מדינה שלמה

"מְדִינָה שְׁלֵמָה עָצְרָה נְשִׁימָתָהּ" –
חוּץ מִכָּל מִי שֶׁרָאִיתִי פֹּה, וּפְרָט לִי.
מְדִינָה שְׁלֵמָה עָצְרָה – מִי? מָה? מָתַי?
מְדִינָה שֶׁלִּי, מַדּוּעַ לֹא סִפַּרְתְּ לִי?

לֹא אָמַרְתְּ לִי שֶׁמַּמָּשׁ עַכְשָׁו גּ'וּדוֹקָא
מְחַלֶּקֶת לְאוֹיְבֵי עַמֵּנוּ נוֹקְאָאוּט,
לֹא הוֹדַעְתְּ שֶׁיֵּשׁ אֵרוּעַ סְפּוֹרְט אַלִּים,
וְעַל כֵּן גַּם לֹא אָמַרְתִּי תְּהִלִּים.

לֹא טָרַחְתְּ אֲפִלּוּ לְאַמְלֵק
שֶׁאַשּׁוּר וּגְבָל וַעֲמָלֵק
כְּבָר מִתְנַדְנְדִים כְּהַמְפְּטִי דַּמְפְּטִי.
לֹא אָמַרְתְּ לִי – וְלָכֵן נָשַׁמְתִּי.

אִם אֶגְרוֹפָנֵינוּ לֹא גָּרְפוּ
זְהָבִים צְרוּפִים בִּגְלַל הַפוּ
שֶׁנָּפַח אֶחָד שֶׁלֹּא צָפָה,
נָא עִרְפִינִי בְּאַשְׁמַת דְּלִיפָה.

"מְדִינָה שְׁלֵמָה הֶחְזִיקָה אֶצְבָּעוֹת",
פִנְטְזָה גְּבִיעִים, וְלֹא גְּבִיעִים שֶׁל גְּלִידָה.
רַק אֲנִי, וּבֶטַח עוֹד יוֹשְׁבֵי בּוּעוֹת,
אֶצְבָּעַי בִּכְלָל עָבְדוּ אָז וְהִקְלִידוּ.

אֵיךְ קָרָה שֶׁלֹּא אָמְרוּ לִי לְהַחְזִיק?
מְדִינָה שְׁלֵמָה, שִׁבְעָה מִלְיוֹן יֶסְמֵנִים,
מַחְזִיקָה חָזָק, וְרַק אֲנִי מַזִּיק
כִּי כֻּלָּם הֶחְזִיקוּ חוּץ מִמֶּנִּי.

מְדִינָה שֶׁלִּי, מוֹלֶדֶת, אֶרֶץ-אֶרֶץ,
אוֹ בְּעֶצֶם גְּרָפִיקָאִים שֶׁל כּוֹתֶרֶת,
שֶׁהִבְדִּילוּ בְּלַפִּיד נְיָר כָּחֹל
בֵּין מַכָּה בַּטְּחוֹל לְגֹדֶשׁ וּמָחוֹל,

לוּ הִזְעַקְתְּ אוֹתִי לִזְכֹּר אֶת אֶרֶץ זִיקָה
בַּמּוֹעֵד, הֲלֹא גַּם אֶצְבָּעִי הֶחְזִיקָה
בְּיָדוֹ שֶׁל מִתְגּוֹשֵׁשׁ, אוֹ בָּאַמָּה,
וְנָתַתְּ לִי גַּם תּוֹדָה גַּם בְּעַד מָה.