל שוה ערך לניר משומש.
האם אב בית הדין, תהא דרגתו גבוהה ככל שתהיה, בכיר מבחינה שיפוטית מהרמטכ"ל? כי אם כן, הרי שאסור לרמטכ"ל לשפוט אלופים ותת-אלופים, ואם הוא כן שופט בעלי דרגות בכירות שכאלו הרי שהוא עובר על פקודות הצבא ויש לדון אותו כמתחזה.
בקיצור – שר הביטחון והרמטכ"ל הכניסו את עצמם לפלונטר משפטי.
וכל זה בשביל מה? בשביל מחבל בזוי? אני בטוח שהמחבל זכרו לקללה לא שיער בבוקר יומו האחרון ששר הביטחון והרמטכ"ל ירעישו שמים וארץ על הסתלקותו (המאוחרת מדי) מהעולם. פשששש, איזה כבוד שר הביטחון והרמטכ"ל נותנים למחבל.
כל האמור לעיל הינו תקף רק אם היה דין צדק ללא משום פנים. אלא שבעולמנו, אנשי התקשורת השמאלנים הם השופטים והתליינים, ועל כן על פיהם ישק דבר. אם אנשי התקשורת השמאלנים דורשים את דמו של יהודי (יהא התירוץ אשר יהיה), הרי ששר הביטחון והרמטכ"ל לא יעמדו בפניהם, ובמקרים מסוימים אף יעמדו חלוצים לפני המחנה. בסה"כ החיל סיפק (ללא ידיעתו, ואני בטוח גם שאם היה יודע מכך הרי שזה היה בניגוד לרצונו) לשר הביטחון והרמטכ"ל הזדמנות ליחצן את עצמם.
תדע כל עבריה שהפקירה את בנה בידיים של שר ביטחון ורמטכ"ל שיתקעו סכין בגבו, ויסובבו אותה כמה פעמים.
אני מעדיף שחיילי צה"ל יוגדרו כלא מוסריים, ובלבד שלא תיפול שערה אחת מהם. ואם זה לא מוצא חן בעיני שר הביטחון והרמטכ"ל, הם יכולים תמיד להתפטר ולמסור את ההנהגה לטובים מהם, והגונים מהם.
אגב הרמטכ"ל, האם הוא יתנגד שחיל החינוך, בשיעורי תודעה יהודית, ילמד על שמואל הנביא ואופן הנהגתו עם אגג מלך עמלק? ומה לגבי שמעון ולוי ואופן טיפולם באנשי שכם? ומשה רבינו וטיפולו במצרי? ומלחמת בני ישראל במדיינים במדבר? ומה לגבי הטיפול הרפואי שהעניק ברק בן אבינועם לסיסרא? או שמא הרמטכ"ל מתנגד ללימוד המסורת היהודית?
מוסר לא נקבע על ידי מה פופולארי או מה מרגישים – אחרת, כל המון אחוז חמת זעם נגד (נאמר) כושים שמעזים להתביע בבחירות או נשים שמעזות להוריד את הרעלה, אם לתת שתי דוגמאות היסטוריות, היה צודק בעשותו בהם לינץ', כי זה היה פופלארי והקהל שהשתתף הרגיש שזה צודק, רק לא ידע לנמק מדוע.
מי שמיישר קו הוא הכותב עם כך וערכיו.בצלם והדומים לו היום הם מיעוט נרדף מושמץ וכבר לא רלבנטי כלל במדינת ישראל העכשווית . אפשר להצטער על כך או לשמוח אבל להגיד שהמדינה ייש
מי שעשה את החיפוש זה קצין משימשון אסתר . נכון ברגע אמת אני בעד להרוג מחבל אבל צר לי כאן החייל חרג ועל זה הוא אמור לשלם
קרא לעיונך את: http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1607984
האחוזים הגבוהים לא מעידים על כך שזה לא רצח. האחוזים הגבוהים רק מעידים על כך שעם ישראל התחרפן טוטאלית ואיבד את מצפונו המוסרי. נדפקתם. הסתאבתם. איבדתם את הדרך.
