בניגוד לכוונתו, עדותו של רס"ן תום נעמן מצדיקה את גרסתו של אלאור אזריה, שירה בשל תחושת סכנה. עיון מעמיק בעדות חושף את תפקיד המפתח שמילא סרטון 'בצלם' בפרשה, כולל הרשעה בציבור מצד הדרג הפיקודי לפני שהתקיים תחקיר רציני או בדיקה נאותה
קריאת פרוטוקול העדות של תום נעמן, מפקד הפלוגה של החיל אלאור אזריה, חושפת שני דברים. ראשית, את העובדה שאזריה חייב לצאת מהמשפט חף מכל פשע; ושנית, תמונה קשה של הפיכת אזריה לקרבן התבהלה שאחזה בצמרת הביטחונית בעקבות הסרטון שהפיץ ארגון 'בצלם'.
עדותו של נעמן הוצגה בתקשורת כפוגעת קשות בגרסת אזריה. נוסף לה קמפיין רשת, שהוכח כפיקטיבי, על הסתה נגד נעמן, שלכאורה חיזק את עדותו כמזיקה לאזריה. אלא שכאשר מעיינים בפרוטוקול המלא של עדותו, מתברר כי ההפך הוא הנכון. העדות מסייעת רבות לגרסתו של אזריה, וחושפת שורה ארוכה של מחדלים בטיפול הצבא והדרג המדיני בפרשייה. נקודות שונות בעדותו של נעמן ראויות להתייחסות, אציג אותן על-פי סדר חשיבותן.
הסרטון של 'בצלם' כנקודת מפתח
אחת הטענות שהפיצו בכירי מערכת הביטחון כבר ביום שלאחר האירוע הייתה שלא היה קשר בין הסרטון של 'בצלם' לבין מעצרו וחקירתו של אזריה. ניתוק הקשר בין שני האירועים היווה הוכחה, לכאורה, לכך שהמערכת הצבאית פעלה מתוך מניעים טהורים. ובכן, עדותו של נעמן מנפצת את הטענה הזאת לרסיסים. בעמוד 129 בפרוטוקול מתנהל הדיון הבא בחקירה הנגדית של הסנגור [כל הטעויות בקטעי הפרוטוקול מכאן ואילך – במקור]:
סנגור: זה נכון שהייתה כוונה לשפוט את אלאור בדין משמעתי?
נעמן: נכון.
סנגור: תסביר מה קרה. איך זה עלה. איך זה בא לידי ביטוי.
נעמן: עדכנו את המג"ד והמח"ט והמג"ד דיבר על זה עם המח"ט ולפי מה שהבנתי מהמג"ד הוא רצה שאלאור יגיע למפח"ט (מפקדת החטיבה, מ.א.) לתחקיר שלו ושם הוא ישפוט אותו.
סנגור: באותו שלב שהוא היה אמור להגיע להישפט אצל המח"ט אחרי השיחה עם המג"ד מה חשבת שצריך לעשות איתו?
נעמן: עם איזה מח"ט?
סנגור: עם המח"ט שרצה לשפוט אותו דין משמעתי.
נעמן: פיזית בשטח?
סנגור: איך להעניש אותו, איך לשפוט אותו. מה חשבת שצריך לעשות איתו?
נעמן: אני חשוב (חושב. מ.א.) שמשפט אצל המח"ט עם דין מעצר כזה … צריך להעניש על דבר כזה.
סנגור: אם אני מבין מה שאתה אומר אז אתה אומר דין משמעתי.
נעמן: כן. צריך לעשות תחקיר מח"ט ואחר כך צריך מה לעשות. אינני מוסמך להגיד מה צריך לעשות.
סנגור: אף אחד לא יעניש אותך אם חשבת שזה צריך להיות דין משמעתי. מתי לראשונה נודע לך על הסרטון של בצלם?
נעמן: באזור 12:30 חיילים שלי אמרו שיש סרטון באתר חדשות של האירוע.
סנגור: מתי אלאור דיבר עם המג"ד?
נעמן: זה היה לפני 10:30 בוודאות כי עליתי לחדר ב 10:40. אני מאמין שזה היה באזור 09:00 אולי לפני.
סנגור: זאת אומרת שניתן להניח ברמה גבוהה של ידיעה שהשיחה בין המג"ד למח"ט הייתה לפני 12:00.
נעמן: כן.
סנגור: איך אתה יודע באיזו שעה הייתה השיחה בין המג"ד למח"ט?
נעמן: זה היה בשטח.
סנגור: לפני שהסרט התפרסם הייתה כוונה לשפוט אותו בדין משמעתי נכון?
נעמן: כן.
אם כן, שחור על גבי לבן מודה המ"פ כי לולא התפרסם הסרטון של 'בצלם' אזריה היה מטופל בהליך משמעתי פיקודי, ולא הייתה כוונה לפנות לאפיק הפלילי. פרסום הסרטון בשעות הצהריים הפך את התמונה על פיה והכניס את המערכת לסחרור שנמשך עד עצם היום הזה. כדי להקל על הקוראים, להלן הסדר הכרונולוגי של הדברים, כפי שמתואר:
| הסרטון ששינה את הכל | ||
| שעה | אירוע | מתוך הפרוטוקול |
| 08:20 | פיגוע הדקירה | |
| 09:00 | שיחה בין המג"ד למח"ט בשטח, החלטה להעמיד לדין משמעתי | סנגור: "לפני שהתפרסם הסרט הייתה כוונה לשפוט אותו בדין משמעתי?" נעמן: "כן" |
| 12:00 | אלאור נוסע למח"ט לדין משמעתי | "אלאור עלה עם רכב שלקח אותו, נראה לי באזור 12:00 או לפני, הוא נסע לחטמ"ר עציון ושם פגש את מח"ט כפיר" |
| 12:00 | פרסום הסרטון | |
| שיחה של אלאור עם המח"ט | ||
| 14:00 | אלאור נעצר, נפתחת חקירת מצ"ח | |
| 14:00 | הודעת דובר צה"ל | "מדובר באירוע חמור הנוגד את רוח הצבא ואת המצופה מחיילים" |
| 16:00 | מתחילות להתפרסם תגובות במערכת הפוליטית, יעלון, נתניהו ואחרים | |
| מתבצע תחקיר בשטח בנוכחות המח"ט, ללא החייל אזריה |
נעמן: "התחקיר המבצעי היה עם מח"ט כפיר, הוא הגיע לחברון אחרי הצהריים" סנגור: "אלאור השתתף בתחקיר?" נעמן: "לא" |
|
| 00:00 | התחקיר המבצעי מתחיל להיכתב | "התחקיר הכתוב נכתב בשעות הלילה, 00:00 כשבשעה 6:00 בערך בבוקר הוא כבר מוכן" |
| 06:00 | מוגש תחקיר כתוב של צה"ל | |
תחקיר ללא נחקר!
כעת נעבור לנקודה דרמטית, השופכת אור חדש ודי נוראי על התחקיר הראשוני, זה שבוגי יעלון וצמרת המערכת הביטחונית שיצאה נגד אזריה כל כך התגאו בו. אני מודה, כשהבנתי זאת, הוכיתי בהלם. לטעמי יש די בדברים הללו כדי לפתוח בחקירת הדרג הפיקודי הרלוונטי, באשמת טיוח ובריחה מאחריות ברוח הנוגדת לחלוטין את ערכי צה"ל. כן, ממש כך.
שימו לב לדברים הבאים:
סנגור: לא ניכנס כרגע לתוכן התחקירים, אבל תאמר לנו מתי היית בתחקיר לעומת החקירות במצ"ח?
נעמן: התחקיר המבצעי היה עם מח"(ט) כפיר הוא הגיע לחברון אחרי הצהריים ולא הצגנו לו את התחקיר הכתוב אך היה תחקיר בשטח. התחקיר הכתוב נכתב באזור שעות הלילה, 00:00 כשבשעה 06:00 בערך בבוקר הוא כבר מוכן.
סנגור: התחקיר החל אחר הצהריים נכון?
נעמן: משהו כזה, כן.
סנגור: אלאור השתתף בתחקיר?
נעמן: לא, אלאור עלה עם רכב שלקח אותו, נראה לי באזור 12 או לפני, הוא נסע לחטמ"ר עציון ושם הוא פגש את מח"ט כפיר.
סנגור: זאת אומרת שבעצם עשו תחקיר מבצעי בלי שחתן השמחה השתתף בו?
נעמן: כן.
הבנתם? עדותו של המ"פ מוכיחה שאלאור אזריה נשלח למצ"ח לפני שבכלל התקיים תחקיר מבצעי אמתי, בשטח, בנוכחות המפקדים ואלאור עצמו. התחקיר המבצעי התקיים מאוחר הרבה יותר בלעדיו, רק אחר הצהריים, נכתב בלילה והיה מוכן רק בבוקר. כלומר, בשלב הזה היו רק רשמים ראשוניים מהשטח (כפי שנוכיח מיד, בעיקר של המג"ד – שלא ראה בעיניו את האירוע), ועל סמך רשמים אלו וסרטון 'בצלם' נשלח חייל להליך פלילי.
לא פחות חשוב לשים לב לכך שלמרות שעדיין לא נערך תחקיר רציני, כבר בשעה שתיים אחר הצהריים באותו היום פרסם דובר צה"ל תגובה שבה דובר על "תחקיר ראשוני" עם גינוי לאלאור. שעתיים לאחר מכן כבר גינו את אלאור פוליטיקאים בכירים, כולל שר הביטחון עצמו וראש הממשלה. כל זאת כאשר למעשה, למעט שיחה קצרה של המג"ד עם החייל, תחקיר רציני ויסודי בעצם עדיין לא החל. זה יקרה רק אחר הצהריים, אחרי שהתקשורת כולה כבר תעסוק באירוע.
האם כך נראה תחקיר ראוי או הוגן? במיוחד כשזוכרים שאלאור, מושא התחקיר, לא יכול להשתתף בו ולהגיב ולתת גרסה בשטח, מפני שהוא כבר נשלח למצ"ח והורשע על-ידי דובר צה"ל בתקשורת?
מה אמר אלאור בשטח?
כדי להמשיך ולהבין איך התגלגלו הדברים, חשוב לעמוד על נקודה קריטית: מה טען אלאור בזמן הארוע?
אחת הנקודות המכריעות שנזקפו לחובתו של אזריה הייתה ייחוס דברים שאמר סמוך לאירוע, שהעידו לכאורה על כוונה לנקום במחבל. אלא שמעדותו של נעמן מסתבר שיש ספק גדול מאוד בעניין. התיעוד מהחקירה הנגדית של המ"פ כאן הוא לא פחות ממהפך קרביים:
סנגור: איך אתה מסביר את הסתירה? אחדד, בעדות הראשונה אתה אומר "ניגשתי לחייל ושאלתי אותו למה הוא עשה את זה והוא אמר שראה אותו זז והוא אמר שירה בו". לאן האמירה הזו "הוא זז" נעלמה בעדויות המאוחרות שלך? הייתי מצפה שתגיד "החייל אמר לי שהמחבל זז הוא חי והגיע לו למות". את המילים "הוא זז" לא השתמשת.
נעמן: השיחה הייתה יותר ארוכה מהמשפט הזה. לא זוכר בדיוק מה שהוא אמר אני רק זוכר ספציפית את המשפט הזה ובגלל זה אני חותם עליו.
