אותם טרוריסטים שהרשות הפלסטינית מימנה ועודדה כ"גיבורים" ו"לוחמי התנגדות", מפנים עכשיו את האלימות אל תוך הבית פנימה. על רקע הכאוס ברשות, עליית חמאס בבחירות הקרובות נראית מציאותית מתמיד
המאמר פורסם לראשונה באתר מכון 'גייטסטון', ואנו מודים למערכת על הרשות לפרסמו. מאנגלית: שאול לילוב
שעות ספורות לאחר שאנשי כוחות הביטחון שלו ביצעו לינץ' בעציר שעוכב לחקירה, הפציר ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס באנשי עסקים פלסטינים החיים בחו"ל לתמוך בכלכלה הפלסטינית באמצעות השקעות בשטחים. "הרשות הפלסטינית פועלת לספק ביטחון ויציבות כדי לעודד השקעות", קבע. לדברי אבו־מאזן, "השטחים הפלסטיניים נמצאים במצב של יציבות ביטחונית, שאנו עמלים לקיים למען תושבים ומשקיעים באמצעות אכיפת שלטון החוק וחיזוק השקיפות והאחריות".
זה בוודאי נחמד ליצור לעצמך מציאות מדומה משלך – בעיקר כשהמציאות האמיתית שיש לך היא זו של אבו־מאזן, בן 81. באותו נאום שנשא בפני אנשי העסקים התעלם יו"ר הרשות מאִזכור כלשהו של הגל האחרון בתוהו ובוהו הביטחוני השורר בשטחים שבשליטת הרשות בגדה המערבית, ובעיקר בשכם – העיר הפלסטינית הגדולה ביותר. חמישה פלסטינים, ובהם שני קציני משטרה של הרשות, נהרגו בתקרית האלימה ביותר – לשני הצדדים – בשנים האחרונות בגדה המערבית. אז או שאבו־מאזן מתייחס לאנשי העסקים הפלסטינים כאל אווילים גמורים, או שהוא מקווה שהם לוקים כמוהו בתסמונת הבריחה מהמציאות והם עיוורים וחירשים בנוגע אליה.
האלימות בשכם איננה הפתעה עבור אלו שמשקיפים על ההתרחשויות בגדה בחודשים האחרונים. למעשה, תקריות של פריעת חוק ותוהו ובוהו ביטחוני הפכו לחלק מהנורמה במקומות רבים בשטחי הרשות – ערים, כפרים ומחנות פליטים. זהו סימן לכך שהרשות עומדת כנראה לאבד שליטה לטובת כנופיות ומיליציות חמושות. מאמר שפורסם באתר 'גייטסטון' בחודש יוני האחרון עסק במספר הגדל של מקרי אנרכיה ופריעת חוק בשטחים הנתונים לשליטת הרשות בגדה, ובראש ובראשונה בשכם.
הפלסטינים מתייחסים לשכם כאל "הר האש" – בעקבות התקפות רבות מספור באש חיה שביצעו תושבי העיר נגד ישראלים מאז 1967. עם זאת, האירועים הנוכחיים בשכם מוכיחים עד כמה קלה האש לשרוף את מי שהצית אותה. הרשות הפלסטינית משלמת כעת את המחיר על כך שעודדה, מימנה ואף הסיתה חברי כנופיות ומיליציות, שעד לאחרונה זכו לתהילה בעיני פלסטינים כ'גיבורים' ו'לוחמי התנגדות'. לא מפתיע שאנשים אלה – שכעת מכונים בפי הרשות הפלסטינית 'פושעים' ו'בריונים' – מזוהים בדרך זו או אחרת עם הפת"ח של אבו־מאזן. העיר המכונה "הר האש" מאיימת עתה להפוך להר געש שעתיד להתפרץ בפניהם של אבו־מאזן וממשלתו.
המצב בימים האחרונים בשכם מציב שאלות רציניות באשר ליכולתה של הרשות הפלסטינית לקיים אמצעי ביטחון בסיסיים ולהפגין שליטה מול אנשי המיליציות והכנופיות החמושות. יתרה מזו, האלימות חסרת התקדים ערערה עוד יותר את האמון של הפלסטינים ברשות ובהנהגתה לקראת הבחירות המוניציפליות הקרובות ב־8 באוקטובר.
חלומו של חמאס להרחיב את שליטתו לגדה המערבית נראה כעת ריאלי יותר מאי־פעם. בנסיבות הנוכחיות, אבו־מאזן יגיש לחמאס את הגדה המערבית על מגש של כסף – אלא אם כן יתעורר ויכיר בטעות הגדולה שעשה בכך שהורה על קיום בחירות מקומיות.
ואנשי העסקים שנפגשו עם אבו־מאזן? ניתן לשער שמדובר באנשים מתוחכמים דים מכדי להניח את כספם בהשקעה שגורלה נחרץ מראש. שכם ללא ספק תעשה את שלה, והם יישאו את רגליהם הרחק מהמהומות בשטחים שבשליטת הרשות.