לא חשוב כמה תתפלפל ותקשקש, לירות לאדם אזוק שלא מהווה כבר סכנה מידית זה רצח. לא הפרת פקודות או חריגה מנוהל. רצח. בהגדרה. נקודה. זה לא משנה אם האדם האזוק הוא אמא תרזה או צ׳ארלס מנסון.
כל שאר הקשקושים שלך – רציונליזציות.
יפה מאוד אהבתי כל מילה שנכתבה
מאמר חזק מאוד. אין שום סרט שבו מחבל הוא קורבן. זו באמת החלטה נקודתית טקטית, וזהו. אני מצפה מהדרג הצבאי והמדיני לשמור על חיילי צה"ל, ולא להפקיר אותם, גם אם הם שוגים.
מאמר שלישי באתר מידה שמגבה את הרוצח. איזה שפל… הכותב מוזמן לבחון את עמדותיו הפוליטיות ולחשוב שוב אם הוא באמת פעל מתוך לחץ בקרב (כפי ש*לא* עולה מהסרטון המתעד את רגעי ההוצאה להורג) או מתוך מניעים גזעניים:
http://uriblau.com/shooter/
מי שמיישר קו עם הטרור ,זה התקשורת הימנית
שתומכת בבריונות הטיפוסית של להקל ראש בהתנהלות חריגה של יחידים. יש כאן תעמוחה משמונת של בריוניו של המחנה.
איזה בליל של שטויות. החייל בוודאות עבר עבירה צבאית וגם אם הוא לא רוצח, עדיין אין סיבה לתמיכה ציבורית גורפת. התמיכה הזו היא אובדן המוסריות, לא פעולת החייל, שהיה נסער, וכנראה שחשב שיקבל תמיכה מכל אנשי הציבור שתמכו בהרג מחבלים. יצחק יוסף, ליברמן, בנט ועוד, עודדו את החייל לבצע את הפעולה, וכעת כולם מנסים להתמודד עם הפדיחה בדרך הקלאסית של האשמת השמאל. אתה וחבריך הבאתם למצב הזה שבו חייל עומד להכלא בשל אובדן המוסר שלכם!
בואו נסכם: כל ניטרול מחבל מחייב וידוא הריגה.
בכל אירוע כזה יש לוודא הריגת המחבל ,כשמחבל מת מוסר איום מפניו ,אם לא היום בעתיד,בכל מקרה גם כשהוא לא נושא חגורת נפץ! החייל עשה בדיוק מה שמתבקש בנסיבות האלה ולראותו מובל באזיקים ולמשפט לא קביל !
צודקים יעלון ואייזנקוט בעמדתם הברורה,אם ניתן לעם לקבוע,מחר חייל ירה במ"מ שלו כי הוא לא נתן לו לירות במחבל ומחרתיים חיילים יסרבו להכנס לעזה לפני ריכוך ארטילרי.
את שיחות הסלון והפייסבוק אפשר לנהל בזמנם הפנוי אבל כשהם יוצאים למשימה יש מפקדים שאומרים מה לעשות,נכון שיש מקום לשיקול דעת וזה מה שיעמוד פה למשפט אם אכן חשב שהוא מונע סכנה מיידית מהסובבים.
אבדן העשתונות המוסרי והקריסה הערכית מטמטמים את מוחם של אנשים מסוימים במידה כזו, שהם כבר לא מסוגלים להבין מהו רצח. אז הבה נחזור ונזכר: רצח הוא הריגה של אדם (אפשר לדבר גם על רצח של בע"ח, אבל נניח לזה כאן) שנעשתה בכוונה להרוג, שלא לצורך מניעה של סכנה חמורה ברורה ומיידית ושלא במסגרת הליך חוקי מוסדר ע"י הרשויות המוסמכות לכך. כל מי שביצע מעשה הריגה כנ"ל הוא רוצח, ולא משנה מה עוד עשה, באיזה תפקיד ואיזה מין אדם הוא. כל מי שבוצעה בו הריגה כנ"ל הוא קורבן-רצח, ולא משנה מה עשה, מתוך אלו כוונות ואיזה מין אדם הוא.
