התקציב של כחלון יעשה את העבודה

שוב הגיעה התקופה הזו בשנה, שבה במקום לצאת לחופשה ביוון פקידי אגף התקציבים תקועים במשרד ומפרסמים תכניות כלכליות מורכבות כחלק מחוק ההסדרים ותקציב הממשלה; שוב התכניות הארוכות והסבוכות מתפרסמות כמה ימים לפני אישורן בכנסת, כדי להקשות על המבקרים; שוב האוצר נמצא במלחמות עולם עם כל העולם, ושוב רבות מההצעות המופיעות בחוק נופלות בסופו של דבר. ובכל זאת, התכניות מעידות על הלכי הרוח במשרד האוצר ועל האג'נדה הכלכלית של העומד בראשו, השר משה כחלון, ורבות מהן אף יֵצאו לפועל.

והרי החדשות: נראה שגם אחרי ההשמטות, הלב של שר האוצר נמצא בדרך כלל במקום הנכון. אם לסכם זאת בקצרה, במוקד טיוטת התכנית הכלכלית לשנתיים הבאות נמצאים צמצום הרגולציה והתייעלות הממשלה ומוסדותיה – צעדים שיובילו לשיפור משמעותי של הכלכלה ויועילו לצמיחת המשק.

כך מצהיר האוצר בפתח פרק בשם "שיפור אופן עשיית עסקים בישראל":

[המטרה היא] לשפר את דירוג מדינת ישראל במדד הבין לאומי העוסק בפשטות אופן עשיית העסקים, ועל מנת להפחית את הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי ולשפר את הפעילות הכלכלית בישראל.

לאחר הסבר זה מגיע תיאור מפתיע בכנותו של אתגרי הכלכלה הישראלית, על בסיס מדד קלות עשיית העסקים העולמי:

נכון להיום, אופן עשיית העסקים בישראל הינו מורכב וקשה. עדות לכך קיימת בתוצאות המדד לשנת 2016 בו דורגה ישראל במקום ה־53 מתוך 189 מדינות ובמקום ה־30 מתוך 32 במדינות ה־OECD. יתרה מכך, לאורך השנים ישראל אף ירדה בדירוג המדד. כך, בשנת 2006 ישראל הייתה מדורגת במקום ה־29 מתוך 155 מדיניות.

אכן, דברים נכוחים. חמושים בכוונות אלו, גיבשו פקידי האוצר תכנית רחבה ומפורטת הכוללת סדרה של הצעות לצמצום רגולציה, ייעול השירותים הממשלתיים והגברת החופש הכלכלי בחלקים ניכרים של המשק. הרושם המצטבר הוא דרמטי: אם ההצעות הללו יתקבלו וייושמו, מצב הכלכלה הישראלית עשוי להשתפר משמעותית. מדובר בשינוי עמוק ויסודי של התשתית הבסיסית של המשק.

מאבק חזיתי במכון התקנים

ההצעה הדרמטית ביותר המופיעה בחוק ההסדרים היא התכנית לביטול מונופול מכון התקנים. בעניין הזה יצא האוצר במתקפה חזיתית של ממש, שהתגלמה בטבלה הזו:

מדובר בלא פחות מרעידת אדמה. האוצר מראה בבירור כיצד כל האנשים השולטים בתקני המזון המגבילים את ייבוא המוצרים לישראל, הם בעלי אינטרסים במונופולים הגדולים של חברות המזון במשק. זוהי טבלה מדהימה, המציבה את הלובי שמנסה לגונן על מכון התקנים בעמדת מגננה ובלחץ חסר תקדים. זהו אחד הקרבות החשובים ביותר בחוק ההסדרים הקרוב, ולא במקרה הציב משרד האוצר את הרפורמה הזו בראש החוק.

