תומך בישראל, נאבק ב-BDS: מייק פנס טוב ליהודים

אחרי שרשרת של מבוכות פוליטיות, טראמפ עשה צעד נכון. הבחירה שלו במושל אינדיאנה מייק פנס כמועמד לסגן הנשיא, עשויה לתרום לקמפיין שלו ולקדם אותו פוליטית הרבה יותר מהאפשרויות האחרות שעמדו בפניו. פנס, לשעבר חבר קונגרס בכיר, הוא פוליטיקאי רפובליקני מנוסה. הוא מזוהה עם האגף הקונסרבטיבי האידאולוגי, ונמצא בקשרים טובים גם עם הממסד הרפובליקני הקלאסי. הוא מוסיף לטראמפ ניסיון שחסר לו מאוד, ויסייע לו לעגן את האחיזה שלו במפלגה הרפובליקנית. פנס הוא פוליטיקאי אהוד בקרב הימין האמריקני, ונחשב אדם הגון ואדיב. הוא גם תומך נלהב של ישראל שביקר בארץ, והיה אחד המושלים הראשונים שחוקקו במדינתם חוק נגד BDS.

שני המועמדים האחרים שהגיעו לשלבים האחרונים של תהליך הבחירה, כריס כריסטי וניוט גינגריץ', הם פוליטיקאים ותיקים ובכירים מהממסד הרפובליקני, והם מהראשונים שתמכו בטראמפ. אבל שניהם מאוד לא פופולריים, ומלבד ניסיון, לא ברור מה הם היו מוסיפים לטראמפ.

תפקיד סגן הנשיא איננו מוגדר, ומבחינה מסוימת הוא חסר חשיבות מהותית. חשיבותו הגדולה של התפקיד היא בין היתר בעת מערכת הבחירות, כאשר סגן הנשיא יכול לאזן את המועמד, לחזק את נקודות התורפה שלו ולהרחיב את כוח המשיכה שלו. בחירה מושכלת בסגן מתאים עשויה לפנות לקהלים שלא היו בכיסו של המועמד, וזאת באמצעות בחירת מועמד ממגזר מסוים או ממדינה שמתנדנדת בין המפלגות.

צריך לזכור ששיטת הבחירות האמריקנית היא אזורית. הנשיא נבחר על ידי נציגי המדינות, שבוחרים במועמד שניצח במדינתם. כך יכולים להיווצר פערים משמעותיים בין מצבת הקולות בכל ארה"ב ובין הזכייה בפועל על ידי האלקטורים, שכן מספר הנציגים של כל מדינה איננו מבטא בהכרח את מספר תושביה היחסי. ברוב המדינות די ברור מראש איזו מפלגה תזכה לרוב הקולות, כך שתוצאות הבחירות בפועל נקבעות בכמה מדינות המתנדנדות בין הדמוקרטים לרפובליקנים, בלא נאמנות קבועה. הקמפיינים לנשיאות מעניקים תשומת לב מיוחדת למדינות הללו, מרווים אותן בפרסום, מגיעים אליהן פיזית, ומקימים בהן מערכת ענפה של פעילי שטח.

עד היום, טראמפ לא עשה זאת. אין  לו כמעט מערכת של פעילי שטח, ועיקר העבודה שלו היא תקשורתית, בבמות הכלל־ארציות. מהבחינה הזו, לא ברור כמה פנס יעזור לו. אינדיאנה היא מדינה שהרפובליקנים יכולים לסמוך עליה, וטראמפ ניצח בפריימריז שם בפער עצום של כמעט 20 אחוזים. ועדיין, ייתכן שפנס יסייע לו במדינות שכנות במערב התיכון, כמו איווה למשל, שכן מתנדנדות בין המועמדים.

