בימים שבהם נציג 'שוברים שתיקה' משחיר את פניה של ישראל באוניברסיטת קולומביה, מתפרסמים צילומים נדירים של הסוכן הכפול המפורסם קים פילבי. מן הקו העובר בין השניים נלמד לקח חשוב
ביום חמישי שעבר הופיע נציג 'שוברים שתיקה' באמריקה, אבנר גבריהו, באוניברסיטת קולומביה בפני כ-100 צופים נלהבים. לפי דיווח במגזין המקוון אלגמיינר, הוא האשים את ח"כ אורן חזן, ש"ניסה להכשיל אותנו ולגרום לנו לפרסם מידע מסווג"; גבריהו, בעצמו סטודנט תואר שני בקולומביה, טען שכמה אנשים הוחדרו כדי "לרגל אחרי קבוצות שנלחמות נגד הכיבוש". "מצאנו ארבעה אנשים שישבו ושיקרו לנו בעדויות שלהם, אבל כיוון שאנחנו עושים עבודה יסודית תפסנו אותם ודאגנו שהחומר לא יתפרסם".
"הוא לא הצליח לסתור את הטענות שקיבלו חיזוק באמצעות הוכחות מצולמות לגבי חברי 'שוברים שתיקה' שמנסים לסחוט מידע מסווג מחיילים על מבצעים צבאיים שונים, מידע שאין לו כל קשר לזכויות אדם", כתבה כתבת האלגמיינר. מעניין שגבריהו הרגיש צורך להבהיר בהרצאתו שהם לוחמים למען חיסול הכיבוש, ולא לחיסול ישראל. הוא מרגיש כנראה שהנושא מצריך הבהרות. ואכן, בישראל רוב הציבור מרגיש שארגון 'שוברים שתיקה', כמו ארגונים אחרים, חצו את הקווים ונמצאים במחוזות הבגידה. האם עברו על החוק? זה עניין לרשויות. מה שחשוב לעניינינו הוא אופי הפעילות שלהם, והאופן שבו הם נתפסים בעיני הישראלים.
"תכחישו הכל"
הפרשייה הזו מזכירה לי סיפור אחר, הפעם של בוגד מובהק, רב-המרגלים קים פילבי. פילבי שירת את השירות החשאי של ברית המועצות – האן-ק-וו-ד, שהפך אחר כך לק-ג-ב – מתוך צמרת המוסד הבריטי ה-MI6. ממש בימים אלה נחשפה על-ידי הבי-בי-סי הרצאה מוקלטת ומצולמת של קים פילבי בפני אנשי השטאזי של מזרח גרמניה. הוא אמר לגרמני השטאזי הרבה דברים במה שהוגדר "המבטא האוקספורדי חותך-הזכוכית שלו", אבל דבר אחד הוא שכח: אנשים, היזהרו בהרצאותיכם. בין אם זה בגולאג של אוניברסיטת קולומביה, ובין אם זה בקורס של השטאזי.
קים פילבי, שהיה בן 69 כשהעביר את ההרצאה המדוברת בשנת 1981, התמקד בדרך שבה ניצל את מערכת האליטה השלטת בחברה הבריטית כדי לשרוד כל כך הרבה שנים כחפרפרת. "30 שנה במחנה האויב", כפי שכינה זאת. "משום שנולדתי לתוך המעמד המושל הבריטי, משום שהכרתי אנשים רבים בעלי מעמד גבוה והשפעה רבה, ידעתי שהם לעולם לא ינהגו בי בקשיחות וללא פשרות", אמר למאזיניו במזרח ברלין. "הם לעולם לא ינסו להכות אותי או לטלטל אותי, מכיוון שאם בסוף היה מתברר שטעו היה בידי לחולל שערורייה נוראית".
במאמר פרשנות נרחב בדיילי-ביסט כתב העיתונאי הבריטי הוותיק קלייב אירווינג, שעוד הספיק אפילו להכיר את פילבי, כי "בשם הקומוניזם עשה פילבי שימוש ברשת האולד-בויז במיומנות מושלמת משך עשרות שנים". אך פילבי הלך והשחית גם את מערכת העיתונות, כאשר במשימות הריגול שלו עשה שימוש בכיסוי של כתב האובזרוור במזרח-התיכון. עורך האובזרוור ניאות לשתף פעולה עם ידידיו ב-MI6 כדי לאפשר לקים פילבי להמשיך בתפקידיו בזהותו כעיתונאי. אלו היו שנות ה-50, כאשר צמרת שירות הריגול כבר יודעת למעשה, ש"האדם השלישי" המעורב בפרשת עריקתם של מקלין וברג'ס הוא קים פילבי. זה ממש לא ייאמן.