כפי שכתבנו כאן רבות, מכון התקנים תוקע ייבוא מוצרים מחו"ל כדי להגן על המונופולים במשק; מערים תשלומים על היבואנים, שמגלגלים את העלויות על הצרכנים, ואף מעסיק עובדים בהיקף שכר של 278 מיליון שקל. מדובר בקלישאה של ממש על המגזר הציבורי – פרוטקציוניזם וחוסר יעילות על חשבון משלמי המיסים. בנייר מדיניות מיוחד שפרסם 'פורום קהלת' העריכו חוקריו כי מכון התקנים משית על המשק עלויות ישירות ועקיפות בסך מאות מיליוני שקלים. קל להבין מדוע האוצר רוצה לשים סוף לחגיגה.

לרפורמה המבורכת הזו התלוו הצעות לקבלת התקינה הבינלאומית בתחום מוצרי הקוסמטיקה והחשמל, שנועדו להקל על ייבוא המוצרים. גם כאן צפויים קרבות קשים.

הצעה אסטרטגית נוספת הצפויה לעבור כחלק מחוק ההסדרים היא הפחתת מס החברות, ובמיוחד הפחתת המס לחברות הייטק גדולות. החדשה המרעישה ביותר היא הקטנת מס החברות שמשלמות חברות הייטק גדולות ל־6% בלבד, שיעור שהוא מהנמוכים בעולם. גם חברות הייטק בינוניות יזכו לרמה של 12% מס בלבד. המהלך נועד להתחרות במרכזי הייטק בינלאומיים כגון אירלנד, ולמשוך חברות הייטק בינלאומיות לפתוח מרכזים בישראל. ההצעה ספגה אמנם ביקורת בשל היחס המיוחד לחברות הייטק במקום הפחתה רוחבית ואחידה לכלל החברות במשק, אך בכל זאת מדובר בכיוון חיובי של משרד האוצר, ובצעד שצפוי למשוך השקעות למשק, לחזק את שוק העבודה ולעודד צמיחה.

בהמשך מציע משרד האוצר גם הפחתת רגולציה בתחום רישוי עסקים. הצעת החוק כוללת פישוט וייעול תהליך הרישוי באמצעות סדרת צעדים, ובהם הצגת מפרט ברור עבור אישור עסקים, איחוד מסמכים והקמת מכוני רישוי פרטיים שיקבלו סמכות להעניק אישורים.

בהקשר זה, קבלו את התיאור הבא מתוך חוק ההסדרים:

בישראל פועלים כ־130 אלף עסקים טעוני רישוי, מתוכם כ־40 אלף עסקים ללא רישיון עסק. הסיבות העיקריות לחוסר ברישיון העסק בעקבות אי עמידה בחוק רישוי עסקים הינם בעקבות אי עמידה בדרישות כיבוי אש – 29%, אי עמידה בדרישות תכנון ובניה – 26%, והיתר אי עמידה בדרישות שאר המשרדים (בריאות, משטרה, הגנת הסביבה, כלכלה, חקלאות ועוד). הקושי בהוצאת רישיון עסק נובע מההליך הסבוך אשר בו המבקש לפתוח עסק נדרש לקבל אישור ממשרדי הממשלה השונים טרם קבלת רישיון העסק מהרשות המקומית. בנוסף, קיימות התניות שונות מתחום התכנון והבניה אשר אינן קשורות במישרין להוצאת רישיון העסק. העיכובים והקשיים בהליך קבלת רשיון עסק, מכבידים מאוד על היזמים המבקשים לפתח עסקים בישראל. כך נאלצים היזמים להשקיע תשואות זמן וממון, כאשר קיים קושי לצפות מראש עלויות אלו.

