חיכוכים ביחסי צבא-חברה אינם גזרת גורל: אפשר וצריך להפוך את צה"ל למקצועי, קטן וחכם, להיפטר מהנטל התקציבי ולהסיר את שומני כוח האדם המיותר. הביטחון יגבר, ולצידו חירות הפרט
מאמר זה נכתב בתגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין: "צאו מהסרט, צבא מקצועי לא רלוונטי לישראל"
האם חיילי צה"ל צריכים "להתנדב" עם ילדי מהגרים מאפריקה? האם זהו תפקידו של הצבא לשמש "מצפן מוסרי" לחברה הישראלית? שאלות עלו לאחרונה במסגרת דיון ציבורי סוער על היחס שבין צה"ל לחברה האזרחית. ישנה תשובה אחת שעולה באופן עקבי, אך נראה שנבחרי הציבור במדינה מסרבים אפילו לשקול אותה: מעבר מצבא העם לצבא מקצועי.
אמנם ניתן למצוא סדקים ראשונים בחומה, אך בסופו של דבר הדיון נעצר תמיד בשאלה המהותית ביותר – האם צבא מקצועי המבוסס על גיוס בהתנדבות ותגמול ראוי יוכל לספק את צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל?
לפני מספר חודשים פורסם מעל במה זו מאמר רחב מאת ד"ר יגיל הנקין, ובו הוא מעלה מבחר טיעונים נגד צבא מקצועי לישראל. צבא שכזה, טוען הנקין, לא יוכל להגן על ישראל כראוי. בשורות הבאות אסביר מדוע לדעתי הוא טועה, ומהם הנזקים הביטחוניים והחברתיים שנגרמים לנו כתוצאה מגיוס החובה.
ישראל וארה"ב? אסור להשוות
ראשית יש להסיר מעל הפרק השוואה די נפוצה, שבאמצעותה הנקין בונה את הטיעון שלו. הוא מביא את נתוני הגיוס מארה"ב (1.3 מיליון בשירות פעיל), מחלק באוכלוסיה האמריקנית, משליך על האוכלוסייה בישראל, מוריד חרדים וערבים ומגיע למסקנה שצבא מקצועי יציע למדינת ישראל מספר לא מספק של כ-25,000 חיילים. בהשוואה הזאת, הנקין מתעלם לחלוטין מהבדלים עצומים שקיימים בין צבא ארה"ב לצה"ל – הן מבחינת המשימות, הן מבחינת האוכלוסייה הניתנת לגיוס והן מבחינת התרבות הישראלית.
צריך לזכור שהצבא האמריקני הוא הצבא הפרוס ביותר ברחבי העולם. הוא מחזיק 800 בסיסים ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, וחיילים אמריקנים משתמשים בתשתית מקומית בכ-80 מדינות נוספות. למעשה, יש רק כ-45 מדינות בהן אין לארה"ב כוח צבאי כלשהו. אילו ארה"ב הייתה נדרשת להגן על אדמתה בלבד, אפילו מפני איומים רציניים, הצבא האמריקני לא היה נדרש לסדר כוחות כה גדול.
בנוסף, מצוקות כוח האדם שהנקין מתאר בצבא האמריקאי אינן רלוונטיות, משום שהצבא האמריקני מחויב לעשרות משימות ברחבי העולם, עם עלות גבוהה מאוד של העברת חיילים וגמישות נמוכה בהיצע כוח האדם בתוך הצבא. צה"ל, לעומת זאת, פרוס על פני שטח קטן יחסית, עם אפשרות התניידות קלה וגמישות גדולה בפריסת הכוחות. הנקין מטעה גם ביחס לכוח האדם שהוא מונה – הוא מזכיר בכל הזדמנות שערבים וחרדים לא נכללים במניין המגויסים, אבל נוח לו להשמיט את העובדה שבארה"ב ישנם 42 מיליון מתוך האוכלוסיה, שכלל לא נולדו בארה"ב (13% מכלל האוכלוסיה האמריקנית). אלו לרוב סטודנטים זרים, עובדים, אנשי עסקים או אנשים שקיבלו בגיל 32 גרין קארד בהגרלה. פוטנציאל הגיוס שלהם דומה לזה של החרדים והערבים פה בישראל. לכן, על פי הנקין, ראוי להשמיט גם אותם.
יתרה מכך, ארה"ב אינה מתמודדת עם איומים רציניים על אזרחים בשטחה (לפחות לא איומים שהצבא מסוגל לטפל בהם), והדבר משפיע באופן רציני על אחוזי הגיוס. הציבור הישראלי, למרות כל הציניות, מבין בדיוק את הצורך בגיוס לצבא. וכשמדובר על תפקידים התנדבותיים עם יוקרה, הצעירים הישראלים עטים על המציאה. בגולני למשל, על כל תקן ישנם חמישה מועמדים, ואפילו בגבעתי ישנם ארבעה מועמדים על כל תקן.
אחד הנתונים המעניינים ביותר שנתקלתי בהם בזמן האחרון הוא סקר שבוצע בקרב תלמידי תיכון. הסקר מצא כי 57% מתוכם יתגייסו גם אם לא יהיה גיוס חובה, 26% אמרו שלא יתגייסו, ו-17% לא יודעים. הנקין מתייחס לסקר הזה, אך טוען שמה שגורם להם לענות כך הוא אווירת שירות החובה שקיימת היום. בעיני, זה בדיוק להיפך – אותם בני נוער אומרים את זה על צה"ל של היום. כלומר, לפני שהוצעה להם משכורת אמיתית, שליטה גבוהה יותר ביעדי הגיוס, סיוע בקבלת תואר או כל הטבה אחרת שצבא מקצועי יכול להציע למגויסים פוטנציאליים. אפשר רק להסיק שבצבא מקצועי אמיתי אחוזי ההתנדבות יהיו גבוהים עוד יותר.
אל תדאגו לכוח אדם
בעידן המודרני הצורך בכמויות עצומות של כוחות "בשר תותחים" הולך ופוחת. צה"ל כבר לא נאלץ להתמודד עם צבאות סדירים עתירי כוח אדם המאיימים לפלוש לישראל. במקום זאת, עולה הצורך ביחידות עילית עם אימונים מקסימליים ויכולת טכנולוגית עליונה, חיל אוויר יעיל המסוגל להפציץ במדויק, ולוחמה בזירת אבטחת המידע ("סייבר"). כל אלו לא דורשים מאסות של כוח אדם, אלא כמות קטנה של חיילים בעלי מוטיבציה גבוהה והכשרה מעולה, המצוידים בצורה הטובה ביותר. את כל אלו ניתן להשיג בקלות גבוהה הרבה יותר במסגרת צבא מקצועי.
