מדריך קלינטון להצלחה: איך לשקר לציבור ולהישאר בחיים

אחרי המתנה ארוכה, בסוף זה הגיע: מסקנות החקירה בפרשת המיילים של הילרי קלינטון פורסמו. ביום שלישי השבוע הודיע ראש ה־FBI, ג'יימס קומי, על סיום החקירה. הוא מתח ביקורת קשה על המועמדת הדמוקרטית, אך המליץ שלא להגיש נגדה כתב אישום.

תחילתה של הפרשה כאשר הילרי קלינטון כיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית. היא עשתה אז שימוש נרחב בשרת אימייל פרטי לצורכי עבודה, בניגוד לכללי מחלקת המדינה המחייבים שימוש בשרת רשמי מטעמי אבטחה ותיעוד התכתובות. חלק מהמיילים שקלינטון שלחה וקיבלה היו מסווגים, אך השרת הפרטי לא היה מאובטח והיה חשוף לריגול ולמתקפות סייבר. השרת הפרטי שהיא עבדה עמו היה הרבה פחות מוגן לא רק ביחס לשרתים הרשמיים שמזכירת המדינה הייתה אמורה להשתמש בהם, אלא אפילו בהשוואה לשרת מסחרי כמו Gmail.

לאחר שהדבר נחשף במרץ 2015, נפתחה חקירה נגד קלינטון בגין עבירות ביטחון מידע. היא חויבה להעביר ל־FBI את כל המיילים הרלוונטיים לצורכי החקירה, כדי לבדוק אם הם כללו חומרים מסווגים. אלא שקלינטון לא מסרה את כל המיילים שהיו בשרת, ובמקום זאת עורכי הדין שלה בחרו 30 אלף מיילים שלטענתם היו קשורים לעבודתה. את היתר הם מחקו, בנימוק שהחוק לא מחייב להסגיר חומרים "פרטיים" בהקשר כזה. חלק נוסף מהמיילים נמחקו עוד קודם לכן, כיון שבשרת לא היה ארכיון מסודר כמו בשרתים רשמיים או מסחריים.

ה־FBI עבר על 30 אלף המיילים, ובנוסף הצליח לשחזר רבים מהמיילים שנמחקו, שהתברר שחלקם כן היו קשורים לעבודתה. קלינטון טענה לאורך החקירה שהיא כלל לא קיבלה או שלחה מיילים מסווגים מהשרת הפרטי, ולפחות לא מיילים שהיו מסווגים באותה עת, ובכל מקרה לא עשתה כך ביודעין. מחקירת ה־FBI עולה באופן חד־משמעי שבין המיילים היו תכתובות מסווגות ברמות שונות, כולל "סודי ביותר". חלקם היו מסווגים מפורשות בשעת שליחתם, חלקם לא היו מסווגים מפורשות אך היה ברור מתוכנם שהם מסווגים, וחלקם סווגו בדיעבד. לדברי קומי, גם כשלא היה סיווג מפורש, השולח או המקבל היו אחראים להבין מתוכן התכתובת אם הדברים מסווגים, והיה מצופה מקלינטון להבין ששרת לא מאובטח אסור לשימוש עם חומרים מסווגים.

בנוסף הודיע ה־FBI כי בהחלט ייתכן שחלק מהמיילים הגיעו לידי האקרים עוינים, אף שאין ראיות לכך, מה גם שחשבונות אימייל של חלק ממכותביה של קלינטון אכן נפרצו. בין המיילים נמצאו גם תכתובות על תכנית החיסולים הממוקדים של ארה"ב באמצעות מל"טים, ומידע מסווג ביותר שהיה עלול לחשוף מקורות מודיעיניים.

למרות כל זאת הוחלט ב־FBI שלא להמליץ על הגשת כתב אישום נגד מזכירת המדינה לשעבר, משום שלדבריהם אין ראיות לכך שבמעשיה של קלינטון הייתה כוונת זדון, ואף שהיו כאן רשלנות וחוסר זהירות, הם אינם חמורים דים כדי להגיש כתב אישום.

https://youtu.be/L0WjwMX63xE

המשפחה המלכותית מעל החוק

כצפוי, מסקנתו של קומי עוררה גלי מחאה מקרב הרפובליקנים, לעומת תמיכה משורות הדמוקרטים.  חלק מהבעיה הוא שלא ברור מה נחשב בדיוק "רשלנות חמורה מאוד" (gross negligence). טראמפ ואחרים מיהרו להשוות את המקרה לפרשת הגנרל דיוויד פטראוס, שהורשע בעבירות ביטחון מידע. אך ההשוואה איננה מוצלחת; פטראוס מסר ביודעין ובכוונה חומרים מסווגים לגורם חיצוני, למאהבת שלו, וגם הוא נענש בקנס כספי בלבד בסך 100 אלף דולר, ללא מאסר. מקרה רלוונטי יותר הוא של בראיין נישימורה, איש מילואים בצי האמריקני שהחזיק חומרים מסווגים על מחשבים פרטיים ללא כוונה להעביר אותם לגורמים חיצוניים, באופן שמזכיר מאוד את התנהגותה של קלינטון, ונידון לשנתיים מאסר.

