במקום להתמודד עם ההגירה, עם הקיצונים האסלאמיים במסגדים ולהשליט חוק בשכונות המהגרים, בצרפת גילו פתאום את האיום המסוכן מכול: הבורקיני. צור ארליך לא השתכנע
צָרְפַת הַנִּפְגַּעַת נַפְשִׁית
מָצְאָה פִּתְרוֹן פֶּלֶא: נַפְשִׁיט
נָשִׁים שֶׁבַּחוֹף בְּלִי מַחְשׂוֹף
וְכָכָה נָבִיא אֱלֵי סוֹף
חוֹתֵךְ וְגָלוּי וּמְעֻרְטָל
אֶת גַּל הַטֵּרוֹר הַבְּרוּטָל.
אֶת דֶּגֶל הַגּוּף הָעֵירוֹם
הֵנִיפָה צָרְפַת בַּת דַּת רוֹם
וּבַת דָּת וּשְׁמָהּ נְאוֹרוּת,
וְכָךְ עַל הַדֶּגֶל חָרוּת:
חֵרוּת וְשִׁוְיוֹן וְנִאוּף
וְיָאללָה תָּעוּפוּ כְּבָר אוּף.
צָרְפַת מִשְׁתַּזֶּפֶת עַל גְרִיל.
אָסוּר לְהַגִּיד מְהַגְּרִים.
אָסוּר לְאַתֵּר בָּאִסְלָאם
גּוֹרְמֵי הַתְסָסָה וּלְחַסְּלָם.
אָסוּר. מָה מֻתָּר? רַק לִדְרוֹשׁ
שִׁזּוּף מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ.
מֻתָּר רַק לִדְרוֹשׁ מַחֲזֶה
שֶׁל בֶּטֶן, יָרֵךְ וְחָזֶה.
מֻתָּר, כִּי שִׁוְיוֹן הָאִשָּׁה
דּוֹרֵשׁ שֶׁמֵּיטַב רְכוּשָׁהּ,
הַגּוּף, יְחֻלַּק בְּשָׁוֶה
בֵּין כָּל הַחוֹמֵד וְאוֹוֶה.
שׁוֹטֵר וְאִתּוֹ צַו חִשּׂוּף
נִגָּשׁ לְנוֹפֶשֶׁת בַּסּוּף,
מוֹרֶה לָהּ כִּי אֶת לְבוּשָׁהּ
תָּסִיר, קְרִי תּוּבַל לְבוּשָׁה.
אוֹמֵר לָהּ: סִלְחִי לִי גְּבִרְתִּי,
גּוּפֵךְ הוּא עִנְיָן חֶבְרָתִי.
וְיֵשׁ פֹּה עוֹד צַד: בַּעְלָהּ
שֶׁוִּתֵּר לָהּ רַק עַל רְעָלָה,
אַךְ בּוּרְקָה צִוָּה לָהּ בְּשׁוֹט,
וְעַכְשָׁיו הוּא חוֹמֵד לוֹ נוֹפְשׁוֹת
שֶׁכָּמוֹהוּ חוֹשְׂפוֹת אֶת לִבָּן.
גַּם הוּא גַּם צָרְפַת טָלִיבָּאן.
צַר עַל צָרְפַת. וְעַל מָה
שֶׁקָּרָה לַחִלּוּן בִּתְחוּמָהּ;
עַל חִלּוּן שֶׁנִּהְיָה עֲרִיצוּת
וּבָחַר בְּבִצּוּר הַפְּרִיצוּת
וּבְחוֹבַת הַגִּלּוּי שֶׁל הָעוֹר
כְּעִקָּר-הַיְּסוֹד הַנָּאוֹר.
פשוט נפלא צור, גאונות צרופה
בתולת אורליאן – עטופה בדגל
על חוף-ים נכרה קברה
ואליו יעלו ברגל
עורו!
כמובן!
העולים, במצוות קודש יקדשו
את החול הזך – לא יטמאו
במערום בד-שטן.
העולים, לפי מצוות בית רבן
לא ישאירו, אף לא פסע קטן
"ויוה לה רפובליק!"