יש סיבה מרכזית לכך שאין בישראל ממשלה חילונית, ציונית וליברלית: החלום של השמאל להקמת מדינה פלסטינית. עד שזה לא ישתנה, עתיד החברה הישראלית מופקד בידי הסחטנות הפוליטית החרדית
במדינת ישראל קיים מחנה ציוני גדול, חילוני ומסורתי כאחד, שהיה שמח להוביל סדר יום אזרחי ליברלי ולקדם שינוי יסודי של יחסי דת ומדינה. המחנה הזה מיוצג בכל הספקטרום של המפלגות הציוניות – ממרצ בשמאל ועד חלקים בבית היהודי מימין.
חברי הקבוצה הגדולה הזו מסכימים באופן עקרוני על כך שיש להגביל את השפעת הדת על הפוליטיקה ועל ניהול המדינה, להגביר את החירות הבסיסית של האזרחים ולעודד שירות צבאי, עבודה פרודוקטיבית, נשיאה בנטל החברתי־כלכלי המשותף ועוד עקרונות רבים וקונצנזואליים. במונחים של כוח פוליטי קבוצה זו יכולה לכאורה להגשים את מטרותיה, שכן לרשותה עומדים לא פחות מ־86 מנדטים טבין ותקילין. גם בלי מרצ וישראל ביתנו, שיתקשו להתפשר בנושאים מסוימים אך יכולים בהחלט לתמוך במהלכים ליברליים מבחוץ, עדיין נותרים 75 מנדטים. זהו מונופול פוליטי רב עוצמה.
זו הקואליציה הקונצנזואלית האמתית, המשקפת את האינטרס הציבורי הרחב ואת ההמונים הציוניים, הלאומיים והפטריוטיים. נכון, בתוך הקואליציה הזו יש מחלוקות גם בנושאים כלכליים־חברתיים, אך אלו דברים שאפשר לחיות איתם. בליכוד, כידוע, לא יושבים רק חסידי מילטון פרידמן, והרצוג ולבני הם לא בדיוק הטיפוס של הלאמה וחולצות צ'ה גווארה. לכאורה זוהי ממשלת החלומות הליברלית, האוטופיה החילונית והציונית. רק ממשלה כזו יכולה להוביל שינוי ממשי שיוכל לשפר את מצב החברה בסוגיות אזרחיות רבות וחיוניות.
במצב הפוליטי הנוכחי, מדובר בקונסטלציה בלתי אפשרית. אך חשוב לזכור שזו איננה אוטופיה מנותקת: הממשלה הקודמת הייתה ממשלה מן הסוג הזה, ממשלת שרון השנייה הייתה ממשלה כזו. ואם מפלגת העבודה הייתה נענית להצעות לאחדות, גם הממשלה הנוכחית הייתה יכולה להיות כזו שכוח המפלגות החרדיות בתוכה נחלש משמעותית.
יש כמובן סיבה לכך שהשמאל נמנע מהצטרפות לממשלה; גורם אחד שמשבש את הפוליטיקה הישראלית ומונע ממנה להתגבש סביב סדר יום אזרחי־ציוני: המדינה הפלסטינית.
מאז שנות התשעים השתלט חלום השלום והקמת המדינה הפלסטינית על סדר היום של השמאל, והפך לאחת המטרות העיקריות של המחנה. השמאל התמכר לכינוי "מחנה השלום", התמסר לססמאות על שתי מדינות לשני עמים, ופיתח אהדה הולכת וגוברת לאינטרסים הפלסטיניים.
זוהי אחת הדוגמאות הרבות להשפעה העמוקה של תהליך אוסלו על הפוליטיקה והחברה בישראל. חלום "השלום", שלא עמד בסדר היום של אף מפלגה מרכזית עד ראשית שנות התשעים, הפך לנושא העיקרי שסביבו נמתח קו השבר של הפוליטיקה. מאז, האינטרסים הלאומיים של ישראל נבחנים בשמאל דרך הפריזמה הפלסטינית. עד כדי כך שאפילו מנהיגי שמאל שבוחרים באחדות נאלצים להסביר מדוע הם מעדיפים את האינטרס הלאומי של עמם על פני קידום מעמדו של עם אחר.