אבל הנה החלק המדהים באמת – חוק שירות ביטחון נחקק ב-1949, אחרי שפלשו למדינת ישראל שבעה צבאות ערב, צה"ל היה בעמדת נחיתות טכנולוגית, האיום הקיומי לא היה רק סיסמה ריקה ומאסות של כוח אדם עדיין שינו משהו. במסגרת החוק נקבע גיוס חובה של שנתיים לגברים ושנה לנשים. מאז, האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה פי שש, האיומים פחתו, הטכנולוגיה התקדמה ושדה הקרב נראה אחרת לגמרי. למרות זאת, אורך שירות החובה רק גדל מאז. עובדה זו מלמדת אותנו ששירות חובה (במיוחד באורכו הנוכחי) הוא כלל לא עניין של ביטחון. הממשלה מעוניינת בו מסיבות אחרות לחלוטין, של "כור היתוך", חינוך החברה מחדש, "שוויון בנטל" הגורר ביצוע משימות לא צבאיות בעליל, ולפעמים פשוט סיפוק תעסוקה ותקנים לקצינים בכירים.
בפועל, כמות החיילים כמקשה אחת אינה הנתון הרלוונטי: גם דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון מ-2015 (ועדת לוקר) קבע כי קיים בצה"ל עודף כוח אדם בתפקידי מטה, ומחסור בכוח אדם בתפקידי לוחמה.
נטען כנגד צבא מקצועי, שיהיו עליות וירידות בלתי צפויות בכמות המתגייסים, ודבר זה יקשה על הצבא ויהפוך את הסד"כ שלו לבלתי יציב. אך גם כאן ההיפך הוא הנכון – כיום, אם מסיימים את מערכת החינוך 20,000 תלמידים, יתגייסו כ-10,000 (היום רק 50% מבני ה-18 בישראל חייבים בגיוס). אם מסיימים 40,000, יתגייסו כ-20,000. בצבא מקצועי ניתן יהיה לענות לצרכי כוח האדם השונים בתוך הצבא על ידי הצעת תנאים דיפרנציאליים בין יחידות. אם יש צורך גבוה בשריונרים, למשל, יהיה אפשר להציע להם שכר גבוה ותנאים טובים שימשכו עוד אנשים. בצורה כזאת יוכל צה"ל למשוך אנשים לתפקידים שהיום שנואים, כמו טכנאים. היום אין לצה"ל שום יכולת להציע להם משכורת גבוהה יותר, ולכן הם נשלחים לשם בעל כורחם וללא תמורה, ורבים מעדיפים לשבת בכלא הצבאי בתנאים בזויים מאשר להגיע לתפקידים האלו.
צבא מקצועי יכול לשפר משמעותית את איכות כוח האדם. בצה"ל, כמות עצומה של זמן השירות מתבזבזת על קורסים והכשרות, כך שכמות הזמן שהחייל יכול באמת לתרום, לעבוד ולצבור ניסיון – קטן יחסית. בצבא מקצועי יהיה ניתן להחתים בקלות רבה הרבה יותר חוזים לכמות שנים גדולה יותר, משום שהשכר והתנאים מגיעים החל מהיום הראשון. לוחם שמכיר את השטח כבר זמן רב שווה הרבה יותר מלוחם שהרגע סיים את ההכשרה שלו, והדבר נכון בהרבה לאנשי מודיעין, אנשי מחשוב, טכנאים, קצינים ולמעשה כמעט בכל תפקיד.
בתחום המודיעין, למשל, גופים אזרחיים כמו שב"כ והמוסד מסתמכים על אנשי איסוף מודיעין בעלי ניסיון של שנים, בעוד שבסיס הכוח והידע באמ"ן מתחלף בקצב שחרור החיילים. העובדה שאנשי השב"כ לא נאלצים לעסוק במטלות צה"ליות למיניהן, וכן העובדה שהם מקבלים תגמול הולם, מעידה על כך שניתן להפיק מודיעין יעיל גם מחוץ למערכת הצבאית. חשוב לזכור, שכוח אדם רב אין משמעו עוצמה צבאית, ולהיפך. צה"ל התמודד בעצמו פעמים רבות מול צבאות אויב עם כמויות כוח אדם גדולות בהרבה, וניצח. על הצמצום המספרי של כוח האדם בצה"ל (ששוב נזכיר – חלק גדול ממנו אינו ממלא מטרות ביטחוניות ברורות) יחפה שיפור איכותני ניכר של החיילים המשרתים, מתוך מאמץ להוציא את המרב מכל אחד.
אפשר לקצץ בשומנים
במאמרו מצייר הנקין תמונה של הצבא המקצועי, ומסביר שיהיו בו רק 300 כלי טייס, 3 צוללות, 4 סוללות כיפת ברזל וכו'. אבל בצבא מקצועי שהכוחות שלו מתוכננים היטב, הקיצוץ לא יהיה רוחבי אלא אורכי. יקצצו יותר בכוחות כמו שריון (שפחות רלוונטיים היום), ופחות בכוחות כמו מטוסים או צוללות. במערכים כמו ת"ש, חינוך, הדרכה ושיטור צבאי יקוצצו כמובן אלפי תקנים, ואין עם כך שום בעיה. זאת, משום שאלו חיילים שהתפקיד היחיד שלהם הוא לטפל בחיילים שמלכתחילה לא היו אמורים להיות מגוייסים, ומדובר בחלק ניכר מאוד מסדר הכוחות של צה"ל היום.
חשוב להדגיש: תפקידים רבים קיימים היום אך ורק משום שמבחינת צה"ל, כוח האדם זול וכמעט חסר משמעות. רבים סבלו בשירות הצבאי שלהם בשמירות ארוכות בעמדות מיותרות, עמדות שקיימות פשוט כי אין סיבה לא לאייש אותן. מיותר לציין שחברות שמירה באזרחות עושות עבודות בקני מידה דומים בעזרת כמות כוח אדם קטנה בהרבה ובאמצעות חמ"לים, מצלמות נעות וטכנולוגיות לזיהוי תנועה. אין שום מניעה שצה"ל ישתמש בשיטות כאלו לפחות בבסיסים העורפיים, או אפילו יבצע מיקור חוץ היכן שביטחון המידע מאפשר זאת.