…סנגור: … עכשיו אני שואל אותך כשאמרת בעדות הראשונה "הוא זז" זה לא היה נכון? הוא לא אמר את הדברים האלה?
נעמן: עכשיו אני לא זוכר במדויק.
…
סנגור: בעדות הראשונה שלך שהיא ביום האירוע בשעה 19:00 אמרת את המשפט הזה "הוא זז אז יריתי בו". לא אמרת את זה פעם אחת אמרת את זה יותר מפעם אחת. זה לא נכון שהוא אמר לך "הוא זז אז יריתי בו"? אתה אומר את זה לפחות פעמיים בשני מקומות שונים.
מסרת עדות ראשונה ביום האירוע בשעה 19:00, שואל אותך החוקר בעמוד 5 שורה 4 האם אוראל ראה שהמחבל זז טרם הירי והתשובה "כששאלתי לאחר האירוע את אוראל בצד מה קרה הוא אמר לי שראה אותו זז ובגלל זה ירה".
אחר כך שואל אותך החוקר "האם אלאור ציין כי היה חשש באותו רגע?", תשובה "לא אמר משהו כזה נראה לי הוא היה בשוק בגלל האירוע, הוא ילד טוב חייל שקט, הוא רק ציין שראה את המחבל זז ולכן ירה". זאת אומרת זה כבר פעם שניה שאתה אומר את זה ברצף ופעם שלישית בעדות. אתה לא מזכיר בכלל את המילים "הוא חי הוא צריך למות". ואתה כל הזמן חוזר "הוא זז אז יריתי בו" או מילים בעלות משמעות דומה.
נעמן: בוא אני אגיד לך, החוקר לא ירד איתי לרזולוציה של שמשפט המדויק, לא שאל אותי את המשפט המדויק בעדות הראשונה ובעדות השנייה, הוא שאל אותי "תגיד לי בדיוק מה נאמר".
סנגור: אתה אדם מנוסה אף אחד לא יתפוס אותך בהבדל בנוסח תבוא ותגיד "מגיע לו למות" ופעם אחת "הוא צריך למות" אבל בין "הוא זז" ובין "מגיע לו למות" זה שני דברים נפרדים לחלוטין.
אני אומר שאם חייל שלי היה אומר לי "הגיע לו למות" הייתי אומר את זה מיד בחקירה הראשונה ואתה לא מזכיר את זה אפילו פעם אחת.
זה מתעורר רק למחרת. אראה לך איך זה התעורר ואולי תקבל את ההסבר שלי. בעדות השנייה בשורה 6 עמוד 1 שאלה "האם שמעת את אלאור צועק משהו לאחר הירי", תשובה "לא, היה שקט ושאלתי מי ירה וזה עיצבן אותי". ואז בשורה 8 חוקר מצ"ח מפנה אותך לעדותו של רב"ט מסיקה, מפנה אותך לשורות המתאימות שקשורות …
אח"כ בשורה 12 חוקר מצ"ח מפנה בעדות זו לעמ' 6 שורות 9-12 בעדותו של מסיקה שמתייחסות לדברי הנאשם לאחר הירי תגובתך "אני זוכר שאלאור אמר משהו כמו "הוא חי צריך למות" לא זוכר בוודאות".
אתה "נזכרת" בגרסא הזו של "הוא חי הוא צריך למות" רק אחרי שהקריאו לך את העדות של תומר מסיקה. נכון או לא נכון?
נעמן: לא יודע אם להגיד נזכרתי, זה המשפט אבל זה חידד את המשפט הזה, כן.
סנגור: ואז חסר לי בסיפור הזה שתי מילים "הוא זז". לאן נעלמו המילים האלה? אמרת שלוש פעמים בעדות קודמת את המילים האלה. לאן הן נעלמו? בגלל שתומר מסיקה לא אמר את זה?
נעמן: חוקר מצ"ח לא שאל אותי לגבי האמרה "הוא זז".
סנגור: זאת אומרת שאתה עונה רק על מה ששואלים אותך?
נעמן: אני בדברים האלה אומר רק מה שאני זוכר.
סנגור: את מה שאתה נדרש להגיד.
נעמן: את מה שאני זוכר.
סנגור: זאת אומרת שאם אתה חתום על המילים "הוא זז" אז המילים נאמרו?
נעמן: כן, כנראה.
השאלה כאן ברורה: האם אלאור אמר "הוא זז אז יריתי בו", משפט שאפשר לפרש כזיהוי של סכנה, או שאמר משהו בסגנון "הגיע לו למות", משפט שאפשר לפרש כביטוי לנקמה. המ"פ, כך מסתבר, לתיאורו שלו, שינה או עדכן את הדיווח שלו על האירוע. כך נוצר לכל הפחות ספק גדול מאוד בנוגע לדיווח הזה, ספק שמספיק בהחלט כדי לזכות את אלאור.
אבל לא סיימנו. ישנה עוד הוכחה ברורה לדברי אלאור בשטח סמוך לארוע, התואמים דווקא את גרסתו הראשונה של המ"פ. כך מדווח נעמן על השיחה של אלאור עם המג"ד בשטח, סמוך לארוע:
סנגור: אני זוכר שאמרת באחת העדויות שלך שהמג"ד צעק עליו ואמר לו שהוא שקרן.
נעמן: את השיחה המשותפת של המג"ד לא יזמתי, אחרי זה ניגשתי למג"ד ושאלתי אותו מה הוא אומר המג"ד אמר שהוא שקרן.
סנגור: לא שמעת מה הייתה השיחה שלו עם המג"ד.
נעמן: לא.
סנגור: השיחה הזו הייתה בשטח?
נעמן: נכון.
מכאן עולה בבירור שגם בשיחה בשטח עם המג"ד טען אלאור שירה משום שחש בסכנה ("המחבל זז"). אחרת, מה פירוש טענת המג"ד שהוא משקר? אם אלאור אמר שירה מפני שהמחבל "צריך למות", המג"ד, לפי מה שמצטייר כפירושו שלו לאירוע הירי, היה צריך להגיד שאלאור מודה באשמה, לא שהוא משקר!
לסיכום, העדויות של נעמן עצמו וגם עדותו על דברי המג"ד, מבהירים, ולכל הפחות מעמידים בספק גדול ומספיק בהחלט, את הטענה שאלאור פעל מתוך נקמה. מבחינה משפטית, ודווקא על סמך העדות של מי שחושב שפעל מתוך מניע זר (והמג"ד שלו), אלאור יוצא זכאי.
מעגל ההרשעה
כעת, על סמך עדות המ"פ וההתרחשות בתקשורת ובפוליטיקה באותו היום, אבקש לנסות לשרטט את השתלשלות האירועים באותו יום ולשער כיצד התפתח האירוע.
המג"ד תשאל את אלאור בשטח, ומשום מה לא האמין לו שירה מכיוון שהמחבל זז והיווה לדעתו סכנה – וזאת למרות שכולם מסכימים שאלאור חייל נורמטיבי ואף מצטיין. המג"ד דיבר עם המח"ט, אמר לו את דעתו, והעביר אותו אליו לדין משמעתי.
עושה רושם כי אלאור נפגש עם המח"ט רק בצהריים. אם כך, בין השיחה של אלאור עם המג"ד לזמן שבו נפגש עם המח"ט, התפרסם סרטון 'בצלם' והמח"ט קיבל פניה מדובר צה"ל. ייתכן שהמח"ט החליט כבר ממילא להעביר את המקרה למצ"ח, אבל בין אם כן וגם אם לא, קשה להאמין שלסרטון של 'בצלם' ולשאילתות מדובר צה"ל לא לא הייתה שום השפעה על החלטתו.
בשלב זה אלאור מועבר למעצר לצורך חקירת מצ"ח, ולתמונה נכנס דובר צה"ל, שמוציא, כנראה מתוך תקשורת עם החטיבה, הודעה על "תחקיר ראשוני" שנערך ושממנו עולה כי "מדובר באירוע חמור הנוגד את רוח הצבא ואת המצופה מחיילים". למעשה מדובר על בירור ראשוני שערך המג"ד בשטח עם החייל, שכפי שראינו טען שחש בסכנה אך נתקל בחוסר אמון, וכך אולי גם המח"ט, שלא היה בזירה ורק קיבל את הדיווח של המג"ד, שגם הוא לא היה באירוע. לכל היותר מדובר כאן בתשאול ראשוני, בוודאי לא ב"תחקיר", וגם בו אלאור טען שפעל מתוך סכנה.
בעקבות הודעת דובר צה"ל והשימוש במינוח "תחקיר", התקשורת וראשי המערכת (כולל שר הבטחון, ראש הממשלה ודובר צה"ל) דנים את אלאור ברותחין בציבור. בין השעות 14:00 ל-16:00, העניין כבר תופס כותרות ראשיות בכל מקום.
והנה, רק עכשיו, במקביל למהומה ההיסטרית סביב העניין, מתחיל סוף-סוף התחקיר המבצעי, הכולל את סקירת הזירה, תשאול המ"פ שנכח באירוע, וכתיבת דו"ח רשמי – אבל כל זה כבר קורה ללא אלאור, שנשלח כבר למעצר, ולא יכול להעיר ולתת את גרסתו לתחקיר עליו! התחקיר מתפרסם רק למחרת בבוקר.
במילים אחרות, לפי העולה מעדות המ"פ, מפקדיו של אלאור הרשיעו אותו מראש, ללא תחקיר משמעותי (המג"ד פשוט לא האמין לו), העבירו את המסר בדבר אשמתו למפקדיהם ולדובר צה"ל, וההרשעה הזו הפכה לכותרות ראשיות. רק אחר-כך התחיל באמת התחקיר הרציני, שבו יכול באופן תיאורטי להתברר כי מפקדיו של אלאור, אלו שהחלו את מחול השדים הזה, בכלל טועים, ואף הטעו את כולם – מדובר צה"ל ועד מפקדיהם, עד רמת הרמטכ"ל, שר הבטחון וראש הממשלה.
מישהו מאמין שהתהליך הזה תקין? שאפשר להסתמך על התחקיר הראשוני הזה? האם מישהו מצפה שהאפשרות שאלאור חף מפשע ודיבר אמת בשטח תיבחן ברצינות בתנאים כאלה? הרי השאלה כבר הפכה בשלב זה משאלת מניעי אלאור לשאלת מה יעשו עם הסערה הציבורית שהתעוררה בשל ההערות המוקדמות של אותם המפקדים עצמם, שכעת בעצמם "מתחקרים" את הארוע…
בלי לייחס כאן כוונות רעות למישהו, ברור שזה לא צדק, אלא פארסה. כך לא נראית מערכת עניינית שחותרת לאמת, כך נראית מערכת שהסתבכה עם עצמה ואיבדה כיוון.
זיהוי הסכנה בזירה
כאמור, הנקודה המהותית ביותר בתביעה נגד אזריה היא המניע לפעולה שלו. מדוע ירה – זו השאלה המשפטית המרכזית. אם אזריה חש סכנה מצד המחבל, הירי מוצדק מבחינה משפטית. אם נקם במחבל למרות שלא חש ממנו סכנה, מדובר באירוע אחר לגמרי.
אחד הדברים שעולים מהעדות, וזכו להדים מחוץ למשפט, היא העובדה שהמ"פ נעמן מתעקש על כך שלא נשקפה סכנה מהמחבל, ועל כן הירי של אזריה היה מבחינתו בלתי-מוצדק.