מאבק מול כוחות רבי עוצמה

בחוק ההסדרים הקרוב אפשר למצוא גם רפורמות בשידורי הטלוויזיה ובטלפונייה הקווית. מדובר ברפורמות המזכירות במהותן את רפורמת הסלולר, שכן הן מאפשרות תחרות על גבי תשתית קיימת, שכיום איננה פתוחה לשימוש לחברות חדשות בשל מבנה השוק והרגולציה. צעד בולט לדוגמה הוא הכנסת ערוץ 20 לשידורי 'עידן פלוס', דבר שיקפיץ באחת את הרייטינג של ערוץ המסורת. סביר להניח שהרפורמה הזו תעבור, בשל המשקל הכבד שראש הממשלה מעניק לה.

חקיקת הרפורמה בתקשורת הקווית גם היא משמעותית מאוד לצרכן הישראלי. הרפורמה תחייב את 'בזק' לאפשר לחברות מתחרות להציע שירות טלפון קווי מתחרה על גבי התשתית הקיימת, אפשרות שבאופן עקרוני קיימת כבר כיום אך נתקלת בבעיות. אם הדרישה הזו תעבור, התחרות בשוק הטלפון הקווי צפויה להתעצם עוד יותר מכפי שהיא עכשיו. גם כאן, הלחצים הנגדיים ברורים; מונופול 'בזק' רב העוצמה צפוי להתנגד למהלך בכל הכוח.

עוד בחוק ההסדרים, שורת רפורמות שנועדו לייעל את הביורוקרטיה הישראלית הסבוכה בתחום הנדל"ן, המסים ועוד. בין הצעדים הללו: ייעול התהליכים הרגולטוריים הכרוכים בתהליכי התכנון והבניה; ייעול התהליכים הכרוכים בהקמת מוסדות ציבור ברשויות המקומיות; העברת הטיפול בעררי החלטות מנהל מקרקעי ישראל לבית המשפט המחוזי, במקום ועדות הערר הפועלות כיום; קיצור משך הטיפול בתיקי הוצאה לפועל; הקלה ברישום נכסים, ואפילו אפשרות לביצוע כל תהליך רישום חברות חדשות באינטרנט. אפילו אם רק ההצעה האחרונה תתממש, מדובר בשיפור משמעותי ברגולציה על העסקים בישראל.

המגמה הזו נמשכת גם בהצעת חוק התקציב שפורסמה השבוע, וכוללת למשל את התכנית הדרמטית הבאה להפחתת הרגולציה המופרזת במשרדי הממשלה. על פי הצעת האוצר, משרד שלא יפחית את הרגולציה המשרדית ב־25% (כפי שהוחלט כבר ב־2014), לא יוכל לחוקק כל רגולציה חדשה. נהדר. על פי הדיווח ב'גלובס', ראש הממשלה דרש שההצעה הזו תיכנס להצעת התקציב. מדובר ברעיון מבורך אך קשה ליישום, והצלחתו תלויה בעיקשות וברצינות של כחלון.

האוצר רוצה גם לגבות מס הכנסה מחברי הקיבוצים, באופן שיגדיל לאין שיעור את הכנסות המדינה. הפרטים מעט מורכבים, אך בקצרה ניתן לומר שאופן חישוב המסים לחברי הקיבוץ עד כה היטיב אתם מאוד, עד כדי כך שהאוצר מעריך את הגדלת הכנסות המדינה ממסים אם יתקבל התיקון ב־500 מיליון שקל. בדרך כלל אנחנו נגד הרחבה בגביית המסים, אך לא במקרה הזה; המציאות הקיימת כבר שנים רבות היא פרוטקציוניזם מתמשך לחברי הקיבוצים, שהוא חסר כל הצדקה. אם מורידים מסים, שיורידו לכולם.

הכיוון החיובי נמשך בהצעות רבות בחוק התקציב: ייעול הגבייה של הביטוח הלאומי (היינו שמחים לראות גם הצעות להפחתת ההוצאות והגדלת התשלומים); ייעול קרן הניקיון הממשלתית (יש דבר כזה); תיקון עיוותי מס; הגברת התחרות בשוק הגז לבישול ותחבורה; הפחתת תקציבי בחירות ברשויות המקומיות ועוד ועוד.