מלחמת כנופיות
תמונת המצב החלה להתבהר לאחרונה כאשר ב־18 באוגוסט, במהלך התנגשות מזוינת עם חמושים בעיר העתיקה בשכם, נהרגו שני קצינים בכוחות הביטחון של הרש"פ – שיבלי בַּנִי שמסה, ומחמוד טראיירה. שעות אחדות לאחר מכן ירו שוטרים של הרשות למוות בשני חמושים פלסטינים, שלפי החשד היו מעורבים ברציחתם של קציני הביטחון. השניים זוהו כחאלד אל־אכבר ועלי חלאווה. בני משפחותיהם האשימו את הרשות בביצוע רצח ללא משפט, וטענו כי בניהן נחטפו חיים ורק לאחר מכן הוצאו להורג. המשפחות קראו להקמת ועדה עצמאית לחקירת נסיבות התקרית. ארגונים פלסטיניים לזכויות אזרח הצטרפו גם הם לקריאה לחקור את המקרה.
שני קצינים אחרים של הרשות, ענאן אל־טאבוק ועודַי אל־סייפי, נהרגו בחודש יוני בחילופי יריות עם חמושים בשכם. הרשות טענה כי "בריונים" עמדו מאחורי ההרג, והבטיחה שיבואו על עונשם.
המתיחות בשכם הגיעה לשיאה ב־23 באוגוסט, כאשר עשרות שוטרים של הרשות ביצעו לינץ' באחמד חלאווה, שוטר לשעבר שנחשד בכך שעמד בראש כנופיה ידועה לשמצה המשתייכת לפת"ח של אבו־מאזן. חלאווה הוכה למוות על ידי שוטרי הרשות זמן קצר לאחר שנעצר ונלקח לחקירה במתקן הכליאה ג'נאייד בשכם, המופעל בידי הרשות. הנהגת הרשות, שהודתה כבר כי שוטריה הם שביצעו את הלינץ' בחלאווה, הודיעה כי הורתה לפתוח בחקירת המקרה. ראשי הרשות תיארו את הלינץ' "טעות לא מקובלת".
ביצוע הלינץ' במעוכב החקירה הצית מחאה נרחבת ברחבי הגדה המערבית. אלפי פלסטינים קראו לחקור באופן מיידי את נסיבות המקרה ותבעו להעמיד לדין את האחראים. לשכת עורכי הדין הפלסטינית פרסמה הצהרה המגנה בחריפות את הלינץ' בחלאווה, וכינתה אותו "פשע והפרה של זכויות אזרח". הלשכה קראה להעמיד לדין את האחראים, והוסיפה: "האירועים המכאיבים והמצערים, כולל הפשע של רצח אחמד חלאווה, אינם משרתים את האינטרס של האזרחים או של המולדת ומעמיקים את השסעים בחברה שלנו". הלשכה קראה גם לרשות ולכוחות הביטחון שלה לציית לחוק ולכבד את זכויות האדם של הפלסטינים ואת חירויותיהם.
הלחץ בעקבות הגינויים מקיר לקיר לרצח חלאווה הביא לכך שכמה פקידים ברשות הפלסטינית החלו לשגר איומים ישירים ומרומזים כלפי אנשים המתבטאים באופן ביקורתי כלפי הרשות. עורך דין פלסטיני בשם וואל אל־חזאם, שקרא לאבו־מאזן "להסיג" את כוחותיו משכם, זכה לביקור של חמושים בלתי־מזוהים שריססו את ביתו במטח של 14 כדורים. חזאם ובני משפחתו לא נפגעו בהתקפת הירי, שכוונה בברור לשגר איתות אזהרה לכל מי שיעז להשמיע את קולו נגד הפגיעה של כוחות הביטחון הפלסטיניים בזכויות האזרח. במקרה הזה, המסר הועבר.
זמן קצר לאחר ההתקפה על ביתו, שחרר עו"ד אל־חזאם הצהרה ובה נאמר: "די ב־14 כדורים כדי להשתיק אותי. אני איש חוק, ואינני יכול להתמודד עם כדורים. העט שלי ופי הם כלי הנשק היחידים שעומדים לרשותי. אין לי מיליציות חמושות להגנתי". ההתקפה על ביתו באה זמן קצר לאחר שאנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים איימו על עו"ד אל־חזאם לבל יופיע בתוכנית טלוויזיה כדי לדון בגל האלימות האחרון השוטף את עירו.
ממשיך לשטות במנהיגי העולם
המהומה בשכם גרמה לכך שפלסטינים רבים קוראים לאבו־מאזן לקבל החלטה על השהיית הבחירות המוניציפליות הקרובות בעירם. בפגישת חירום שהתקיימה ב־25 באוגוסט בשכם הגיעו מספר פלגים ואישים פלסטינים להסכמה כי אי־אפשר לקיים בחירות בתנאים הנוכחיים.
סרחאן דוויכאת, מבכירי הפת"ח, אמר כי צו השעה הוא לעכב את הבחירות, "במטרה להגן על המרקם החברתי ולשמר את הפרויקט הלאומי שלנו, שניצב בפני איום קיומי בעקבות הכאוס והאנרכיה הביטחוניים בשכם… התנאים בשכם אינם מייצרים אקלים חיובי לקיום בחירות".