בתוך כל הדיון הביטחוני, אסור לשכוח גם את ההשפעות האישיות והחברתיות של גיוס בכפייה. בסופו של דבר, מגויסים בכפייה עשרות אלפי צעירים בשנה, בשכר זעום עד לא קיים (כ-5 שקלים לשעה, אחרי ההעלאות האחרונות), ותוך איומים תמידיים בכליאה. בשל השכר הזעום, חיילים המצויים במצוקה כלכלית עורקים מהצבא כדי לפרנס את משפחותיהם. בקהילה האתיופית, למשל, הבעיה חמורה במיוחד. רבע מהמתגייסים לצה"ל מקרב העדה עורקים במהלך השירות בשל מצוקה כלכלית, ומצבם של השאר אינו מזהיר. גם מצוקות אחרות לא חסרות, וברוב השנים התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בצה"ל. השירות הצבאי אינו מתאים לכולם, וצה"ל נמצא תמיד בהתלבטות: האם להקל על היציאה מצה"ל כתוצאה ממצב נפשי (ובכך לאפשר "פתח מילוט" למי שאינו יכול לסבול את השירות ומוכן לשקר בשביל זה), או להקשות על התהליך ולהסתכן בנזקים נפשיים לחיילים והתאבדויות.
הסבה הדרגתית
הנקין מדגיש את אלמנט הסיכון הכרוך במעבר לצבא מקצועי, כאילו מדובר בשינוי חד, מיידי, ובלתי ניתן לשינוי. הוא אפילו קורא לזה "הימור". אבל בפועל, אין שום תוכנית לבטל מחר את גיוס החובה. כל מיקצוּע של צה"ל יהיה הדרגתי ופרוס לאורך זמן. אפשר להאיץ את המגמה הקיימת כיום, ולבצע קיצור משמעותי של שירות החובה (הן לגברים והן לנשים) והעלאה רצינית של השכר (במיוחד למי שבוחר להתמיד 3 שנים ויותר בתפקידי לוחמה). את הדברים האלו אמר גם האלוף (במיל') גדעון שפר, ראש אכ"א לשעבר, בדו"ח ממצאי הוועדה שהוא עמד בראשה.
יש להמשיך בעוד צעדים בכיוון הזה, של מיקצוּע הדרגתי של צה"ל תוך שמירה על סד"כ מספק, עד שנגיע לשלב של ביטול סופי של גיוס החובה. משה פייגלין גם הציע טירונות 02 אחידה לכולם (ללא פטורים מלבד רפואיים חמורים) שתכשיר את כלל הציבור להשתמש בנשק למקרה של "מלחמת יום הדין". מי שחתמו על גיוס ימשיכו לאימונים מתקדמים ולקורסים שיכשירו אותם לתפקיד הספציפי שהם ימלאו בצבא, בדומה להיום.
דרך נוספת למעבר הדרגתי לצבא מקצועי הציע הדוקטורנט לכלכלה אורי כץ בבלוג שלו. הוא מציע להעלות את שכר חיילי הסדיר בכמה פעימות לכיוון שכר המינימום, ולהכליל את המשכורות האלה בתקציב הביטחון. בנוסף, תינתן לצה"ל האפשרות החוקית לתת לכל צעיר וצעירה פטור משירות ביטחון ללא סיבה רפואית. בצורה כזאת, קציני אכ"א ואג"ת, כמו גם הבכירים במערכת הביטחון, יועמדו בפני הדילמה – לקצץ בחיילים מיותרים, או לסבול מחוסרי תקציב רציניים. בסופו של דבר, כך אני מאמין, ביטחון ישראל אכן עומד בראש מעייניהם של קציני צה"ל, והם יעדיפו לבצע רפורמה מבנית שתכין את הקרקע לקראת ביטול גיוס החובה. צה"ל התנהג בצורה דומה כשתקציבי המילואים עברו מביטוח לאומי לתקציב צה"ל והיחידות עצמן. בצורה כזאת, הקריאה למילואים לא נחוצים ירדה משמעותית באופן טבעי לחלוטין, מכיוון שלפתע הייתה סיבה לעשות כן.
בצורה כזאת, ניתן לצמצם ולסיים את גיוס החובה בישראל, להפוך את צה"ל לקטן יותר וחכם באמת, להוריד את הנטל התקציבי של משכורות וטיפול בחיילי חובה (ואף נגדים וקצינים) מיותרים לחלוטין, לבצע ניהול יעיל יותר של כוח האדם, ולאפשר את הצמיחה במשק (וועדת בן בסט קבעה בהערכה שמרנית כי מדובר בעשרות מיליארדים בכל שנה) ששחרור אלפי אנשים פרודוקטיביים ובשיא חייהם למשק תוכל להציע. צבא מקצועי הוא המודל הטוב ביותר לישראל, והוא יאפשר לה לשמור על ביטחון ולצמוח, בה בעת שהוא מציע חירות לכל צעיריה.
____
עידן ארץ הוא חבר תנועת 'חופש לכולנו'
עידן ארץ היקר,
נתחיל בכך שאין שום ספק שאפשר לקצץ משרות רבות בצבא שלנו. ישנם מספר רב מאוד של אנשי קצונה ונגדים אשר את תפקידם אפשר לשלב ולהוסיף לתפקידים קיימים ובכך לחסוך כסף רב למדינה.
אפשר כמובן להחליט שגיל הפנסיה של אותם החיילים אשר משרתים בקבע יעלה ויהיה תואם לגיל הפנסיה המקובל במשק.
אמת, שרבים החיילים, וגם אני נכלל בהם אשר עוברים ועברו קורסים בצבא.
אלו בד"כ קורסים קצרים, למרות שהקורסים אשר הצבא מפיק מהם תועלת קדימה בדרך כלל כוללים בהם או חתימה לשנות קבע, או מעבר הקורס בשלב מוקדם בצבא.
דבר זה נכון במיוחד לתפקידי מודיעין.
