אל תתפתו לסופ"ש הארוך

7 תגובות למאמר

1. מספרים שבשנות השישים באו "נערי האוצר" לפנחס ספיר ובשורה בפיהם: כבוד השר, עשינו מחקרים, והגענו למסקנה שהמשק יכול לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים! לוי אשכול, חכך בגרונו ואמר: לא כל כך מהר, רבותיי. קודם בואו נעבור לשבוע של שלושה ימי עבודה, אם יהיה בסדר, אז לארבעה ורק אח"כ, לחמישה.

   פופיליסט עלוב אלל כהן זה, ביזיון.

   הגב

2. הצרה לגבי כל הסיפור הזה שהוא אכן הפך פופוליסטי והתרחק לחלוטין ממטרתו המקורית והיא התאמת שבוע העבודה בישראל לשבוע העבודה בעולם – קרי שני עד שישי.

   בואו נניח בצד את השיקולים של פריון והסיבות הכלליות לכך שהוא נמוך. נתמקד במבנה הלוגיסטי של שבוע העבודה הישראלי. כאן מוצאים בעיה עקרונית – שבוע עבודה זה ארוך בשלוש שעות ממוצע ה – OECD. כלומר – כאשר בזמנו קיצרו מחמישה וחצי ימים של שבוע עבודה לחמישה, לא באמת קיצרו אלא חילקו את יום שישי על פני השבוע.
   מנגד, ניסיון להתאים את השבוע לשני עד שישי עם כמות שעות של חמישה וחצי ימים לא צולחת כי יש יותר מדי שעות בשביל ארבעה וחצי ימי עבודה.

   כך שקיצור אמיתי של שבוע העבודה צריך קודם להיות ל – 40 שעות ורק אחר להחליט באלו ימים השעות ייפרסו. ושוב – אין לזה קשר לפיריון כי גם עם יותר שעות הפיריון יותר נמוך משאר המדינות כך שסיבותיו הן אחרות.

   ומה הסיבות של הפיריון הנמוך שקשורות במבנה הלוגיסטי של שבוע העבודה? קודם כל, חלק גדול מהתעשייה ורוב המגזר הפיננסי עובדים עם חו"ל. כך שעבודה ביום ראשון איננה יעילה וביום שישי לא עובדים. 40 שעות בין שני לשישי הרבה יותר יעילות מ – 43 שעות בין ראשון לחמישי.

   דבר שני – מבנה החופשות בישראל. בניגוד לחו"ל, מבנה החגים יוצר פיצול רב של החופשות, ובנוסף אי ההכרה של המדינה בערב חג כיום חופש כמו החג עצמו יוצרת מצב שאנשים שבאים לעבוד בערב החג, אך מכיוון שחלק מהאנשים לא באים לעבוד עבודה בערב חג איננה יעילה. בנוסף, אנשים עושים "גשרים" ולוקחים חופשה בזמנים כאלה.עם 9 חגים בשנה, התקופה של חגי תשרי ובין פורים לשבועות גורמת לירידה בתפוקת התעשייה וירידת הפיריון.

   כך שפיתרון לוגיסטי אמיתי צריך להיראות כך:

   1. צמצום שבוע העבודה ל – 40 שעות.
   2. מעבר לעבודה בין שני לשישי צהריים.
   3. קביעת ערבי חג כימי חופשה בתשלום כמו החג עצמו והשארת המסחר בלבד פועל כמו בימי שישי.
   4. שינוי לוח החופשות של התלמידים כך שיחפוף לזמני החגים. כלומר – סמסטר חורף בין סוכות לטבת, סמסטר אביב בין טבת לפסח וסמסטר קיץ בין שבועות לחגי תשרי. היום יש מזגנים ברוב הכיתות ואין בעיה ללמוד בקיץ. חופשות בין פסח לשבועות ובחגי תשרי יאפשרו סנכרון טוב במשק ועליית הפיריון.

   פתרונות מוזרים כמו שישה ימי ראשון חופשיים לא יעזרו בדבר. אין לזה קשר לחופשות התלמידים, להעלאת הפיריון, או להתאמת שבוע העבודה לחו"ל.

   הגב

   1. למה אתה מחליט בשבילי מתי יהיה לי יום שבתון נוסף??? לא מעוניין שיום ראשון יהפוך ליום שבתון!!
      מעבר ליום שבת, רק אני מחליט כמה ימים שעות לעבוד. ואם רוצים לתת עוד יום שבתון רק אני מחליט מתי אני רוצה לקחת אותו!

   2. לאמיר הסטטיסט, "כך שפיתרון לוגיסטי אמיתי צריך להיראות כך:"

      1. המדינה לא צריכה להתערב בשוק העבודה
      2. רק בחירה חופשית של אנשים על דעתם תקבע את תנאי העסקה
      3. חופש, חופש, חופש במקום תכתיבים, קומבינות ושחיתות.

      איך זה?

   3. לאשר:

      חופש זה דבר מבורך. אבל חופש מוחלט =אנרכיה.

