תחקיר עובדה ששודר בסוף השבוע על מאיר דגן צריך לזעזע את אמות הסיפים של מדינת ישראל: ראש המוסד לשעבר, פעל לכאורה בשירות ארה"ב כדי לסכל תקיפה ישראלית באיראן. בינתיים בתקשורת המקומית דממה
מי שרוצה להבין עד כמה עמוקה הבעיה עמה אנו מתמודדים כעת, צריך לתת את דעתו לעובדה פשוטה: שלושה ימים חלפו מאז שידור התכנית 'עובדה' על מאיר דגן, ועדיין לא זכינו לאף דיון רציני בתוכן שנחשף שם. לאלו שטרם צפו בתכנית: מתברר כי ראש המוסד לשעבר מאיר דגן עשה יד אחת עם ראש ה-CIA ליאון פאנטה, על מנת לתקוע מקלות בגלגלי המדיניות שהובילו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק.
לא פוליטיקאים, לא בכירים לשעבר בזרועות הביטחון, לא פרשנים, לא תכניות אקטואליה וגם לא אנשי אקדמיה. איש אינו פוצה פה. דום שתיקה. המרחב המדיני-ביטחוני-תקשורתי סוכר את פיו וקובר את אחת הפרשיות החמורות ביותר שאירעו כאן בשנים האחרונות. שוב: ראש מוסד ישראלי, פועל בתיאום עם מקבילו האמריקני בניגוד לאינטרס של ארצו כפי שזה נקבע על-ידי מי שמוסמכים לכך. ראש הממשלה ושר הביטחון.
שני אקדחים מעשנים מופיעים בתחקיר 'עובדה' מליל חמישי האחרון. הראשון הוא עדות בפני המצלמה של ראש ה-CIA לשעבר ליאון פאנטה, לפיה בסתיו 2010 העביר לו דגן דיווח כי הוא חושש שנתניהו וברק החליטו לתקוף באיראן: "היה רגע שבו הוא חשב שההחלטה כבר נעשתה ושזה עומד לקרות. הוא דאג מאוד שמישהו ילחץ על הכפתור הלא נכון", מספר פאנטה.
האקדח המעשן השני הוא שיחה בין פאנטה לדיין, בה מעיד פאנטה על הדלפה שהעביר לו דגן. מדובר בהערכה שהשמיע אהוד ברק בסוף שנת 2010, לגבי תגובתה הצפויה של ארצות-הברית במקרה של תקיפה ישראלית באיראן. דגן העביר לפאנטה את ההערכה הזו, ואילנה דיין מאשרת גם היא ששמעה מדגן עצמו על אותה שיחה. מדברי פאנטה ודיין מתברר כי אהוד ברק, לאחר שחזר מפגישה עם פאנטה, העביר לנתניהו הערכה לפיה: "הבנתי שהאמריקאים בעצם לא יעשו כלום אם נתקוף באיראן".
דגן שמע את הדברים, סיפר לפאנטה על דברי ברק, וקיבל ממנו בתגובה הקלטה ותמלול של השיחה עם ברק בהם נאמר במפורש ש"ארה"ב לא רוצה לראות תקיפה ישראלית באיראן". דיין מציגה את הדברים כאילו מדובר בהוכחה שדברי ברק היו שגויים בעוד הערכתו של דגן התבררה כמדויקת; אולם הנכון הוא שברק עצמו דיווח כי ארצות-הברית תתנגד לתקיפה, אך הוסיף הערכה שההתנגדות לא תעבור למישור מעשי. משמעות הדברים פשוטה: שר הביטחון חזר מפגישות בארצות-הברית והעביר הערכה, סובייקטיבית מטבעה, לפיה האמריקנים לא יעשו דבר במידה שתקיפה באיראן תצא לפועל למרות התנגדותם. למשל, השעיית הסיוע הביטחוני או הפסקת התמיכה בישראל באו"ם.
