בשקט בשקט, כמעט בלי ששמנו לב, חמאס פוצץ השבוע אוטובוס נוסעים בירושלים. איך הצלחנו להדחיק, ולמה זה אולי דווקא טוב. וגם: אפיקומן

יָצָא שֶׁזְּרוֹעוֹת צְבָאִיּוֹת מִתְרַבּוֹת
בְּנֹסַח זְרוֹעוֹת אוֹקְטַפּוּסִים.
יָצָא שֶׁאַחַת הֶחְלִיטָה לִצְבּוֹט
שֵׁנִית בְּנוֹסְעֵי אוֹטוֹבּוּסִים.
יָצָא שֶׁיָּצָא מְחַבֵּל עִם מִטְעָן.
יָצָא שֶׁנִּגְמַר בְּקָטָן.
יָצָא שֶׁפֻּצַּץ אוֹטוֹבּוּס בְּזָדוֹן.
יָצָא שֶׁחָמָאס הִתְחָרֵעַ.
יָצָא שֶׁפְּצוּעָה וּשְׁמָהּ עֵדֶן דָּדוֹן
נִלְחֶמֶת עַכְשָׁו עַל חַיֶּיהָ.
יָצָא שֶׁזֶּה שׁוּב בְּאֵזוֹר צֹמֶת פַּת.
יָצָא שֶׁלְּמִי אִכְפַּת.
יָצָא שֶׁפְּצוּעִים. לֹא יָצָא שֶׁמֵּתִים.
וּשְׁנֵי אוֹטוֹבּוּסִים בָּאֵפֶר.
יָצָא לִי שֶׁשּׁוּב לֹא יָצְאָה נִשְׁמָתִי.
יָצָא שֶׁשְּׁתִיקָה מִכָּל עֵבֶר.
כִּמְעַט שֶׁדִּמְעַת וְנִשְׁמַת וְנִקְמַת.
מַזָּל שֶׁרַק כִּמְעַט.
כִּמְעַט שֶׁנִּכְנַסְנוּ שֵׁנִית אֶל מִשְׁפַּחַת
תַּשְׁסָ"א וְתַשְׁסָ"ב וְתַשְׁסָ"ג וְתַפַּחַ"ד.
כִּמְעַט שֶׁמִּלְחֶמֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
חָזְרָה וְהִרְעִיפָה מִזִּיו עֲשָׁנָהּ.
כִּמְעַט שֶׁחָזַרְנוּ. כִּמְעַט שֶׁיִּצְחַקְנוּ
זְבוּחִים לִבְלִי אַיִל. מַזָּל שֶׁהִדְחַקְנוּ.
מַזָּל שֶׁהִבְלַעְנוּ כִּבְלַחַשׁ כִּשּׁוּף:
רַק לֹא זֶה, רַק לֹא עוֹד, רַק לֹא שׁוּב.
♦ ♦ ♦
אולי אביב
מֵהַגְעָלָה וּדְרֶעק וְאִיחְס וּסְחִי
הַגְּאוּלָה שׁוֹרֶקֶת שִׁיר פִּסְחִי.
מִסְּתָיו סַכִּינָאִים וְחֹרֶף חַד
יוֹצֵאת בִּסְקִי נָעִים סְחַרְחֹרֶת חַג.
מֵעַל מַצָּע שֶׁל רֶצַח וְטֵרוֹר
אַתָּה נִמְצָא אַךְ פֶּסַע מֵהַדְּרוֹר –
כִּי כֵן: מַצָּה וּפֶסַח וּמָרוֹר.