צריך לזכור, שהצבא שלנו מבוסס על חיילי מודיעין. שלושת השנים אשר משרתים בחורים והשנתיים לבחורות. הן בעצם סוג של "אימון" עבור השרות ה"אמיתי" אותו יעשו החיילים במילואים.
גם צבא שוויץ כמדומני עובד באותה הצורה.
אז מה יקרה אם נעבור לצבא שכיר ?
קודם כל, נשלם יותר כסף. דבר זה אפשר לראות בכל חברה אחרת אשר המדינה הפריטה אותה.
דבר שני, אסור לצמצם לא בכוח האוויר ובטח לא בכוח היבשה – ובוודאי שלא בשנים נפיצות כמו בימינו.
עכשיו עם עליית דעא"ש, האיום האיראני, אמריקה מתחלשת ורוסיה מתחזקת – זה הלא הזמן לניסויים בצבא.
מה יקרה קדימה ? גם לצבא יקום ועד ?
התהייה שביתה לקראת מלחמה ?
מי יהיו האנשים אשר יגייסו את אותם החיילים לצבא השכיר ?
אנו באמת רוצים פוליטיקה בתוך הצבא, שבו יקחו רק אנשי שמאל, או רק אנשי ימין ?
צבא העם, הוא בדיוק מה שהוא. הוא הצבא של כולם.
נכון, יש התאבדויות ויש טרגדיות. המזל הוא, שהן לא רבות, ואין ספק שהמערכת יכולה וצריכה להתייעל קדימה.
בינתיים, אפשר להעלות את גיל הפנסיה, להוריד את מענק השחרור המוגזם לאנשי קבע, להוריד תקנים ולקצץ משרות לא חשובות.
הטענה כי צבא מקצועי התנדבותי "יעלה יותר" מבוססת על ניתוח סלקטיבי שמתעלם מהעלות האמיתית של מודל החובה "החינמי" לכאורה.
מציע שמי שחושב כך יקרא את מאמרם של פרופ' אשר טישלר וד"ר ששון חדד בנושא:
http://www.slideshare.net/Anochi/ss-31559916
(רמז: צבא מקצועי יותר חסכוני)
יש כמובן עוד שיקולים והתהליכים לא צריכים להיות "ניסוי מסוכן" אלא תהליך מבוקר שבסופו של דבר לא יסכן את ביטחון ישראל – זה התפקיד המרכזי שמדינה צריכה לספק לאזרחיה ומוטב שתתמקד בו ותפעל בנושא שכן המצב הנוכחי מהווה פגיעה מוסרית וביטחונית באזרחי ישראל.
הניתוח הפסיאודו כלכלי של טישלר וחדד הוא מגוחך. לא רק שהשוואה הסטטיסטית מתעלמת מהאיומים השונים (לכל צבא) גם הנתון של 44% הוצאות שכר בצה"ל הוא שגוי שכן אינו כולל את עלות הפנסיה התקציבית שהיא חלק מהותי בעלות השכר. החוקרים מציינים את התועלת למשק מהקטנת מספר המתגייסים אבל מתעלמים מצבא המילואים (היעיל מאד כלכלית) המהווה היום את עיקר הכח הלוחם שיתבטל בצבא המתנדבים המיקצועי. כל ניתוח כלכלי שאינו כולל מספרים ממשיים של סד"כ הוא חסר ערך.
בתור אדם דתי, אביא נימוק שלא קשור לחישובים והטיעונים שהועלו במאמר הנ"ל, אבל בכל זאת: התורה קובעת כי למלחמה "הכל יוצאין, אפילו חתן מדרו וכלה מחופתה". גם הגיוס הוא חובה, "מבני עשרים שנה ומעלה (…) כל יוצאי צבא".
התורה מדברת על מלחמת מצווה. לכן, בתור עוד אדם דתי, הייתי אומר להפוך את הצבא למקצועי-התנדבותי, אבל לדאוג (במיוחד במדינה כמו שלנו) שלכל אזרח בוגר תהיה הכשרה לנשק. בגיוס כללי נגייס עוד אם יהיה צורך במלחמת חובה (מלחמה קריטית), אך ביום יום ובמלחמות רשות – אין צורך בכל הנטל.
בנוסף, ע"פ התורה דרך איש לעשות מלחמה, לכן צריך לבטל את גיוס החובה לבנות, וגם לשלושת הפטורים משירות – חתן בשנה הראשונה וכיוצ"ב (כל שנה יש מקרה טרגי של נפילת חייל ש"בדיוק התחתן\בדיוק נולד לו ילד\אשתו בהיריון")
אין גיוס חובה בתורה אלא למלחמת מצווה
הכל יוצאים למלחמה – ובסופה חוזרים הביתה לעבוד כל אחד בחלקתו
גיוס חירום של כלל האוכלוסיה למלחמה – סבבה.
שירות במשטרה צבאית \ גלי צהל \ מטבח צבאי במשך 3 שנים – לא סבבה.
מאמר ירוד, חסר נתונים מספריים ועשיר בהנחות שהן בגדר חלומות באספמיא. אחת הטענות החביבות על חסידי הצבא המקצועי היא כיסי השומן בצה"ל שלא יהיו בצבא המקצועי החלומי. הנסיון מלמד שכיסי שומן אינם תוצאה של תקציב גבוה אלא של ניהול כושל. כך, בכל פעם שצה"ל נדרש לקיצוצים הוא תמיד פגע בשרירים, פירק יחידות לוחמות, הקטין מלאים וביטל אימונים אבל כיסי השומן המשיכו לתפוח. ב 6 שנים האחרונות קטן הסד"כ הלוחם בשיעורים ניכרים (נסגרו חטיבןת שריון, אגדי ארטילריה, טייסות ושייטת) אבל מספר אנשי הקבע גדל ב14%. צה"ל משקיע בבט"ש בלבד 6 אוגדות (יותר מזרועות היבשה של בריטניה וגרמניה). ההיגיון הפשוט קובע שעדיף צבא גדול וטיפש על צבא קטן וטיפש.
ידידי,
אתה צודק כמובן בזיהוי הבעיה – ניהול כושל מוביל לכיסי שומן.
