כששר החוץ האיראני מטיף מוסר לאמריקנים על תמיכה בטרור

מאמר שפרסם שר החוץ האיראני מוחמד זריף ב'ניו יורק טיימס' מלבה את הסנטימנט האנטי־סעודי שרווח כיום באמריקה, לטובת מאבקם של האייתוללות על ההגמוניה במזרח התיכון

אורח רצוי בתקשורת האמריקנית. מוחמד זריף עם ג'ון קרי. צילום: U.S. Mission/Eric Bridiers via flickr

"הבה נפטור יחד את העולם מהווהאביה" – זו הייתה כותרתו של מאמר דעה שפורסם לפני יומיים ב'ניו יורק טיימס', שכותבו הוא לא אחר משר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף. ווהאביה, למי שאינו מכיר, הוא הזרם האסלאמי הסוני השלט בסעודיה. במאמרו תקף זריף את הווהאביה בחמת זעם, ובעיקר את סעודיה ושליטיה. הוא טען שסעודיה השקיעה ומשקיעה סכומי עתק בטיפוח וייצוא האידאולוגיה הווהאבית, שהולידה מתוכה את ארגוני הטרור האחראים לא רק לפיגועי 11 בספטמבר, אלא גם למוות וההרס שזורעים ברחבי העולם ארגונים כמו 'המדינה האסלאמית' (דאעש), הטאליבאן וג'בהת אל־נוסרה.

המשטר הסעודי, כתב זריף, מנסה לשכנע את פטרוניו המערביים לתמוך בו כדי "להכיל את האיום האיראני", בעוד שלמעשה הוא אחראי למעשי טרור והרס רבים, שמבצעיהם פוגעים בכל מי שנחשב ל"כופר" מבחינת הווהאביה – נוצרים, יהודים, יזידים ושיעים. לדברי זריף, הסעודים עשו שימוש בכספם כדי לשנות את האסלאם ברחבי העולם, ויצרו מצב שבו מיעוט אלים המושפע מהאידיאולגיה הווהאבית גורם לתוצאות מחרידות. כל ארגון טרור שמשתמש באצטלה האסלאמית להצדקת מעשיו, החל מאל־קאעידה וכלה בבוקו־חראם, הושפע מ"כת המוות" הלא היא הווהאביה, קבע שר החוץ האיראני.

זריף סיים את מאמרו בקביעה כי העולם חייב, בעיקר באמצעות האו"ם, לחסום את נתיבי המימון של אידיאולוגיות השנאה והקיצוניות, ולחקור את דרכי זרימת הנשק והכסף בהם נעשה שימוש. סעודיה, קבע, יכולה לקחת חלק במאמץ הזה, אולם לשם כך עליה "ליישר קו עם הקהילה הבינלאומית ולחסל את מקורות הטרור והאלימות".

עצם העובדה שעיתון אמריקני מוביל מעניק במה לבכיר איראני המנגח את אחת מבנות הברית החשובות של ארה"ב, מעידה יותר מכול על התמורות הטקטוניות המתחוללות לנגד עינינו – הן באשר לאופן שבו כל השחקנים, כולל האמריקנים, מבינים את תפקידה של ארצות הברית במזרח התיכון, והן באשר ל"גובה הלהבות" של העימות האיראני־סעודי.

בהקשר הראשון ניתן לומר שאנו חוזים במהפכה של ממש. איראן, הנתפסת בצדק כיצואנית הטרור הגדולה בעולם ושעד לא מכבר הייתה נתונה תחת משטר סנקציות מכביד ביוזמת ארצות הברית, עושה שימוש באחד העיתונים המובילים בארצו של "השטן הגדול" כדי לשמוט עוד יותר את בסיס הלגיטימיות של הסעודים בארה"ב, ודווקא באמצעות שימוש בקלף המלחמה בטרור. הסעודים, שעד לא מכבר ראו באמריקנים בעלי ברית אסטרטגיים, מקבלים מדי יום ביומו חיזוק לתחושותיהם שהממשל לא רק זנח אותם ואת האינטרסים שלהם בחותמו על הסכם הגרעין עם איראן, אלא גם חובר לאיראן בפעילותה האנטי סעודית.

בהקשר השני ניתן בהחלט לומר שמאמר זה ונסיבות פרסומו מבטאים "עליית מדרגה" בסכסוך האיראני־סעודי. איראן, שברחובותיה ובכיכרותיה עדיין שורפים את דגלי ארה"ב, בוחרת לעשות שימוש בעיתון אמריקני מוביל כדי לנגח את סעודיה.

עיתוי פרסום המאמר ב'ניו יורק טיימס' איננו מקרי. הוא מעיד על ה'טיימינג' המצוין של האיראנים, שמטרתו לקעקע עוד יותר את בסיס התמיכה האמריקנית בסעודיה ולהעמיק את הקרע הסעודי־אמריקני. המאמר פורסם יומיים לאחר אירועי יום השנה לפיגועי 11 בספטמבר, שגרמו לאמריקנים להרהר בפעם הראשונה "האם סעודיה היא ידיד או אויב", בעיקר על רקע העובדה שרוב המפגעים היו אזרחים סעודים. בנוסף, החקירות הצביעו על מעורבות גופים סעודים במימון התשתית של פיגועים אלו.