אלא ששוב הפרוטוקול מציף תמונה אחרת לגמרי. לא רק שעולה ממנו כי אזריה למעשה זיהה את הזירה טוב יותר מהמ"פ (למרות שהגיעו יחד), אלא שלמעשה המ"פ מסכים עם הקביעה שיש אפשרות לכך שאזריה, בניגוד אליו, חש בסכנה – וזו עמדת ההגנה. דהיינו, עד התביעה מאשש את עמדת ההגנה. נפנה לפרוטוקול.
סנגור: כשהגעת למקום אתה אומר שהמחבל גלגל את העיניים.
נעמן: כן.
סנגור: את זה לא אמרת בעדויות שלך במצ"ח.
נעמן: אוקי.
סנגור: בהבנה שלך הוא היה מת.
נעמן: הוא היה מת, גוסס, אני מבחינתי הוא כבר מת.
סנגור: האם ניתן לומר שבגלל שחשבת שהוא מת אתה לא ייחסת חשיבות ושום חשש ממנו? לא חשבת שנשקף ממנו חשש?
נעמן: כן, נכון.
אם כן, נעמן היה רגוע מסיבה מאוד ברורה: הוא חשב שהמחבל מת. למעשה, כפי שמתברר בעדות, הוא אף ננזף על כך, מכיוון שלא הגיש טיפול רפואי למחבל.
סנגור: על מה ננזפת?
נעמן: על שלא בדקתי את המצב של המחבלים וחשבתי שהם מתים.
אלא שבינתיים העידה במשפט הפתולוגית המקצועית, וטענה בתוקף כי המחבל היה חי, וייתכן שלולא הירי כלל לא היה מת מפצעיו. דהיינו, המחבל היה חי ולא גוסס, ומכאן עולה כי היווה סכנה אפשרית. דווקא אזריה זיהה את המצב טוב מהמ"פ, שננזף על-ידי מפקדיו בדיוק על כך. אמנם, צה"ל של היום לא נוזף במ"פ על כך שלא זיהה את הסכנה אלא על כך שלא הגיש סיוע רפואי, ובכל זאת, ברור שאזריה הבין את המצב לאשורו טוב יותר.
אבל לא די בכך. משום שלמרות שהמ"פ עדיין סבור, גם אחרי שננזף ואחרי העדויות שהוכיחו שהוא טעה, שהוא פעל יותר במקצועיות, בכל זאת עולה מעדותו כי הוא בעצמו סבור שהפרשנות של אזריה לתנאים בשטח, לפיהם הייתה סכנה, הגיונית וסבירה.
במהלך העדות טוען המ"פ כי לא היה חשש של החיילים. אלא שאז מתברר כי היו רבים שסברו כמו אזריה שהמחבל עדיין מסוכן. ביניהם מציין הסנגור למשל את החייל מסיקה.
סנגור: אמרו לך את מה שמסיקה אמר בהודעה שלו לגבי האיום?
נעמן: איזה איום?
סנגור: שהיה שם איום.
נעמן: לא.
סנגור: אתן לך כמה ציטוטים של מסיקה … "האם המחבל היווה איום, אני חושב שכן בגלל ששמעתי סיפורים שמחבלים נשאו פצצה והיה סיכון…" זה משנה את הפרספקטיבה שלך לגבי האיום?
נעמן: הערכת מצב של מ"פ לא תמיד תהיה זהה למה שהחייל מעריך.
סנגור: מסיקה הוא חייל פשוט?
נעמן: לוחם רגיל.
סנגור: כמו הנאשם?
נעמן: חד משמעית.
בנוסף למסיקה מביא הסנגור גם ציטוט של א.ו., החייל שנפצע בפיגוע. ראשית הוא מאשר שהמחבל היה חי: "המחבל השני בלבוש השחור ראיתי שהוא היה עוד חי לפני שהעלו אותי לאמבולנס", ואז הוא מוסיף "שהייתה אי בהירות של המצב", ועונה "כן" לשאלות: "האם היה חשש שהמחבלים מחזיקים חגורת נפץ" ו"האם מחבלים אלו היוו סכנת חיים". גם על כך משיב נעמן.
סנגור: … אז אתה אומר שזו הערכת מצב של לוחם?
נעמן: הערכת מצב של לוחם.
סנגור: שהוא גם נמצא בזירה.
נעמן: כן
סנגור: חייל כמו אלאור.
נעמן: כן.
הסנגור מביא עוד מן העדות, לפיה החיילים שמעו צעקות כי יש על המחבלים מטען נפץ. גם אלאור, לפי העדות של המ"פ עצמו, היה בדיוק באזור שבו נשמעו הצעקות הללו, כלומר כנראה שמע אותן. מתפתח הדיון הבא:
סנגור: שמעת כשהיית שם את הצעקות האלה בסרטון?
נעמן: לא.
סנגור: אם היית שומע זה היה מכניס לך איזה שינוי בפרספקטיבה, שאנשים אומרים שהמחבל לא זז, שי שם מטען, הוא עוד חי, זה לא משנה את הפרספקטיבה שלך?
נעמן: אגיד לך שלא, כי אני יודע עם מי אני מדבר שם. החבורה של האנשים שגרה שם זה אנשים שהם ציניים. חבורה שיש להם אינטרס שהבן אדם הזה ימות, שלא יקבל טיפול.
…נעמן: לא, אני עושה סדר. אני יודע מה האינטרסים של תושבי השכונה. הייתי מעל המחבל ולא ראיתי סכנה. זה שהם צעקו והכריזו זה רק כדי שלא יבואו לטפל בפצוע.
הסנגור ממשיך להביא עדויות של אזרחים, שכולם אומרים אותו הדבר: היה יום חם, המחבל היה לבוש בלבוש חם מדי, התעורר חשד למטען והיו צעקות בעניין (כפי שגם נשמע בסרטון). ובכל זאת המ"פ ממשיך לטעון שהוא לא חש בסכנה. אבל כעת אנחנו מבינים מדוע הוא לא חש בסכנה: לדבריו שלו, לא רק שלא שמע את הצעקות (ואם היה שומע הוא מפרש אותן כציניות של תושבי השכונה), הוא גם חשב שהמחבל מת. אבל אלאור גם שמע את הצעקות, וגם זיהה שהמחבל חוזר לנוע, כלומר, שהוא מאוד חי.
למעשה, כל-כך הרבה מהנוכחים פירשו את הסיטואציה ואת תזוזות המחבל כמסוכנות, עד שבשלב מסוים נעמן, עייף מאוסף העדויות הללו, אומר על כך את המשפט הבא: "אתה יכול לספר לי על כל הפלוגה שהרגישו, אני לא הרגשתי".
כאן כמובן עולה מיד שאלה שנעמן חייב להסביר: מדוע הוא פירש את המצב אחרת מכל כך הרבה נוכחים אחרים בה? דעתו בסוגיה היא שהוא מקצועי ומנוסה יותר, ואי-אפשר לצפות מחיילים בחובה שיהיו מקצועיים ברמה שכזו. כפי שאמר למעלה ביחס לעדותו של מסיקה:
נעמן: הערכת מצב של מ"פ לא תמיד תהיה זהה למה שהחייל מעריך.
וכך הוא אומר גם כאן:
סנגור: תחושה של סכנה בסופו של דבר עניין סובייקטיבי ותלויה בהרבה מקרים וגורמים, מיקום זווית.
נעמן: נכון, הצבא יודעים את זה.
סנגור: מה שאתה שומע.
נעמן: נכון.
סנגור: וגם הידע והוותק המקצועי שלך. אלאור זה לא אתה.
נעמן: נכון.
בסופו של דבר נעמן בעצם מודה:
סניגור: זאת אומרת שכשאתה אומר אני לא חשתי בסכנה אתה מדבר בשם עצמך, אתה לא יכול לדבר בשם חייל בשירות חובה.
נעמן: כן, מסכים איתך.
לסיום פרק זה כדאי לציין שני דברים. ראשית, מעדות המ"פ עולה כי שבוע קודם לאירוע התרחש פיגוע דומה, שכלל שני מחבלים וזירה לא מבודדת. אחרי הפיגוע הגיע מחבל עם רכב וביצע פיגוע דריסה. אזריה היה מודע לכך. מי שצפה בסרטונים יודע שגם באירוע שלנו הזירה לא מבודדת. יתר-על-כן, המ"פ מעיד שסיפר לאביו של אלאור אזריה כי הייתה באותו זמן "התרעה על פיגוע איכות".
אם כן, נסכם את העולה מהעדות. אלאור אזריה חווה פיגוע מתמשך בשבוע קודם, ופעל בסביבה שבה יש התרעה ל"פיגוע איכותי". המחבל על הקרקע, שרק לפני מספר דקות ניסה לרצוח חייל, ושכולם חשבו שהוא מת, החל לפתע לזוז, סמוך אליו הייתה מונחת סכין (כך גם מעיד המ"פ) והוא היה לבוש באופן חשוד בזמן שאנשים מסביב צעקו שיש לו מטען. רבים בזירה מעידים, חיילים ואזרחים כאחד, כי חשו סכנה בזמן זה. היוצא-דופן כאן הוא דווקא המ"פ, אבל אפילו הוא מעיד כי חיילים בסדיר יכולים לפרש את הסיטואציה אחרת ממנו. יתר-על-כן, הוא אף אומר לקראת סוף העדות: "אם צריך לעשות נטרול כי הסכנה חוזרת אז כן. גם אם זה אומר לפתוח באש".
כך, מעדות המ"פ עולה כי זה בדיוק מה שקרה, ולכל הפחות, מבחינה משפטית עולה מדברי המ"פ ספק סביר מאוד ביחס לגרסאות האחרות, כולל פירושו של המ"פ עצמו לירי.
מיתוס החייל המתבהם
כדאי לדעת גם שבעדותו מחלק נעמן שבחים רבים לאזריה. אביא כמה דוגמאות:
סנגור: גם אמרת בעדויות שלך וגם פה אמרת שהוא חייל טוב, ממש שקט?
נעמן: נכון.
סנגור: שמעת אותו פעם מתבטא כנגד ערבים או פלסטינאים?
נעמן: לא
סנגור: אומר שצריך להרוג אותם?
נעמן: לא
סנגור: זה נכון שהוא שמר על עצירים פלסטינאים?
נעמן: יכול להיות אני לא זוכר
סנגור: יכול להיות שהוא ביצע מעצרים של פלסטינאים?
נעמן: כן
סנגור: האם היה לו אירוע חריג כלפי תשבים מקומיים?
נעמן: לא
סנגור: שמעת אותו אומר משהו לפני הירי
נעמן: לא
לקראת סוף העדות מסתבר שנעמן ביקר בבית המשפחה של אלאור:
סנגור: אמרת לאביו של הנאשם שאין בנאשם טיפת רוע.
נעמן: נכון.
סנגור: שהוא חייל מצטיין ושהתעודה לא סתם.
נעמן: נכון.
סנגור: זה משהו שהנאשם בנה עם הזמן?
נעמן: אמת
סנגור: אמרת לו שאמרת למח"ט של אלאור שאנשים שעובדים פה לא יודעים שהוא הכי מוסרי במדינה.
נעמן: בהקשר של אלאור?
סנגור: כן
נעמן: וואלה יכול להיות, אני לא זוכר. אמרתי הרבה דברים טובים אודות אלאור.