דגן מצדו, שמע את הדברים בשיחה עם נתניהו וברק וחזר לראש ה-CIA פאנטה עם מסר שמשמעותו ברורה: ההתנגדות שהשמעתם בפני ברק לא מספיקה, הוא מעריך שלא תעשו דבר. כדי למנוע תקיפה המסר צריך להיות נחרץ יותר. השאלה האם האמריקנים אכן הקשיחו את עמדתם והעבירו התנגדות מפורשת יותר או שלא עשו כן אינה חשובה. לעצם העניין חשובה העובדה שדגן העביר הערכה ששמע משר הביטחון בשיחה סגורה וחשאית, לידי ראש ארגון הביון האמריקני. ראש המוסד לשעבר חשף למעשה בפני מקבילו האמריקני את הקלפים של שר הביטחון הישראלי, צעד שתוצאה אפשרית שלו היא בהחלט הקשחה של העמדה האמריקנית. הדבר סתר כמובן את המדיניות שביקשו נתניהו וברק לקדם, אך תאם את המדיניות הרצויה בעיני דגן.
דגן מגויס
האינטרס הלאומי הישראלי, כמו גם האמריקני, אינו מושג אובייקטיבי. טבעי לפיכך שיווצרו מחלוקות באשר לדרך הנכונה לתפוס אותו. אולם במדינת חוק ישנו עיקרון שאין לערער עליו: תפקידו של עובד ציבור, בכיר ככל שיהיה, הוא ליישם את המדיניות ואת האינטרס הישראלי כפי שהם נקבעים על-ידי הדרג המדיני.
החלק האירוני של התחקיר הגיע כאשר דגן סיפר לאילנה דיין על הדרכים לגייס סוכנים תוך ניצול חולשות האופי האנושי. דגן סיכם את השיעור והסביר לדיין שלעתים אדם שנשלח למשימה מסוימת לא מבין את משמעות פעולותיו ואיזו תכלית הן משרתות באמת.
בהקשר זה קשה להתעלם מהעובדה שעמדותיהם של דגן, אשכנזי, דיסקין ואחרים תאמו את העמדות והאינטרסים האמריקניים. לא נראה שמדובר במקרה. סביר להניח שממשל אובמה ובכירי זרועות הביטחון של ארצות-הברית עשו מאמצים ניכרים על מנת לשכנע את מקביליהם הישראלים כי זהו אינטרס אמריקני למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני בכל מחיר, וכי בלית-ברירה ארצות-הברית תתקוף בעצמה באיראן.
דגן, אשכנזי, דיסקין ומתנגדי התקיפה, ביססו את התנגדותם על הערכה כי מוטב שארצות-הברית תתקוף, וכי תקיפה שכזו אכן עומדת על הפרק. "כל האופציות על השולחן". הם זכו לסיורים תכופים בבסיסים אמריקניים ולאינספור ביקורים של בכירים אמריקנים בישראל, אשר נטעו בהם את התחושה כי מדובר בחברות אמיתית ובמחויבות אמריקנית בלתי מתפשרת לביטחון ישראל. בניגוד אליהם סבר ראש הממשלה נתניהו כי לא ניתן לסמוך על ממשל אובמה וכי הזמירות שהשמיעו האמריקנים באוזני דגן ודומיו הן ריקות מתוכן, ומטרתן היחידה היא למנוע תקיפה ישראלית באיראן.
מבחן הזמן הוכיח שנתניהו ראה את הדברים בצורה מדויקת יותר, ודווקא דגן, איש הביון והתככים, נפל קורבן למניפולציה אמריקנית שהובילה אותו לפעול בצורה שתאמה את האינטרסים האמריקניים.
אכן, דגן אולי חשב שהוא מקדם את האינטרס הישראלי כפי שתפס אותו, אולם בפועל הוא שיתף פעולה עם ראש סוכנות הביון האמריקנית כדי לחבל במדיניות שקידמו נתניהו וברק. מנקודת מבטו של ראש ה-CIA קשה להעלות על הדעת הצלחה מבצעית גדולה יותר: ראש המוסד הישראלי, מי שנמצא בצמרת מקבלי ההחלטות הביטחוניות של ישראל, פועל בשירותו. אין ספק, מדובר במקור זהב עבור האמריקנים. גורם ששווה יותר מכל סוכן אפשרי שה-CIA מפעיל בישראל.