במצב החדש, שיתוף פעולה בין הימין והשמאל בסוגיות אזרחיות נעשה נדיר ומסובך יותר, מכיוון שכל פשרה עם הימין נחשבת בשמאל כוויתור על עקרונות היסוד של מחנה השלום.
למפלגות החרדיות היה כוח רב גם לפני התהליך המדובר, אך לאחר מהפכת אוסלו כוחן גבר אף יותר. איך שלא נהפוך את התמונה, במצב הנוכחי כל ספירה של 61 מנדטים שאינם ממשלת אחדות, כוללת בתוכה את 13 הח"כים החרדים: הממשלה הנוכחית תלויה בחרדים, ובלעדיהם היא תקרוס ל־54 מנדטים. וגם את ממשלת בוז'י־לפיד האלטרנטיבית אי אפשר לדמיין בכלל בלי חרדים (24 של העבודה + 11 לפיד + 10 כחלון + 5 מרצ = 50, ואפילו עם ליברמן = 56).
בשמאל מבינים זאת היטב, וכל מי שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה איננו מעז להסתכסך עם המפלגות החרדיות. לפיד זנח מזמן את מאבקיו מולם, העבודה חיזרה אחריהם במרצ, ואפילו הקמפיין האחרון של תנועת 'דרכנו' – זו שהוקמה כדי להעניק "תקווה" למחנה החילוני־ליברלי – נזהר מלתקוף את החרדים על השבתת הרכבת. עבורם האשם היחידי הוא נתניהו.
כך נוצר מצב שבו לא קיים מרווח תמרון פוליטי. כל עוד השמאל ימשיך להציב את הקמת המדינה הפלסטינית בראש סדר עדיפויותיו, וימשיך לשלול שיתוף פעולה פוליטי עם הימין הליברלי, הסחטנות החרדית תימשך וההמונים ימשיכו לשלם את המחיר.
השמאל מפקיד את ביטחון המדינה בידי הפלסטינים, ואת עתיד החברה בידי המפלגות החרדיות. עד שהרוב המתון לא יתעורר מהחלום הפלסטיני, שום דבר פה לא ישתנה.
רק אצלי את קריאת המאמר מלווה תחושה של חרדופוביה?
האם גם ביגמן נגוע בנגע של הדבקת תווית ה'סחטנות' לחרדים על תביעת דברים שאצל מפלגות אחרות נחשבים כתביעות לגיטימיות?
כנראה שכן, רק אצלך בינתיים.
סליחה שאני שואל, אבל בדיוק באיזה מפלגות לא-חרדיות נחשבת דרישת שיתוק התחבורה הציבורית בשבת ללגיטימית?
החרדים כחברה (לא כבודדים שכל אחד הוא אישיות בפני עצמה) מצד אחד הם באים בדרישות למדינה בתשלומי העברה ותשלום לישיבות ומצד שני לא מכירים במוסדות המדינה (לא ברבנות ולא בגיוס לצבא ואפילו לא במשטרה -ראה שיתוף הפעולה שלהם בבתלונות למשטרה). אפילו יש להם שר רק בגלל החלטת בגצ שהכריחה אותם להיות בממשלה. החרדים התנגדו להקמת המדינה היהודית ועכשיו בבואם לדרוש שמירת השבת של המדינה, הם טובלים ושרץ בידם. בכלל החרדים עושים כל כך הרבה תרגילים כדי לקיים את השבת עד שזה מגוחך (מעלית שבת, שעון חשמל, חזנים ומלצרים במלונות). אז מה לעשות יש הרבה אמת על החברה החרדית שהיא חברה שחושבת על קיום עצמה והמדינה היא לא רלוונטית אלא רק ככלי לניצולה. לכן לא ניתן להשוות את הסחטנות שלהם לדרישות של מפלגות אחרות שמכירים בקיומה של המדינה ודרשותהן ברוב המקרים לגיטימיות.
אין דבר כזה "חרדופוביה" אף אחד לא שונא חרדים אף אחד לא מבקש מהם להשתנות אני רק לא מבין למה העקרונות שלהם נכפים על כולם? ועל איזה מפלגות אתה מדבר? כל המפלגות פועלות כדי להשיג דברים למצביעיהם רק החרדים פועלים כדי להרוס,להשבית ולקחת לאחרים על בסיס אמונה דתית.