עוד מוקדם לחגוג, שכן חוק ההסדרים והתקציב נבחנים בראש ובראשונה ביישומם, אבל התכנית הבסיסית המוצגת כאן נראית מצוינת, ומעידה על רוח רעננה ועל עבודה משמעותית הנעשית במשרד האוצר.

נהגי המוניות ניצחו את האזרחים

ובכל זאת, לצד ההצעות החיוביות הרבות, התכנית החדשה מכילה גם כמה סעיפים פחות מוצלחים. הראשון נוגע למחויבותו של השר לתחום הדיור, וכוונתו למסות מחזיקי שלוש דירות ומעלה. מדובר בצעד חריף שנועד להגדיל את היצע הדיור ואת המיסוי על "עשירים", אך במקביל, ייתכן שהוא יעלה את מחירי השכירות. כאן בא לידי ביטוי פופוליזם רב, ולמרבה הצער סביר שההצעה תעבור בשל הכוח העצום שיש לכחלון בתחום הדיור.

עוד רעיון בעייתי הוא הרחבת סל שירותי הבריאות על חשבון הביטוחים הפרטיים. איך זה יעבוד? האוצר יטיל מיסוי על שירותי ביטוח פרטיים ואף על ביטוחים משלימים של קופות החולים, וישתמש בהכנסות מהמיסוי – כ־500 מיליון שקל, כדי להגדיל את סל השירותים והתרופות הציבורי. המטרה של המדיניות ברורה – לקחת מהעשירים ולתת לעניים (נשמע מוכר?), לחזק את מערך הבריאות הציבורי, ועוד.

מה הבעיה? שירותי הביטוח הפרטיים וקופות החולים צפויים לבטל או לייקר שירותים כתוצאה מהמיסוי שיוטל עליהם. בעקבות זאת ייתכן ששירותי בריאות מסוימים המבוטחים כיום על ידי קופות החולים יתבטלו, למרות העובדה שחלקים נרחבים באוכלוסיה עושים בהם שימוש. מדובר ברפואת שיניים, קוסמטיקה, טיפולים לנשים בהריון ועוד. ההצעה הזו תפגע בוודאות בחלקים נרחבים של האוכלוסייה לטובת חלקים אחרים, באופן שקשה להעריכו במדויק. האם ניתן להצדיק ייקור או הרעה בתנאי השב"ן – ש־73 אחוזים מהאוכלוסייה מחזיקים בהם – כדי לשפר את סל התרופות ושירותי הרפואה הציבורית? לא ברור. משרד האוצר ומשרד הבריאות חושבים משום מה שכן, וההצעה צפויה לעבור בקלות יחסית בשל תמיכת שר הבריאות ליצמן; יש לקוות שבכל זאת יוכנסו בה שינויים של הרגע האחרון.

מעבר לכך, כמה רעיונות טובים שנכללו בקדם־הטיוטה של חוק ההסדרים (שפורסמה כבר ב־17 ביולי) ירדו מהפרק, וחבל. כזה למשל היה גורלה של ההצעה לאשר את כניסת אפליקציית 'אובר' לישראל; כזכור, שר התחבורה ישראל כץ מתנגד לכך בתוקף בשל האינטרסים של לובי נהגי המוניות, והרפורמה הוסרה מסדר היום. חבל. הוצאת 'אובר' מהרפורמה מעידה על כוחו הרב של ישראל כץ, בעיקר על רקע העובדה שהתחבורה הציבורית זוכה לתקציבי ענק בגיבוי מלא של משרד האוצר. למרות זאת, האוצר לא הצליח למנף את הגיבוי הזה כדי להעביר את כניסת 'אובר' לישראל.