הדברים הללו עומדים כמובן מול מיתוס של ה"התבהמות" שהופנה כלפי אזריה, כחלק מקמפיין מרושע של הצמרת הביטחונית ופוליטיקאים נגדו. אבל מעבר לכך, מבחינה משפטית נעמן מייצר כאן עוד סימן שאלה ענק: מדוע שחייל מצטיין, שקט ונורמטיבי, יבצע מעשה כזה, ועוד לעיני המ"פ שלו? ברור שאלאור, חייל ש"אין בו טיפת רוע", חשב שפעל כשורה, ולא שהוא מבצע דבר עבירה. עניין זה עולה בקנה אחד עם תחושת הסכנה שהתעוררה עם תזוזת המחבל, ולא עם הפרשנות של המ"פ.
ננזף וקודם כהרף עין
אינני יכול שלא לסיים בהערה הבאה. הפיגוע בחברון ואירוע הירי התרחשו רק לפני כשלושה חודשים. בעקבות האירוע, כפי שמופיע בפרוטוקול, ננזף נעמן על חוסר ניהול מקצועי של הזירה. גם נעמן וגם המג"ד מצאו את עצמם מעידים נגד אזריה, עניין שהפך לדרמטי בעקבות החקירה והפולמוס התקשורתי. כעת, שימו לב לדברים הבאים מפתיחת החקירה הנגדית:
סנגור: אני מבין שעברת תפקיד, נכון?
נעמן: כן
סנגור: לאיזה תפקיד עברת?
נעמן: עתיד להיכנס קמב"ץ בחטיבה 900.
סנגור: זה נחשב קידום?
נעמן: כן.
סנגור: הבנתי שגם המג"ד עבר תפקיד, מה הוא עושה היום?
נעמן: מפקד גדוד בבה"ד 1.
סנגור: זה נחשב לקידום?
נעמן: כן
הנה כי כן, שלושה חודשים לאחר שננזף על חוסר מקצועיות נעמן והמג"ד מקודמים, בזמן שהלוחם המצטיין שלהם נשחק בהליך משפטי, שכל כולו תוצאה של סרטון בצלם וסערה תקשורתית. אוי לאוזניים שכך שומעות.
בשורה התחתונה, לאחר שנחשפים לעדויות, המסקנה המתבקשת היא שהאירועים בחברון היו יכולים להסתיים באופן הרבה יותר פשוט, ובלי הסערה הפוליטית, הציבורית והמשפטית שנוצרה סביבם. לאחר הבירור הראשוני עם החייל, מפקדי הזירה היו צריכים להודיע באמצעות דובר צה"ל כי לטענת החייל הוא חש בסכנה, וכי האירוע ייבדק לעומקו ויחקר כמקובל. אז, ללא לחצים חיצוניים ובלי התערבות הפוליטיקאים, יכלו המפקדים לברר בתחקיר את מה שאנחנו יודעים היום: חיילים רבים ואזרחים בזירה הרגישו תחושת סכנה, המחבל היה חי, והירי של אלאור אזריה אכן ניתן להצדקה.
אפשר קישור לפרוטוקולים?
לא קראתי את כל המאמר, אבל אגיד שהייתי בשלוש שיחות בהן דיברו על המקרה- על הסמפ, המפ והמגד במקום בו אני משרת, ובכולם נאמר שזה היה ירי מיותר לחלוטין ולא היתה שום סכנה. האירוע נגמר כבר רבע לפני, וחייל לא פועל כך על דעת עצמו כשהמפ שלו עומד מטר לידו. חוץ מזה יש נוהל פריקה ממטען חבלה שכבר בוצע לפני כן, ומי שצעקו היו אזרחים שלא ידעו על זה. יכול להיות שהוא היה יכול לקבל עונש אחר אבל אין ספק שהוא אשם
אז איך אתה מסביר שהסכין היה על הרצפה עדיין ומבחינת המ"פ המחבל היה "מת" על אף שרואים בבירור בסרטון שלא כך הדבר? רבע שעה לוקח לפנות מחבל ועוד בזמן הזה אף אחד לא מעניק לו טיפול רפואי (לא שאני בעד לטפל במחבלים, אך זה הנוהל)? נשמע הזוי לחלוטין.
ברור שלא קראת את כל המאמר, ומדוע שתקרא אותו בכלל כאשר יש לך דעה מקובעת ושלילית מראש מבלי להבין את העובדות הבסיסיות.
התגובה שלך מראה בדיוק על מה המאמר מדבר, שאנשים כמוך באים מוכנים עם דעה שלילית, מסמנים את המטרה ויורים…
אין ספק שאתה אשם בשנאת חינם נגד אחיך, ודבריך מעידים כאלף עדים כשרים.
זה בדיוק העניין:
הוא אשם באי מילוי הוראות.
היה צריך להיות מועמד לדין משמעתי.
אין כאן מקום לדין פלילי.
נשמע גרסה מתואמת ומתוזמרת של המפקדים-ושקרית! המפקדים האלה לא אמורים להגיב בנושא ולתת להליך המשפטי להתנהל ללא הטייה . עצם זה שהשמיעו לך ולשכמןתך את גרסתם השקרית המתואמת זה לא תקין והוצאת מידע צבאי פנימי.
זה חוכמה בדיעבד.
בפועל – הוא מגיע לארוע, לא יודע מה קרה בזירה, יודע שיש מחבל מת, נראה כאילו נושא מטען, וזה גם הצעקות מסביב.
פתאום המחבל זז – מזהה סכנה ויורה.
הירי לא כ"כ מקצועי (לפחות פגע בול)
עדיף היה להרחיק קודם את כולם.
אבל ירי לחלוטין מוצדק. תשאלו את המאבטח שירה במחבל של דעא"ש בטורקיה ולא ביצע וידוא הריגה.
עופר (שם משתנה) – אני כבר מכיר אותך ואת תגובותיך. אתה מגיב בתשלום. מלכך פינכה מהסוג הזנותי ביותר. בכל הקשור לאלאור עזריה אתה יודע, אתה מצוי, אתה מבין בתחקירים, יש לך מקורות מקצועיים. וכו ועו. לדעתי אתה פשוט טינופת מטנפת.
נוהל פריקה ממטען כולל הפשתה מהבגדים (חייבים לוודא שאין מטען מתחת לבגדים). בכל הצילומים אפשר לראות שהמחבל לבוש, אז איך אתה יכול לטעון שהיה נוהל פריקה ממטען?
בכל בקרה היה ראוי לחסל את המחבל, גם אם לא היווה סכנה באותו זמן
תודה רבה לך על זה!
משה,
אני רוצה להודות לך על הדיווח החשוב,
על שהוצאת אל האור את האמת שכ״כ מתאמצים להסתיר מהציבור.
אט אט מתחוור גודל הכשל, שהופך למחדל ענק, המגיע עד לצמרת הפיקוד, קרי הרמטכ״ל ושר הבטחון.
תודה לכם אתר מידה, תודה על 10 דקות של נחת, שפיות, הגיון וצדק.
אני מעריך מאוד את הדרך העובדתית להציג את הדעה שלכם.
עלו והצליחו.
"מאמר" ביזיוני, בושה למ"פ שכתב אותו… לבוא בדקדוקים משפטיים אל מול מ"פ חי"ר שלא יודע מה זה בית משפט זה עלוב.
וזה סביר מאוד לערוך תחקיר בשטח כשלא כל הנוכחים באירוע נמצאים גם בתחקיר, בטח אם המ"פ היה שם כל הזמן הזה.
מה גם שסביב המחבל מסתובבים לפחות עשרה אנשים חמושים, אף אחד לא מתייחס אליו, אף אחד לא נראה חושש.
כל בר דעת אין כאן שום סבירות שזה מה שקרה שם.
למה חייל מצטיין עושה כזאת שטות? זאת שאלה טובה, אבל אין בה כדי לבטל את האשמה.
כי הוא כועס על שחבר שלו נדקר וכועס על הערבים שעושים לנו צרות ובגללם הוא תקוע בחור הזה בחברון. וכי הוא יודע (כפי שהראו יפה פה בכתבה) שבמקרים כאלה של ירי לא מוצדק זה מקסימום ייגמר בהליך משמעתי.
אזריה ביצע פשע אבל האשמה היא לא בו אלא במצב הדפוק הזה שאנחנו חיים אותו יום יום. בפקודות מעורפלות עם כפל משמעות ובשיח הציבורי שקורא לחיילים לוודא הריגה וכך בעצם דוחף אותם לבצע פשע מלחמה.
עצוב שכל זה נופל עכשיו על כתפי חייל בן 20 אבל אין הרבה מה לעשות חוץ מלשלוח אותו לכלא או לוותר על שלטון החוק.
על זה כבר נאמר פעמים רבות, הכיבוש משחית
מר משה כותב המאמר עשה כאן , לא כתבה אלא מלכת מחשבת, יותר טוב אי אפשר היה לעשות, מהמם ומרתק, עד שקראתי את המאמר, היו לי ספקות אבל אחרי הקריאה, הרבה מאוד ערפל מתפזר, חייבים לקרוא את המאמר כדי שיהיה אפשר לנקוט עמדה, יישר כח.
כל פעם שאני מנסה להחיל עיתונות ימנית, בשם הפלורליזם כמובן והצורך באיזון הקדוש, אני נזכר מחדש כמה עלובה היא, ולמה טוב שלא קיבלה הרבה מקום עד היום.
וואה וואה, הם לא חושבים כמוני. אני אגדף אותם, זה יראה להם.
מזל שקיימים אנשים שפויים ונאורים כמוך, שאפילו יודעים לכתוב ללא שגיאות כתיב ומשתדלים בכל כוחם "להחיל" את השונים מהם.
מוזר רק שבחרת לקרוא לעצמך – "עלוב", מעניין למה?
כי אתה מעדיף תקשורת שקובעת אג'נדה גם אם על ידי שקרים ולא תקשורת שמדווחת.
אם יש לך ראיות סותרות אז תאמין לי שנשמח לראות אם לא אז לפחות תסתום.
תגובה מצוינת "עלוב". חוסר היושר האינטלקטואלי הימני ממש מביך. לאחרונה אני מתחיל לחשוב שזה חוסר יכולת. אנשים שטומטמו כל כך הרבה שנים בתעמולה ומכיוון שהם לא מסוגלים להודות בכך ממשיכים בהתפתלויות אינסופיות.
העובדות בעניין אזריה ברורות מהסרטון: כולם מסביב רגועים, עשרה קצינים וחיילים מקצועיים לא פחות מאזריה וידאו כבר שאין סכנה מהמחבל, והחייל הסורר, הכהניסט המוצהר, יורה כדי לספק את יצר הנקמה והשנאה שלו.
קוראים לזה רצח, או לכל הפחות הריגה. הוא צריך לשבת בכלא לפחות עשר שנים.
המ"פ והמג"ד קודמו בתפקידם בתנאי שישקרו
חנן וייס, סא"ל במיל'
שופט בכיר בדין משמעתי
משטרה צבאית, כלא 400
מפקד ולוחם בהנדסה קרבית גדוד 605
לא קבע בדימוס
נתונים גבוהים. (By far) מממוצע המטכ"ל והרמטכ"לים
לפי הצילום המפ והקשר נעים אחורה בזמן הירי אלאור יורה המפ ששומע ורואה את היריה והיורה ואינו מזדעק כנגד ירי ללא אישור וממשיך לדבר בקשר בלי יחס מיוחד למה שקורה. או שזה מקובל עליו בשלב זה לפני פרסום הוידאו וגם לדעתו היריה תקינה או שהוא מנותק מסביבתו בזירת האירוע ואז עדותו למתרחש פסולה והוא חסר אחריות.
