העיתוי של גל הפיגועים הנוכחי בישראל ובארה"ב איננו מקרי: הפעילות הדתית האינטנסיבית בחגי האסלאם דוחפת את המאמינים לנקום את כבודה האבוד של "דת האמת" מידי הכופרים
גל פיגועי הדקירה המתחדש בימים אלה בישראל, במקביל לגל פיגועים בארה"ב, מעורר את השאלה "למה עכשיו". התשובה המיידית היא "עיד אל־אדחא", "חג הקרבן", שמאמיני האסלאם ציינו בשבוע שעבר. לחג הקורבן ישנה משמעות רבה בקהילות אסלאמיות, שכן לוח השנה המוסלמי מכיל שני חגים בלבד, ושניהם חותמים תקופה של התקרבות אל האל: עיד אל־פיטר בסוף חודש הצום, הרמדאן; ועיד אל־אדחא בסוף ימי העלייה לרגל למכה, החג'. שני החגים הללו הם שיאה של תקופה שבה מודגשים ענייני הדת, הנאמנות של המוסלמי לאללה, ההקפדה על שמירת המצוות והמסר השלילי כלפי הכפירה והכופרים.
לפיגועים נגד יהודים בכל ימות השנה יש סיבות רקע עמוקות הנובעות מהמקורות האסלאמיים. היהודים מוגדרים בקוראן כאויב הגרוע ביותר של המאמינים: "מצוא תמצא כי היהודים והמשתפים, איבתם למאמינים היא הגדולה מכול" (סורה 5 פסוק 82). הם שואפים לשכנע את המוסלמים לעזוב את האסלאם: "רבים מבין בעלי הספר היו רוצים להחזירכם להיות כופרים לאחר שכבר האמנתם, מתוך קנאה המקננת בנפשם" (2: 109); והם יכולים לחיות תחת חסות האסלאם רק כ"אהל ד'ימה", "בני חסות", עם זכויות חלקיות.
האסלאם מתואר בקוראן כ"דין אלחק", "דת האמת", וכל דת אחרת היא "דין אלבאטל", "דת שקר". היהודים מתוארים בקוראן (5: 60) כקופים וחזירים, ולכן גם טמאים. לא ייתכן אפוא שהיהודים הטמאים, בני דת השקר, שולטים על המוסלמים הטהורים המחזיקים בדת האמת. האסלאם הגיע לעולם כדי להשתלט על הדתות האחרות, ומצב שבו יהודים שולטים במוסלמים מנוגד לתפיסת יסוד זו של האסלאם. בנוסף, על פי הגישה האסלאמית פלסטין היא ארץ מקודשת לאסלאם בלבד, והיא חייבת להישאר לנצח תחת שלטון האסלאם. יהודים השתלטו עליה, וכל מוסלמי נאמן לאללה חייב לצאת לג'יהאד נגדם. מכל הסיבות הללו נובע הרצון לסלק את היהודים השולטים על מוסלמים בפלסטין מאז 1948. חשוב לציין שחלק מהמסרים השליליים המצויים במקורות האסלאמיים אינם רק נגד יהודים, אלא גם נגד נוצרים ועובדי אלילים.
למסרים אלו מצטרפות ההבטחות המעניקות את השכר הטוב ביותר למי שמקריב את עצמו למען אללה: "אל תחשוב שאלה שנהרגו למען אללה הם מתים אלא חיים הם, מאללה הם מקבלים את מזונם" (3: 169). הם יושבים בגן עדן שבתחתיתו זורמים נהרות (9: 100), ואללה מחתן אותם עם חוריות גן העדן (44: 54; 52: 20; 56: 22). החדית' – המסורת שבעל פה – מפליגה בתיאורי גן העדן, המתנות שהשהיד מקבל והתענוגות המושפעות עליו. מנגד ישנו תיאור קשה ומפורט על עונשו של מי שאינו הולך בדרכו של אללה, ועל הגיהנום והעינויים שהם מנת חלקם של הרשעים והחוטאים.
אדרנלין דתי מוגבר
כל הדברים הללו תקפים עבור המוסלמי המאמין בכל ימות השנה, אך בחגים מתגברת האינטנסיביות של הפעילות הדתית: תפילות, דרשות, קריאה בקוראן ובכתבים דתיים אחרים, סעודות משפחה ובגדי חג, תכניות דת באמצעי התקשורת, שלטים ברחובות, תאורה צבעונית, מכירת ספרים וחלוקת חוברות ופליירים. אווירת החג מורגשת בכל פינה, הסיפורים על תפארת האסלאם בימיו הראשונים מופיעים בכל אמצעי התקשורת ובפרט בסדרות בטלוויזיה, והגאווה על הניצחונות המזהירים על הכופרים ממלאת את הלבבות.