קשה לראות כיצד אבו־מאזן, שגם כך נראה הוזה באשליות, ישעה לקריאות להשהיית הבחירות. ניסיונו הפאתטי לשכנע אנשי עסקים פלסטינים להשקיע את כספם בשטחים שבשליטת הרשות, בזמן שהלהבות כבר לוחכות את חצרו האחורית, הוא סימן נוסף לסירובו של האיש – או לחוסר יכולתו – לראות את המציאות בשטח.
מדובר באותו יו"ר הטוען כי הוא שואף להוביל את בני עמו לכינון מדינה ועתיד טוב יותר. לא ייאמן, אבל אבו־מאזן יכול כנראה להמשיך ולשטות במנהיגי העולם ולגרום להם להאמין שהוא והרשות שלו מוכנים ומסוגלים לנהל מדינה. הדם שניגר בשכם ובערים פלסטיניות אחרות הוא הוכחה ניצחת לכך שאבו־מאזן עומד לאבד שליטה על הגדה המערבית, ממש כפי שהפסיד את עזה לחמאס ב־2007.
אם עד כה היה נראה שחמאס הוא האיום הגדול ביותר על שלטונו של אבו־מאזן בגדה המערבית, כעת ברור שהאיום הגדול ביותר, כפי שנרשם באותיות של דם בגדה המערבית, מגיע מכיוון אנשיו של אבו־מאזן, שהיו נאמנים לו בעבר ועתה הפכו למורדים.
_______________
חאלד אבו־טועמה הוא עיתונאי ירושלמי עטור פרסים
אז מה המסר במאמר זה? אם ישראל רוצה למנוע מהחמאס להשתלט על יו"ש עליה לשתף פעולה עם אבו-מה שמו. אחרת יהיה בלגאן והם ישרפו את המועדון (קרדיט לגשש החיור).
מצד שני, מי אמר שאם ישראל תשתף פעולה עם אבו-מה שמו החמאס לא ישתלט על יו"ש? ואם לא מחר אז מחרתיים (קרדיט לנעמי שמר).
מצד שלישי, היום אנו אוכלים אוכל מקולקל, אפילו ללא תבלינים, בחסות השף אבו-מה שמו. אם החמאס יעלה וישתלט על יו"ש – נאכל קיא. רק שלאחר שהחמאס ישתלט על יו"ש הוא ייתקל באופוזיציה שגם היא תעלה מתישהו ותשתלט על יו"ש (דאע"ש ודומיו/שלוחותיו), ואז נאכל צואה. בקיצור, לא משנה מה נעשה – על יו"ש תמיד ישתלט גורם הגרוע מקודמו.
מצד רביעי, מה שמתחולל בשכם הינו קדימון למה שצפוי להתחולל ממערב לקו הירוק ע"י מוסלמים בעלי תעודת זהות כחולה, אם ישראל לא תשכיל לטפל באופן החלטי ואפילו ברוטלי במחוללי המהומות. למי שלא זוכר – הישוב קציר בגיא עירון היה נצור במהומות אוקטובר 2000. אז שרון לא העז להפעיל את צה"ל כנגד הפורעים ושלח למשימה זו את השוטרים. במהומות הבאות יהיה צורך לשלוח לגיא עירון טנקים (לא נגמ"שים משום שבהם קל לפגוע, והמוסלמים למדו היטב מתקרית הנגמ"ש בעזה בצוק איתן).
לישראל יש אפשרות, שלמרות שהיא צרובה בתודעה הרי שעדיין לא מדברים על הביצוע שלה – נכבה 2. לכשיתחילו מהומות, והן יתחילו (ע"ע המשל על העקרב והצפרדע), לממשלת ישראל לא תהיה ברירה – דם יהודי שיישפך לרוב, או גירוש או חיסול כל מי שירים ראש בקרב המוסלמים.
סבורני שלממשלת ישראל כדאי מאד לזרז את קצב ההגירה של מוסלמים משטחי המדינה (מערבית ומזרחית לקו הירוק). זה יחסוך הרבה דם יהודי.
ועל זה נאמר, אולי צריך לעשות להם היום את מה שהם טוענים שעשינו להם אז. אתה קורא לזה נכבה 2, אני קורא לזה נכבה 1 כי הראשונה לצערנו היא שקר. במילים אחרות, להישאר כאן, עם ההתנהגות הזו שלהם, הם לא צריכים.
באירופה זה כבר התחיל – המלחמה הגדולה הבאה ממש מעבר לפינה והמוסלמים משמשים אחת מאבני הדומינו המשמעותיות בתהליכים הללו. פחד מוות איך אנחנו אף פעם לא לומדים, אבל אם אנחנו לא יודעים איך להיות חכמים, לפחות אפשר להיות פיקחים. מזלנו שהפעם לפחות, אין יהודים באירופה שעלולים להשחט. מה שנותר הוא להבטיח שהמקום הזה שלנו, פה בארץ ישראל, כן יהיה בטוח ליהודים ולמי שמוכן לשתף איתנו פעולה ולחיות בשלום. לגבי אויבים – בהם יש להלחם.