מה זה משנה מה הם דיברו אחרי, היה סירטון שמוכי שירה במחבל אחרי שהוא היה מנוטרל כולל הוכחות מצולמות שעל עליהן עוררין כי נעשו ניסיון לשיבוש חקירה (הזזת הסכין וכיוצב). לנו כיהודים מותר להודות שטועים
הסרטון הזה הוצג בבית משפט כראיה? כי אם לא, תחסוך מאיתנו את ה"ראיות" המגוחכות האלה שהן כל כך מכריעות עד שהן אפילו לא מגיעות לבית משפט. העיקר שהאינטרנט אמר את דברו, מי צריך שופטים כשיש "סרטונים". ראיה בבית משפט עוברת מבחני קבילות, אם זה לא היה בבית משפט אין לה שום משמעות.
בכתבה מביאים פרוטוקולים ב-בית המשפט-שהתקבלו כראיות. כל עוד לא הוצא כאן דבר מהקשר, למה שנאמר שם יש משמעות אמיתית, על פיה שופטים יפסקו.
צריך לסיים את העלילה המתמשכת הזו בהקדם האפשרי עם שיחרורו המיידי של אלאור אזריה ובמקביל לתחקר את שני "מפקדי לואי דפינס" ולמצות איתם את הדין במקום קידום, הדחה !!!
ההתנהלות שלהם אינה תואמת את רוח המפקד בצה"ל
אדם שבא לספוג כדורים ומכניס את עצמו לסיכון להיות נכה לכל החיים במקומנו לראות אותו עם אזיקים ולתלות אותו בכיכר העיר
על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו
על ש שועלים קרעו חיילנו
ברור מאליו שהאינסטינקט הראשון של תום נעמן היה להגן על החייל ולכן לא ציין את המילים ״הגיע לו למות״. בראיה רחבה ולאחר זמן, הוא הבין שאין לו צורך להגן על חייל שסרח ולכן סיפר את הגרבה המלאה. אם זה מה שיזכה את אלאור אז נו מיילא, אבל בואו נפסיק להיתמם כולנו, החייל עשה מעשה שלא אמור להיעשות בין אם ברמה המשמעתית ובין אם ברמה הפלילית. חייל לא פותח באש ללא אישור כשהמ״פ שלו לידו.
לדבריך, יוני, "בראיה רחבה ולאחר זמן הוא הבין שאין לו צורך להגן על החייל."
מהי "ראיה רחבה"? התאמת עדותך לרוח מפקדיך, כדי לזכות בקידום. מחשבה על קידום היא ראיה רחבה של הסיטואציה.
ומהו "לאחר זמן"? להשתמש בזמן החולף כדי ללמוד מה מצפים ממך מפקדיך אלו, עד הרמטכ"ל ושר הבטחון, ולקלוע לציפיותיהם.
יוני – המ"פ בעדות אמר שבמקרה שיש סכנה לא צריך לקבל אישור לירי.
מה זה הקשקוש הזה על אינסטינקט ראשון ועל ראייה רחבה? הרי ידוע שככל שהעדות קרובה לזמן האירוע היא יןתר מדוייקת. שלא לדבר על הטיית החקירה בזדון.
מבחינתי אם המחבל עם מעיל יש חשד גבוהה שהוא ממולכד
פיגוע זה זירת לחימה קטנה ואני לא ממש חושב שבמלחמה לפני כל יריה צריך לשאול את המ"פ שישאל את המג"ד שישאל את המח"ט שישא את הרמטכ"ל שישאל את שר הביטחון שישאל את רה"ה שישאל את נשיא ארה"ב האם לירות אם כן אני מבין למה מלחמת לבנון נכשלה
רק שהוא לא היה שם בזמן הפיגוע אלא הרבה אחרי.
כל הויכוחים מיותרים.
צריכות להיות פקודות ברורות בצבא וכן הגדרות מתאימות בחוק שמחבל לא יוצא חי מארוע נקודה.
יש הבדל בין חייל עם מדים במסגרת צבא שנלחם נגד צבא ובין מחבל שיוצא לרצוח מכל הבא ליד כולל נשים וילדים.
מספיק להתייפיף, דינו של מחבל וכל סייעניו מוות במקום כולל וידוא הריגה, מספיק חיילים ואזרחים נפגעו בגלל הרחמנות שלנו ועליהם אסור לרחם, כמו שאומר הפסוק, המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים.
סבבה. אתה מוזמן לקדם שינוי של הפקודות. בינתיים הפקודות אחרות ועל פניו נראה שהייתה הפרה חמורה שלהן
אז תשנה את הפקודה , אבל מבחינתי גם חייל שירה בילד בן 12 כי החזיק אקדח קפצונים יצא זכאי . בניגוד לחוק , ששם קל יותר להפלות , לכוח בשטח אין יכולת להעריך סכנה או לבדוק תעודת זהות לפני שהוא מוציא כדור . קח בחשבון כל מקרה שיכול להתפתח לפני שאתה כותב נוסח .
א. ברור שהייתה התנהלות בעייתית של הצבא באירוע. זה טבעי מאוד כאשר יש אירוע מבצעי מורכב תוך כדי ביצוע משימות ביטחון שוטף. מה גם שמיד אחרי האירוע מתחיל הסיפור התקשורתי שמכניס את כל הדרגים בצבא להיסטריה.
ב. ההתנהלות הבעייתית של הצבא לא רלוונטית לשאלה המרכזית – האם אלאור ירה כי הוא חש סכנה או כי הוא רצה לנקום במחבל (כנראה שגם הנקמה במחבל לא נעשתה מתוך רוע צרוף אלא מתוך סערת רגשות).
ג. אמנם אלאור מעיד כי הוא חש סכנה אבל כל מי שהיה לוחם יכול לראות את הסרטון ולהעיד ביושר שלא הגיוני שלוחם יפעל כך אל מול סכנה. מהירות הפעולה של אלאור (איטית למדי) מלמדת על כך שכנראה לא הייתה סכנה וגם לא תחושת סכנה.
ד. האם ביהמ"ש יקבל את העדות של אלאור או יבצע מבחן אובייקטיבי על סמך הסרטון? אי-אפשר לדעת. נחכה ונראה.
ה. האירוע התרחש בשבוע שבו המג"ד אמור היה לסיים את תפקידו, כלומר – התפקיד בבה"ד 1 נסגר הרבה קודם לכן והתנהלות בעייתית באירוע אחד לא משנה את השיבוץ. אלא אם כמובן מדובר באיזו פשלה אישית ענקית של המפקד. זה לא המצב.
ו. להסיט את האש מאלאור למפקדים זה אולי נוח להגנה ואולי יש בזה גם מעט צדק כי יש להם אחריות על המתרחש בגזרתם. אבל בוודאי שזה לא מזכה את אלאור.
משה הניתוח שלך מדהים…
עם כל הכבוד זה עדיין נשמע כאילו הוא אשם לגמרי – הוא לא היה צריך לירות וזהו, בטח לא כשהגיע לזירה אחרי תום הארוע
האירוח תם אך ורק אחרי שאלאור הרג את הרוצח. גם אז האירוע לא ממש נגמר …
תודה לכם על הכתבה המדויקת והאמירה את המקרה האפור הזה . ולפי הבירור והמבין, החייל אלאור זכאי ,וחובה לשחררו מהר.
על קצה המזלג אגיד שלא מספיק שהחייל חש בסכנה כדי לזכותו (גם מהריגה ובטח מעבירה של גרם מוות ברשלנות). הסכנה צריכה להיות מיידית ומוחשית. חששות ערטילאיים כמו שמתוארים כאן בוודאי לא מספיקים.
אני גם חולק על הניתוח העובדתי של הכותב. אבל אין לי כרגע זמן להיכנס וממילא כמו שכתבתי הם לא מבססים גרסה מזכה.
מגרם מוות ברשלנות בוודאי שלא, כאן יש לבחון סבירות. אבל מהריגה? טעות בהבנת המצב העובדתי, שוללת את עבירת ההריגה. גם אם מדובר בטעות שאינה סבירה (ועל כן קיימת עבירת הרשלנות). לא ניתן להרשיע בהריגה ללא כוונה. גרם מוות תוך כדי הבנה שגויה של המצב זה לא הריגה.
בכתבה הכתב גם מבסס את דעתו למה ה"טעות" שלו הייתה סבירה לכל הפחות, ואף הוא מוסיף וטוען שאין בהכרח מדובר בהבנה שגויה של המצב, שכן לפי עדות הפתולוגית המחבל אכן היה בחיים, בניגוד למה שסבר המפקד שלכאורה העריך את המצב לאשורו..
לכותב אין שום ספק אבל לי דווקא יש –
הוא "מזכה" את הנאשם על סמך זה שלטענתו הוכח שהוא ירה בגלל שלדבריו "חש סכנה".
עכשיו, נצא מתוך נקודת הנחה שזה נכון, מה שגם בו אני לא משוכנע.
השאלה היא האם מספיק שאדם יצהיר שהוא "חש סכנה" על מנת לתת לו את הזכות לירות במחבל שהוא לכאורה מנוטרל.
לדעתי, שאלת הסכנה צריכה להיבחן באופן אובייקטיבי. לא מספיק שהיורה יצהיר שחש סכנה. צריך לבחון האם באמת היתה סכנה.
באירוע שנגמר רבע שעה לפני שהנאשם הגיע, ואחרי שהמחבל מוטל על הקרקע ומאובטח על ידי חיילים חמושים. גם אם נניח שיש לידו סכין כשהוא שכוב על הקרקע. איפה כאן הסכנה?
נניח שיקרה הלא ייאמן והוא יצליח לקחת את הסכין בידו ולקום. איך זה מהווה איום על חיילים חמושים?
הם לא מסוגלים להגן על עצמם? אדרבא, ברגע שזה יקרה שיירו במחבל אז.
לדניאל, על שאלתך שהאם מספיק שאדם יצהיר שהוא חש סכנה יתן לו את הזכות לירות במחבל.
המחבל היה במבצע חבלה מתוכנן והשתתף בו ומרגע זה הוא אינו לוחם עם זכויות על פי אמנות מלחמה. כי הוא בא לפעולה ללא מדים, מוסווה כאזרח. דינו מוות הן מתוך מעשה חבלתו והן מתוך המטרה של המתגוננים להשמיד את מקור הסכנה. ובוודאי שכל לוחם החש סכנה כי חייו מנגד יפעל לחיסול טוטאלי של מקור הסכנה.
לא ידוע לי על קיום אמנה או כללים המקנים זכויות למחבלים הבאים לרצוח במהלך פעולת הטרור ועד חיסולם.
החייל אלאור עזריה היה בשטח הלחימה, ולא היה בטוח שהמחבל לא יפעל ועל כן בצדק ובדין השלים את המעשה לניטרול סופי של המחבל לפי הבנתו שהיא עולה על כל דעה אחרת.
אתה מתעלם בתגובתך מאפשרות של מטען נפץ על המחבל ונצמד משום מה לסכין.
אתה גם לא ממש מבין איך עובד המשפט הפלילי.
אם זה היה חש"צ, לא היה צורך בהוכחות והכרעת הדין תלויה במפקד השופט בלבד.
אנחנו בהליך פלילי וכאן החייל לא צריך להוכיח שום דבר. המדינה צריכה להוכיח שהוא ביצע הריגה בכוונה תחילה.