רק אנשים מעוותים, לוקים בשכלם, בנפשם ובמערכת הערכים שלהם, מסוגלים לא להבין זאת, ולטעון שבמקרה שחייל הרג מחבל לא יתכן שהחייל הוא רוצח ושהמחבל הוא קורבן-רצח.
ישנה שאלה לגבי הכוונות של החייל בהתחשב בסיטואציה שבה קרה המקרה, כלומר האם הוא ירה במחבל כדי להרגו מפני שחשב שיש צורך מבצעי (ממין "סכנה ברורה ומיידית") לעשות זאת ולכך התכוון (בין אם צדק והפעיל שיקול-דעת נכון ובין אם לאו) או לא. מן העולה מעדויות ותחקירים שפורסמו עד עכשיו, ואני משתמש פה בניסוח זהיר תוך לקיחה בחשבון של זה שטרם נודעה פסיקה נחרצת בעניין, כנראה שהתשובה שלילית; ואם אמנם כך – החייל הוא רוצח. אז צריך להיזהר מלפסוק בזה לפני שמתקבלת תשובה על השאלה, אבל ברור מה נגזר מתשובה כזו, כאשר תתקבל. ההבחנה בין העניינים ברורה מאוד: ישנה קודם כל השאלה הזו, שעליה צריך לענות על-סמך בירור לפי קריטריונים מקצועיים; אחרי שתתקבל תשובה עליה תוסק ממנה מסקנה, ומסקנה אפשרית (ובינתיים נראית כסבירה יותר) היא שבוצע כאן רצח. ואם זה מה שיוסק, אז צריך להחליט כיצד מתייחסים לרצח ומה דינו של הרוצח.
אבל בשביל בעז לוי, כותב המאמר, ההחלטה כיצד מתייחסים לרצח ומה דינו של הרוצח הם "עניין של נהלים, לא של מוסר". הרי "צבא נועד להיות קטלני, לא גומל חסדים", ומכאן שרצח שבוצע ע"י חייל בהקשרים צבאיים הוא סוגיה צבאית, לא מוסרית. לא ככה? ומי שחושב אחרת ועבורו מוסר הוא עניין חשוב, שנידון מעבר לשאלות מנהלתיות-צבאיות וברמה אחרת לגמרי, הריהו "בפרובינציה של השמאל הרדיקלי" שהופך את העניין ל"היסטריה מוסרית".
לדעתך, בעז לוי, ראוי ש"הקוד המוסרי יתאים לציבור"? אני מבין. אתה ודאי חושב, אם כך, שהשמדת מיליוני יהודים בידי הנאצים, מעשי לינץ' שנעשו בשחורים בידי לבנים גזענים במאות קודמות בארה"ב, שריפה באש של נשים בעודן בחיים מפני שנחשדו במעשי כישוף בימי-הביניים, ועוד ועוד מגוון של פעילויות ממין זה – כל אלה סבבה, לגיטימיים וראויים. הרי הם נעשו בהתאם לדעות מקובלות ופופולריות בקרב הציבור הרלוונטי. התאמה של הקוד המוסרי (ובהתאם של המעשים) לציבור, בדיוק כפי שאתה רוצה.
השאלה לגבי שתי הסיטואציות שתיארת והסקר שאתה מזכיר מדגימים את העניין. דווקא יש הבדלים מוסריים בין הסיטואציות (וכמובן גם הבדלים פסיכולוגיים ואנושיים אחרים, שרלוונטיים מאוד לעניין), כמו שמבינים אנשים אינטליגנטיים, תרבותיים ובעלי עניין בפילוסופיה (כל מיני שמאלנים כאלה, ססססססעמק-טפי-עליהם, אתה יודעים), כך שיש מקום לדיון רציני בשאלה ולהכרעה בהתאם. אבל מבין מאתיים אלף אנשים מרחבי העולם שהשתתפו בסקר לא סביר שיהיו רבים מפותחים מספיק כדי להבין זאת ולדון בזה ברצינות הראויה, כך ש"למה? ככה" וחוסר מסוגלות לנמק כראוי הכרעה הן תשובות צפויות מאוד, שמעידות דברים ידועים על המשיבים.
