כולם בחופשה ואיתם גם ה"סערות" התקשורתיות התכופות, הפקקים, ואפילו החום עצמו. צור ארליך נהנה בעונת המלפפונים
כֻּלָּם תִּקְתְּקוּ וְאָרְזוּ וְנָסְעוּ.
כֻּלָּם נָסְעוּ לְחוּ"לָם.
הָהֵם בְּיָוָן, גַּם הַהִיא, גַּם הַהוּא,
וְהַיֶּתֶר בִּשְׁאָר הָעוֹלָם.
מְעָט וּמֵימִי, כִּשְׁמוּרַת הַחוּלָה,
נִשְׁאַרְנוּ שׁוֹמְרֵי הַגַּחֶלֶת.
סַחְתֵּין עֲלֵיכֶם שֶׁהִמְרֵאתֵם חוּ"לָה
וְעָלֵינוּ בְּאֶרֶץ הַתְּכֵלֶת.
מִי לֹא הִמְרִיא. מַר מִלּוֹא, מַר אִמְרִי,
גּוֹלְדְמַן, גִּלְעָד וְגוֹלְדּוֹנִי,
שֵׁם יִידִישָׁאִי, עַרְבִי אוֹ עִבְרִי,
מִבַּעַל הַהוֹן עַד בֶּן עֹנִי.
סֶגַל וְסוֹבּוֹל, שַׂגִּיא וְסַבָּג,
קְרִיץ, קָרָוָאנִי וּקְרֶמֶר.
כָּל הַפְּקָקִים בִּזְכוּתָם בְּנַתְבָּ"ג
וּשְׁאָר הַתְּנוּעָה זוֹרֶמֶת.
הֵם טָסוּ, הֵם פָּסוּ, הֵם שָׂשׂוּ, הֵם יָאסוּ,
לָקְחוּ כַּפְכָּפַיִם וְטַייץ,
וְיַחַד אִתָּם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נָסוּ
לָקְחוּ גַּם אֶת חֹם הַקַּיִץ.
שְׁמֵי מַעֲרָב מְלֵאִים עַם רַב.
אָנוּ נוֹתַרְנוּ בָּעֹרֶף,
בְּלִי סְעָרוֹת הוּא-אָמַר-הִיא-אָמְרָה,
בְּלִי הִתְלַקְּחוּת נְעֹרֶת.
יֵשׁ פֹּה וָשָׁם נִסְיוֹנוֹת לְהַבְעִיר,
אֲבָל קַל לְכַבּוֹת בִּפְלַסְטֶר.
שִׁמָּמוֹן עִנְיָנִי הִתְפַּהֵק בָּאֲוִיר
מֵאָז בָּאֲוִיר הַזֶּה טַסְתֶּם.
טַסְתֶּם, סַבַּבָּה, וְיֵשׁ לְהוֹדוֹת:
כֵּיף אִתְּכֶם אֲבָל כֵּיף גַּם לְבַד.
מָה שֶׁהִבְרַחְתֶּם בְּתוֹךְ מִזְוָדוֹת –
חֹם וּפְקָקִים וּמְרִיבוֹת רְדוּדוֹת –
טוֹב שֶׁלְּרֶגַע אָבַד.