ההתרפקות על תפארת העבר יוצרת בקרב מוסלמים רבים כמיהה לשוב אל אותם ימים של אמונה טהורה שהניעה את הדורות הראשונים, והביאה את האסלאם לעמדת שליטה ובכורה. מצבו האומלל של העולם האסלאמי כיום מוסיף זעם ודחף לנקום במי שהדיח את המוסלמים ממעמדם הרם אל הנחיתות והעליבות המאפיינת את חייהם כיום. האדרנלין הדתי הזורם באופן מוגבר בעורקים הפרטיים והציבוריים, דוחף חלק מהאנשים למעשים קיצוניים.
אירועי דקירת יהודים בישראל – כמו גם פיגועים נגד כופרים בארה"ב או בכל מקום אחר – המתרחשים בתקופת חגי האסלאם נובעים לרוב מתמהיל של המסרים הללו. המוטיבציה של המפגעים מורכבת מהחומרים הדתיים המנסרים בחלל הציבורי המהלך החגים המוסלמיים. בתקופה שבה החגים המוסלמיים פוגשים חגים יהודיים או נוצריים ההתנגשות בלבו של המפגע גדולה אף יותר, שכן הנוכחות הבולטת של היהדות והנצרות במרחב הציבורי דוחפת את המאמין לנקום את כבודו הפגוע כביכול של האסלאם.
נשמע כמו עוד תירוץ למעשי הנבלה של "אנשי דת השלום"…עדיף להימנע ממאמרים כאלו…
זה לא תירוץ. זה ההסבר לתופעה. זה לא מצדיק את התופעה, אלא מעמיק את ההבנה שלך מאיפה הטרור נובע ולאן הוא חותר. אי אפשר להבין מה עובר עלינו עכשיו בארץ בלי להיכנס לפרטים האלה
אכן, בסה"כ עוד תירוץ.
זה לא תרוץ. אנחנו חיים באזור בעייתי, ואי אפשר להתנהל נכון מול אויב שאתה לא מכיר.
לאור כל האמור לעיל. איזה טעם יש בכלל להתחיל בשיחות שלום. עם מי ועל מה. עבור מה יש להתאמץ בכלל להעמיד פנים שיש סיכוי קלוש לשלום. הרי אנחנו חזירים. הרי אסור למוסלמי לחיות תחת שלטון יהודי. זוהי מלחמת נצח. עצוב אבל אמת. האם המערב איננו מבין זאת? האם אותם יהודים החותרים תחת אישיות מדינת ישראל אינם מבינים זאת???
אכן "אדרנלין דתי מוגבר".
המערב פתח את דלתותיו לאיסלם ולדתות אחרות (בשם הקידמה והסקולריות) ומטעמים כלכליים. המדינות המוסלמיות נשארו סגורות והומוגניות. מאידך, ההתנוונות ושקעת המערב פיתחו צפיות כבירות לגבי האפשרות של השתלטות מוסלמית מחודשת על העולם.
המאמינים הקנאים המוסלמים ומנהיגיהם, חשים בכוחם העולה, ואינם סולדים משמוש בכוח ואלימות. כמו תמיד – לברברים יתרון עצום. הם לוקחים סיכון, מטילים אימה ופחד ומרגישים שאין להם מה להפסיד (הסתכלו בתמונה). אין להם צורך בחולצות חומות ובמדים – יש להם כאפיות וסכינים.
הנוצרים (המשתפים) מוזכרים לשלילה כמעט בכל פרקי הקוראן. ובכל זאת רוב המוסלמים חיים בשלום איתם. ללמדך שהשנאה לא קשורה לדת אלא לשלטון וכסף.
למי אתה מתכוון הנוצרים שחיים בארצות המוסלמיות ? אפשר גם לטעון שיש יהודים שחיים באיראן לצורך העניין. וכל מקרה גם בתנך יש מספיק מקורות שבשמם אתה יכול לפגוע השאלה האם אותם ציבור לוקח את המקראות ויוצא למאבק אלים. לכן כאשר הקומוניסטים הוגדרו ציר הרשע (השמאל מאוד התנגד לאמירות כאלו) אין הכוונה שישנו קיבוצים בישראל והם מוגדרים כחלק מציר הרשע אלא אלו שהובילו בשעתם והשתמשו עם הקומוניזם לרצח של מליוני אנשים למרות שאפשר להיות קומוניסט ולהיות אדם מאוד טוב, לכן אפשר להיות מוסלמי ולהיות אדם מושלם אבל המאמר דן את אותם אנשים שיוצאים לפגוע ואשר לוקחים את אותן מקראות בקריאה למעשה אלים ורצח.
זו היא מלחמה אין סופית כבר בימי התנך .השינאה של ישמאל.הם שונאים אותנו נקודה.וכל הנסיון שלנו להגיע לשלום לעולם לא יצלח.אנחנו שוהפים לשלום.הם שוהפים למלחמה.הדת המובלמית היא השקר הגדול באינשות בעוד הדת היהודית היא הראשונה שהתקיימה.אחריה הדת הנוצחית שהעתיקה הרבה מהדת היהודית בפסוקים של התנך כמו תפילת ההשכבה למת.שהם תהילים.