אבל טועה בזיהוי הפיתרון – כמו תמיד, התייעלות מגיעה רק בעקבות אילוצים כלכליים. כל עוד ימשיכו לספק לצה"ל כוח אדם וסד"כ מיותרים, ימצאו איך לבזבז אותם.
רק מעבר לצבא מקצועי יבטיח שימוש מדוד ומיטבי במשאב האנושי.
כל טוב.
דן ידידי, שמע סיפןר.
כשבוגי היה רמטכ"ל היה קיצוץ בתקציב הביטחון. בימ"ח של חטיבת המילואים שבה שירתתי פיטרו את נגד התחמושת (היחיד) ונגדי חימוש וקשר. איש מבין הקצינים (הרבים) לא פוטר. 3 שנים מאוחר יותר פרצה מלחמת לבנון והמילואימניקים פגשו ימ"ח במצב של כאוס מוחלט. במלחמת לבנון הראשונה אותו ימ"ח היה במצב קרוב למושלם (כולל אמגזית מלאה לכל צוות). קיצוץ עקב אילוץ כלכלי שנעשה בידי הדיוט פיקודי/ניהולי כמו בוגי יכול להיות הרה אסון ואין ודאות שיוביל דווקא להתיעלות.
לא קראתי את כל המאמר אבל אני רוצה להוסיף נקודה (שאולי עלתה במאמר) שצבא מיקצועי יעבוד יותר טוב ואני רואה את זה במחומים שני שמרתי בהם ועכשיו אזרחים שומרים הם יותר רציניים מאיך שאנחנו התנהגנו הם מפחדים מפיטורים
אני חייב להגיד שאני קצת מזועזע למצא כתבה כזאת באתר הזה.נכון שבנושאים כלכליים הפרטה היא דבר טוב,שיקדם את המשק,יורד את נטל המיסים,וכו'
אבל כשמדברים על בטחון זה עניין אחר לגמרי (אבל לגמרי).לצבא העם יש ערך מוסרי אדיר שמלכד ומניע את החברה שלנו,לא קל לנו להבין את זה, כי גדלנו לזה ואנו מקבלים את היתרונות של זה כמובנים מאליהם.
חוץ מזה איומים ביטחוניים יכולים לצוץ בהפתעה (מלחמת השחרור,ששת הימים,ויום כיפור לא נחזו מראש)
וישראל חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש-גם למלחמה בסגנון יום כיפור.
צבא העם תמיד ינצח-את האמת המוסרית הזאת חייבים להבין
צבא מקצועי ישמין וירקיב.
ידידי,
הטענה שלך שצבא מקצועי יהיה יותר "שמן" ופחות יעיל בהשוואה לצבא חובה אינה עומדת במבחן המציאות – בשום צבא בשום מדינה בהיסטוריה…. רק אומר.
ההתדרדרות של האימפריה הרומית החלה כאשר היא עברה לצבא מקצועי.
חוק גיוס חובה פשט את הרגל. הסכמים מכוערים אנטי לאומיים בהם משחררים נשים וגברים בתואנות ותרוצים. שמאחוריהם לובי כוחני . ומהעבר השני מאלצים אחרים להיתגייס החיוב בגיוס חובה הפכו לא לגיטימים ואנטי מוסריים. אני לא מבינה למה באים בטענות לסרבנית הגיוס הפצפיסטית. מה עם מאות אלפי סרבני וסרבניות גיוס ישיבתיים. בימינו אסור לכפות גיוס. על בטוח המונים לא רוצים להיתגייס. זכותם.אל תגייסו.או שיהפכו את הצבא להיתנדבותי עם עידודים והטבות . או שיגייסו את כולם.יש אנשים שלא רוצים ללכת לצבא.למה אתם מכריחים אונסים אותם להיתגייס.הניחו להם הרפו.מי שיתגייס ובמיוחד הלוחמים פנקו.בהמון הטבות.אין יותר צדק במדינה. אין אידיאלים אין מוסר אין חזון.ישראל הפכה למטריקס מפחיד ומבעית.
קודם כל אין מה לקצץ בשריון, הוא כלי הכרחי בשדה הקרב ויודע זאת כל חירניק.
הטנק הפך להיות קצת לא רלוונטי לפני שפותח מעיל רוח, אבל כיום הוא רלוונטי מתמיד.
שנית, אולי כדאי לנסות לחשוב הפוך – האם צהלנו לא מתמודד מול צבאות גדולים, דווקא משום שהוא עצמו כל כך מסיבי ומדרבן מדינות אויבות לא להחזיק צבא גדול – כי מה הטעם (למעשה כל מהמעבר הזה מצבאות לארגוני טרור הוא פרי ביאושיו של השמאל העולמי, וכשיעלם מן העולם [מומחיותו הראשית היא השמדה עצמית] הצבאות הגדולים יחזרו לאופנה). ברור כשתהיה מלחמה בעתיד עם סוריה, ירדן או מצרים נוכל להגדיל את הצבא, אבל יש להביא בחשבון נקודה זו.
הסיבה המרכזית שצה"ל אינו יכול לעבור למודל של צבא מקצועי הוא תחזוקת הכיבוש ביהודה ושומרון. אני לא יודע כמה מודעים לכך אבל צה"ל מחזיק בכל רגע נתון למעלה מ 90 אלף חיילים בתיחזוק הכיבוש (אני כולל גם את החיילים המוצכבים על גבול עזה). זוהי עובדה יבשה. אני לא טוען שניתן לסיים את הכיבוש ואני נגד הקמת מדינה פלסטינית בתחומי ארץ ישראל (מסיבות בטחוניות בעיקר). אבל צריך להיות מודע למחיר שהכיבוש (כלומר הסרבנות הפלסטינית לחיות איתנו בשלום) גובה מאיתנו. מבחינה כלכלית, צבא מקצועי יחייב מעבר לצבא הרבה יותר קטן, אבל צבא קטן אינו בנוי למשימות השיטור והאבטחה השוטפת על מליוני פלסטינים ביו"ש ובגבול עזה.
אני חושב שלא הבנת את המאמר. צבא מקצועי אינו בהכרח צבא קטנטן אלא בראש ובראשונה צבא המגייס רק מה (ומי) שהוא צריך.
אז כן, צפויים פחות ג'ובניקים בקריה – אבל לא בהכרח פחות לוחמים.
כל טוב.
הכיוון נכון;צבא מקצועי ולאו דוקא מקצועני.