      תפקיד המדינה צריך להיות מצומצם אבל יש לה תפקיד חשוב – קביעת כללי משחק.

      אם לא יקבעו ימי מנוחה וחופשה – אזי לא באמת תהיה בחירה חופשית כי עובד יתחרה בשני על נוכחות מוגברת בעבודה והוא לא יוכל להיעדר. וחבל אפילו להתחיל עם השוק יעשה את שלו, כי כאן הכוח הוא בידי המעביד. כשהחלה המהפכה התעשייתית לא היו ימי חופשה או מנוחה, ילדים הועסקו בתנאים מחפירים ואחוז התמותה מעבודה היה גבוה עקב היעדר אמצעי בטיחות, גיהות וסניטציה נאותים.

      לכן כדי שתהיה חירות אמיתית, צריך לדעת היכן לשים את הגבולות.

      ובנושא ימי חופשה, הדרך לעשות זאת הוא לנסות ולהאחיד עד כמה שניתן את ימי החופשה של כולם סביב הזמנים בהם מכוח התרבות, הדת וההסטוריה עם ישראל נוהג לקחת את חופשותיו.

3. בעולם העבודה של היום תפוקת עובדים אינה נמדדת במספר שעות הנוכחות במקום העבודה. רוב העובדים בסביבה המודרנית ובעתיד הנראה לעין נדרשים להשתמש בתפוקת שיכלם על מנת להביא תוצאות. תפוקה של עבודת מוח אינה נמדדת בזמן. יש מצב שדווקא בגלל שהעובד מרותק לכסאו שעות ארוכות, בלי קשר לאיכות ולתפוקת העבודה שלו, דווקא בגלל זה התוצאות שהוא מביא, פרי מחשבתו, יהיו דלות יותר מאלה של עובד רענן ונמרץ שעובד שעות מעטות. מנסיון של ניהול עובדים במשך עשרות שנים, עובדים שנדרשו להשתמש בשכלם בעבודה, מתן גמישות לעובדים והקצאת מרחב חופשי של זמן ומרחב מביאה את התוצאות הכי טובות. רוצים להרוג את התפוקה במקום העבודה? – אלצו את העובדים להחתים כרטיס נוכחות, הקפידו על שעות הכניסה והיציאה ואת השאר כבר יעשו העובדים בין השעות האלה – כלום. הרי בשביל זה המציאו את הפייסבוק ואת הסמארטפון – כדי להעביר את הזמן עד להחתמת הכרטיס ביציאה.

   הגב

4. אישה חכמה אחת אמרה פעם שהאיכות של התהליך לא תמיד תלויה ונמדדת במהירות ובכמות. לא צריך כל דבר לעשות הכי מהר שאפשר זה לא בהכרח הכי טוב.

   נראה לי שהפריון הנמוך לפחות בחלקו הוא שקר סטטיסטי, איזשהו מספר ממוצע מצד אחד הוא מאוד תלוי בשער השקל שבנק ישראל משאירים אותו יותר נמוך בשביל לכאורה להגדיל את התחרותיות של התעשייה הישראלית (אם מחר השקל יתחזק ב 10% גם התוצר אוטומטית יגדל ב %10 ) ומצד שני יש כלכלה שחורה המון עובדים במיוחד במגזרים הערבי והחרדי ושיפוצניקים ואינסטלטורים שמייצרים תוצר ומגלגלים כסף שלא נכנס לסטטיסטיקה כי לא דווח לרשויות המס .

   אם רווחת העובדים מעניינת את המחוקק אז כדאי להגדיל קצת את צבירת החופשים, מספר ימי החופש המינימלי שהוא נמוך מידי בלי שזה יגדיל אוטומטית את המספר הזה למי שיש להם כבר עכשיו יותר מהמינימום כמו עובדים וותיקים או ציבוריים שיש להם יותר מידי ימי חופש ולא מסוגלים לנצל אותם.
   היום הורים צעירים שהם לרוב יהיו עובדים מתחילים ולא וותיקים בקושי יש להם חופש לעומת מבוגרים שצברו וותק וכבר מקבלים מספיק ימים.
   העיוות לטובת עובדים וותיקים גם נותן למעסיק תמריץ להחליף ולהעזיב עובדים לא מיומנים ולשכור חדשים כי לעובד החדש יש פחות זכויות שניצברות לו.

   ויותר הגיוני שהעובדים יקחו את החופש מתי שהם צריכים אותו לא מתי שהחכים מחליטים – ההחלטה שכולם צריכים להיות בחופש דווקא בימי א מסויימים נראית לי שרירותית ויקרה במיוחד ועם השפעות מבניות לא צפויות. אולי עדיף למשפחה מסויימת שאחד ההורים יקח חופש ויהיה עם הילדים ביום א והשני ביום ב ולא ששניהם ישבתו בו זמנית. וגם לעסק מסויים יהיה עדיף שעובד אחד יצא ביום א והשני ביום ב ואז יהיה מי שיענה לטלפון.

   הגב