לא כל שנה בסיום החגים
יש גל טרור
ולא בכל מקום שיש בו מוסלמים
גל הטרור פורץ
מן הסתם יש עוד סיבות
ועל הסיבות הללו יש וויכוח ישן נושן
בין הימין לבין השמאל
כשהשמאל מנסה לעוות מציאות באמצעות נתונים ומבלי להתחשב במה שמביא את אותם נתונים, עדיין המציאות לא משתנה.
הקוראן מצווה (ואתה מוזמן לבדוק זאת בכוחות עצמך) על המוסלמים בכל מקום שהם לא בשליטה, לחיות בשלום עם השליט, ואפילו להסוות את אורח החיים המוסלמי, בכדי שלא לגרום לגרוש או חיסול המוסלמי.
מכאן שלא בכל מקום שיש מוסלמים יש פיגועים, עדיין. במקום שבו המוסלמים לא שולטים, הפיגועים יחלו כאשר המוסלמים יגיעו לשלטון.
עוד אפשרות ששוללת את שיטתך – בתי הקברות המוסלמים מלאים במוסלמים, ובכל זאת אין שם פיגועים. אז הנה הוכחה לצדקת דבריך. האם ההוכחה הזו רלווטית? ממש לא. אבל זה לא ישנה את דעתך ולא ימנע ממך לעוות את המציאות.
במהלך הרמדאן, בשעות הלילה, יש מיעוט של פיגועים. שוב הוכחה (שאינה רלוונטית) לצדקת דבריך.
כל שנה זו רוח החג ובתקופה האחרונה היא באה לידי ביטוי כאלימות סכינאית בין היתר. אם אתה ממש מתעקש על אופק מדיני כאחת הסיבות לאלימות זו זכותך.
להפסיק את אישורי הפשיטה על המדינה בחגיהם, ולא לאפשר להם לבקר כאן כי הם זיהום סביבתי בלתי נסבל ורואים באישורי הביקור כאן רק עוד אמצעי לחבל ולהזיק.
"יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ!
הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין"
הצרוף הקטלני בין יהודים רחמנים, לחיות אדם, מביא תוצאות הרסניות ומחזק את החיות (כבר היינו בסיפור הזה).
לא ניתן לביית ולאמץ חיות טרף – בפרט שהן עושות חיל והעולם כורע ברך בפניהם.
ציטוטים מהקוראן המראים שהארץ שייכת לבני ישראל :
לפני כן צריך לומר – "ירושלים"
("אל קודס") לא מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת.
"מסגד אל אקצה" "אל אקצה" =המסגד הקיצון, המרוחק.
פרשני הקוראן אומרים שמקום זה לא נמצא על הארץ אלא הוא בשמיים.
גם המילה "פלסטין" לא מופיעה בקוראן אל קארים.
ועכשיו לציטוטים:
5:21
يقوم ادخلوا الأرض المقدسة التي كتب الله لكم ولا ترتدوا على أدباركم فتنقلبوا خسرين
10:93
ولقد بوأنا بني إسرءيل مبوأ صدق ورزقنهم من الطيبت فما اختلفوا حتى جاءهم العلم إن ربك يقضي بينهم يوم القيمة فيما كانوا فيه يختلفون
17:104
وقلنا من بعده لبني إسرءيل اسكنوا الأرض فإذا جاء وعد الاءخرة جئنا بكم لفيفا
ועכשיו בעברית:
* סורה 5 פסוק 21 (5:21): משה :" בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוקים".
* סורה 10 פסוק 93 (10:93) : "אחר כך הושבנו את בני ישראל לבטח בארצם והענקנו להם מכל טוב".
* סורה 17 פסוק 104 (17:104) : "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל, שבו בארץ וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים, נקבץ פזוריכם".
( סורה = פרק )
* אנשי הדת המוסלמיים, שמכירים את הפסוקים האלו ופסוקים נוספים בקוראן המראים שארץ ישראל שייכת ליהודים, מסתמכים על כך שרוב המוסלמים אינם קוראים את הקוראן.
עוד הפתעות מהקוראן שמראה שישראל שייכת לבני ישראל
בעניין "אל אקצה" –
אל אקצה בערבית = הקיצון, המרוחק.
שימו לב לפרשנות של הפרשן איבן קת'יר Ibn Kathir
בתפסיר (תפסיר = פרשנות הקוראן). הוא אומר ש"אל אקצה" (המוזכר ב"מסע הלילי" של מוחמד) הוא בכלל מקום בהיכלות עליונים ולא על הארץ.
בנוגע ל"מסע הלילי": אעישה, אשתו של מוחמד, נשבעה שכל הלילה מוחמד לא עזב את מיטתו…
עוד הוכחה שלא מדובר בירושלים (שלא נזכרת בקוראן ולו פעם אחת) היא העובדה שכשנכתב הקוראן, ירושלים עדיין לא היתה כלל תחת הכיבוש המוסלמי!