ככלל, פחות סביר שפנס יביא בוחרים מחוץ לגבולות המפלגה הרפובליקנית. טראמפ עושה זאת, בקהלים מסוימים, אך לא בכך כוחו של פנס. עמדותיו של פנס בנושאי כלכלה הן של האורתודוקסיה הקונסרבטיבית, ובענייני חברה הוא שמרן מובהק. הוא מתנגד בולט לנישואים חד־מיניים ולהפלות, שני נושאי הדגל של הליברלים. כמושל אינדיאנה העביר פנס חוק שמגן על חופש דתי ומאפשר לנוצרים אדוקים לסרב להעניק שירות לחתונות חד־מיניות, והוא ניסה להעביר גם חוק שיחייב קבורת עוברים שהופלו. על שני החוקים הללו הוא ספג ביקורת רבה מצד הליברלים. לכן קשה להאמין שהוא יעזור לטראמפ למשוך בוחרים ליברליים.

היתרון שלו הוא שהוא יסייע לטראמפ לחזק את האחיזה הרפובליקנית שלו. בראש ובראשונה הוא יעזור לו עם הנוצרים האוונגליסטים. פנס מגדיר עצמו כ"נוצרי, קונסרבטיבי ורפובליקני, בסדר הזה", והוא מרבה להזכיר בנאומיו את בורא העולם ואת אמונותיו הנוצריות. הוא לוחם נחוש במלחמות התרבות בין השמרנים החברתיים לליברלים, כפי שמשתקף מעמדותיו בנושאי הפלות וזכויות חד־מיניים.

טראמפ אמנם יישר קו במהירות עם עמדות האגף השמרני במפלגה הרפובליקנית, אבל אין זה סוד שלפני כן דעותיו היו אחרות. הוא תמך בהפלות, והפסיק לתמוך בנישואים חד־מיניים רק כמה חודשים אחרי תחילת הקמפיין שלו בפריימריז. בנוסף, לאוונגליסטים חשובה מאוד הדוגמה האישית. טראמפ – הנשוי בשלישית לדוגמנית צעירה, ומי שהתרברב בניאופיו ומנבל את פיו בפומבי – איננו הדמות שהם מחפשים להוביל את אמריקה. פנס, נוצרי אדוק שמתנהג בהתאם, יוכל לאזן אותו מאוד. פנס הוא המועמד הבולט ביותר בשיוכו הנוצרי מאז הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר (בימי קדם, לפני שהדרום והנוצרים היו שייכים לרפובליקנים).

https://www.youtube.com/watch?v=2CP0quaNeFo

האוונגליסטים בעלייה

זהותו האוונגליסטית של פנס עומדת במוצהר גם מאחורי תמיכתו בישראל. בכך הוא מאזן את טראמפ, שבתחילת הקמפיין הביע דעות סותרות בנוגע למידת התמיכה שלו בישראל, גם אם בהמשך הוא מיהר להתאים את עצמו לעמדת התמיכה הסטנדרטית של הרפובליקנים. אמנם עמדתו האנטי־אסלאמית של טראמפ מציבה אותו באופן טבעי במקום של תמיכה בישראל, אבל אצל טראמפ די ברור שכל קשר עם מדינה זרה נעשה אך ורק לטובת ארה"ב. זהו חלק ממדיניות החוץ הבדלנית שלו. הוא הכריז על כוונתו לקצץ בסיוע לבעלות בריתה המסורתיות של ארה"ב, גם כשהן עומדות עמה מול אויב משותף, כמו יפן ודרום קוריאה השותפות עם ארה"ב במאמץ לבודד את צפון קוריאה. טראמפ אימץ את הססמה "America First", כדי להדגיש שמחויבותה של אמריקה היא אך ורק לאמריקה (טראמפ איננו הראשון שחשב על הססמה הזו; זה היה שמה של תנועה בהובלת צ'רלס לינדרברג, טייס ומנהיג אמריקני פופוליסטי ואנטישמי בשנות הארבעים שהתנגד להצטרפותה של ארה"ב למלחמה בנאצים).