בימים אלה עוסקים המחוקקים ובתי המשפט בארה"ב בסוגיית חשיפת העמודים הסודיים בדו"חות החקירה של פיגועי 11 בספטמבר, ובשאלה האם הקונגרס יעביר חוק שיאפשר לקרובי משפחתם של קרבנות הפיגועים לתבוע בכירים סעודים בבתי משפט אמריקניים. לאחרונה החלו יותר ויותר מחוקקים ומקבלי החלטות בארצות הברית להביע מורת רוח מהסיוע המדיני והצבאי שמעניק הממשל האמריקני לסעודים לטובת פעילותם הצבאית בתימן, פעילות שגרמה עד כה למותם של אלפי אזרחים תימנים חפים מפשע.

מאמרו של זריף ב'ניו יורק טיימס'. צילום מסך.
מאמרו של זריף ב'ניו יורק טיימס'. צילום מסך.

מי אשם באסון החג'

עיתוי הפרסום אינו קשור רק למשולש היחסים סעודיה־ארצות הברית־איראן, אלא גם להתרחשויות האחרונות בעימות בין הסעודים והאיראנים. בימים אלו מגיעים מוסלמים רבים מרחבי העולם לסעודיה כדי למלא את מצוות העלייה לרגל. הם נזכרים באסון החג' של השנה שעברה, שבו נהרגו למעלה מ־2,000 עולי רגל, כ־500 מהם איראנים. בימים אלה מנהיגי המדינות מחליפים ביניהם האשמות ומהלומות מילוליות על רקע האסון.

מנהיגה הרוחני של איראן, עלי חמינאי, צוטט ברשתות החברתיות באומרו ש"הסעודים חסרי הלב כלאו את הפצועים במכולות במקום לסייע להם ובכך רצחו אותם", ולכן על העולם המוסלמי לשלול את סמכות ניהול החג' מסעודיה. הסעודים לא נותרו חייבים: המופתי הראשי של הממלכה אמר כי דברי חמינאי אינם מפתיעים מכיוון שהאיראנים הם צאצאי הזורואסטרים – בני דת קדומה ששלטה באזור פרס. עוינותם של האיראנים כלפי המוסלמים הסונים היא אפוא עתיקת יומין, קבע חמינאי. האיבה ההדדית איננה נשארת ברמת המנהיגים והיא נחלת הציבור הרחב בשני העמים, כולל ברשתות החברתיות.

לכך יש לצרף כמובן את זירות העימות האיראני־סעודי ברחבי המזרח התיכון, שבהן כל צד מפעיל את שליחיו: בתימן, בסוריה ובעיראק. זירות אלו ממשיכות לדמם מדי יום ביומו ולייצר מעשי הרג, הרס וזוועה. מאמרו של זריף ב"ניו יורק טיימס", בפרט בעיתוי הנוכחי, מוסיף שמן למדורת הסכסוך בין איראן וסעודיה ומחדד את השינוי הטקטוני בנוגע לאוריינטציה האמריקנית באזורנו.

__________

ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ ולתימן, הוא עמית מחקר וחבר בדסק לחקר רשתות חברתיות במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. וכל זה קורה, למרבה האבסורד, דווקא כשדור חדש עלה לשלטון בסעודיה והיא מגלה סימני הפשרת הקנאות בשלל תחומים. למען האמת, זה בעצם מה שמעורר את חמתם של אובמה והניו יורק טיימס. לפני עשר ועשרים שנה, כשהסעודים היו קרובים הרבה יותר לבן-לאדן ודומיו, ועויינים הרבה יותר כלפינו, לא היית יכול לשמוע מילה אחת רעה עליהם מפי אנשי השמאל הרדיקלי בארה"ב.
    במובן זה, אפשר לומר שחזרתו הצפויה לשלטון באיראן של אחמדינג'ד, בעוד חמישה חודשים, היא דווקא לטובה. כך יבינו רוב האמריקנים את ההונאה העצומה שאיראן ומשטר אובמה מנסים להונות אותם.

    1. אחמדי-נז'אד אינו צפוי בהכרח לחזור לכס הנשיאות באיראן. הוא אומנם היה רוצה לעשות זאת אבל לפי דיווחים בתקשורת האיראנית הוא מתקשה לעשות כן בשל התנגדות עקבית מצד המנהיג ח'אמנאי.

  2. מצב בעייתי.
    האירנים הערמומים מנסים להזיז את אמריקה לכסח את הסונים
    עוד יותר ממה שהם עושים בעירק וסוריה.
    מקווה שהאמריקאים כבר לא פריירים ויעזבו את שתי מעצמות הטרור האיסלמי
    לפתור את הבעיות שלהם לבד.