סכנה! חגים מוסלמיים לפניך

חג הקורבן הגיע, ואיתו התגברות מרחץ הדמים של הטרור הפלסטיני. רק ביומיים האחרונים בלבד (שישי־שבת), בוצעו שישה פיגועים, כמו בכל חודש אוגוסט (שישה פיגועים). כל זאת כאשר לפנינו עוד ראש השנה המוסלמי בתחילת אוקטובר, המאיים להביא עמו עלייה נוספת בטרור, ולקראת החגים היהודיים שמהווים מטרה בפני עצמם.

כמו בחג הקורבן הנוכחי, גם בספטמבר 2015 חווינו עלייה דומה של מספר הפיגועים לעומת החודשים שקדמו לו. על פי נתוני שירות הביטחון הכללי, בספטמבר 2015 בוצעו 223 פיגועים, לעומת 171 פיגועים באוגוסט, 107 פיגועים ביולי, ו־123 פיגועים ביוני.

מגמת העלייה בטרור בתקופה מסוימת אינה מאפיינת אך ורק את חג הקורבן אלא גם מועדים מוסלמיים נוספים, ובעיקר את הרמדאן. חודש הרמדאן האחרון החל בסימן פיגוע הירי הקשה במתחם שרונה, שהגיע לאחר ירידה ניכרת בגל הטרור שהחל בספטמבר 2015. ברמדאן 2014 נחטפו ונרצחו כזכור שלושת הנערים בגוש עציון, במה שהביא למבצע 'שובו אחים' ואחריו ל'צוק איתן'.

הפוטנציאל הרצחני של הרמדאן בא לידי ביטוי בעיקר בסופו, לקראת 'עיד אל־פיטר' ושבירת הצום. בין 30 ביוני ל־1 ביולי השנה, בשלהי חודש הרמדאן, התחוללו הטבח המזעזע שבו נדקרה בשנתה הלל אריאל בת ה־13 בקריית־ארבע, ופיגוע הירי סמוך לבית חגי שבו נרצח הרב מיכאל מרק (1 ביולי 2016), לצד שני פיגועי דקירה בחברון. המחבל הפלסטיני המתועב שרצח באכזריות את הלל ז"ל, מוחמד טראיירה, כתב בעצמו בפייסבוק, שבוע לפני הפיגוע הברברי, כי אף שהרמדאן הוא חודש של שמחה וברכות, הוא כואב את השהידים ולא ישכח את יוסף טראיירה, בן דודו שביצע פיגוע דריסה בצומת אליאס ב־14 במרץ השנה.

התגברות פעולות הטרור של פלסטינים בחודשי החגים המרכזיים ידועה גם במערכת הביטחון. כך למשל, גורם צבאי בכיר טען כי "אחת הסיבות להתפרצות הפיגועים היא סוף הרמדאן… אלה ימים שתמיד יש בהם יותר פיגועים"; גורמים נוספים בצה"ל הסבירו כי עליית הפלסטינים לקברי שהידים כחלק ממסורת חג הקורבן, מגבירה את תחושת הנשמה והרצון לבצע פיגועים.

הטפה אסלאמית גם בפת"ח

במקום להתרכז בעצמם, בחגם ובקדושת דתם, עסוקים גורמים פלסטינים אסלאמיים בהטפה, הסתה ושלהוב צעירים לפעולות טרור נגד יהודים, תוך ניצול הדת לצורכי תעמולה לאומנית ודתית גם יחד. בזמן שהעם היהודי מנצל את מועדיולחשבון נפש, לשמחה, להתחדשות וליצירה, אצל רבים בחברה הפלסטינית החג הדתי הוא הזדמנות לעוד דקירה, עוד פיגוע דריסה ועוד רצח תינוקות ונשים.

"נערינו נושאים סכינים כי הם איבדו את התקווה", אמר היום אבו־מאזן בביקור בוונצואלה, "אין הסתה ברשות הפלסטינית". נשמע נהדר, אלא שכל קשר למציאות מקרי בהחלט. כך לדוגמה, על פי "מבט לתקשורת הפלסטינית", ב־29 ביוני התפרסם בעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית, 'אל־חיאת אל־ג'דידה', דיווח ובו אזהרה מאת שר ההקדשים וענייני הדת ברשות הפלסטינית, השייח' יוסוף אדעיס, ועמו המופתי של ירושלים והשטחים הפלסטיניים, שייח' מוחמד חוסיין, מפני "הפלישות" למסגד אל־אקצא ו"המזימות המסוכנות נגד ירושלים" של ישראל.

בניגוד למה שניתן לחשוב, בעיקר מדיווחי התקשורת בישראל וגורמי שמאל, ההסתה נגד יהודים איננה מתרכזת במוסדות דת ואצל אנשי חמאס שהוא ארגון אסלאמי קיצוני. ההטפה האסלאמיסטית משתלבת היטב בהסתה הפרועה לא פחות מצד הממסד וגורמים מדיניים ופוליטיים, שיש הרואים בהם "פרטנרים מתונים".

ב־28 ביוני ציטטה סוכנות הידיעות הפלסטינית, 'מען', את דובר תנועת פת"ח – נזכיר שמדובר בתנועה פוליטית חילונית, כביכול – שאמר כי בלימת פלישות המתנחלים למסגד אל־אקצא היא מצווה וחובה דתית ולאומית, במיוחד בחודש הרמדאן, וכי התנועה קוראת לעלות למסגד אל־אקצא המבורך ולקיים בו מלחמה דתית להגנה על שטח אסלאמי.

בנוסף, ערוץ הטלוויזיה הפלסטיני הרשמי ממשיך להלל ולשבח מחבלים. רק לאחרונה תוארו תלמידים שיצאו לבצע פיגועים ולא הספיקו לעשות מבחני בגרות כצדיקים שעשו את מלאכתם, ונטען כי "הם עברו בהצלחה את המבחן הקשה של מוות כשהידים למען המולדת"; מחבל שתקף באכזריות שתי נשים בדקירות סכין כונה "אסיר גיבור".

אף שגם בשגרה רבים במנהיגות ובחברה הפלסטינית עוסקים ברצון לרצוח ולפגוע ביהודים, נראה כי בתקופת החגים גוברת העוינות, שטיפת המוח והשנאה היוקדת ליהודים, ואלה באים לידי ביטוי בעלייה של פעולות הטרור הפלסטיני.

העיסוק האובססיבי ברצח יהודים והרצון להכחיש כל קשר של דת אחרת למה שהמוסלמים רואים כמקומות קדושים – גם במחיר של פגיעה בהנאת וקדושת החג שלהם עצמם וההתרכזות בסביבתם ובחברתם – מעידים כי הסיסמאות על "שלום", "תקווה" או "אופק מדיני", מתנפצות שוב ושוב אל סלע המציאות.