סנטורים רפובליקנים, כמו גם יו"ר בית הנבחרים פול ראיין, גינו בחריפות את ההחלטה וקראו לשקיפות מלאה ולפרסום כל המסמכים הבלתי מסווגים. הם הודיעו על כוונתם להביא את החלטה לבירור בפני הוועדה המשפטית של בית הנבחרים.

אף שקומי הוא רפובליקני בעצמו ויש לו מוניטין של יושרה אישית, טראמפ, ולא רק הוא, טוען שהממשל הפעיל לחץ לטובת קלינטון. סיוע לטענה הזו נמצא בעובדה שדווקא ביום פרסום הממצאים הצטרף אובמה, בפעם הראשונה, למסע הבחירות של קלינטון. מחשידה עוד יותר היא פגישתם ה'מקרית' של ביל קלינטון והתובעת הכללית לורטה לינץ', האחראית בסופו של דבר לחקירה. הם נפגשו בנמל התעופה בפניקס ששניהם המתינו בו לטיסה, וקלינטון קפץ לביקור נימוסין במטוסה הפרטי של התובעת. אמנם לפי עדות אחרים שנכחו בשיחה הם לא דיברו על פרשת המיילים אלא ניהלו שיחת חולין מנומסת בלבד, אך עדיין זה נראה רע מאוד. לאחר לחץ ציבורי הסירה עצמה לינץ' מהטיפול בפרשה, אך בקרב רבים בציבור האמריקני נותרה התחושה שהמשפחה המלכותית של הפוליטיקה האמריקנית נמצאת מעל החוק. גם ללא הדיווחים הללו, קשה לדמיין ממשל דמוקרטי מרשיע את המועמד הדמוקרטי לנשיאות, בוודאי לא כשהנושא נע בתחום האפור ויש בו מקום לפרשנויות ולתמרון.

מבחינת טראמפ, סגירת החקירה נגד קלינטון היא לא בהכרח דבר רע, בוודאי לאחר הביקורת הנוקבת שהטיח ראש ה־FBI במועמדת. לו הוגשה תביעה נגד קלינטון עכשיו, לפני המינוי הרשמי בוועידה הדמוקרטית, היה אפשר עדיין להחליף מועמד ולבחור בסנדרס או אולי בג'ו ביידן, שני מועמדים שזוכים להצלחה מול טראמפ בסקרים הכלליים יותר מקלינטון. במצב הנוכחי קלינטון תישאר המועמדת, אך כשהיא פגועה מאוד מהפרשה. קלינטון ודובריה אומרים שהפרשה נסגרה. היא לא. גם אם במישור המשפטי החקירה נסגרה, הפרשה צפויה לעורר עוד הדים רבים ברמה הציבורית. ביקורתו המוחצת של קומי היא מתנה גדולה לקמפיין של טראמפ, והיא מעניקה אישוש נוסף לתחושה של רוב הציבור האמריקני: אי אפשר לסמוך על הילרי קלינטון.

כריזמה שלילית

מלבד חוסר האחריות, שאלה נוספת שתטריד בוחרים רבים היא: מדוע מלכתחילה השתמשה קלינטון בשרת פרטי? האם היא ניסתה להחביא משהו? קלינטון נימקה את השימוש שלה בשרת הבלתי מאובטח בתירוץ המעט מגוחך שלוּ הייתה משתמשת בחשבון האימייל הרשמי, הייתה צריכה להשתמש בשני מכשירים שונים, אחד למייל הרשמי ואחד לפרטי, והיא לא רצתה להסתבך עם שני מכשירים. אך מממצאי החקירה עולה בבירור שהיא השתמשה ממילא בכמה מכשירים. מלבד העובדה שהיא נתפסה בשקר, קשה להאמין שהיא לקחה סיכון גדול כל כך רק בגלל עצלנות. כמובן, ייתכן שזה נבע מרצון לפרטיות. סנגוריה העיתונאיים של קלינטון טוענים שאחרי כל כך הרבה פרשיות שרפובליקנים ניסו למצוא או לתפור לה ולבעלה, הם הפכו לפרנואידים ומשתדלים לחשוף לציבור כמה שפחות. קלינטון עצמה אמרה דברים דומים בשיחה עם תומך שהוקלטה במצלמה נסתרת.