איפה כלב השמירה
באשר לאילנה דיין, קשה שלא להסתייג מהנימה המעריצה שבה היא הציגה את מאיר דגן לאורך התחקיר. דיין לא עימתה את ראש המוסד לשעבר עם חומרת מעשיו וניכר שעשתה מאמץ למסגר את פעולותיו בצורה מקלה ככל הניתן. כך למשל היא ציינה כי "עד כמה רחוק הלך דגן כדי למנוע מלחמה", וקבעה: "בעימות שלו עם ראש הממשלה ושר הביטחון, דגן מותח את החבל עד הסוף". בכמה מקרים בהם התבקשה שאלה נוקבת, בחרה דיין להרים לדגן להנחתה ולקבל את הסבריו הקלושים לפיהם חשש שנתניהו פועל מסיבות פוליטיות – כאילו יש בפרשנות סובייקטיבית שכזו כדי להכשיר פעולה בשיתוף ראש ה-CIA להגבלת מרחב התמרון של ממשלת ישראל. יחד עם זאת, אילנה דיין ראויה לשבחים גדולים על שידור התחקיר. היא עשתה שירות גדול לאזרחי ישראל בעצם הצגת העובדות, וכעת הכדור נמצא במגרש הציבורי.
כאמור, באופן בלתי נתפס שלושה ימים וחצי חלפו משידור התחקיר, ואנו עדיין בעיצומה של דממת מוות מצד התקשורת. העובדה שהברנז'ה קוברת את הסיפור עמוק באדמה לא מפתיעה אותי, אך משום מה הברנז'ה הימנית כמעט ללא יוצא מן הכלל נשארה אדישה נוכח חומרת הפרשה. וחבל. פרשת דגן צריכה להרעיד את אמות הסיפים, ולפתוח תיבת פנדורה שרבים יודעים על קיומה אך טרם הגיעה לעיני הציבור.
לפני קרוב לשנתיים אמרה איילה חסון בשידור ביומן של ערוץ 1 כי "האמריקנים מחזיקים כל מיני לשעברים בצה"ל באופן כלכלי כדי שהם יתאימו את עצמם לעמדות האמריקניות", אך בחרה שלא לחשוף שמות הידועים לה. הפרשן הצבאי אמיר בר-שלום הוסיף על הדברים וציין כי האמריקנים מממנים "מובילי דעת קהל שצצים בכל פעם שצריך כאן הגנה על העמדה האמריקנית". בדיקה לגבי "מומחים" ו"פרשנים" שטסים מספר פעמים בשנה לכנסים בארצות-הברית תמורת צ'קים של עשרות אלפי דולרים, ואשר באורח פלא פרשנותם תואמת שוב ושוב את דפי המסרים של הבית הלבן, יכולה להיות התחלה טובה.
אילנה דיין אמנם ראויה לכל שבח על חשיפת מעשיו של מאיר דגן, אך על מנת להרוויח ביושר את מקומה כעיתונאית גדולה באמת דרוש תחקיר נוסף, רחב וקשה הרבה יותר לביצוע. תחקיר שיבחן האם ישנם ומיהם הבכירים הנוספים, מכהנים או לשעבר, במערכת הביטחון הישראלית – שעודם פועלים למעשה כסוכני השפעה, ולעתים כמדליפים ממש, עבור הממשל האמריקני או זרועות הביון שלו.
ניתן להניח במידה גבוהה של סבירות קשר ישיר בין הגילויים האחרונים על הקשר האיסלמופשיסטי שנרקם בין אובאמה לאיראן עוד ב 2009, לבין פעילותו הנמרצת של מאיר דגן כראש המוסד (בסיועו של נשיא המדינה דאז שמעון פרס) לסיכול התקיפה באיראן. אם הייתה בישראל עיתונות חוקרת אמיתית היו מתחקים אחר הקשרים בין ראש המוסד לממשל אובאמה, מב בדיוק הוצע לדגן ובאיזה חשבון בנק הופקד הכסף.
סוציולוג, אתה טועה. דגן לא קיבל שום כסף.