מסתבר מהמאמר שהחייל חש סובייקטיבית לחלוטין מאויים, וזה יספיק. למעשה המ"פ היה בין הבודדים שלא חש בסכנה.
החייל לראייתו לא הגיע לאחר האירוע אלה לתוך אירוע פיגוע כשהמחבל עודנו חי . מבין את ההבדל?
ומי החליט שצריך אומדן אובייקטיבי כאן? אתה? שלחנו חייל להגן על אזרחים וחיילים והוא עשה בדיוק את זה. אם החייל הרגיש מאויים ופעל בהתאם, הוא לא רוצח. תפנים
אם יש ספק הוא צריך להיזקף לזכותו של החייל. לא לזכותו של המחבל. נקודה
מספיק כבר שחררו את החייל, תפסיקו להתעלל בחייל מצטיין, אתם לא עייפים בלהתעסק בזה? סיימו כבר את המשפט ושחררו את אלאור
הפצ"ר חשש שאלאור ישפט בדין משמעתי מה שיסכל משפט בבית דין ובניגוד לעמדת בצלם,
מאחר והערבים הם מצביעי השמאל בקלפי, הוראה של הראיס
רצונו של בצלם גבר על ההגיון המבצעי
עכשיו נבדוק מי מינה את הפצ"ר ?!
חנן וייס סאל במיל
קש"ב חמ"ץ כלא
אונס של העדות, הפרדוקס של ההוכחה שיש רדיפה פוליטית היא כאן
אין טעם עוד להזכיר את בוגי, כבודו במקומו, שכן הוא כבר הודח בעקבות כשלונו בהבנת חשיבות המורל על הלוחמים בצבא, בכל צבא, ובמיוחד צבא של עם, מליציות, ובהטעיית רוה"ם נתניהו
את בוגי צריך להזכיר בכל הזדמנות בכדי שהנזק שעשה לא יישכח.
האיש שטען שיש נחשים בקריה התגלה כנחש הכי גדול, האיש הנוראי הזה לא רק שעשה מעשה לא ראוי אלא בחוצפתו המשיך והשמיץ את חיילי צה"ל, את הציבור, את המדינה, את בימ"ש ואת הדמוקרטיה.
הוא זה שהחל לגלגל את עגלת השוטים הזו, בדרך החלו לקפוץ עליה כל מיני הזויים כל אחד מהאינטרסים שלו.
האמת נישכחה מאחור בדיוק כמו אליאור, אבל הנה היא אט אט יוצאת.
משה תודה לך על הכתבה המסודרת והברורה הזו, התקשורת השמאלנית בודאי שלא תפרסם אותה אבל מי צריך אותם?
אנחנו נפרסם ונשתף אותה בכדי שהאמת תגיע לכל אחת ואחד.
הסדר הכרונולוגי של הדברים??? פחחח…
שכחת משהו לא?
אה…לא יודעת…אולי…
החייל יורה במחבל מנוטרל!!!!!!!!
האמת היא שלא מפריע לי שהוא מת, וממש ממש חבל לי על החייל… הבן של כולנו וכו…
אבל…זו השטות הכי גדולה שקראתי כבר הרבה זמן…
מה זה משנה אם היו מעמידים אותו לדין משמעתי? מה זה מוכיח?
זה מוכיח שאם לא מצלמים זה כאילו לא קורה! וכאן באים בצלם…ונדחפים לכל פינה….וזה מעצבן אבל, זה בגלל שהצבא לא עושה עבודתו כראוי, ואף לא השלטון!
ביום שבו יהיה דין מחבל כדין מוות אז אלאור יצא זכאי, עד אז הוא כנראה אשם. כי זה החוק במדינת ישראל! אז אולי צריך לשנות החוקים אבל אי אפשר להמציא עובדות שלא קיימות.
בקיצור בלבול מוח! ואני כבר כל כך חיכיתי שיהיה כאן משהו. אכזבה 🙁
להעמיד את בוגי וחבר מרעיו לדין פלילי מטעם עדים זוממים. מעניין מי הראשון שיפתח מצומה כזאת וייצא למחאה חברתית אדירה בממדיה. רק ככה כולם יבינו שעם ישראל כולו סובל מהשמאל הקיצוני והמתון.
מאמר מרתק!!! קראתי כל מילה!!
כל הכבוד לעורכי הדין שעוסקים בהוכחת חפותו של אלאור!!!
צריך לעשות דחוף משהו עם בוגדי ישראל האלה בצלם ושוברים שתיקה…
זה סוג של בגידה במדינה ועל זה הם צריכים להענש!!!!
לדאבוני, אני נאלץ לאכזב אתכם.
השופט חיים כהן אמר פעם על אפשרות לזכות את עמוס ברנס ז"ל, שיוקרת המערכת לא תאפשר זאת. לשיטת בית המשפט העליון עמוס ברנס ז"ל היה צריך להיקבר בכלא ובלבד שלא יתגלה שהוא זכאי וכתוצאה מכך יתברר שמשפטו היה מוטה ולא צודק.
מכיון שהרמטכ"ל כבר שפט את אלאור אזריה, הרי שכל ערכאת שיפוט נמוכה יותר לא תוכל לזכות אותו או להרשיע אותו בעבירה בדרגה נמוכה (ירי ללא אישור וכו'). יוקרת המערכת לא תאפשר זאת.
גם סעיפי ההאשמה הם סעיפים חמורים, וכתב האישום אינו מותיר מקום להרשעה על סעיפים חמורים פחות.
לדאבוני ההנחה היא שאלאור אזריה יורשע בסעיף חמור, בין אם הוא אשם ובין אם הוא זכאי (שזו דעתי האישית, אבל אני בסה"כ אזרח, ואני לא קובע כלום, אפילו לא ביום הבחירות).
לדעתי המשפט הינו פארסה אחת גדולה, ומטרת קיומו היא להציג לציבור שתומך באלאור, שהרשעתו ברצח/הריגה התבררה ונקבעה בהליך שיפוטי הוגן וצודק. אין זה משנה כלל וכלל שהעדויות סותרות את ההרשעה. הרי השופט העליון בצבא (הרמטכ"ל) לא טרח לבדוק את העובדות לפני שפסק את דינו של אלאור, בהליך שיפוטי שאינו הוגן או צודק.
משפטו של אלאור דומה בהגינותו למשפטו של אלפרד דרייפוס. בשני המקרים ההרשעה היתה ידועה מראש אולם היה צורך בהליך שיפוטי שיאשר זאת.
אני מניח שגם סנגוריו של אלאור מודעים לכך, אולם מלחמתם היא בכדי להקטין ככל האפשר את ענשו של אלאור.
אתפלא (ואשמח) מאד אם אתבדה ואלאור יזוכה (או מקסימום יורשע בסעיף סתמי שישלח אותו למאסר שיתקזז במלואו עם תקופת מעצרו).
אגב, לא אתפלא אם בצמרת צה"ל או בארגונים מחוצה לו איימו על המ"פ שאם לא יעיד לרעת אלאור, יתגלו בציבור כל מיני מעשים שלו שהשתיקה יפה להם, נכונים או מומצאים זה כבר לא משנה.
בהבדל אחד דרייפוס נשפט בצרפת של אירופה האנטישמית ואלאור של ישראל ה……..
סליחה אני רוצה שתבינו את המצב מהצד בסרטון רואים רכב לבן שמסתיר חלק גדול מהמחבל במיוחד את הסכין לאחר פינוי החייל הפצוע רואים שאיש הולך לעבר הרכב ורק לאחר זמן לא קטן הוא נוסע ( השאלה אם הוא לא הזיז את הסכין ממקומו למקום רחוק מהמחבל)את זה צריך לברר כי מיד לאחר הנסיעה שלו אז רואים כי הסכין לא ליד המחבל יש מצב שהאיש הזיז את הסכין ממקומו כדי להפליל את החייל
סליחה, אבל מה בדיוק הטיעון שעולה מן המאמר?
האם העובדה שחייל חש בסכנה תיאורטית כלשהי מתירה לו לפעול בלי לחשוב פעמיים?
אם זה מקובל עלינו אז מדוע קיים נוהל מעצר חשוד? הבנאדם נראה מאיים פשוט נירה לו בראש וזהו
אסור לנו כחברה להסכים לקלות הראש שבה נלקחים חייו של אדם. אנשים שנסעו ברמזור אדום והרגו מישהו
בלי כוונה נכנסים לכלא אז את החייל שירה בראש של בנאדם מבקשים לשחרר לחופשי?
כן מדויק הבנאדם שנורה בראשו בא לאכול חומוס בשער שכם ופשוט ירו לו בראש !!! יה חתיכת דפוק אתה מבין שזה מחבל טרוריסט שהיד רוצח ומתאבד.למה יש לו איזה זכות אנושית כלשהי
אתה זוכר שמדובר במחבל, שניסה לרצוח חיילים ואזרחים שניה לפני, ויכול להפעיל חגורת נפץ בלחיצה קטנה?
אורי אסור לנו כחברה לשלוח אחרים להלחם בלי אפשרות להגן על עצמם. קל מאד לשבת מאחורי מקלדת ולהיות יפה נפש אבל האם אתה מסוגל לבצע את מה שאתה דורש מחיילי צהל? בשעת סכנה , האם האינסטינקסט שלך היה פועל או ההתיפיפות המוסרית שאתה מציג?
על החברה להגן על חייליה. חייל חש סכנה ויורה ומחבל מת. דין פלילי לא אמור היה להתקיים. המקסימום שהחברה היתה צריכה לעשות זה לעודד דין משמעתי שם יוחלט האם זה היה בניגוד להוראות צהל או שהסכנה היתה מוצדקת על פי הוראות צהל.
כתבתי מהשבוע שלאחר העדויות שהקידום של כל המשתפים מובטח כמו כל השוטרים והפרקליטים שתופרים תיקיים לחפים מפשע מקודמים תיבדקו אל כל המיקרים כולל זדורוב עמוס ברנס ועוד
מי זה הסנגור התותח הזה?
מאמר מעולה!!! וואו!
תדע כל אם עברייה שבניה מופקרים בידי מפקדים שאינם ראויים להקרא כך.
זה רצח ברור של שנאה גזענית כלפי חשוד חסר אונים !
אתה לא צריך לטרוח ולהגיב
הכינוי שלך אומר הכל
תדע כל אם עברייה או ערביה שבניה מופקרים בידי מפקירים מקצועיים
לניתוח נוסף של השקרים והסתירות בעדויות המ"פ, תקשיבו לעו"ד יורם שפטל:
http://103fm.maariv.co.il/mediaEmbed.aspx?ZrqvnVq=GJGILI&c41t4nzVQ=KL
התרשמתי, שלחייל מגיע צל"ש. הוא היחיד שחש בסכנה והממונים מעליו היו מנותקים מהמציאות.
להעניק לרוצח אלחושך אלאזר את פרס ישראל לגזענות ציונית הוא לא יהיה הראשון ולא האחרון !!!
מר אנטי ציוני.
ראשית – כל הכבוד שאתה מודה על היותך אנטי ציוני, ומאנטיציוניים איני דורש מאום, ייתכן ואתה צאצא לקוזקים, ערבים, אירופאי מלפני 70 80 90 שנה, או צוררי ישראל אחרים. ובעצם הוצאת את עצמך מליבת האנושות – הציונות. ונתקיים בך הפסוק: "ובערת הרע מקרבך:" .
ובהמשך, מאחל לך רק בריאות טובה, ולראות בהמשך התפתחות העם היהודי הציוני היושב לבטח על אדמתו.