כלומר- ביחידות יהיו יותר סמלי מחלקה/פלוגה בקבע, מדריכי נהיגה ברק"מ וכו' יהיו בקבע.
בדומה למה שקיים בחילות הים והאויר, ובמערכים שונים בצה"ל "הירוק".
לא הגיוני שצה"ל מתייחס לנהגי בט"ש ותובלה יותר ברצינות מלנהגי רק"מ.
קראתי את נייר עמדה שלכם לגבי נסיגה ביהודה ושומרון.
אם זו עמדתכם, הרי שהחטאתם את המטרה להרים איתכם דגל.
צבא צריך כוחות , עם אוגדות חזקות ויעדים אסטרדגים(לכבוש שטחים , לנהל גזירות ימיות ,מודיעין לטווח רחוק) זה צריך להיות בחזית הכל לפני שמדברים על גודל הצבא תקן תפקדים וכו!
אפשר להתחיל ממהלך פשוט: החזרת גיוס חובה לשנתיים וחודשיים לחיילים ושנה לחיילות. אם צה"ל ישרוד את המהלך הזה אפשר יהיה לשבר על גיוס חובה לשנה בלבד כמו בשוויץ.
אי מעבר לצבא מקצועי עלול להביא לקטסטרופה חברתית שכן כמות העניים גודלת כל שנה וכך בחור שהוא הומלס יכול לשרת תאורטית באותה יחידה עם בנו של ראש הממשלה. זה לא תקין וזו לא ההומוגניות שהייתי מצפה מיחידות לוחמות. כשיש אימון לש"ב מה אני צריך שם חייל עני שחושב רק על איך הוא מסתדר עם 50 שקל ליום… לא הגיוני ולא הוגן.
חסרה התייחסות לטענה העיקרית בעד צבא החובה, והיא היכולת לבחור מבין כל המגויסים את הטובים ביותר ליחידות העילית הקרביות וליחידות המודיעין
מטריד אותי, צבא מקצועי מעקר את ההקרבה למען המדינה. לערך ההקרבה אין מחיר. צבא מיקצועי הולך על משכורתו במקום על ערך השמירה על המדינה. חסר לנו למשל ששמאלנים שמדינת ישראל לא נוגעת להם אפילו בקצה ציפורניהם ימצאו מקום עבודה בצבא. (כן גם היום המצב קשה אך ניתן לתיקון בקלות יחסי, לא כן בצבא מיקצועי). לא הכל כלכלה
מלכה: את קוראת לזה צבא מקצועי, אבל אפשר לקרוא לזה צבא התנדבותי, בו לא מגייסים בכפייה אלו שלא רוצים אלא רק אלו שמוכנים להקריב את עצמם.
הגישה של צבא מקצועי מאוד נכונה,
ואין ספק שזה הכיוון הנכון-ויפה שעה אחת קודם..
רק שלצערנו יש יותר מידי חסמים פוליטיים בדרך..
הערות נוספות:
הכשרה של חייל מקצועי-שריון, לוחם חיר , תותחנים וכו אורכת כמעט שנה וחצי.
ואז החייל משרת עוד שנה וחצי ומשתחרר..
אין ספק שמבחינת עלות תועלת עדיף שישרת עוד שנתיים ומעלה כלוחם-תקופה בה הוא בשיאו.
והכל בשכר מלא+מימון לתואר בסיום השרות.
חיסכון נוסף:
צמצום בכמות ההכשרות וסגירת בסיסי הדרכה ולינה מיותרים-חיסכון בסכומי עתק.
אין צורך בשרות לאומי לערבים ובנות דתיות.. שחלקן תורמות וחלקן לא..
יפחית את החיכוכים הנובעים מהלחץ לגיוס/שרות חובה לחרדים ערבים וכו.
יחסוך עלות ויגדיל את התלג-מי שלא ישרת ירוויח 2-3 שנים נוספות וישלם מס שיממן את שכר הצבא המקצועי.
(והחישוב ברווח לתלג בשנות השכר האחרונות שלהם!)
תשלומי העברה שיקטנו+חסכון בבסיסים+גידול תלג וכו-
צבא מקצועי בשכר מלא וגבוה צפוי לעלות אפילו פחות מהצבא שאנחנו מחזיקים כיום,
ויהיה יעיל וחזק יותר..
בשלב הראשון יהיה צורך להכשיר כל צעיר בן 18 למילואים במקרה חרום..
חצי שנה של הכשרה למקצוע שריון/חיר וכו..
עם השנים יבנו יחידות מילואים של משוחררי צבא המקצועי שיהוו את הבסיס לשרות מילואים ובשכר גבוה..
בתקווה שמישהו יתעשת ויתחיל להתניע את התהליך..ובצורה נכונה..
