מפיק ההצגה "קוראים לי רייצ'ל קורי" נבחר לנהל פרויקט במשרד התרבות

תומר כהן, מי שהפיק את ההצגה השנויה במחלוקת "קוראים לי רייצ'ל קורי", נבחר לנהל את פרויקט "תרבות בפריפריה" של משרד התרבות. הצגה זו נבחנה בעבר על ידי משרד התרבות לאחר שהתקבלו תלונות על כך שהיא מעודדת דה־לגיטימציה והסתה נגד מדינת ישראל. במכרז זכתה חברת 'פמי פרימיום', חברה פרטית לניהול פרויקטים העוסקת במגוון תחומים, וכהן עומד בראש הצוות המקצועי שאמור לנהל את פרויקט הפריפריה.

בעבר שימש כהן כסמנכ"ל בית הספר לאמנויות הבמה 'בית צבי', אך בשל סכסוך עם המנהל מיכה לבינסון פרש בשנת 2013 ותבע את בית הספר. באותה שנה עלתה הגרסה העברית של ההצגה "קוראים לי רייצ'ל קורי", בהפקתו של כהן. ההצגה המקורית, בשפה האנגלית, עלתה בשנת 2005 בבימויו של השחקן אלן ריקמן.

ההצגה מבוססת על יומנים שהותירה אחריה פעילת זכויות הפלסטינים האמריקנית רייצ'ל קורי, שלקחה חלק בפעילות ארגון סולידריות בינלאומית (ISM). בשנת 2003 השתתפה קורי בהפגנה נגד פעולות חישוף למציאת מנהרות ומטענים שביצע צה"ל ברצועת עזה, ונדרסה בשוגג על ידי D9. תחקירי צה"ל ומצ"ח זיכו את החיילים מכל אשמה. גם התביעות שהגישו הוריה של קורי בארה"ב ובישראל נגד משרד הביטחון ונגד חברת 'קטרפילר', יצרנית הדחפור, נדחו על ידי בית המשפט.

ההצגה חוללה סערה בשנה שעברה, לאחר שנודע כי היא תתארח בתיאטרון יפו הנתמך על ידי משרד התרבות. זמן קצר לפני כן, בעקבות סערת ההצגה "הזמן המקביל" ותיאטרון אל-מידאן, הצהירה שרת התרבות רגב כי לא תתמוך במוסדות תרבות "ששותפים לחרם מבית ועושים דה־לגיטימציה למדינת ישראל". תלונות שונות שהתקבלו במשרד התרבות לאחר שנודע כי "קוראים לי רייצ'ל קורי" תעלה בתיאטרון יפו הובילו לבחינת ההצגה.

כהן מונה לאחר מכרז פומבי שפרסם משרד התרבות לפני כחצי שנה, "לניהול והפעלה של פרויקט לקידום והפצה של תרבות בפריפריה". על פי פרטי המכרז, "מטרת הפרויקט היא לעודד הפצת תרבות איכותית ביישובים שבפריפריה החברתית והגאוגרפית ברחבי הארץ, באמצעות… סיוע בניוד מופעי תרבות על ידי סבסודם; מתן ייעוץ אסטרטגי לרשויות מקומיות", ו"סיוע ביצירת חזון אמנותי ליישוב על ידי הרכבת תוכניות התואמות את אופי הישוב". הפרויקט ממומן על ידי משרד התרבות בסכום שנתי של 25 מיליון שקל, זאת לצד "מימון משלים מתקציבי הרשויות המקומיות".

כהן הודה על המינוי בפוסט בדף הפייסבוק שלו, והוסיף כי לצדו יכהנו עידית סוסליק כרכזת תחום המחול, שלומי אדרי כרכז תחום תיאטרון, בעז כהן כרכז תחום המוזיקה, ליאורה פרידן כמרכזת תחום הספרות, אורי אביב מרכז תחום הקולנוע וטלי קיים כמרכזת תחום האמנות הפלסטית.

"עשייה אמנותית שתדע להשיב אש"

עידית סוסליק, חוקרת ומרצה, משמשת גם כמבקרת אמנות במגזין "עכבר העיר". סוסליק כתבה לא פעם ביקורות אוהדות על מיצגים של אמן הפרינג' אריאל ברונז, הזכור כמי שתקע דגל בישבנו במהלך ועידת התרבות של הארץ.

כך, למשל, על מיצג בשם "מתקן 27" שאותו אצר ברונז, ובו הציגו אוסף של "אמנים חתרנים", כדבריה, מתקפה כוללת על סמלי מדינת ישראל, כתבה סוסליק:

הישגם האדיר של הרמן, ברונז והאמנים הוא ביצירת שפה אסתטית שהיא בבואה מדויקת עד כאב של החברה הישראלית בנקודת (השפל?) הנוכחית שלה. שהרי שלולית הדם או תיבת החרא אינן שונות מהפורנוגרפיה החזותית שהתקשורת מעניקה לנו על בסיס יומי מזירות אסון ופיגועים, והעימותים המתלהמים בין ה"אסירים" במתקן לצופים ה"שתולים" הם בסך הכל הדים של הטוקבקים שמזהמים את הרשתות החברתיות או הרפש המילולי שנשמע בתדירות רבה מדיי בבית הנבחרים שלנו.

מדובר, אם כן, באירוע שבו המדיום הוא המסר: התרחיש ההזוי של "מתקן 27" הוא תמרור אזהרה שמתריע מה יקרה אם תשתרש כאן מדיניות שתפעל באופן עקבי "ליישר קו אמנותי עכשווי עם הקו המדיני העכשווי" (מתוך התכנייה). ככל הנראה, מה שיקרה הוא כאוס, דומה מאד לזה שמתרחש (ביצירתיות רבה) במתקן, אך גם עשייה אמנותית שתדע להשיב אש בכל הכוח. וכל מה שיש לומר על כך הוא – "כפיים"!

על מופע נוסף של ברונז שעלה לאחרונה כתבה סוסליק: "קשה שלא להעריך את ברונז על הניסיון המרשים (ויש לומר גם מלא תעוזה בזמנים מאתגרים אלה) ליצור מובלעת פריפריאלית במרכז תל אביב שהיא עולם ומלואו של דימויים, קלישאות וטקסים שכולנו מכירים כישראלים". למופע הזה של ברונז, אגב, קוראים "תרבות בפריפריה".

תגובת משרד התרבות:

חברת פמי פרימיום נבחרה לנהל את מערך סדרות התרבות המסובסד בפריפריה, וזאת לאחר שעמדה בהצלחה בכל תנאי המכרז לרבות מקצועיות ומחויבות אנשיה להצלחת התוכנית. אין לנו כל ספק שהחברה תבצע עבודתה בהלימה לחזון המשרד ולמדיניות הצדק התרבותי.

כל טענה נגד מי מעובדי הפרויקט אינה רלוונטית למחויבות החברה לעבוד לפי הכללים שנקבעו על ידי משרד התרבות והמדיניות הברורה שהוא מוביל. בהתאם לכך האירועים יתקיימו בקרב כלל המגזרים ובכל הפריפריה – בצפון, בדרום וביו"ש.