ואם זה יפריע לך – אשמח מאד.
מעצבן איך השמאלנים מקדמים את חבריהם וחוסמים לדתיים ולימניים קידומים.
התבגרנו ואנו לא מאמינים לפוליטיקאים לא לפני הבחירות ולא אחריהן .התגובה של דובר צה"ל ושל שר הבטחון היה בה משום שיבוש הליכי משפט .דובר צה"ל לא פעל כשורה .מהחכי"ם משמאל אין לי ציפיות כלשהן .אני מקווה שהחייל יצא זכאי .הסרטון של "בצלם" הוא חומר חקירה ויש לבדוק אם הם היו רשאים להעלותו לרשת.אם החייל יצא זכאי יוכל לתבוע את "בצלם" על לשון הרע ואני מניח שיימצאו עודי"ם מהימין המומחים לתחום שייצגו אותו בהתנדבות.מי יתן .
בלי התפלפלות מיותרת !!!!! כל הנוכחים במקום אשמים במותו של הבחור החמוד התמים השרוע על הריצפה וכולם מתייחסים אליו כאילו הוא מת !!!! אם טוענים שאלאור רצח אותו , אז זאת אומרת שהוא היה פצוע בלבד וניתן להצילו, למה לא הגישו עזרה???
אם הוא גסס אז החייל אלאור גאל מאותו מייסוריו .
נראה לפי הסרטון שהחייל הוא הקורבן , הוא הש.ג. האשם תמיד .
אלאור במעשיו קיים את רוח המפקדים שנכחו במקום.
אם אלאור אשם – כל חיילי צה"ל וכל מי שהרג /יהרוג מחבל הוא אשם.
עפ"י קריאת הכתבה וחקירת הסניגור את המ"פ, זו מסקנתי.
לא אתפלא אם המח"ט המג"ד והמ"פ הם פעילי ארגוני שמאל, רק כאלה זוכים לקידום מיידי לאחר כישלון ונזיפה. תלינו יהבו בצבא מקצועי וראוי, וקיבלנו חבורה של שוטים ומשתפי פעולה עם צוררי ישראל.
המגד ״פעיל שמאל״ שלמד במרכז הרב…זו אחת הבעיות שכל מי שמתקדם בצבא הופך אוטומטית לפעיל שמאל…..ולי היה נדמה שפעילי השמאל חומקים משרות צבאי…לא????
הסתכלתי בסרטון שוב ושוב ושוב ושוב. די רציתי לראות שהוא תואם את רוח הכתבה. לצערי הרב ראיתי את החייל מגיב (כנראה) לתנועה זעירה של המחבל (שהוא בעצמו רוצח נתעב). לי זה נראה כאילו הוא קולט שהמחבל חי ואז מחסל אותו. לא נראה כמו תגובה לסכנה. קטונתי מלפסוק חד משמעית. אני מאמין שבית המשפט יקבל החלטה נכונה.
תצפה שוב בסירטון.
הסירטון מראה בבירור שהתנהגות 2 הקצינים שעומדים ליד המחבל, החי והפעיל (תזוזה קלה = חי ופעיל), באופן בזיוני לחלוטין.
כל מה שהמחבל היה צריך לעשות הוא ללחוץ על מתג ההפעלה של המטען (שאלאור חשש שיש לו לפי מלבושו ותנועותיו), או לשלוף סכין ולשסף עורק ברגלו של אחד העומדים לידו, ואז כל המדינה היתה בוכה על הקצין ש"נרצח" ע"י מחבל בן-עוולה. היו למחבל אפשרויות נוספות לפגוע בשני הקצינים שביזו את דרגתם והכשרתם המקצועית, ותודה לאל שלא אירע דבר. במקום שהוריהם של שני הקצינים יודו לאלאור על שבניהם עדיין חיים, אלאור צריך להישפט.
לו הייתי אביו של אחד ה"קצינים" הללו, הייתי מנדה אותו ממשפחתי רק בעבור הצער שטיפשותו (טיפשותו? טימטומו) היתה גורמת לי מצפיה בסירטון. ולחשוב איזה טיפשים מתקבלים ללקורס קצינים.
ראיתי מספיק. בעיני זה נראה כמו חיסול. יש בית משפט ואני מאמין לו (בשלב זה). הקצינים אינם העניין אבל הם מסתכנים עבור כולנו וראויים ליחס קצת יותר מכבד. הסיבה שזה נראה כמו חיסול היא צורת התגובה. הירי קורה אחרי התזוזה שלא גרמה לשום דבר. בשלב הירי המחבל שוב אינו בתזוזה.
נער הייתי וגם התבגרתי, ובצבא למדתי שכאשר אני נתקל במחבל, או בחייל אויב, ששורע על הקרקע ונראה (והדגש הוא על 'נראה') מנוטרל, עדיין יכול להיות שאני טועה או שהוא מטעה אותי והוא עלול לשלוף נשק (חם או קר) ולפגוע בי ובחברי, או חמור מכך – להפעיל מתג של מטען חבלה.
הקצינים הם כן עניין משום שאף אחד לא הכשיר את המחבל (דהיינו אישר שהמחבל אינו נושא עליו או תחתיו מטען חבלה) ואף אחד לא בדק אם יש לו נשק נוסף חוץ מהסכין.
משמע – כל מי שלא בדק את המחבל היה בסכנה גמורה, ואלאור לקח סיכון ממוחשב וניטרל את הסכנה כפי שנראתה לו באותו הרגע באותו מצב. לו היית במקומו באותו ארוע – הייתי נוהג כמוהו. מחבל שאינו מוכשר ומצליח לזוז = מחבל שעומד להתפוצץ = מחבל שחובה להרגו משום שאחרת יש לו אפשרות להפעיל מטען חבלה. הרי המחבל בא מתוך מטרה לפגוע בכמה שיותר חיילים ואזרחים יהודים.
לו היה חבלן בודק ומכשיר את המחבל, הייתי אומר שאלאור פעל שלא כשורה (עדיין לא רצח). אבל אף אחד לא הכשיר את המחבל ולכן הוא נשאר בחזקת מחבל חי ופעיל הנושא מטען חבלה ובעל יכולת ורצון להפעיל את המטען בקירבת חיילי צה"ל ואזרחים יהודים.
מכאן ששני הקצינים התנהגו שלא כמצופה מקצין בצה"ל (עמדו לידו ושוחחו כאילו הם עומדים ליד חלון ראוה), סיכנו את חיי הסובבים אותם (אפילו לא כיוונו אליו נשק, ע"ע שוטר יס"מ בעת בדיקת החבלן בפיגוע בשוק בנתניה בשבוע שעבר), וסיכנו את עצמם (סכין לתוך עורק ברגל ו-30 שניות לאחר מכן הקצין כבר לא איתנו).
לגבי כבוד לצינים – הם אמנם מסכנים את עצמם בכדי להגן עלינו, אולם מסכנים אחרים באותה העת. את הזילזול שלהם בשלומם של אחרים שישאירו למצב בו הם לבד ואין סכנה אפילו מזערית ביותר לכל מי שנמצא בסביבה. עניין של אחריות על חיי אחרים. נתקלתי בלא מעט קצינים בצה"ל שהסיכון שהם לוקחים על עצמם היה מיותר עקב הסיכון המאד לא הכרחי לחיי חייליהם ואזרחים יהודים.
מילא, הקצינים לא גיבו ולא מגבים את אלאור, אולם לפעול נגדו? האם אלאור הוא אויב של כל מי שיש לו דרגות קצונה?
——-
ולגבי הירי לאחר או תוך כדי התזוזה של המחבל, אתה לא יודע מה היה בדעתו (סליחה, למחבל לא יכולה להיות דעת. שני קוים מקבילים שלעולם לא ייפגשו) לאחר התזוזה ואם היתה לו כוונה לתעתע בחיילים שצפו בו ולפגו בהם בעת שתשומת הלב שלהם אינה מופנית כלפיו. גם אלאור לא ידע, אולם הוא לקח סיכון מחושב שאם המחבל יפעיל מטען חבלה (שאולי יש לו ואולי אין, אבל אף אחד לא בדק ולא שלל אפשרות כזו באותו הזמן), הרי שהמחבל ימות אבל גם החיילים והאזרחים בסביבתו ימותו, ואם הוא יורה במחבל הרי שהוא מנטרל את הסיכון לחייו ולחיי חבריו. בכל מקרה, המחבל היה מת, אפילו אם חצי שעה מאוחר יותר. עדיין אין סיבה להסתכן.
"סתם אנונימי" אם אתה בוחר להשתלח בקצינים שיבושם לך. אלאור עזריה ירה במחבל שלא היה בתזוזה בזמן הירי. זה חיסול. התגובה שבטוח תבוא ממך יכולה להיות בנפח של ספר. זה לא ישנה את זה. תחפש ביוטיוב גרסא של הסרטון עם ניקוי הקפיצות ותוכל לראות למה אני מתכוון. אני לא חושב שתשנה משהו אבל לידיעתך
כתבת "אלאור עזריה ירה במחבל שלא היה בתזוזה בזמן הירי. זה חיסול". הקביעה הזו פשוט לא נכונה.מעבר לכך שלא צריך תזוזות דרמטיות כדי להפעיל מטען, אחחנו רואים פה עלית מדרגה נפשעת מצד השמאל לניטרול וסינדול צה"ל.
הרי לשיטתכם עכשיו, יש לחקור כל כדור שנורה במלחמות ישראל, כל פגז, ולחקור לחומרא אם האויב שנורה היה באי-תזוזה..
קורא הכתבה ולא מאמין….כתבה ששייכת לעולם הסרטים המשפטיים, של דקויות כאלו ואחרות שמנסות להפוך את היום ללילה ולהפך…רק דבר אחד נראה שלא עשיתם…לא ראיתם את הסרט שבו נראה חייל חסר משמעת ואולי קריזיונר ומבוהל , יורה במחבל (נאלח ככל שיהיה) מנוטרל…ועל כך הוא צריך לחטוף !!!!
אם למחבל היה מטען גם היית אומר זאת? אתה מבין שהמחבל לא זוכה, ועדיין הייתה אפשרות שיש עליו מטען? למה לקחת סיכונים על חשבון חיי חיילינו? אם אתה חושב שהייתה כאן פאשלה, הרי היא של המפקדים שלא דאגו לזכות את המחבל ולוודא שאין עליו מטען. אלאור אזריה עשה טוב מאוד כשהוא חיסל מחבל שעדיין חי ומהווה סכנה. תודה לאלאור. מי שצריך להישפט הם מפקדיו האידיוטים והלא מקצועיים בעליל. אבל בצבא, כמו בצבא, מי שחוטף הוא הש"ג.
אמיר אולי תפסיק ללכת שולל ע"י אתר מידה? המפקד בדק אותו אם היה לו מטען .
ולגבי הסכין יש סרטון ברור שרואים את חברו של החובש שמזיז את הסכין לכיוון המחבל
משה איפרגן אתה ומשפט זה כמו השמש והירח
משה איפרגן – תודה. כל הכבוד. מסכן אלאור שחודשים תקוע במערכת הרקובה.
בניגוד לכמה מגיבים כאן, קראתי כל מלה והחכמתי.
מאמר מעולה ואני מסכים שזו אכן השאלה המשפטית כאן.
ההליך התחקורי הינו שערוריה בפני עצמה.