הוא לא רצה כסף ולא היה צריך כסף כי הוא עשה את זה ממניעים אידיולוגיים.
במהלך השנים, עם הגיגים כנראה כמו אלו של סגן הרמטכ"ל גולן (וחמישה מראשי השב"כ, ראה סרט אנטי-ישראלי "שומרי הסף"), דגן הגיע למסקנה שישראל היא ה"נבל בסיפור". דגן נהיה בוגד. ושלא יללו רפי שכל שהוא לוחם "רב זכויות". אין הסבר אחר. אם דגן היה חושב שתקיפת אירן אינה צעד נכון, היה עליו ללכת בשקט, לא להדליף.
דגן נהיה בוגד כי הגיע למסקנה שישראל היא עוול ועושה עוול ואין לה זכות קיום. הוא לא אמר את זה, אך זה היה ברור.
לא ייתכן שהיום אין עוד רבים כמוהו במימסד הבטחוני, למשל, האלוף גולן.
דגן בגד מסיבות אידיולוגיות כי היה או הפך לשמאלן. השמאל ללא ספק הופך לגייס חמישי במדינה היהודית.
לא יאומן עד כמה התקשורת נאיבית. נכון שאין אצלם סלקציה טבעית, ולכן לא נדרשת אינטליגנציה גבוהה, בכל זאת.
והנה האמת, שכל ילד יכול לראות אותה.
לא ברק ולא ביבי, לא התכוונו ולו לרגע אחד לתקוף באמת באיראן. לא רק שזה מסוכן, אלא שאין להם מה להרוויח מזה פוליטית, יותר ממה שהרוויחו כמי שהופיעו קבל כל העולם כפוזה של "תחזיקו אותי".
ברור שהכל היה הצגה, כדי ללחוץ על האמריקאים ש"יחזיקו" אותם, כלומר:
א. יקשיחו עמדה מול האיראנים (מה שבאמת קרה)
ב. יתנו עוד הטבות בטחוניות לישראל (מה שבאמת קרה)
כל זה הושג ע"י ישראל במלואו.
השאלה היחידה היא האם מאיר דגן מילא תפקיד מתוכן ומתוזמר, בתור: "המדליף" לאמריקאים. או שמילא את זה בלי ידיעתו.
לפי המוניטין של שלושת החבר'ה האלה (ברק, ביבי, דגן) אתם יכולים לענות לבד: ברור שהכל היה הצגה.
אם בא לכם להמשיך בזה, הנה עוד שאלה: האם גם פאנטה היה חלק מהלוּפּ. האם הכל היה הצגה לאיראנים.
פה אני כבר פחות בטוח, אבל בכל זאת הכף נוטה לחיוב. ה-כל היה הצגה מתוכננת במשחק מול איראן.
תשאלו: אז למה פאנטה לא מודה בזה? שלוש סיבות:
א. יש לו את אילנה דיין, שמסרבת להציג אותו כטמבל, אצלה יש רק גיבור (דגן) ושני מנוולים (ביבי וברק), זה כינור עם מיתר אחד. וכל זמן שזה המצב אין לו סיבה לחשוף את הקומבינה.
אני ממש שומע את פאנטה שואל את ברק בתדרוך: מה? היא כזאת טומטומית הגברת הזאת? הרי היא תעלה על זה בסוף וברק עונה: אל תדאג, היא הרבה יותר טומטומית משאתה חושב. כל המוח תפוס ע"י בולמוס של רייטינג.
ב. ברור, שמוקדם מדי לחשוף. הרי הפרשה עם איראן לא הסתיימה, היא אולי רק מתחילה עכשיו.
ג. צריך להשאיר משהו גם לספר שהוא יתחיל לכתוב בקרוב.
אם אינני טועה דיין דווקא עימתה את דגן (אמנם לא בצורה חריפה) בכך ששאלה האם איננו סבור שזו זכותו של ראש הממשלה להחליט כך.