לאחר מכן, בערך במקביל לעריקתו של פילבי לברית המועצות, גילו האמריקנים לבריטים את זהותו של האדם הרביעי בחפיסת הקלפים הקומוניסטית של קיימברידג'. זה היה אנתוני בלאנט, אוצר האמנות של בית המלוכה. אבל הסיפור המעניין הוא, שרשת החברים מהאריסטוקרטיה הבריטית ששמרה את סודותיה בין שירות הריגול, העיתונות, האוניברסיטאות היוקרתיות והצמרת הפוליטית, הצליחה לשמור את שמו של בלאנט כמרגל ובוגד משך יותר מ-15 שנה.
פילבי ידע מה הוא אומר בהרצאתו לבוגרי השטאזי כשמסר להם בחינם את "עצתו הטובה ביותר: "תכחישו הכל!":
כל מה שהייתי צריך לעשות באמת היה רק לשמור על עצבים. עצתי לכם היא להגיד לסוכנים שלכם שאסור להם אף פעם להתוודות.
בשלב מסוים תוכנן יחד עם מפעיליו הסובייטים, שעליו לגרום לסילוק הממונה עליו במחלקת הריגול האנטי-סובייטי. המטרה היתה, שפילבי יירש את מקומו. "שאלתי, אם הם מציעים לירות בו או משהו", אמר פילבי. כשנאמר לו שיעשה זאת בשיטות ביורוקרטיות, "פצחתי מיד בפעולה להפלת הממונה הישיר שלי… למעשה, אסור לכם לשמוע את זה", גיחך פילבי מול הסוכנים הקומוניסטים, ואלה צחקקו בהבנה. "זה היה סיפור מאוד מלוכלך, אבל אחרי הכל העבודה שלנו מצריכה ללכלך את הידיים מעת לעת. אבל אנחנו עושים זאת למען מטרה נעלה שאיננה מזוהמת כלל".
האליטה שהפנתה עורף לעם
האם אנשי 'שוברים שתיקה' ו'בצלם', 'שלום עכשיו' וכל השאר לא משתייכים חברתית במוצאם למעמד המושל בישראל? האם אלון ליאל, אלי בר נביא, עמוס שוקן ואחרים לא משתייכים למעמד השליט? אמנם הם לא בקטגוריה של פילבי, אבל לא צריך להיות היום מרגל בצמרת אחד מגופי הביטחון כדי לגרום חבלות קשות לישראל.
כאשר אבנר גבריהו משתמש במוסר ככלי עבודה, שהרי "העבודה שלנו מצריכה ללכלך את הידיים מעת לעת", הוא עושה משהו מאוד לא מוסרי. בעולם של מלחמה מדינית, יש מי שיפרש זאת כבגידה. אלון ליאל יכול היה לסמוך על חברי המעמד השליט בפרקליטות, שירחיבו למענו את החור השחור של חופש הביטוי וילבינו את העבירה הברורה שלו כאשר פגע ביחסי החוץ של ישראל.
נכון, המאבק נגד רשת האולד-בויז משתפת הפעולה לא מחייב ללכת בדרך של אכיפת חוק עיוורת. יתכן שהזירה הנכונה היא של המאבק הציבורי ודעת הקהל. אבל קשה להשתחרר מהתחושה שחברי האליטה שפנתה עורף לעם מרגישים שהחוק נועד לאחרים, והם נמצאים מעבר "לטוב ולרע"; יש להם מוסר אחר.
הדברים שנחשפו בתקשורת על 'שוברים שתיקה' הם מזעזעים, אך גם בלי החשיפות המצולמות, המעקב הבלתי פוסק שלהם אחרי חיילים הוא סוג של ריגול. היום אנחנו יודעים שגם הריגול הוא לא מה שהיה פעם, וניתן להלבין אותו באמצעות "חשיפות עיתונאיות". כך שהדלת בין עולם הריגול לעולם העיתונות, שהיתה דלת מסתובבת מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, ממשיכה להסתובב גם היום. אלא שהיום זה נעשה באמצעים אחרים, כפי שהבגידה ממשיכה להתהדר במטרות-על נשגבות, למרות שהיא מתבצעת באמצעים אחרים.