כך גם לא נכללה בטיוטות חוק ההסדרים ההצעה להחלת בוררות חובה בסכסוכי עבודה בשירותים החיוניים, שנועדה להגביל את יכולתה של ההסתדרות להשבית את השירותים החיוניים למשק. הצעה כזו הייתה מפחיתה את כוחם של המונופולים הגדולים במשק, ומאפשרת להכניס בהם רפורמות חשובות ונדרשות. בתחום הזה, ובעצם כמעט בכל תחום הנוגע במישרין להסתדרות, משרד האוצר איננו מספק כל בשורה. למרות האזכור התדיר של נושא הדיור, בחוק ההסדרים אין גם בשורות משמעותיות הנוגעות לקידום הפרטת קרקעות המדינה, ורעות חולות נוספות שמלוות את הציבור הישראלי שנים רבות.

הצעות נוספות ירדו מהפרק, אך קשה להצביע על משמעותן הישירה לציבור. אגף התקציבים ניסה (שוב) להשיג דריסת רגל בכספי משרד הביטחון, דרך פיקוח על הייצוא הביטחוני; ההצעה טורפדה. גם עתידה של קצא"א, חברת הנפט החשאית, עמדה במוקד עימותים רבים; על פי הטיוטה האחרונה מסתמן כי מעמדה המיוחד יבוטל והיא תהפוך להיות חברה ממשלתית רגילה המחויבת בשקיפות, עמידה ברגולציה ממשלתית ותשלום מסים. המלצה שלי: כתבי 'כלכליסט' עשו עבודה מצוינת בניתוח ההצעות שנפלו/ייפלו מהחוק, כדאי לקרוא כאן.

"חברתי", אבל לא מהזן של יחימוביץ'

פסטיבל חוק ההסדרים ותקציב המדינה סופג כרגיל ביקורת על כך שהוא עובר כמעט במחטף; האוצר לא מאפשר זמן רב לניתוח וביקורת על ההצעות, והליך החקיקה מקוצר. גם הכתבה שקראתם עתה איננה מציעה יותר מטעימה קטנה וניתוח פשטני למדי של חוק ההסדרים והצעת חוק התקציב. וזה עוד לא הכול; כפי שכתב שאול אמסטרדמסקי בבלוג שלו, בחוק ההסדרים הסופי מופיעים שינויים תקציביים רבים שאינם נכללים בטיוטה. כמה זה משמעותי? תחשבו על המיליארדים של הפנסיה התקציבית, למשל.

הביקורת במקומה. במסגרת הזמן הנתונה, אין פוליטיקאי או גוף תקשורת שיכול להתמודד במקצועיות הראויה עם כל הרפורמות שהאוצר הציע. לצורך ניתוח מעמיק נדרשים מומחים רבים וימים ארוכים של עבודה. אך לצד הביקורת צריך לזכור שחוק ההסדרים הוא אחד האיים הבודדים של משילות שעוד נותרה לממשלה. חוק ההסדרים מהווה הזדמנות להעביר עם פחות סחבת חקיקתית רפורמות רבות וחשובות שייטיבו עם אזרחי ישראל, כאלה שבאופן רגיל היו דורשות זמן רב. אידיאלי? לא. אפקטיבי? כנראה שכן, ולצערנו גם במקרים של רפורמות שליליות.

בשורה התחתונה, שר האוצר כחלון מתגלה כיוזם ומעשי הרבה יותר מקודמו בתפקיד יאיר לפיד, והדבר בא לידי ביטוי גם בהצעות החוק הרבות הנלוות לתקציב הדו־שנתי. ההצעות הטובות הן רבות, ולעת עתה נראה שהן עולות מבחינה איכותית וכמותית על ההצעות הגרועות. שר האוצר אוהב אמנם להצטייר כ"חברתי", אך מקריאת הצעות האוצר די ברור שה"חברתי" של כחלון הוא לא ה"חברתי" של יחימוביץ'; כחלון מבין היטב מה עובד ומה לא עובד, ומתקבל הרושם שהוא יודע מהי הדרך הנכונה להוביל את המשק הישראלי לשגשוג ורווחה. נחכה לתוצאות.