לא, לא רק אצלך.
התביעה של החרדים למנוע עבודות בשבת ובעקבות כך לשתק את הרכבת במוצ"ש ויום ראשון זהה במהותה להשבתת נתב"ג ליממה על-ידי יושב ראש ההסתדרות 'לאות סולידריות' בגלל, נניח, קיצוץ בתקציב הנס קפה של עובדי שירות התעסוקה.
אבל גם שמאל זה דת – דת שדורשת תשלומי כופר לועדים גדולים, חיזוק מונופולים, סירוס החיילים, הגירה ממדינות עוינות, הוספת כמויות עצומות של בירוקרטיה חונקת, דת שבה המאמין לא בהכרח יודע למה הוא עושה את מה שהוא עושה, אלא מבצע פשוט כי מנהיגיו דרשו ממנו.
לדת הזאת יש שם והיא מתפשטת מהר מאוד – דת הגלובליזם.
אני זורם איתך אך מתקן: הגלובליזציה היא של דת הימין – דת המונופולים והטייקונים. ראשי הממשלות עובדים לאלים האלה (שאלה: מי עובד אצל מי ביבי אצל שלדון או להיפך). דת שהמנהיגים לא בהכרח יודעים למה הם עושים את מה שהם עושים (מתווה הגז עבור תשובה, עצירת הרפורמה בשוק התקשורת הקווי בשביל אלוביץ).
אלה, להבדיל מגלובליזם הגלובליזציה היא תהליך טבעי שקורה עקב התקדמות הטכנולוגיה ורצונם של מדינות העולם להיות תחרותיות יותר. אף אחד לא רוצה לקדם גלובליזציה, המדינות פשוט מנסות להתמודד מול המצב הנתון כדי שהגלובליזציה לא תכריע אותן. מי שמקדם גלובליזציה אלה חברות הענק שבכל מקרה מחזיקות את השוק העולמי. מדינת ישראל אינה פונה לאף אחת משיטות הקיצון הללו אלא מנווטת בחכמה. עובדה שעדיין יש מכסים מאוד גבוהים מה שסותר לחלוטין את טענתך.
אלעד
אני יותר מתחבר עם התגובה שלך מאשר עם הפוסט המקורי
הגלובליזציה היא תהליך טבעי הנשען על תשתית טכנולוגית וחוקים כלכליים קפיטליסטיים. כאן אני ממש חושב כמוך. זה שייך לצד היצרני, למנהלים, לתאגידים, לטייקונים
ממולם יש את ארגוני העובדים, אני לא רואה את ארגוני העובדים יוצאים מעבר לתחומי המדינה ("פועלי כל העולם התאחדו" לא רלוונטי), כך שהגלובליזציה מאיימת עליהם מכיוון שהיא משרתת רק את התאגידים.
מהתגיבה המקורית שלך ניתן היה להבין שארגוני העובדים הם בעד הגלובליזציה. אני טוען שהיא מאיימת עליהם.
אתה הפרדת בין גלובליזציה וגלובליזם. אין לי מושג למה התכוונת. אנא הסבר
המדינה בהחלט נמצאת בתווך. אלא שאני לא חש שהיא מגינה על העובדים על ידי מכסים. אני חש שהיא מגינה על התאגידים. מתווה הגז נותן כמעט את כל הרווח לטייקונים, יוזמת 6% מס הכנסה כנ"ל. העדפת התאגידים זאת אסטרטגיה לזמן קצר מאוד, כי אין להם שום התחייבות למה הם מעדיפים אותך, כמה נמוך עוד נוכל לרדת?.
מי שמנסה להילחם בגלובליזציה זה אירופה שמנסה לתבוע את המסים שמגיעים לה ולבטל את מקלטי המס. אם זה לא יסדיר נורמה בה גם החזקים משלמים מס, גם הדמוקרטיה תהיה בסכנה
הבנתי, אז ביבי לא היה נכנע לחרדים, אם רק השמאל היה מסכים להיות ימין?
עקיבא ביגמן- שנאתך העזה לחרדים בכלל וחרדים ספרדים בפרט מעוררת בי חלחלה ובחילה כל פעם מחדש. תתבייש לך. ולבעלי האתר- אם אתם סבורים שעידוד שנאה לחרדים יתן לכם קרדיט אצל שונאכם-טעות!
