למרות שמהרגע הראשון החזיק ה-FBI בקלטות המוכיחות בבירור את מניעי הרוצח באורלנדו, מהתמלולים ששוחררו לציבור נמחקו המילים "אללה", "דאע"ש" או "אל-בגדדי". גלעד צוויק על פרשת הפוליטיקלי-קורקט שמסעירה את ארה"ב
רגע לפני שהוא מסיים את כהונתו בבית הלבן, מצליח ממשל אובמה לשבור שיאי אבסורד של עצמו. אחרי שהנשיא האמריקני טען כי אין טעם לסווג את הטבח באורלנדו כטרור מבית היוצר של "האסלאם הרדיקלי", ואחרי שראש ה-FBI טען כי הוא חש "מבולבל" בנוגע למניעים של הרוצח, גם שרת המשפטים האמריקנית, לורטה לינץ', הצטרפה למצעד האיוולת. לינץ', אשת אמונו של הנשיא אובמה שנכנסה לתפקיד שרת המשפטים באפריל 2015, הורתה לזרוע הביצועית של משרדה, סוכנות ה-FBI, לשחרר תמלול חלקי בלבד של שיחת הטלפון בין המחבל מאורלנדו, עומאר מאטין, למוקד המשטרה בעיר. שיחה שהתנהלה בעיצומו של מסע הרצח.
באופן לא מפתיע, החלקים שנפלו בעריכה במשרד המשפטים האמריקני, היו אלו שקשרו באופן שאינו משתמע לשתי פנים בין מעשה הרצח לאידאולוגיה המוסלמית שבשמה הוא נעשה. לדברי לינץ', השמטת החלק בו מצהיר המחבל כי הוא "חייל אסלאמי" המבצע את הטבח בשם האסלאם, נועדה למנוע "תעמולה" שתוביל לדברי שרת המשפטים ל"הצפה מחדש של האירוע בקרב מי שחוו את הזוועה".
כשנשאלה לינץ' מה כן יופיע בתמלול השיחות, היא נעזרה בלוליינות מילולית מרשימה כדי להימנע בכל דרך אפשרית משימוש בצמד המילים 'טרור מוסלמי' או בשמו של ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש). "הוא (המחבל) דיבר על השתייכותו לארגון טרור", אמרה שרת המשפטים האמריקנית, והמשיכה לדבוק בשפת סתרים כדי לתאר את מניעי המחבל, "הוא דיבר על המניעים בגללם הוא טען בזמן האירוע שהוא מבצע את האירוע המזעזע".
הטענות של לינץ' לעריכת התמליל כדי למנוע פגיעה במשפחות הקורבנות ובפצועי הפיגוע, היו אולי סבירות – אלמלא עמד לרשותנו תוכן התמלול שאושר לפרסום. התמלול המאושר מתחקה במדויק, בלי להחמיץ אף פרט, אחרי אירועי הזוועה שהסתיימו ברציחתם של 49 איש: החל ביריות הרצחניות לעבר המבלים במועדון הגייז וכלה באיומיו המפורשים כי "בימים הקרובים אתם הולכים לראות המון פעולות (טרור) נוספות מסוג זה". לא בדיוק תמלול מעודן שמונע "הצפה מחדש של האירוע בקרב מי שחוו את הזוועה".
ואיך בכל זאת ביקשו לינץ' וה-FBI 'להגן' על האומה האמריקנית? באמצעות השמטה סלקטיבית, כירורגית בסגנונה, של ההודאות המפורשות מצד המחבל כי הוא מבצע את פיגוע הטרור בשם המדינה האסלאמית ומנהיגה אבו באכר אל-בגדאדי. לדוגמא, כשדרש השוטר במוקד מהמחבל להזדהות בשמו, תשובתו של המחבל נכתבה בתמלול החלקי כך: "אני נשבע אמונים ל[הושמט]". השמטה זו חזרה על עצמה בכל חלקי התמלול בהם הצהיר המחבל בשם מי הוא מבצע את הפיגוע.
אגב, באף חלק של התמליל לא מופיעה התייחסות מצד המחבל לעובדה שהוא נמצא בלב מועדון להט"בי – ולמעשה אין כל הוכחה מהתמליל כי סוגיית הגייז היוותה שיקול כלשהו במסע הרצח שלו. זאת בניגוד מוחלט לאופן הנלהב והנמהר שבו קיטלגו אובמה ומרבית מנהיגי המערב את הפיגוע כ"פשע שנאה נגד הקהילה הגאה".
מלבד השמטת שמם של אל-בגדאדי ודאע"ש, בתמלול ששחרר ה-FBI הוקפד להחליף בכל פעם גם את המילה "אללה" במילה הנייטרלית "אלוהים" (GOD) – למרות שהליך התמלול, כשמו כן הוא, אמור לתרגם באופן מדויק וללא בדל שינוי שיחות קוליות למילים כתובות.
