מחיר הפייסנות: אובמה משחרר כסף, והאייתוללות מחריפים את הטון

המאמר פורסם לראשונה באתר 'גייטסטון', ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו. מאנגלית: שאול לילוב

מספר הקיצוניים באיראן נמצא במגמת עלייה, כך עולה מהסקר האחרון שבוצע במדינה. נראה שהמנהיג העליון, האייתוללה חמינאי, מכין את הבסיס החברתי לנשיא שמרן שיחליף את הנשיא המכהן חסן רוחאני לאחר שהמעצמות יסירו את הסנקציות מעל איראן. כפי שזה נראה כעת, חמינאי מצליח לעשות זאת על ידי שימוש באמצעי התקשורת האיראניים להכפשת המערב ולשיפור תדמיתם של פוליטיקאים נִצים. נוצר רושם שהנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד מתכונן לתפוס את מקומו של רוחאני, ועל פי הדיווחים הוא כבר מכין את המצע הנוקשה שלו שעמו יתמודד בשנה הבאה בבחירות לנשיאות.

הפופולריות והמעמד של רוחאני כנראה כבר לא מה שהיו פעם. זה קרה מן הסתם בעיקר בגלל מצבו של המשק האיראני. הרוב המכריע של האזרחים האמינו להבטחות הכלכליות של רוחאני כאשר בחרו בו. לאחר חתימת הסכם הגרעין האמינו 63 אחוזים מאזרחי איראן כי בתוך שנה אחת הם יראו שיפור בכלכלה וברמת החיים, אך הסקר האחרון מראה כי 74 אחוזים מהם ציינו שלא חל שינוי כלכלי לטובה בשנה האחרונה.

להאטה בצמיחה הכלכלית אחראים כמה גורמים ובהם רמת אבטלה גבוהה, כלכלה ריכוזית המנוהלת ומובלת על ידי הממשלה, שחיתות כספית בדרגים הגבוהים, היעדר שוק פתוח והזדמנויות עסקיות לציבור הרחב, פערים חברתיים הולכים וגדלים, והצטברות של עושר בקרב השכבה השלטת ושחקנים מרכזיים אחרים כמו חמינאי עצמו, משמרות המהפכה והאליטה העסקית; במילים אחרות – כל מי ששולט בסקטורים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים באיראן.

בנוסף, ממשלת איראן איננה עושה כל שביכולתה כדי לשפר את המצב. למשל, לאחר החתימה על הסכם גרעין שביר ומלא חורים החל ממשל אובמה להעביר באופן מיידי מיליארדי דולרים לבנק המרכזי של איראן. אחד התשלומים כלל 1.7 מיליארד דולר שהועברו בינואר השנה, מתוכם 1.4 מיליארד מכספי משלם המסים האמריקני. איראן הגיבה בהגדלה מיידית של תקציב הביטחון שלה ב־1.5 מיליארד דולר, ל־17.1 מיליארד – במקום להשקיע את הכסף שהתקבל ביצירת מקומות עבודה חדשים.

התקשורת בעד פוליטיקאים קיצוניים

חמינאי כבר החל בקמפיין המפנה אצבע מאשימה למערב לנוכח בעיותיה הכלכליות של איראן, במקום להכיר בסיבה האמיתית שבגללה האיראנים אינם נהנים מהסרת הסנקציות. כרגיל, חמינאי עצמו צח כשלג, והמערב הוא האשם והאחראי לכול. רק לאחרונה היתמם חמינאי: "האם הסנקציות לא הוסרו כדי לשנות את חייהם של בני עמנו? האם ראינו איזשהו שינוי ממשי בחיינו בחלוף שישה חודשים?"…

אף שאיראן חזרה לייצא נפט ברמה שהייתה ערב הסנקציות, ולמרות שהיא עושה עסקים באין מפריע ברמה הלאומית, חמינאי טען באחד מנאומיו כי "משרד האוצר האמריקני פועל באופן כזה שחברות, מוסדות ובנקים גדולים אינם מעזים להגיע ולעשות עסקים עם איראן". גורם רשמי במחלקת המדינה האמריקנית אמר בתגובה כי איראן איננה יכולה להאשים את ארה"ב בכך שחברות פרטיות נמנעות מעשיית עסקים איתה; סביר להניח שתאגידים גדולים פשוט אינם מוכנים עדיין לעשות זאת.