אחד הרעיונות היותר גרועים ומסוכנים בשיח הציבורי. לא ברור איך מישהו למעט אנשי שמאל קיצוני יכולים לתמוך ברעיון כזה. וגם הסיבות שלהם לתמיכה ברעיון יגיעו יותר מתוך הנחה שהיישום שלו יקדם את האג'נדה הכללית שלהם, ולא מתוך הנמה שהרעיון כשלעצמו מוצלח. יש כמה סיבות בסיסיות למה הרעיון סופר- גרוע. ראשית, ישראל צריכה צבא גדול שערוך להגיב על מגוון רחב של איומים, כולל כאלו שלא צפויים או נחזים כריאלים ברגע הנוכחי. אנחנו תמיד צריכים רזרבה צבאית משמעותית, כי אם ייווצרו איומים חדשים, לא יהיה לנו את הלוקסוס של לחכות שנתיים שלוש להכשרה והצטיידות של כוחות נוספים. צבא מקצועי, מטבעו, יהיה קטן מדי ולמעשה אפילו היום לא יוכל לענות על הצרכים. שנית, צבא מקצועי יהיה איכותי פחות מצבא חובה. ברגע שהגיוס לא יהיה חובה אלא אופצית תעסוקה, סוג ואיכות המתגייסים ירד, וזה בלתי נמנע. בחור בן 18 ממשפחה משכילה ובעלת אמצעים שיכול להתחיל ללמוד באוניברסיטה, לא יתגייס לצבא קבע, זה לא יקרה, או לכל היותר, מעטים כאלו יתגייסו. כך שפוטנציאל ואיכות כוח האדם של צה"ל, ירדו דרמטית. גם מספר המועמדים שניתן יהיה לגייס לצבא מקצועי ירד דרמטית, הן כי הרוב בכלל לא יהיו מעונינים בכך, וגם כי במילא צבא מקצועי מטיבעו יהיה חייב להיות קטן עקב שיקולים כלכליים, והקיצוצים יהיו בהכרח גם ביחידות לוחמות. בקיצור, צבא מקצועי יהיה קטן מדי ולא איכותי מספיק. שיקול משמעותי נוסף הוא שבמדינה כמו ישראל, שחייה על החרב ותמשיך לחיות על החרב בעתיד הנראה לעין, מוכנות כלל לאומית להלחם היא רכיב משמעותי בחוסן הלאומי. שירות החובה הוא הביטוי הטוב ביותר של המוכנות הזו והערובה החזקה ביותר לחוסן לאומי, שנדרש כאן כדי להתמודד עם המציאות העוינת. אם שירות החובה יבוטל, האלמנט הספרטני ההכרחי במנטליות הישראלית יחלש מאד, וכשאתה חי על החרב, החלשות כזו היא דבר רע מאד. הנימוק הזה אולי מופשט יותר, אבל חזק לדעתי לא פחות מהאחרים. נקודה אחרונה, ההנחה שגוף שעובר מעין סוג של הפרטה יהיה בהכרח יעיל יותר היא בעיני אמונה תפלה ומטופשת שמעולם לא הוכחה. אם היא בכלל נכונה, אז זה ביחס לגופים שהשיקולים הכלכליים הם הדומיננטיים לגביהם, אך זה בודאי לא נכון לגופים ששיקולים כלכליים הם משניים לגביהם, כמו צבא, שירותי בריאות וכו'.
הנקודה הראשונה נכונה. לכן לדוגמא בריטניה במאה ה-19 ובין מלחמות העולם היה לה רק צבא מקצועי קטן יחסית למעצמות אירופה, כי היא היתה מנותקת מהיבשת ובשתי מלחמות העולם היא הצליחה לגייס מספיק חיילים בתחילת המלחמה והיה לה זמן לאמן אותם – לישראל אין את האפשרות הזאת.
הנקודה השנייה יותר בעייתית. אם זה יהיה אופציית תעסוקה, אז בחור בן 18 ילך ללמוד באוניברסיטה ואז בגיל 21 הוא יחפש עבודה ויגלה שהוא יכול לקבל משכורת טובה בצבא וילך לשם.
הנקודה השלישית, כמעט כולם כבר חזרו ואמרו שכל האזרחים יעברו טירונות ויהיה נוכן להלחם.
נקודה רביעית, די מוכח שכל גוף שעובר הפרטה העלויות שלו יורדות וזה לא רק בגופים שהשיקולים הכלכליים הם העיקריים, אבל כמעט כל השיקולי בצבא הם כלכליים.
כלכלה ע"פ ויקיפדיה זה "הכלכלה עוסקת בחקר המחסור או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות". בצבא כל דבר כמעט נמצא במחסור וצריך להשתמש בו בצורה היעילה ביותר, בחיילים, בנשק, בתחמושת, במידע המודיעיני, בזמן, במחשבים, בפקידים. אז כיום משתמשים בהם בצורה לא יעילה ("צבא שמן") ואם יהיה צבא מקצועי הטענה היא שהוא יהיה יותר יעיל.
אני מסכים עם הטענה שללא גיוס חובה לא יהיה למדינת ישראל צבא מילואים מספיק גדול במקרה של מלחמה פתאומית, אבל האם צריך לגייס את כולם בהנחה שרוב מגויסי החובה בכלל לא הולכים לקרבי ולא עושים מילואים? אני חושב שצריך לעבור למודל ביניים של שירות חובה סלקטיבי.
לגייס בכפייה רק את מי שאי אפשר יהיה להסתדר בלעדיו ורק לתפקידים שיעשו בחירום כמו חיילים קרביים. אני חושב שצריך לתת פטור מגיוס חובה לכל הגברים שסובלים מבעיות בריאות ולכל הנשים.
וכל התפקידים שנעשים בשגרה צריכים להיעשות על ידי אזרחים וחיילים שהתנדבו לשרת ומקבלים משכורת על זה.
צבא שכולו יורכב רק ממתנדבים בשכר יהיה איכותי יותר, מקצועי יותר ויעיל יותר, אבל האם הוא גם יהיה חזק יותר?
המזרח התיכון הוא ארץ של אי וודאות. ומלחמה תמיד יכולה לפרוץ בפתאומיות.
זו יכולה להיות מלחמה מול מדינה (או יותר מאחת) שתפעיל נגדנו כוח עצום של שיורכב ממיליונים של מגוייסי חובה,
או מול חיזבאללה וחמאס.
אפילו מלחמה מול חיזבאללה וחמאס תדרוש כוח אדם רב מצדנו עקב מורכבות השטח,
שהוא בנוי ו/או הררי ובו יפעל האויב, גם אם כוח האדם של האויב יהיה קטן יחסית לשלנו.
אין מנוס מאחזקה של צבא מילואים גדול ככל האפשר,
אם אנחנו רוצים לנצח באבדות ובפרק זמן מינימליים במלחמה שתיפול עלינו בפתאומיות.
רק גיוס חובה יאפשר אימון לקראת מלחמה של מספר מקסימלי של אזרחים בשימוש יעיל בנשק.
ביטול מוחלט של גיוס החובה לא יאפשר עמידה במכסת כוח האדם החיונית לקיומו של צבא המילואים הגדול.
יחד עם זאת מדיניות הגיוס הנוכחית במדינת ישראל היא כישלון מהדהד. פיאסקו.
כיום כל הבנים והבנות שאינם חרדים או מוסלמים חייבים בגיוס לפרק זמן קצר ולא מקבלים על זה משכורת.
למה זה רע?
1. גיוס חובה לכולם:
מגייסים גם את מי שלא עומד בסטנדרט ואז איכות כוח האדם נמוכה יותר, התפוקה נמוכה יותר,
ויש הרבה מאוד חיילים שאין מה לעשות איתם עקב מחסור באמצעי לחימה יחסית לגודלו העצום של הצבא.