ההבדלים בין ימין לשמאל הם קצת יותר גדולים ממה שאתה מתאר(אך ורק בנוגע לפתרון הסכסוך). כדאי לך לקרוא כמה מהמאמרים באתר מידה כדי להבין מהם. נכון שיש הסכמות עקרוניות בחלק מהנושאים אבל זה לא מספיק לשיתוף פעולה מלא בממשלה. ממשלת ה״אחדות״ של 2013 שרדה רק שנתיים בגלל חילוקי הדעות הפנימיים. ולגבי מה שרשמת על הוקעה כביכול משמאל על כל שיתוף פעולה עם הימין זה עובד גם בכיוון ההפוך, שבו כל אמירה/מעשה/ביקורת יכולה להוביל להוקעתך כסמולן בוגד ועוכר ישראל.
צודק. ב-13' שלי יחימוביץ' הובילה קו חילוני אזרחי (לא סביב "מדינה פלסטינית"), אבל סירבה להיכנס לקואליציה של ביבי דוקא בגלל שה-"אופי האזרחי-ליברלי" של הקואליציה לא התאים לאופי האזרחי-סוציאלי של שלי.
לצפות שמפלגת העבודה תאבד גם את הסוציאליזם וגם את השמאל.. מה יישאר לה?!
הבעיה היא ש"מחנה השלום" שלח את זרועותיו לכל המפלגות כולל המפלגות החרדיות, והכל במטרה להכשיל קואליציה לאומית יציבה. מי שחושב שמשה גפני הוא נציג אותנטי של הציבור החרדי, מתעלם מהפעילות הברורה שלו לחיזוק מפלגות השמאל ולהחלשת מפלגות הימין:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/567/334.html
http://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.2506193
1. לחלק מהדרישות של החרדים, שותפים מעגלים רחבים יותר.
במקצתם זה רק חלקים בציבור הדתי לאומי,
ובמקצתם, זה עשוי להתרחב עד כדי רוב החברה בישראל. (הדתיים והמסורתיים הם הרוב).
לפעמים, החרדים עומדים בחזית המאבק, אבל מאחוריהם עומד ציבור גדול.
2. בהמון דברים, המדינה מתנהלת באופן שמנוגד מאוד לרצונם של החרדים. כפי שצפוי במדינה דמוקרטית שבה החרדים הם מיעוט.
3.בדמוקרטיה, גם למיעוט יש כוח. זה יכול להיות ע"י מנגנונים שהרוב הקים, כדי להגן על מיעוטים. [בג"ץ], אבל זה פחות יעיל ביחס לחרדים. וזה יכול להיות ע"י סחר פוליטי, שנוהגים להשתמש ביחס אליו בכינוי הגנאי 'סחטנות'.
4. החרדים מלכתחילה מרכזים את הכוח הפוליטי שלהם במספר תחומים מצומצם, ומגיעים שם להישגים באמצעות סחר פוליטי.
כמו בכל סחר, הוא נוצר מכך שלמוכר ולקונה יש סדרי עדיפויות שונים, ולכן העסקה משתלמת לשניהם.
אני תוהה אם יבוא היום ובו הימין בישראל יתחיל לקחת אחריות, או שהשמאל ימשיך להיות האשם גם אחרי חמישים שנות שלטון ימין.
ואני תוהה אם יבוא יום ותכיר בכך שהתחום הפוליטי הוא לא תחום השלטון הבלעדי בחיי החברה והמדינה. בכל שאר התחומים, בהם אין בחירות המבטאות את רצון הרוב, השמאל עדיין שולט, כפי שכולם יודעים היטב. והשפעתו הממאירה של השלטון הבלתי נבחר הזה במשפט, בתקשורת, בצמרת צה"ל ועוד, ניכרת וממשיכה לגרום נזקים עד היום.