לרטוריקה של חמינאי יש השפעה משמעותית על דעת הקהל באיראן. על פי אחד הסקרים, 75% מהאיראנים מאמינים כי ארה"ב אשמה בכך שכלכלתם הלאומית מדשדשת. הם סבורים שארה"ב מערימה מכשולים בפני עשיית עסקים בין חברות איראניות למערביות, ומקשה במתכוון על יכולתה של איראן להצטרף באופן מלא למערכת הפיננסית העולמית. מאז הסכם הגרעין גדל שיעור האבטלה באיראן מכ־10.8% ל־12%. במהלך נשיאותו של רוחאני עלתה רמת האבטלה בשני אחוזים. הממשלה גם קיצצה בסובסידיות.

ייתכן כי הקשיים האיראניים בסחר עם חברות אמריקניות ובבנייה מחדש של הכלכלה נובעים מהרטוריקה של מנהיגים איראניים, מהנרטיבים של התקשורת המצויה בשליטת המדינה, ומהיעדר הבנה ברורה של תנאי הסכם הגרעין בקרב הציבור הרחב. כ־65% מהאוכלוסייה חשופים רק לחדשות המשודרות בערוצים האיראניים המקומיים, בהשוואה ל־25.4% המשתמשים באינטרנט ו־18.2% הצופים בשידורי הטלוויזיה בלוויין שאינם מצונזרים. בראש טבלת המדינות הלא אהודות באיראן ניצבות 'המדינה האסלאמית' (97.6% מהנסקרים מתייחסים אליה בשלילה רבה), ערב הסעודית (81.3%) וארה"ב. הרוב המכריע של אזרחי איראן, 80 אחוזים, מאמינים שחיוני מאוד שארצם תמשיך בפיתוח תוכנית הגרעין שלה.

אותה תקשורת ממלכתית, הקובעת ומעצבת את דעת הקהל האיראנית על המערב, גם דוחפת להעדיף מועמדים קיצוניים ברמה הלאומית. הסקר החדש מגלה כי הפופולריות של הנשיא לשעבר אחמדינג'אד גדלה והולכת. אחמדינג'אד ציין בעבר כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, אך לאחרונה מתרבים הסימנים המצביעים על כך שהוא ממצב עצמו מחדש להובלת הרפובליקה האסלאמית. במהלך נשיאותו נהנו אנשים מסובסידיות על בנזין, גז וחשמל, וממשלתו העבירה הקצבות חודשיות במזומן של כ־17 דולר לאדם. לקראת המירוץ הבא לנשיאות מצביע הסקר על כך שאחמדינג'אד מפגר כעת רק ב־8 אחוזים אחרי רוחאני, לעומת 27 אחוזים בחודש מאי אשתקד.

ממצא מסקרן נוסף מעלה כי הדמות שהציבור האיראני רוחש לה את הכבוד הרב ביותר הוא הגנרל קאסם סולימאני, מפקד 'כוח קודס' של משמרות המהפכה (הזרוע המבצעית של משמרות המהפכה, הפועלת במדינות זרות). הפופולריות של סולימאני גדלה בשנה האחרונה, אולי כתוצאה מכך שהתקשורת האיראנית מציירת אותו כמושיעם של השיעים בעיראק ובסוריה, כפטריוט וכמי שמגן על איראן מפני 'המדינה האסלאמית' וזרמים אחרים של סונים קיצוניים. באופן כללי נראה כי פוליטיקאים בכירים מהזרם השמרני שאיננו נוטה לפשרות נמצאים במגמת עלייה, כמו מוחמד באקר קאליבאף (ראש העיר המכהן של טהרן ומפכ"ל המשטרה לשעבר) ועלי לאריג'אני. אלה עשויים להוות איום על בחירתו מחדש לנשיאות של רוחאני.

חמינאי, כלי התקשורת שלו והגנרלים של משמרות המהפכה מכינים את הקרקע לבחירתו של נשיא קיצוני ולא פשרן, שיביא לנסיגתה של איראן מהסכם הגרעין. הסקר החדש מעלה כי עד כה הקמפיין שלהם מוכתר בהצלחה.

_____________________

ד"ר מג'יד רפיזאדה, איש מדע המדינה וחוקר באוניברסיטת הרווארד, הוא נשיא 'המועצה האמריקנית הבינלאומית למזרח התיכון'