עובדי הראל נחושים לא להיכנע ללחצי ההסתדרות

מאות מעובדי הראל הפגינו היום (ראשון) מול בית הראל ליד הבורסה ברמת גן, נגד ניסיונות ההסתדרות לאגד את עובדי החברה. מדובר בהפגנה חסרת תקדים בהיקפה ובמסריה. העובדים לא הביעו דאגה לתנאיהם האישיים בלבד, אלא קראו למאבק עקרוני נגד השיטה המאפשרת להסתדרות לגבות דמי חבר ולייצג בכפיה את כלל העובדים בחברה על ידי החתמה של שליש מהעובדים בלבד. המפגינים נשאו שלטים עם מסרים ברוח זו, כגון: "בדמוקרטיה צריך 51%", "הרוב לא דומם", "למה לי פוליטיקה עכשיו" ועוד.

פנינה שמחי, עובדת ותיקה בהראל וממובילות מאבק העובדים נגד הסתדרות, אמרה ל'מידה': "יצאנו להילחם על הבית שלנו ועל האני מאמין שלנו כאזרחים שהם חלק ממדינה דמוקרטית".

לפני כשבוע החלה ההסתדרות לפעול בעוצמה כדי להשיג את חתימותיהם של שליש מעובדי חברת הביטוח והפיננסים 'הראל' – בסביבות 1,500 עובדים. על פי דיווחי עובדים שהשתתפו בהפגנה, למעלה ממחצית מעובדי החברה הביעו את התנגדותם להצטרפות להסתדרות. לצד החתימות הללו מתקיימת פעילות להחתמת עובדים שכבר הצטרפו להסתדרות, על טפסים המבטלים את הצטרפותם. המאמצים מרשימים מאוד ויש לקוות שהם יצליחו, אך העובדים מבטאים את דאגתם מכך שהם מתנהלים מול גוף כוחני שמשאביו בלתי מוגבלים.

דוגמה לתפיסת העולם המוזרה של ההסתדרות אפשר היה לראות בתגובתו של עמיחי סטינגר, מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, שניתנה ל"גלובס":

יש כאן מסע מתוזמר ומכוון מלמעלה כנגד התארגנות העובדים, כפי שראינו גם בחברות אחרות. ישאל השואל, איך יכול להיות שעשרות עובדים משוחררים באמצע היום, על חשבון שעות העבודה, כדי להביע מחאה 'ספונטנית' כנגד רצון טבעי להתאגד?… הם הקימו דף פייסבוק מפוברק, אין להם חתימות אותנטיות, גם אם אתה תחתום שם לצורך העניין הם יספרו אותך כמתנגד להתערבות ההסתדרות. אנחנו יודעים שבכירים בחברה לחצו על העובדים לרדת למטה להפגין, האמת בעניין זה עוד תתגלה. הפעילים בחברה שהולכים עם ההסתדרות נחושים להמשיך בדרכם והתמיכה בדרכם גוברת מיום ליום.

ובכן: בהפגנה השתתפו מאות עובדים מהמשרדים ברמת גן בלבד (שהם המשרדים המרכזיים של החברה, לצד מוקדים נוספים ברחבי הארץ). בקבוצת הפייסבוק של מתנגדי ההסתדרות ב'הראל' מתפרסמים מדי יום פוסטים ותגובות לרוב, והפעילות מגוונת וספונטנית, כך שקשה לראות בה משהו מכוון או מנוהל מלמעלה. עובדים ששוחחנו איתם מכחישים בתוקף כל מעורבות של ההנהלה במאבקם נגד ההסתדרות. נזכיר שוב: כ־1,200 חתמו על עצומה נגד כניסת ההסתדרות, ולמעלה מאלף חברים בקבוצה בפייסבוק. מובילי ההתנגדות להסתדרות טוענים שיש להם חתימות של למעלה מ־2,500 עובדים. אם להסתדרות אכן יש הוכחות לכך שההנהלה מנצחת על הכול מאחורי הקלעים, תתכבד נא ותראה אותן. בינתיים, דוגמאות ל"חוסר אותנטיות" מובהק וברור ניתן לראות דווקא במסע הפרסום הממומן וחסר הגבולות של ההסתדרות כדי להחתים את עובדי הראל.

זאת ועוד: בעיני סטינגר ברור ומובן שלהסתדרות מותר להיכנס להראל בשעות העבודה, להרצות על ההתאגדות, להחתים אנשים על טפסים ועוד, אך לעובדי הראל המתנגדים להסתדרות אסור להביע את מחאתם ועליהם רק לשבת ולהסתכל על הכול מהצד, שהרי לא הגיוני שההנהלה "תשחרר" אותם להפגין. מבחינתו, לעובדים מותר לבלות את שעות העבודה בהרצאות על התאגדות, אך לא בהפגנה בת כעשרים דקות (ברוטו). לתפיסת ההסתדרות, העובדים פשוט צריכים להפנות את הלחי השנייה ולחכות בשקט שההסתדרות תסיים לעבוד. בקיצור, אם אתם עדיין לא מבינים מול מה עובדי הראל מתמודדים, התגובה הזו היא דוגמה מצוינת.

האצבע בסכר של המשק כולו

את העובדים שהפגינו הבוקר מטרידה במיוחד העדיפות המכריעה שהחוק מעניק להסתדרות, ונגד חוסר הצדק הזה הם מבקשים כאמור למחות. על פי החוק די ב"שליש יציג", כלומר הצטרפות של שליש בלבד מהעובדים, כדי לכפות על כולם הצטרפות להסתדרות וזאת גם כאשר הרוב מתנגד לכך. העובדים מודעים לכך שברגע שההסתדרות תשיג את חתימותיהם של שליש מהעובדים – המאבק יסתיים. בנוסף, לרשות ההסתדרות עומדת תקופת זמן בלתי מוגבלת להגיע לאותו שליש, עניין שגם הוא מעניק לה כוח רב.

מורן שלומוב, מי שהייתה פעילה מרכזית בהקמת הוועד הפנימי של עובדי מנורה, מביעה תמיכה חד־משמעית במאבק: "אנחנו שמחים לראות שגם בחברות אחרות ישנם עובדים המרוצים מתנאיהם ואינם רוצים בכניסת ההסתדרות, אני תומכת בעובדי הראל". כאן ב'מידה' ליווינו את מאבק עובדי 'מנורה' להקמת ועד פנימי כחלופה להסתדרות, עד שהוועד הפנימי נפסל על ידי בית הדין לעבודה והדרך לכניסת ההסתדרות נסללה.

עבור עובדי הראל, המאבק הוא על עתיד מקום העבודה שלהם ועתידה של החברה. אך עבור כלל המשק מדובר במאבק עקרוני ורחב הרבה יותר: האם ההסתדרות תצליח להשתלט גם על החברות המובילות בשוק הפרטי? האם המשק הישראלי יחזור לימי מפא"י? לפוליטיזציה של יחסי העבודה? לסחטנות כוחנית ולמאבקים של ועד לא נבחר אל מול המשקיעים ומנהלי החברות? כל מי שעתידה של ישראל יקר ללבו ומבין כיצד המשק עובד ומי תוקע מקלות בגלגליו, יודע שבמאבקים הללו אסור להיכנע. עובדי הראל מחזיקים היום את האצבע בסכר שעלול לשטוף את כולנו, ומגיעים להם כל העידוד והתמיכה.