שמאל שולט? המצאות הימין ,אנשים כמוך חושבים שכל דבר זה ימין ושמאל. בט
ביגמן צודק כי באמת יש רוב חילוני אבל הוא מפולג ולכן החרדים נכנסים ויכולים לסחוט. החרדים תמיד משלימים את הקואליציה ובכלל מאפשרים קואליציה לכל המרבה במחיר. הם יכולים להיות שותפים לימין או לשמאל וזה לא משנה להם דבר כל עוד הם מקבלים את התשלום. לכן כל ראש ממשלה צריך להתנהג יפה אליהם אפילו אם בא לו להקיא מהם כפי שזה קורה לרוב הציבור החילוני. לכן למרות הכל עדיף חרדים כי זה עולה רק כסף בעוד ששותפה כמו מפלגת העבודה דורשת מדינה פלסטינית ולא מסוגלת לרדת מהעץ הזה. אז מה עדיף? נראה שעדיף לשלם לדתיים כל אפשרות אחרת גרועה יותר. מי שאשם במיוחד זה הציבור החילוני שאינו מבין שפילוג רב מאפשר לחרדים לעשות כרצונם.
ביגמן כרגיל כמעט מציג ימין חלול מול שמאל הזוי.. המציאות קצת יותר מורכבת, הקשר של הימין למסורת הוא לא חדש, הקשר של השמאל לאוטופיות גם הוא לא.. מכאן צריך לגזור בצורה קצת יותר משמעותית את טיב הקשר שבין דת ומדינה ואת הצורך של הימין בחרדים(כן בפירוש זה גם צורך ולא רק בררת מחדל..)
כדאי לצאת מהשבלונה האמריקאית…
עקיבא ביגמן תנחת . השמאל מעוניין בהליך מדיני זה לא שמחר בבוקר מקימים מדינה פלסטינית תרד לקרקע חביבי, להגיד מדינה פלסטינית זה דמגוגיה מה שאתה עושה שמאשים בכל דבר את השמאל. מי שאשם זה בן אדם אחד בנימין נתניהו. אצלך כל דבר השמאל אשם גם שהאשמים אלו מהימין .
הקיבעון של התגובה הפבלובית .אמרת 'סחטנות' והתגובה-'חרדית'.כאשר אחרי הורדת הזקנים ,יורידו גם את הראש,יהיה זה כבר מאוחר.למה 'רוב העם' צריך למשל לתמוך בהפרת הסטטוס קוו רק לצד של מדינת כל אזרחיה?הבושה היא שרבים מחובשי הכיפות הם עבדים נרצעים הכמהים למלה טובה מצד העיתונים הארץ או ידיעות.
נראה שגם אתה עושה בדיוק את אותו הדבר…
לא, המגיב הנכבד רמי עושה משהו גרוע יותר וילדותי יותר – הוא לא מאשים רק מחנה פוליטי אחד, אלא רק אדם אחד, את נתניהו "נסיך האופל", בכל חוליי המדינה והעולם. והוא אפילו לא מבין כמה מגוחכת צורת החשיבה הזאת.
י תמיר החשיבה דווקא שלך ילדותית ואתה עושה מביבי קדוש. מי שאשם כאן הוא נתניהו חד וחלק ואנשים כמו כאן חושבים באופן מגוכחת שכל מי שהולך נגד ראש הממשלה הוא שמאלן . ואני ממליץ לך לבדוק בכמה תיקים ראש הממשלה מחזיק לפני שאתה מקליד בכלל על המקלדת וכנראה המילים הכלליות שאתה זורק לאוויר בלי לרדת לפרטים זה בכלל שאין לך שום דבר אחר לכתוב.
צר לי על החשיבה המעוותת שלך וצר לי שאינך מסוגל לראות שהאשמות בנושאים מסויימים כלפי בינימין נתניהו זה בגלל שבאותם נושאים הוא זה שמקבל את ההחלטות. בטח עם צורת החשיבה המגוכחת שלך ציפית שבן אדם יתן ביקורת כלפי חבר כנסת אחר כאשר קבלת ההחלטות כלל לא קשורה אליו אההה? תתחליף דיסקט
רמי, אז זהו שלא. נתחיל בכך שהשמאל נכשל בכל ההליכים המדיניים עד עכשיו וזאת מפני שהצד השני לא מעוניין בשום הסדר. עד שלא יהיה רצון אמיתי בצד השני אין מה לדבר על הסכמים או משא ומתן. זה בזבוז זמן ופגיעה באינטרס הישראלי. והשמאל באמת מתייחס לשאלת המדינה הפלסטינית במשיחיות קנאית פנאטית כאילו שאם מחר לא תקום כאן מדינה פלסטינית מדינת ישראל תיעלם מהמפה. השמאל פשוט מתעקש שתקום מחר מדינה פלסטינית וכל השאר לא מעניין אותו. זאת נהייתה כבר אובססיה ופרנויה שבשמה השמאל מנסה לגרום נזק מכוון למדינת ישראל ולסרס אותה כלכלית, צבאית ומדינית. הציבור מפרש זאת כבגידה (ובצדק).