אותי מטרידה עובדה נוספת בעדותו של המ"פ. יותר מדי "לא זוכר" "יתכן" ושינוי גרסאות.
אם המערכת רצתה משפט פלילי הרי שברור שכולם ייחקרו גם על דוכן העדים.
אני הייתי מצפה ממ"פ אחראי בשטח על האירוע להיות קצת יותר מדוייק, קצת פחות שכחן והרבה יותר החלטי
מאיפה כל השטויות האלה? מי שבינתיים משנה גרסאות זה החייל לא המ"פ.
בינתיים במשםט כל הטענות של החייל תאמול קרסו אחד אחרי השני כמו לגו אז במקום לספר שטויות תכתוב את האמת
לא ברור לי איך אתר מידה מחליט מה לפרסם ומה קריטריון לפרסום. זה הכול מותנה עמדה: ימניים עושים מאלאור עזריה קדוש, צדיק וחייל מעולה.
שמאלנים יסבירו שהוא פשוט רצה לחסל את המחבל.
אני במרכז, חושב ש:
א. כל מחבל שמנסה להרוג חיילים צריך למות
ב. הבעיה זה בכלל המצלמה. בלי צילום לא היינו מגיעים לפילפולים האלה, עזריה אולי היה ננזף ומקבל עונש מאסר בסטנדרטים צבאיים
ג. כשיש צילומים, אי אפשר להגיד שהוא תפקד כחייל טוב. אנשים משוטטים בשטח, רגועים לגמרי. פתאום בא רמבו, יורה למחבל בראש. נו, באמת. שירתתי בצנחנים ועשיתי מלא שטחים ואני לא יכול להיכנס לנעליו של החייל הזה. אני רק יודע שבמצב הזה הוא היה יכול לשאול את המפקד. מה שהופך אותו לגיבור בעיני עצמו, ולחייל גרוע בעיני מפקדו.
אבל אולי ניתן לו פרס ישראל. כאמור, המצלמה אשמה, ממש כמו בפרשת קו 300. עונש כלא ואז חנינה, ממש כמו בפרשת קו 300. חייל טיפש, עדיין חייל שלנו.
השקרים של וחקי"ם בצהל הם מהמפורסמות שאינן צריכות ראייה ,די להיכנס לדוחו"ת למכביר הנמצאים בשלישויות למיניהן ולגלות, גם בעין בלתי מזוינת , שקרים בלשון המעטה , לצורך כסת"ח של כל מיני בכירים וקצינים בדוחו"ת
מעולה, ניתוח נכון, מדויק, צודק ומבוסס של ההתרחשויות המראה באופן שאינו ניתן לעירעור את החובה לזכות את החייל המצטיין אליאור אזריה. שיתפתי את המאמר בפייסבוק שלי, שם עלו כל מיני שמאלנים שטענו שאליאור אשם וזה ברור גם לנו. אז כאן ניתנת התשובה הראויה.
מתברר שה0מאל גייס כאן את כל הטרולים שלו כדי להגיב כדי לסתור את טיעוני הזיכוי של אליאור. מעניין כמה כסף ותגמולים מקבלים מנוולי ה0מאל שעלו כאן.
יש לי שאלה לכותבי הכתבה: איזה רקע חוקי יש לכם (לימודים, מבחני לשכה, ניסיון תעסוקתי וכו')?
החייל לא אמור לעמוד לדין משמעתי ואחת כמה וכמה לא לדין פלילי !!!!!
החייל ירה במחבל נקודה.
הוא לא ירה באישה מבוגרת או בילד תמים אלא במחבל !!!
המחבל לא היה מנוטרל !!!!
כאשר המחבל מזיז את ראשו ואת ידו משמע המחבל לא מנוטרל !!!
כאשר קיים פרומיל של אחוז שהמחבל יכול לפגוע בסובבים משמע המחבל לא מנוטרל !!!
ניתן לראות בסרטון איך כולם מסביב זחוחים, מפנים את הגב למחבל, מדברים בטלפונים…
אלאור מגיע לזירה רואה את תנועת המחבל ויורה
כך מצופה מחייל לנהוג.
אני קורא מעל במה זו להוריד את העצומה הקוראת לחנינה של החייל שכן חנינה ניתנת לאדם שהורשע
מתוך כוונה להפחית בעונשו בהתחשב בנסיבות מסוימות
אני קורא לעצומה לתת לחייל אות גבורה על תושיה שגילה בעת פעילות מבצעית
א מ ת
אני בעד
למה כל המרוקאים מרגישים צורך לתמוך בחייל שירה? מה זה נותן לכם? כל מי שרואה איך בנונשלאנט הוא מפקיד את הקסדה אצל החבר ומוציא להורג את המחבל כשלידו עומדים שני קצינים(אחד מהם המ"פ?). גם אלוף תורג'מן מתגייס לתמיכה הזאת וברור שאין לו מושג ירוק ממה שקרה שם אבל הוא חש שקולו חשוב מאד בפרשה. למה?
האם סנגוריו של אלאור משתמשים במשפט בכל מה שכתוב כאן? הרי זה לא ממש עוזר לו שזה כתוב באיזה אתר באינטרנט, אם הטיעונים החזקים האלו אכן נכונים אז צריך שיוצגו בבית משפט, לא באתר חדשות.
בנוסף לכל הנקודות החשובות שהועלו בכתבה זו, אני באמת לא מבינה כיצד אף אחד לא שולח את המפקדים של החייל הביתה + משפט בגין עדות שקר.
היכן האחריות הפיקודית??? אתם המפקדים של החיילים בשטח. לא טרחתם לרגע לתדרך את החיילים מה עושים במקרה שעולה חשד למטען, נכון? למרות שהיה חשש ל"פיגוע איכותי", נכון? אז איך אתם יכולים לבוא בטענות לחייל שלא תודרך מה לעשות במקרה כזה? כיצד אתם יכולים להגיד שפעל כנד הנהלים?
לא נתפס כיצד מפקד, שאמור להיות הראשון לקחת אחריות, שאמור להיות מלח הארץ, שאמור לכל הפחות להיות אדם, איך דווקא המפקדים של החיל יכולים להיות כל כך צבועים וחסר לב ולהפיל את כל האחריות בגין האירוע על ילד בן 19 וכך, מתוך פחד על עצמם, להרוס לאדם טוב את החיים??? לא נתפס!!! המקרה לא מפסיק לזעזע אותי כל יום מחדש.
בבה"ד 1 כתוב את מה שבן גוריון אמר: "שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך". אז זהו, שלא.
היה מטען על המחבל נקודה, רק לא מדברים על זה כי זה לא רלוונטי
דוד בן דוריון כתב ה פ ק י ד ה וכיום שיהו ל ה פ ק י ר ה על קוצו של י
הם מכניסים מילים לפה וכחייל תמים יכו ליפול ברשתם הלא מוסרית
המשפט של החייל זה נסיון הפיכה של ערכי צה"ל על ידי השמאל…..(כתבה)…הקרן החדשה מחנכת את קציני צה"ל……ואתמול גוף זר חדר לצה"ל ומנסה לשנות את ערכי צה"ל…..
אליאור אזריה זה אור אדום לכולנו.וחייבים לעשות ניקוי בצבא.
ואת הפלשתינים האלה..אבו מאזן רוצה לישב בישראל??
שיתגייסו כולם לדאעש…רוצחים ומחבלים..
והעולם יתנקה מהם.
לא הבנתי איפה הבעיה, כל מה שהפרקליטות צריכה לעשות זה לשנות את הוראות הפתיחה באש בדיעבד
בושה למי שמנסה להפליל את חיילי צה"ל הלוחמים שהם גאוות המדינה. "הקם להורגך השקם להורגו". וחבל שמפקדי צה"ל אינם מגנים על החיילים שלנו במצבים כאלה שהם צריכים אותם.. חייבים להראות את עצמנו לעולם אז משפט משמעת ולא פלילי.
"תדע כל אם עבריה המפקידה גול בנה לידי מפקדים הראויים לכך"
בושה שאלו המפקדים בשנת 2016 המפקירים את חיילינו בשטח!
בושה לכולנו ולמנהיגינו שאיננו יודעים כיצד להגן על חיילינו מפני אותם מחבלים מחוץ ובעיקר מבפנים!!!
ברוך השם שיש לנו בעם ישראל רחמנים ביישנים וגומלי חסדים לצד סניגורים טובים
לעניות דעתי עם או בלי התיאור בכתבה יש להעמיד לדין את הרמטכ"ל וכל הכפופים לו שכן הם פשעו כפל כפליים בזה שקראו לחייל רוצח וסורח וכל הפוסל במומו פוסל וכשהאמת תצא לאור לאלאור ולמשפחתו תהיה משאלה אחת ש ק ט בבית ללא משטרה בתי משפט חקירות לילות ללא שינה והכי חשוב עם ילד (פגוע נפשית קשות)בבית בקרוב ממש זכאי כאור
את גורלו של אזריה יקבע בית המשפט ולא כותבי הבלוג. ואם ירה שלא על פי פקודות צה"ל, כולי תקווה שיענש במלוא חומרת הדין.
אל אור אזריה הוא לא הילד של כולנו. יש לי ילדים נפלאים. כאלה שמצליחים לדבוק בגרסה אחת יותר משתי דקות רצופות, כאלה שלא עושים היי-פייב מחוייך עם מישהו מהצופים לאחר שירו באיש שוכב. גם אם הוא מחבל.
מה יגידו המרצחים הנאצים? שהיהודים זזו ולכן מגיע להם כדור בראש?
שומעים בסרטון שניות לפני שהוא יורה עזריה החייל או הקצין קרא לו כדי שיבוא לירות..הוא עמד משמאלו ונגע לו בנשק ואמר לו לירות לפי שפת גוף…שוב הוא קרא לו עזריה …כי עזריה עמד ליד הקיר ובא לקראת אותוצאדם שקרא לו..ואז הרג את המחבל. .כי הוא זז והיווה סכנה..יכול להיות שעליו הייתה פצצה מגיע לו למות…
המילואימניקים כבר הצביעו. אין צבא מילואים קרבי.
כל הכבוד למי שמסרב להתגייס עד לשחרורו וזיכויו המלא של אלאור אזריה ושכמותו
כמובן שהוא זכאי.. רק בצהל הקצינים חוצפניים רוצים כיסוי תחת וזורקים את הפאשלות על החיילים הסדירניקים. בושה וחרפה…
קצין גאה הוא קצין שצריך להודות בטעותו ולקחת על עצמו את האשמה… איך אליאור שהיה כל השירות חייל מצטיין וזכה לאות הצטיינות דווקא לפני הסוף יעשה מעשה כזה לא אחראי.. זה לא יאומן…
בושה וחרפה למה את זה לא מלמדים בבית ספר לקצינים? שקצין העומד בראש המחנה צריך להיות אחראי גם על הטעויות של עצמו ולהודות בהם.
אני הגבתי בזמן אמיתי ותגובתי היתה מאד קרובה למסקנות מאמר זה. כנראה שמנהל המערפת שלכם, לא הבין בדיוק מה כתבתי ולכן ערף את תגובתי בתשובה הבלתי מיקצועית (בלשון המעטה), כמו ״נראה שכבר אמרת את זה״. מן הראוי שבעתיד תקפידו שבעתיים, אם באמת אתם מתכוונים למה שאתם כותבים.
אין תגובה
לדעתי זאת תגובה אוטומטית שמתקבלת אם אתה לוחץ בטעות כמה פעמים על "שלח"