את כוח האדם המיותר הממסד מפנה לתפקידים
שאין סיבה שיעשו על ידי מגוייסי חובה כמו גלי צה"ל,
או
שאין סיבה שיעשו על ידי חיילים במדים כמו חיל החינוך וחיל המודיעין,
או
שאין סיבה שמישהו בכלל יעשה אותם כמו להקות צבאיות ותיאטרון צה"ל.
יש גם חיילים שמשרתים מעט שעות כל יום ובשאר היום מתבטלים בבסיס,
או לחלופין, עובדים בשוק הפרטי ומרויחים שכר מינימום בזמן שחיילים אחרים אינם יכולים לעשות זאת.
גיוס מספר גדול של חיילים פוגע בתוצר הכלכלי של המדינה כי הוא מונע תעסוקה יצרנית של החיילים.
2. פרק זמן קצר של שירות:
ככל שמשך השירות קצר יותר, יותר זמן מתבזבז על הדרכה ופחות זמן הולך לתפוקה.
כשחיילת מתחלפת כל שנתיים צריך להשקיע זמן ועבודה כל פעם מחדש כדי להכשיר את החיילת החדשה,
או לחלופין, לקצר את זמן ההדרכה ולקבל כוח אדם פחות מיומן.
תחלופה גבוהה של חיילים גם גורמת לחשיפת מספר גדול יותר של אנשים לסודות מדינה,
בתפקידים מסויימים וזה מהווה סכנה לביטחון המידע.
3. שירות ללא שכר:
פוגע במוטיבציה של החיילים לשרת,
פוגע בחיילים ממשפחות עניות שלא יכולות לכלכל את אותם חיילים,
בעיקר כשהחייל הוא זה שצריך לפרנס את בני משפחתו הענייה.
זה גורם להרבה חיילים עניים לערוק משירות כדי לסייע בפרנסת המשפחה.
נטל מסוג זה מהווה למעשה מס גולגולת על משפחות החיילים וככזה,
הוא רק מגדיל את הפער הכלכלי בין עניים לעשירים.
אי לכך אני מציע
1. לגייס בחובה רק את מי שלא נוכל להסתדר בלעדיו,
שזה אומר פטור לכל הגברים הסובלים מבעיות בריאות ולכל הנשים.
2. גיוס לפרק זמן של לא פחות מ 10 שנים כששלוש השנים הראשונות הן שירות פעיל,
והשאר יכולות להיות מילואים.
3. שכר מלא לכל חיילי צה"ל מהיום הראשון לשירות שיהיה גבוה משכר המינימום במשק.
+תוספת שכר על פעילות שדה
+עוד תוספת שכר על פעילות מסכנת חיים
כשתושלם הרפורמה שאני מציע יהיה אפשר:
1. לצמצם את מספר החיילים בשירות פעיל בעת שלום.
2. להסב רבים מתפקידי החיילים ממשרתי חובה למשרתים בהתנדבות
3. להוציא מהצבא תפקידים שאין צורך שיעשו על ידי חיילים.
אשמח לשמוע תגובות למאמר שכתבתי.
ולכן, התשובה לתוכן התגובה שלך בעת חירום ומלחמת חובה ואין ברירה כולם צריכים להתגיייס.
עד שנגיע למצב קיצוני כזה יש לייעל את המצב המצוי בצבא , לשני עשורים הקרובים יש לצמצמם שירות החובה של חיילים עורפיים למינימום שנתיים ופחות, לוחמים ותומכי לחימה קרביים יזכו יותר לחודשי קבע מסלולי שירות לחיילים קרביים צריכים דומים לקצינים(דהיינו 4 שנים מקסימום), החילות הקרביים בסדיר ובמילואים צריכים להשקיע בתוכניות ולעלות ימים וחודשים יותר באימונים אינטיסביים ולוחמה ופחות בט"ש וגזירות קו ,פעילויות שכאלו כולל מה שלא קשור לפעילויות לא קרביות צריכות להפריט אותן למיקור חוץ(מה שקורה בפועל ועומד לקרות על כך הכריז ראש אט"ל), משרד הביטחון צריך להשקיע ולשמור בציוד איכותי שיהווה יתרון יחסי על פני מדינות אויב (כולל מטוסים, נגמ"שים,ספינות, תובלה , מערכות ירוט וכו חדשים) ולהטמיע אותו בהדרגה בקרב החיילים בהתאם לתנאי הלוחמה המשתנים.
יש להעלות את השכר לבעלי שירות קרביים ביחס נכון ליעול המערכת הצבאית ומשרד הביטחון בטווחי זמן מוגדרים ועל מנת להעלות מוטיבציה לשירות קרבי.
כמובן הכל בהתאם לאסטרדגיה לטווח הקרוב מה היו צרכי המערכת .
בתנאי צבא שכזה לא יהיה קשה לעבור לצבא מקצועי התנדבותי בקלות, בלי כל הצורך לדבר חזון ואידאולוגיה!
מאמר מעניין.
בואו ניקח את המשטרה כמקרה בוחן –
גם שם יש שירות משמעותי וכו' – האם ככה היינו רוצים לראות את צה"ל?
ההשוואה למוסד ושב"כ שגויה – גופים קטנים משמעותית עם הילה מפוארת, ותקציבים לא פרופורציוניים (וטוב שכך!)
הקביעה, העובדתית, לא סימוך או טיעון שכוחות שיריון כבר לא רלוונטים היום, כשמגיעה מפי ילד בן עשרים (מר ארץ) שהיה בן עשר במלחמת לבנון השנייה, בעיקר ממחישה כמה לעומק חשבו על הקונספט הזה של צבא מקצועי.
לא רק שכוחות שיריון רלוונטים היום, הופכים את כוחות החי"ר לפסאודו שיריון.
קודם דברו על ביטול המלואים.
קבוצה של חצי אחוז מהאוכלוסיה צריכה להיות תקועה חודש בשנה באיזה מוצב.
שכל מי שהם מכירים פשוט לא קוראים לו.
וכן הפראיירים של המדינה, משלמים גם נסיעות, ונפגעים במחינת תעסוקה(הראשונים להיות מפוטרים)
בקיצור לי אישית גם היתה חקירת מצח על שימוש לא חוקי בנשק ששירתתית בקו במחסום חיזמה