למה "כולנו" בעד החייל? מי אלה "כולנו"? בחברה הישראלית יש אולי תמיכה רבה בחייל (עוד בטרם הוברר נחרצות האם הוא רוצח או לא, וכולל גם תמיכה נלהבת ברצח שכזה, אם בוצע ואם לא), אבל עדיין לא הגענו לגמרי לתחתית, ועדיין יש כאלה שאינם בעד החייל, לפחות לא במובן של תמיכה אוטומטית במעשהו. אז בכל זאת מי הם "כולנו"? מן הסתם אם נברר את העניין, התשובה היא שב"כולנו" הכותב מכוון אליו ואל שכמותו, כלומר כל התומכים בעד החייל. בלוגיקה משפט כזה נקרא טאוטולוגיה: כל אלה שבעד החייל הם בעד החייל. אבל אם נניח לדמגוגיה שקופה זו ונתייחס ברצינות לשאלה – אם אמנם יש תמיכה ציבורית רחבה (של "כולכם") בחייל, ונראה שאמנם בהחלט יש, מאין היא נובעת ולמה זה קורה? – הרי גם כאן משתמעת התשובה: "כולכם" בעד החייל מפני ש"כולכם" ברמה מוסרית וערכית נמוכה מבחינת התפיסות ויכולת השיפוט וההבנה שלכם, מה שלא ממש מפתיע ביחס לאספסוף. "כולכם" מתוסכלים, פגועים, כועסים (וזה דווקא בהחלט בצדק), והתסכול, הפגיעה והכעס האלה הפכו אצלכם לגזענות, לשנאה אנטי-ערבית, לליבוי היצרים האפלים ולרצון של "כולכם" לראות את גופתו של האויב ואת דמו נשפך, ומכאן לשנאה עיוורת כלפי כל מה שנדמה שהוא אויב ותמיכה עיוורת בכל מה שנראה לכם אנטי-אויב, והעבירו אתכם על דעתכם. "כולכם" הרי לא מוכנים בכלל לראות אפשרות של חייל רוצח ומחבל קורבן-רצח, כי מבחינתכם מחבל (ערבי) הוא "בן מוות" וחייל (יהודי) הוא "גיבור", ו"מחבלים מחסלים" וכיוצא באלה מיני סיסמאות מייצגות. "כולכם" פונים כלפי מטה וסוחבים את "כולנו", כלומר את כל האחרים, אתכם. הבנת למה, בעז לוי?
לאורי, תגובה ארוכה כתבת ע למוסר ומוסריות, אבל לי יש רק שאלה אחת קטנה אליך.
עד כמה מוסרי אתה מוכן להיות כשמישהו עם כוונת רצח מנסה לפגוע בילדיך הקטנים, ואתה יודע שהניטרול שלו כרגע עלול להיות רק טעות אופטית – כלומר המפגע רק מראה את עצמו כמנוטרל וחסר ישע, אך מתכונן לרגע שבו לא תשים לב והוא יוכל לפגוע בך או בילדיך?
ונא אל תענה בתשובה שמתייחסת לשאלתי כאל דמגוגית או היפותטית, או תשובה מתחמקת. השאלה נועדה להעמיד מראה מול פרצופך, ולכן התשובה המתבקשת היא מידת מוסריות שאליה אתה מוכן להגיע. כלומר לא מדובר ב"האם תהיה מוסרי או לא", אלא עד כמה אתה באמת מוכן להיות מוסרי כששלומם של ילדיך הקטנים בסכנה מיידית. אנא היה הגון, ותענה פשוט מה יותר חשוב בעיניך – ילדיך הקטנים או מי שרוצה לרצוח אותם, גם כשהמפגע עושה רושם שהוא מנוטרל.
קראתי פעם משמו של וודי אלן – ליברל הוא פאשיסט שעדיין לא נשדד.