האמריקנים אפוא, יכולים לדעת לינץ' להתמודד בגבורה עם תיאור מוחשי של מעשי הזוועה ועם איומים לפיגועים דומים שעתידים להתרחש בקרוב, אך דווקא העובדה הטריוויאלית כי הפיגוע נעשה בשמם של אללה ושל מנהיג דאע"ש – זה לא. רוחם של האמריקנים עלולה להישבר.
הסאגה ממשיכה
ועדיין, מסתבר שאפילו תחת ממשל האבסורד של אובמה ההיגיון נוחל לעתים הצלחה. לא חלפו שעות אחדות מהרגע שבו הסבירה לינץ', קבל עם ועולם, על החשיבות הדרמטית שבהסתרת מניעי הפיגוע – וב-FBI החליטו להפסיק את הפיאסקו המביך, ולפרסם את תמלול השיחות המלא כולל אזכורי מנהיג דאע"ש וארגונו.
אך אם ההסבר של לינץ' לעריכת התמלול ולהשמטות היה מגוחך, ההסבר החדש לפניית הפרסה שביצע ה-FBI ופרסום התמלול המלא – הצליח להיות מגוחך אף יותר. "לצערנו", נכתב בהודעה המשותפת החדשה של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI, "החלקים החסרים בתמליל שלא שוחררו לפרסום, ובהם נקב המחבל בשמם של ארגון הטרור ומנהיגו (בשמם הצהיר שפעל), יצרו הסחת דעת בלתי נחוצה מהעבודה הקשה שה-FBI וגורמי אכיפת החוק השותפים השקיעו כדי לחקור את הפשע המתועב הזה".
או במילים אחרות: רשויות החוק האמריקניות מתלוננות למעשה כי הדרישה הציבורית לשקיפות ולמידע על האויב שעימו ארה"ב מתמודדת – מסיטה את תשומת הלב של החוקרים ופוגעת במאמציהם הקשים לפצח את תעלומת הרצח ההמוני באורלנדו. אילו רק היתה לחוקרי ה-FBI עדות מוצקה, שהיתה גם יכולה ללמד על מניעיו של הרוצח – למשל הקלטות של שיחות טלפון שביצע המחבל בעת מסע ההרג…
התנהלותם השערורייתית של לינץ' וה-FBI, משקפת היטב את השתלטותו של שיח הפוליטיקלי-קורקט על מערכת אכיפת החוק האמריקנית. זה כבר לא עניין חברתי-תרבותי, אלא מדיניות ממשית. סירובו של הנשיא אובמה לנקוב בשמה של האידאולוגיה העומדת מאחורי מרבית פיגועי הטרור בעולם כיום, הוא חלק מתופעה המוגדרת בארצות הברית כ"הכחשת הטרור האסלאמי" מצד ה-FBI. במרץ האחרון למשל, הגיע הדבר לידי ביטוי כשה-FBI יצר משחק וידאו הסברתי נגד טרור, אך נמנע – בעקבות לחץ של גורמים מוסלמיים – מלסווג במשחק באופן מפורש פעולות טרור שנעשו בשם האסלאם.
לינץ', שהחליפה לפני קצת יותר משנה את אריק הולדר בתפקיד שרת המשפטים, רק העצימה את אידאולוגיית בת היענה של מערכת המשפט האמריקנית. בדצמבר האחרון, לדוגמא, ימים ספורים בלבד לאחר פיגוע הטרור בסן ברנדינו שבקליפורניה, בו נרצחו 14 בני אדם בידי זוג מוסלמים שהצהירו אמונים לדאע"ש, בחרה לינץ' לשגר איום לפיו היא "תרדוף משפטית" כל מי שישמיע אמירות "אנטי מוסלמיות" בעלות פוטנציאל לגלוש "לכדי אלימות".
לינץ' גם העניקה משמעות חדשה לקלישאה "להסתכל על חצי הכוס המלאה" כשטענה כי הפיגוע בקליפורניה "מעניק לנו הזדמנות נהדרת ורגע נפלא לעשות שינוי משמעותי" בכל הנוגע ליחסים בין ארה"ב לתושביה המוסלמים. הניתוק המוחלט של שרת המשפטים מהמציאות, אגב, לא נעצר רק בסוגיית הטרור האסלאמי. במאי האחרון פרסם משרד המשפטים האמריקני הודעה שבה כינה עבריינים צעירים בתואר המכובס והמופרך "נערים בעלי מעורבות במערכת המשפט והצדק".