שתיים מהדוגמאות שאינן שייכות בהכרח לפוליטיקה אך הן מלמדות על כוחה של רשת האליטה החברתית הן אלו של דן בן אמוץ ועמוס קינן. לא נתעכב על דן בן אמוץ, שנחשד כעבריין מין; אבל חבריו של עמוס קינן הצליחו להכחיש ולכסות על העובדה שניסה יחד עם חברו שאלתיאל בן יאיר להתנקש בחייו של השר דוד פנקס ב-1952. קוד השתיקה בעניינו של עמוס קינן שהחזיק מעמד במשך קרוב לשישים שנה, הופר על-ידי אלמנתו נורית גרץ רק כאשר פרסמה את הספר הביוגרפי הנהדר שלה על קינן, 'על דעת עצמו'. ביטחון עצמי ושחץ מאפיינים את הופעותיו של גבריהו כפי שהם מאפיינים את הופעותיה של יולי נובק. סימן ההיכר המסגיר זוהי הקנאות. ההכרזות המתכתיות, כפי שעשתה במכון וון ליר, תוך נפנוף אגרוף למעלה: "נפעל בכל האמצעים לסיום הכיבוש, אנחנו ננצח!".
קיים דמיון בין השמאל הקיצוני בישראל לבין המעמד השולט הבריטי ורשת ה"אולד-בויז".
הם חשים שהמדינה בעצם שייכת להם בדין, וזכותם המולדת היא לעצבה כרצונם ובהתאם להשקפת עולמם. בלי להתחשב בשאיפות ההמונים הנבערים ודעותיהם החשוכות. אלמנט המעמיד באור נלעג את קריאותיהם שהדמוקרטיה בסכנה והם מנסים לשמור עליה.
רוב פעילי השמאל הקיצוני בארץ הם בנים או נכדים לבוני המדינה ומייסדיה, המאמינים ש"גנבו להם את המדינה", ולפיכך זכותם לנקוט בכל צעד, חוקי או בלתי חוקי, בכדי להחזיר לידיהם את הגזלה.
תודה על המאמר. האם לא ניתן לעשות יותר כדי להצר את צעדיו של השמאל הקיצוני?
גם אני הרהרתי בזמן האחרון ואפילו כתבתי משהו על קים פילבי המרגל הבריטי שבדומה לאודי אדיב כ"אדיוט שמושי" נלהב בגד בארצו לטובת האויב הסובייטי. כן גם לי הוא הזכיר את שוברי המפרקת וארגון המצלמות. גם אני הראיתי שההגנה והתמיכה שמספקים האלופים עמירם לוין ועמי איילון לשוברי המפרקת נובעת ממה שאצל הבריטים נקרא "אולד בויז". לוין ואיילון השמוצניקים רואים בפעילי שוברים שתיקה בשר מבשרם מהמיליה האידאולוגי שלהם.
הכל גירסא דינקותא שמ"וצניקית
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אלופים את העוז להזדהות עם שוברי צה"ל…
למי שתהה ותוהה איך אפשר שאלופי צה"ל מהוללים מפקדי סיירת מטכ"ל כעמירם לוין ומפקד הקומנדו הימי כעמי אילון יכולים להעלות בדעתם לצאת להגנת ארגון שנוי במחלוקת כמו שוברים שתיקה – צריך להבין שמדובר בגרסא דינקותא שמו"צניקית או שמאלנית כללית שהונחלה להם בנעוריהם בקבוץ ותנועת הנוער.
התגייסות האלופים האלה דוקא להגנת שוברי המפרקת נובעת מצד אחד מהתנשאות אליטיסטית ובוז ל"בבונים" שאינם ראויים למשל לשרת ביחידות "המובחרות". למרות שכיום ברוך השם רוב היחידות הלוחמות בצה"ל הן יחידות עלית.
מצד שני "שוברים שתיקה" בהרכבו האנושי ומקורותיו התרבותיים הוא בשר מבשרם. אלופים כלוין ועמי איילון מוצאים זהות רבה נפשית ואידאולוגית עם "שוברים שתיקה" כמו היו אחוה סודית משותפת והם נחלצים עתה לעזרתם בעת צרה. זאת למרות שהם שוללים בהצהרה את המלשינות של פעילי הארגון בחו"ל תוך היתממות או מבלי להבין ולהודות ביושר שזו המהות ועיקר פעילותם להצדקת הכספים הרבים הזורמים אליהם מחו"ל.