אך ישנה עוד אפשרות, שתנקר גם היא במוחם של המצביעים: ייתכן שהיה משהו במיילים שלה שהיא ניסתה להחביא (הספקולציה הזו, למשל). בינתיים לא נמצא דבר כזה, לא על ידי ה־FBI ולא על ידי העיתונאים שעברו על המיילים שנחשפו לציבור במסגרת חופש המידע. אולם לא כל האימיילים מהשרת שוחזרו, וגם לא כולם נחשפו כבר לציבור. ייתכן אפוא שקלינטון החביאה משהו שעורכי הדין שלה הצליחו למחוק וה־FBI לא הצליח לשחזר. אם כך, השיטה שלה הצליחה; אם הייתה משתמשת בשרתים הרשמיים, לא הייתה לה אפשרות למחוק דבר. כל השאלות הללו מוסיפות לחשדות העולים מן הפרשה.

ויש עוד דבר שנחשף: קלינטון שיקרה. היא הצהירה שלא שלחה מהשרת מיילים מסווגים, אך ממצאי החקירה הראו בבירור שהיא עשתה זאת. וזה לא היה השקר היחיד בפרשה. אמנם היום להיתפס בשקר כבר איננו סוף החיים הפוליטיים. בעלה היה מחלוצי התחום, כששיקר בעדות וטען כי לא קיים יחסי מין עם מוניקה לוינסקי. אך אינה דומה הילרי לביל. ביל קלינטון בסוף נשיאותו, זמן קצר לאחר שנתפס משקר בעדות וכמעט הודח מהנשיאות, זכה לאחוזי התמיכה הגבוהים ביותר לנשיא יוצא בחמישים השנים שקדמו לו. ב־2008, לאחר כמה פרשיות מביכות (התבטאויות הכומר ג'רמייה רייט, פרשיות שחיתות בשיקגו) אובמה הומשל לטפלון, מפני ששום דבר שלילי לא נדבק אליו. הדימוי הזה נכון עוד יותר לביל קלינטון, שהיה ועודנו אחד הנשיאים האהודים על הציבור האמריקני. אצל מנהיגים מסוג זה, הכריזמה והקסם האישי מחפים על הכול.

אבל בניגוד לבעלה, להילרי יש כריזמה שלילית. באותה מידה שביל נתפס בכל מצב כטבעי ואמיתי, היא נתפסת כמזויפת ואינטרסנטית. מה שהציבור היה מוכן למחול בקלות לביל, הוא יזכור להילרי. אם עד עכשיו היא ניסתה, לא בהצלחה יתרה, לטעון ליושרה אישית, עכשיו טענותיה הופרכו. יתר על כן: היא טענה שבניגוד לטראמפ, על שיקול הדעת שלה אפשר לסמוך. עכשיו גם זה נתון בספק.

ההגנה הטובה ביותר של הילרי קלינטון בכל הסיפור היא טראמפ. היא שיקרה? לא חסרות דוגמאות לשקרים של טראמפ. שיקול דעת? כל יומיים טראמפ משמיע אמירה חדשה שנותנת למבקריו סיבה טובה לערער על שיקול הדעת שלו. אבל למען האמת גם ההגנה הזו בעייתית. עד עכשיו ניסתה קלינטון לטעון שהיא וטראמפ בכלל לא באותה רמה; היא פוליטיקאית רצינית, מזכירת מדינה לשעבר, וטראמפ הוא סתם איש עסקים משוגע עם פה גדול. עכשיו יהיה לה הרבה יותר קשה לטעון לפער כזה ביניהם.

ככל שהפרשה היא מכה לדמוקרטים, יש רפובליקנים שעבורם פרשת המיילים היא מכה לא פחות קשה. כאשר מנהיגי הרפובליקנים חושבים על הילרי והמיילים שלה, הם לא יכולים להתעלם מהמחשבה שכבר שנים לא מינו הדמוקרטים מועמד לנשיאות שהוא טרף קל כל־כך. לו רק היה להם מועמד נורמלי, אפילו מועמד משעמם, הם היו לוקחים את הבחירות בהליכה. אך מצביעיהם בחרו בטראמפ, ונכון לעכשיו, אף על פי כן ולמרות הכול, קלינטון עדיין מובילה עליו בסקרים.