אכן מהתקשורת השמאלנית לא ניתן לצפות שיעלו את הנושא לסדר היום. אך התקשורת והתקשורתנים הימנים כרגיל שוב נרדמו בשמירה (כן, על הדמוקרטיה). כ"כ מתסכל שהתקשטרת השמאלנית יודעת לחגוג ולסחוט כל לימון עד תום, ובימין רק קול ענות חלושה, מזל שזו ארצנו (ועוד ארגון ששכחתי לדאבוני את שמו) יוצאים בתחקירים ודואגים להרעיש עולמות (בתנאי שעתונאינו הימנים והמנומסים לא יבקשו סליחה על כל תחקיר). בקצור יש לנו כ"כ הרבה ללמוד מהמדיה השמאלנית.
דגן לא לבד. אם איילה חסון תספר את מה שהיא יודעת תהיה רעידת אדמה רצינית בישראל.
כולם צוחקים על אילנה דיין בתמימותה , ואתה לוקח את בה ברצינות . ארצות הברית וישראל מתואמות ב 100 אחוז בכל מהלך בטחוני ולא יכול להיות אחרת כי זה התנאי לקבלת נשק ומטוסים מהאמריקאים
אין דבר כזה שתי מדינות שונות עם אינטרסים שונים שמתואמות ב-100% על איזשהו עניין,במיוחד בטחוני אז על תבלבל.
הרקבון השמאלני בשלטון "הימני" יחסל אותנו עוד הרבה לפני שלאירן יהייה נשק גרעיני מבצעי.
מאיר דגן פעל בשרות ברק ו בגד ב מדינת היהודים יש עוד כאלו ש פועלים נגד מדינת היהודים ריבלין /פרס /הרצוג
העובדה שלאיראן אין עד היום פצצת גרעין, וכנראה שלא יהיה לה לעשר, חמש עשרה השנים הבאות, היא תוצאה של העבודה הנהדרת של המוסד באיראן בתקופת מאיר דגן. (וירוסים, חיסול מדענים, ושאר הדברים שאסור לדבר עליהם). זה שדגן אולי הצליח גם למנוע את הקטסטרופה שברק ונתניהו תכננו, (או לפחות הודיע שהוא יתפטר), זה בהחלט לזכותו. ההשוואה של הכורים המוסתרים באדמה של איראן (10?..), לכור המצחיק של העיראקים, או לכור הסורי שחוסל בתקופת אולמרט ודגן, היא לא לעניין.
במידה רבה בזכות מאיר דגן, אנחנו יכולים עדיין לשבת ולכתוב את השטויות שלנו כאן..
חרטה,המוסד עשה מה שיכל כדי לעצור מה שאפשר אבל היכולות שלו מוגבלות ויכולות להאט את התהליך בלבד,האסון האמתי הוא שאובמה וחבריו החליטו שהם רוצים הסכם עם איראן של אחמדינג'ד(כבר ידוע שהמשא ומתן התחילו ב-2012 תחת שלטונו)כנראה שיש,מבחינתם,צורך להזיז קצת את ההגמוניה באזור מבחינת האינטרס האמריקאי,אחרי שהוחלט על ההסכם כל מה שנשאר זה לעבוד על הישראלים כדי שלא יתקפו ואז לעבוד על האמריקאים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם(כמו שכבר התבטא סגן היועץ הבטחוני של אובמה על הכתבים ששימשו אותו כדי ליצור אווירה של הסכמה לגבי ההסכם)בזה הם הצליחו אבל לא נראה שזה יעשה את העבודה בעיקר בגלל העובדה שמשטרים מהסוג הזה רק נעשים אלימים יותר כתוצאה מהישג,עיין ערך גרמניה הנאצית והוותרונות האירופאית/אמריקאית כלפי התופעה,וותרנות שהוסברה בעיקר ממניעים של מניעת מלחמה,בסוף מלחמה כזו היא בלתי נמנעת.
נכון, במידה רבה תודות לדגן אתה יכול להמשיך לכתוב את השטויות שלך כאן. אך בזכות ההסכם המופלא שנחתם עם איראן על ידי אובמה, שדגן בטח בו כל כך, לגמרי לא בטוח שתוכל להמשיך בכך בעוד כמה שנים. ומה שחמור יותר, יתכן מאוד שעוד מספר שנים גם אלו שכותבים כאן דברי טעם, לא יוכלו להוסיף ולעשות זאת.