מבחינה מסוימת "שוברים שתיקה" הוא מעין קבוצה טפולית, מין AA (אלכוהולים אנונימיים) המציע תראפיה קבוצתית לנפגעי "אקיבוש" החשים צורך עז לדסקס ולדבר "על זה" ולפרוק את תסכולם מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוטופוסטיים עליהם התחנכו בתנועת הנוער.
כך בעצם עשו גם אבותיהם בשנות השבעים כשהתכנסו לקומזיצים תראפיים שנקראו "שיח לוחמים" או "יורים ובוכים" אשר השתכללו מאז לגרסאות תוקפניות כמו "שלום עכשו" ו"בצלם" ובימינו לעשרות ארגונים ועמותות שהציפו את הארץ יחד עם הכספים שזרמו מהקרן המשוקצת.
האידאולוגיה המפ"מניקית שינקו בילדותם בשנות החמישים – בימים שקבוצים התפלגו על קוצו של יו"ד על רקע הסגידה לבריה"מ הסובייטית וליוסף סטלין – חדרה לנקבוביות שלהם. כפי שאובמה אינו יכול למרות השכלתו לברוח מ"המדרסה" האסלאמית בה למד כילד באינדונזיה ואל"מ עופר וינטר או האלוף גרשון הכהן לא יכולים לנטוש את תורת אמם שספגו במכינות ובישיבות התורניות.
כמו צעירי הכפות הסרוגות המתגייסים מתוך תודעה עמוקה יהודית וציונית למיטב יחידות צה"ל ולתפקידי פקוד וקצונה כך עשו טובי הנוער בקבוצים או בתנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד בתורם.
אמנם תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשנוי אדרת.
כיום הפוליטרוקים השמאלנים יושבים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומנסים לקבוע משם את פני צה"ל והפקוד העליון ואפילו מצליחים כי איש לא עוצר בעדם. הם קיימו למשל דיון סוער על פקודת היום של אל"מ עפר וינטר ב"צוק איתן" ובעקבותיה הצליחו כנראה לבלום את התקדמותו בצה"ל. הם שולחים את זרועותיהם ואצבעותיהם לתוך מערכת החנוך הצה"לית, לסדרות החנוך וכיו"ב כפי שהקרן לישראל חדשה עושה במערכת המשפט ובקרב המשפטנים.
אנו בעיצומה של מלחמת אחים רבת פנים אך סמויה מן העין. השמאל ערוך בקוי הערכות לפי האסכולה הסובייטית. הן סמויות מן העין אך חיות ובועטות בצבא, באקדמיה, במשפט וכמובן בתקשורת ומנוהלות כאמור ע"י פוליטרוקים מסוג חדש.
סימוכין:
1.האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?
הון שלטון וקשרי המכון
מידע על צה"ל
ב- 2001 התחיל המכון לדמוקרטיה לקיים מפגשים עם צה"ל בהם השתתפו הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, חמישה אלופים, ושמונה תתי-אלוף וכן מג"דים, ומח"טים במילואים. הנושאים שנדונו היו שירות של נשים בצבא, כבוד האדם בצבא, ושירות המילואים. כמו כן הועלו נושאים אסטרטגיים מובהקים כגון, האם הצבא הוא צבא העם או שהולכים לכיוון של צבא מקצועי וההיבטים הכלכליים". בסוף כל מפגש הופקה חוברת.
אריק כרמון דיווח לאסיפה הכללית של המכון על המפגשים ועל "מספרים די קשים" הנוגעים לשיעורי הגיוס לצה"ל: "אנחנו מגיעים למצב שבו רק חמישים אחוז משכבת הגיל מתגייסת, שליש משכבת הגיל הולכת ליחידות קרביות".
ב- 2005 – מפגשי המכון עם צה"ל התחדשו במסגרת פרויקט "צבא-חברה". פרופ' ברוך נבו, העומד בראש הפרויקט, דיווח לאסיפה הכללית על הקשיים: "קושי אחד הוא התלות ביחסים אישיים מאחר שאין הסכם כתוב בין המכון לבין הצבא. הדברים מתנהלים על בסיס יחסים אישיים ומסורת של יחסי אמון שנבנו בין אריק לבין הרמטכ"לים ואלופי הפיקוד שלהם. קושי נוסף כרוך ברגישות צה"ל לנושאים שונים. רשימת המשתתפים האורחים מוגשת לחוות דעת הצבא לפני כל כנס. ייתכן מצב שהצבא יפסול השתתפות אחד האזרחים. המכון חייב להיות רגיש ביותר ולהסכים לפשרות בנושאים שונים על-מנת לשמור על דיאלוג פתוח וכן".