עבר בעייתי
מבחינה מקצועית, לורטה לינץ' נחשבת על פי כל הדעות ראויה לתפקיד שרת המשפטים. אך לאור עברה הבעייתי כסטודנטית, אולי אובמה היה יכול למצוא מועמד או מועמדת אחרת לתפקיד. בהיותה סטודנטית למשפטים באוניברסיטת הרווארד, בתחילת שנות ה-80', השתייכה לורטה לינץ' ל'התאחדות הסטודנטים השחורים למשפטים של אוניברסיטת הרווארד' – קבוצה שהחזיקה בדעות קיצוניות נגד ישראל, וזימנה דרך קבע נציגים של ארגון הטרור אש"ף כדי לדבר בפני הסטודנטים בקמפוס היוקרתי. מנהיג הקבוצה, מוחמד קניאטה, קרא בזמנו ל"שחרור פלסטין" והביע את הערכתו לארגון הטרור הפלסטיני בראשות יאסר ערפאת. פרופ' אלן דרשוביץ' היה בזמנו אחד המשתתפים בהפגנות נגד נציגי אש"ף שהגיעו להרצות בהרווארד.
העיתון של האוניברסיטה, ה'הרווארד קרימסון', הגדיר באותה תקופה את התנהלותו של ראש הארגון קניאטה כ"מפלה נגד יהודים". קניאטה סירב לאפשר לסטודנטים יהודים להשתתף בפאנלים שכללו את נציגי אש"ף, ולדברי העיתון האוניברסיטאי הוא הפך את האירועים עם נציגי אש"ף ל"כלי תעמולה למען ארגון טרור שנשבע אמונים לחסל את מדינת ישראל". לינץ', אם תהיתם, לא נדרשה להתייחס לימיה המפוקפקים כסטודנטית – לא מהתקשורת האמריקנית וכמובן לא מאובמה, שלאורך כל שנות נשיאותו ידע להקיף עצמו ביועצים אנטי-ישראלים.
נוכח עברה הבעייתי כסטודנטית רדיקלית, אמירותיה של שרת המשפטים אולי מעט פחות מפתיעות. הרי אם אפשר לתת לגיטימציה לאנשי הטרור של אש"ף, מדוע שלא נצליח למצוא גם את הצדדים היפים בפיגועי טרור כמו בסן-ברנדינו? אחרי הפיגוע באורלנדו תרמה לינץ' משפט נוסף לפנתיאון האמירות האומללות, כשטענה כי פרסום תמלילי השיחות (החלקיים) נועד "כדי שאנשים יבינו, כפי שייתכן ואנו מבינים, מה הניע את המחבל לרצוח, מה הוביל אותו למקום הזה".
ייתכן שאם לינץ' והממונה עליה היו מוכנים להישיר מבט למציאות, מניעיו של עומאר מאטין היו מתבררים להם במהירות ובבהירות גדולות כפליים.
מצויין תענוג
האם בהשפעת סאנדרס המפלגה הדמוקרטית תוסיף מנויים פוליטים של אנשים שאינם אוהדים את ישראל?
ובכלל כל הרעיון הזה של חקירות ושוטרים ובתי משפט מעצים הת הזוועה וממחזר את קיומה לכן אני תומך בגישה הליבראלית של החשת פשעים ובגישה השמאלנית לפיה הרוצח הוא האחר ולכל איש יש נארטיב.
אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ? עזבו , זו גישה ארכאית ששייכת לעולם המודרני זה לא חלק מהעולם הפוסט מודרני. תתקדם בנאדם.
"נערים בעלי מעורבות במערכת המשפט והצדק"
פרייסלס
רק לא הבנתי מי בארה"ב נסער בגלל הסאגה הלוקה בעוורון חולני? ישנו תסמין הנקראת "הזנחת צד"- בעקבות פגיעה מוחית ראייתו של האדם אמנם תקינה אך מוחו מעבד רק צד אחד של שדה הראיה, ואינו מתיחס כלל לצד השני של התמונה. הממשל בוושינגטון חטף פגיעה בראש………
כמה חבל שהמחבל אינו חבר במפלגה הרפובליקנית… זה היה נראה לגמרי אחרת.
ניו יורק טיימס דווקא כן כתב במאמר מערכת, שהוא רצח בגלל רעיונות רפובליקנים בעניין התנגדות לנישואין חד-מיניים.
"השתייכה לורטה לינץ' ל'התאחדות הסטודנטים השחורים למשפטים של אוניברסיטת הרווארד' – קבוצה שהחזיקה בדעות קיצוניות נגד ישראל, וזימנה דרך קבע נציגים של ארגון הטרור אש"ף כדי לדבר בפני הסטודנטים בקמפוס היוקרתי."
כמה צפוי שאלו שהכי קרובים למה שנחשב השמאל בישראל, יהיו אלו שישקרו ויסלפו בשם הפוליטיקלי קורקט, השמאל בכל מקום אותו דבר
מסקנה מתבקשת היא שאי כזה דבר חצי פסיכי כמו שאין דבר כזה חצי בהריון.
מעטים ונדירים הם אנשים כמו עירית לינור שמסוגלים יום אחד לקום ולומר וואלה טעיתי
אני מחליפה דיסקט. כל השאר נצמדים לתאוריה שלהם על העולם ולא משנה מה יהיה