סליחה להקים ממשלה חילונית ליברלית לא לשכוח שיותר משליש מצביעי ליכוד הם דתיים ואם זה יהיה מטרתו של הליכוד הקולות ילכו למפלגות אחרות דתיות חרדיות הסיבה שתנועת יחד לא עברה את אחוז החסימה כי אנשים דתיים כמוני פחדו שהשמאל יעלה לשילטון ולכן נתנו את הקולות שלהם לליכוד
מרתק:
"האינטרס הציבורי הרחב ואת ההמונים הציוניים, הלאומיים והפטריוטיים."
"לשפר את מצב החברה בסוגיות אזרחיות רבות וחיוניות."
"סדר יום אזרחי־ציוני"
מזכיר לא מעט את "הציבור הנאור" של ברק לא?
טיפונת התנשאות ופטרונות.
תתבייש לך, חובש כיפה מסכים לעיקרון של חילול שבת בפרהסיה!!!!
מי אמר לך שרוב העם הוא ליברלי? אני לא חושב שליברליות היא פסגת החברה האנושית ובטח לא היהודית.. למשל, על פי הליברליות אין רע בזאת שאח יתחתן עם אחותו אם עם בנה ואב עם בתו. כמובן בתנאי ששני הצדדים בגירים ועושים זאת בהסכמה. והליברל חושב שזאת פסגת החרות האנושית המשתחררת מדעות קדומות ומדיכוי חברתי
והמחשבה שאפשר להשיג את השמאל על ידי חרדפוביה משותפת ממש מגוחכת
למיטב ידיעתי, במגילת העצמאות המדינה הוגדרה כמדינה יהודית ודמוקרטית. לא כמדינה ליברלית.
שמירה על צביון השבת הוא אחד מעקרונות היסוד של המדינה היהודית שרוב אנשי המדינה מסכימים איתם ולא רק החרדים אלא גם רבים ממצביעי הליכוד ומפלגות אחרות.
רבים רבים בעמ היו מעדיפים במקרה הזה תכנון נכון והידברות מוקדמת כיצד למנוע חילול שבת במינימום נזק. זאת, למרות הצעקות של כל כלי התקשורת.
והנה מכתב של ביאליק על השבת
תל אביב, ט"ו אייר תרצ"ב, 11.5.33
לכבוד מר מ' קושניר
קיבוץ גבע
…ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים וצלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה.
כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת, ולא התרבות של תפוחי הזהב או תפוחי אדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?
…אני בפעם הזאת לא על שמירת המצוות בכלל דיברתי, אלא ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת, שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת רוח האדם כולה. "מי ששומר את השבת, אפילו עובד עבודה זרה בדור אנוש, מוחלין לו את כל עוונותיו". בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא היא התרבות.
http://www.zemereshet.co.il/biography.asp?artists_id=5&id=67
למיטב הבנתי אין כאן חרדופוביה. כותב המאמר בסך הכל ניסה להראות שלבוא לחרדים בטענות – זה לא תמיד נכון. כי נוצר מצב שבעצפ לא רק המצביעים שלהם הביאו להם את הכח, אלא כולנו הבאנו להם את הכח. אז אם יש אנשים שאין להם בעיה עם זה – מצוין. אבל אם יש למישהו בעיה עם זה – שיחשוב טוב מאוד למה הוא מצביע למפלגה שמעדיפה לשבת בחוץ, ולא לשנות את המצב רק בגלל שהיא מעדיפה לדאוג לעם הפלסטיני.
למה לא להיכנס לממשלה תחת הסכמה שבנושא המדיני כל אחד ימשיך בדעתו וינסה לקדם אותה כרצונו? לא תמיד חייבים לדרוש בהסכם הקואליציוני דרישות מדיניות….