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html
לעיון האשכול:
האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?
http://rotter.net/forum/gil/19930.shtml
*************************
תודה לך מר מימון על הסיכום המדוייק!
האשכול: אנו בעיצומה של מלחמת אחים רבת פנים אך סמויה מן העין
http://rotter.net/forum/gil/27843.shtml
אף אחד מעולם לא הציב גבולות לשמאל. וכך רבים מהם הקצינו, הפכו אנטישמים מוצהרים והחלו לעסוק בבגידה על פי הגדרתה בחוק. הצבת גבולות עכשיו פירושה העמדה לדין של אלון ליאל ושותפיו באשמת בגידה. אם זה לא יתבצע, הם יגרמו נזק בלתי הפיך להישרדותה של ישראל. אלא שמערכת המשפט בולמת את הצעדים ההכרחיים האלה, ונחשו מי מהפוליטיקאים המוגדרים "ימין", מגן על מערכת המשפט..
בדיוק עכשיו לפני שמונים שנה נחקק החוק הראשון של הנאצים שהגביל את מספר הסטודנטים היהודיים באוניברסיטאות והנה מתפרסם המאמר של אמנון לורד.
מה הקשר? אין קשר האמת אבל ככה אפשר לרמוז שלורד הוא נאצי בלי להגיד את זה במפורש. שוברים שתיקה העבירו כל מידע שפירסמו לצנזורה. לא רק שהם לא הואשמו בריגול אלא שהם אפילו לא נתפסו בשקר מעולם (הישג נדיר בהתחשב בכמות העדויות) אז מה עושים? משווים אותם לבוגד כמו פילבי ואז מסבירים שהקשר הוא בעצם בכך שגם לפילבי היו נעליים וגם ליולי נובק יש נעליים. הרושם כבר נקבע והמסר עבר ויש כבר מי שקורא לנהוג בהם כפי שנוהגים במרגלים.
עבודה יפה לורד. גבלס לא היה עושה את זה יותר טוב.
אמרתי שלורד נאצי? מה פתאום. בסך הכל הסברתי כמה הוא דמגוג
איך יתפסו בשקר עדות אנונימית בלי מראי מקום/תאריכים? שלא לדבר על העובדה שכשהועלה הנושא בפומבי הראו עדויות בפנים גלויות על אווירה מלחמתית ביחידה או איזו עדות על הרגשה של המעיד בזמן פעולה… עימעום האמת והסוואתה במילים יפות בעיתון יומי נפוץ/בתכנית הטלוויזיה/רדיו לא באמת עובדת היום מאחר והמדיה התקשורתית הרבה יותר מגוונת… הגיע הזמן שתעבור למאה ה-21 (אתה יודע, פייסבוק/טוויטר/אינטרנט וכו')
לעידו –
אחרי שתקפת אישית את אמנון לורד, תוך הפרה של חוק גודווין – אתה יכול לסתור את דבריו בצורה מנומקת?
מה ההבדל בין קים פילבי לאבנר גבריהו ברמה המוסרית?
מה ההבדל בין רשת האולד בויז של אוקספורד לבין רשתות אליטת השמאל הישראלית?
נציגי "בצלם", "יש גבול" והארגונים האחרים אכן הצהירו שהם מעבירים כל מידע לצנזור…אבל האם זה באמת נכון? כל החומרים שלהם "נשרפו" אחרי שהתגלה שהם אוספים מידע צבאי. איך אפשר לדעת, מלבד זה שהם אמרו.
"שוברים" לא טענו שהעבירו כל חומר שאספו אל הצנזור- הדבר אפילו לא סביר.
הצנזור עוסק רק בבקרה על פרסומים ולא על חומר האגור במחשבו של מאן דהו, או מועבר במסתרים לחו"ל. זה עסקו של השב"כ.
"שוברים" העבירו לצנזור כל חומר לפני שפורסם, ויפה עשו.
ואני שואל: האם העבירו לשב"כ כל חומר שהועבר למדינות "הידידותיות" המממנות אותם?
האם דיווחו לבטחון-שדה על כל סוד צבאי שחיילים/מילואימניקים העבירו אליהם, ושהם טרחו להקליט ולאגור?
התשובות ברורות.
הריגול כמו הדקירות זה לא ענין של צדק. זה ענין של רווח. המרגלים והדוקרים מפסידים והפוליטיקאים יוצאים מרווחים לכן זה ימשיך.