פנס, לעומת זאת, שככלל נצי הרבה יותר מטראמפ, מציג גישה של תמיכה בלתי מותנית בישראל, הנובעת מהערכים הנוצריים והאוונגליים שלו. מבחינה זו, הבחירה של טראמפ בו היא מצוינת לישראל. מה עוד שהיבחרותו של פנס מסמנת את כוחם העולה של האוונגליסטים ואת נוכחותם המרשימה בצמרת הפוליטית הרפובליקנית, שמבשרת טוב לבאות מבחינת ישראל.

פנס גם נחשב קונסרבטיבי למהדרין. הוא קשור לתנועת 'מסיבת התה', ויש לו קשרים טובים עם האחים קוך, המיליארדרים שמממנים פעילות רבה של גורמים קונסרבטיביים ברחבי ארה"ב. ייתכן שפנס יוכל לסייע לטראמפ למנוע בריחה של קונסרבטיבים, אבל לא בטוח באיזו מידה. הקונסרבטיבים, שלא כמו השמרנים החברתיים, פחות מתעניינים בדמותו של המועמד ובדוגמה האישית שלו. אכפת להם בעיקר מהעמדות שלו. פנס שייך אמנם ל'מסיבת התה', אך לא ברור אם זה יספיק בשביל למשוך את תומכי 'מסיבת התה'.

דעותיו של פנס הן קונסרבטיביות, או היו כאלה, אך במידה שהן קונסרבטיביות הן סותרות את עמדותיו של טראמפ. פנס תומך נלהב בהסכמי סחר, כשם שטראמפ מתנגד נלהב שלהם. פנס התנגד נחרצות לרצונו של טראמפ לאסור על כניסת מוסלמים לארה"ב, בגלל  חוסר החוקתיות של צעד כזה. בנושאי חוץ היה פנס תומך נלהב של המלחמה בעיראק, שטראמפ לא חדל מלבקר אותה. עכשיו לא תהיה לפנס ברירה אלא ליישר קו עם הבוס החדש שלו. לכן, לדוגמה, גורמים בסביבת האחים קוך הודיעו שעל אף קרבתם לפנס הם עדיין אינם תומכים בטראמפ.

יצביעו בחריקת שיניים

לשמרנים החברתיים אין לאן לברוח מטראמפ. מבחינתם, כל מועמד אחר יהיה גרוע ממנו, בוודאי לאחר שסנדרס משך את כל המפלגה הדמוקרטית שמאלה. גם לקונסרבטיבים אין יותר מדי אפשרויות. תקוותיהם האחרונות להיפטר מטראמפ במרד בוועידה הרפובליקנית הנפתחת היום התבדו בשבוע שעבר, כשהפסידו בהצבעה בוועדת הכללים, כשניסו לשחרר את הנציגים שבוחרים בפועל את המועמד בוועידה ממחויבותם להצביע כהצבעת הבוחרים באזורים שלהם. נציגים קונסרבטיביים עדיין מתכננים לעשות לטראמפ בלגן בוועידה, אבל בשלב זה כבר אין ספק שטראמפ יהיה המועמד הרפובליקני.

רוב המצביעים הקונסרבטיבים יחרקו שיניים בבחירות ויצביעו לטראמפ, חלקם יישארו בבית, אחרים יברחו לקלינטון, וכנראה יהיו גם מי שיצביעו לגרי ג'ונסון, המועמד הליברטריאני. ג'ונסון, מושל רפובליקני לשעבר, נע כרגע בסקרים סביב עשרה אחוזים, הישג מרשים מאוד למועמד שלישי בארה"ב. חלק מחשובי המנהיגים הקונסרבטיביים, בהם מיט רומני, ג'ב בוש וביל קריסטול, אמרו שישקלו לתמוך בו לאחר שהמינוי של טראמפ יהיה סופי. אם אנשים אלו, שקשורים עמוקות למפלגה הרפובליקנית, מוכנים לבחור במועמד אחר, יש פה בעיה שהיא מעבר ליכולתו של מייק פנס לפתור. פנס יעזור לטראמפ להדק את האחיזה שלו במפלגה הרפובליקנית, אבל בסופו של דבר ישנם פערים ערכיים שבלתי אפשרי לגשר עליהם.