עשר חמש-עשרה שנים? אם הסכם הגרעין ימשיך להתממש כפי שהוא מתממש עד כה – כלומר, ארה"ב מקיימת הכל ואיראן מקיימת אולי עשירית מהמוטל עליה וגם זה בקושי – אז האייטולות ישיקו את הפצצות הגרעיניות הראשונות שלהם בעוד ארבע עד חמש שנים, לכל היותר.
ותןדה רבה למאיר דגן.
חכמינו אמרו ,"שתיקה כהודאה," שתיקת התקשורת נוכח הגילוי על דגן שהיה אמור לזעזע את אמות הסיפים בכל אמצעי התקשורת .שתיקתם של כל אותם העיתונאים שתמכו בדגן נגד נתניהו זועקת וצועקת "דרשני" .על פניו נראה שהם שיתפו פעולה עם אובמה נגד המדינה
אז המטרה הסובייקטיבית של החתרן (עצירת ה"הרפתקנות" ה"מסוכנת" לכאורה של ביבי, לשיטתו של השמאל) מקדשת את האמצעים (חתרנות/בגידה של נושא תפקיד בממונים/מדינה תוך הדלפת סודות מדינה כמוסים לגורם זר בעל אינטרס לאומי שבהכרח נוגד את האינטרס הלאומי של המדינה כפי שאינטרס זה נקבע ע"י הממשלה הנבחרת) בהם החתרן בוחר כדי לקדם את מטרותיו?
מה שאתה מתאר זו אנרכיה של בוגדים…
הפסיקה האחרונה בחלק הראשון של המשפט שלך לא במקום!
מאיר דגן השתדל והצליח לפרסם בריש גלי שישראל לא באמת יכולה לתקוף באיראן תקיפה מוצלחת.
לאור זאת קשה לי לקבל את הסברה שהתנהגותו של מאיר דגן היא חלק מתעלול "תחזיקו אותי".
לי מוזר שדיסקין את אשכנזי לא באים להגנתו.
הרי דיסקין עבד אצלו כמה שנים ואשכנזי זה לא העיפרון הכי מחודד שיש.
להרגשתי כשדגן דיבר על גיוס סוכנים הוא גם היה המגייס שלהם ועכשיו קצת קשה להם עם ההטעיה שהוא ביצע עליהם
חיפוש בוגדים , הספורט הלאומי החדש , תחת כול עץ רענן .
עוד מעט יהיו פה יותר בוגדים מנבגדים , המקרטיזם נוסח ישראל בהתגלמותו .
מה נותן שקט 15 שנה…מה יהיה בעוד 15 שנה..כשילחצו על הכפתורים?
מזכיר התנהגות של בת יענה!
וכנראה מהרסייך ממך יצאו הם המרגלים שבקירבנו!
השתיקה התקשורתית כנראה מקורה בכך שיותר ויותר אנשים מבינים שהמדיניות של נתניהו מסוכנת ומסכנת את מדינת ישראל. ורואים בדגן איש אמיץ שביטחון ישראל היה נר לרגליו בניגוד לנתניהו שבטחונו הפוליטי הוא נר לרגליו.
בעולם הצללים מה שנראה הוא לא תמיד מה שקורה. מאוד ייתכן ודגן הראה עצמו כמתנגד למהלכים אשר מטרתם לקעקע את הגרעין האיראני וזאת על מנת לוודא מה תהיה תגובת האמריקאים לכך, או, לחלופין להציג בפני הממשל האמריקאי את "כוונת " הממשלה בישראל לתקוף באיראן על מנת ליצור קלף מיקוח במשא ומתן עם האיראנים כאשר בגישה הזו דגן מציג עצמו כמתנגד למהלך על מנת לרכוש אמון האמריקאים ואלו יקבלו החומר ה"מסווג" כחומר עובדתי וישתמשו בו באמונה .כך או כך עשה רבות למדינה.
הבגידה זה בדי.אן.אן של השמאל הישראלי- כל הבוגדים יצאו מקרבו!
כל הבוגדים הכי גדולים בעולם אשכנזים.