איש יורה ברחוב

שׁוֹעֵט לוֹ אָדָם בָּרְחוֹב הָרָחָב
וְיוֹרֶה לוֹ בִּבְנֵי הָאָדָם, אֶחָיו.

שׁוֹעֵט וּפוֹעֵם בּוֹ הַלֵּב הֶעָרֵל, אוֹ
הַלֵּב הַמֻּרְעָל, וְהוּא רָץ וְיוֹרֶה לוֹ.

חַמְצָן הוּא שׁוֹאֵף וְלִבּוֹ דָּם שׁוֹאֵב
וְהַמֹּחַ נוֹאֵף אֶת דִּמְיוֹן הַכְּאֵב,

הוֹזֶה אֶת זְוָעַת וְזָוִית הַפְּלִיחָה
שֶׁל הָרִקְמָה הַחַיָּה, הַלַּחָה,

וְלֵב הַדָּמִים הוֹמֶה אֶל תְּהוֹם
פְּתִיל יִסּוּרָיו שֶׁל לֵב תְּאוֹם.

הוּא רָץ וְרוֹצֶה בְּרִצּוּץ וּבִצְרָב.
זֶה צְרוֹר אִחוּלָיו. זוֹ חֶמְדַּת אוֹצָרָיו.

קְרִיעָה לְמִנְחָה וְאָדָם לְעוֹלָה:
זֶה תַּגְמוּלוֹ לָעוֹלָם.

רָץ וְרוֹצֵחַ. כִּי כָּכָה נִרְאֶה לוֹ.
רָץ בֵּין אֶחָיו בְּנֵי אָדָם וְיוֹרֶה לוֹ.

יוֹרֶה לֹא כִּי רַע. בֶּן מִעוּט מְפֻנָּק,
עֲבַרְיָן בְּגָדוֹל וּמָחוּל בְּעָנָק,

בָּתִּים לוֹ שְׁלוֹשָׁה וּבַבֶּטֶן בְּשַׂר כֶּבֶשׂ,
רַגְלָיו בּוֹעֲטוֹת עַל מַתְּנַת הָרַכֶּבֶת,

בִּרְכָּיו נִמְתַּחוֹת עַל בִּרְכַּת הַיָּהוּד,
חֲזֵהוּ נִמְלָא אֲוִיר חֹפֶשׁ – וְהוּא

חָפְשִׁי עִם אִשּׁוּר; הוּא חִבֵּל וְנִתְפַּס
אַךְ בֵּית דִּין נִרְפָּס הִנְפִּיק לוֹ כְּבָר פַּאס.

רָץ עַל גַּב חֶסֶד, עַל פְּנֵי רַחֲמִים
(אַף כִּי אֵינָם רַחֲמִים חֲכָמִים) –

לְאָן הוּא שׁוֹאֵף בְּקוֹרְעוֹ הָרִקְמָה,
בְּאֵין לוֹ יֵאוּשׁ וְסִבַּת נְקָמָה?

לְמָה יְיַחֵל עַל מִפְתַּן הַמֵּתִים:
לַחֹפֶשׁ שֶׁל עַזָּה בְּכָל פָּלַסְטִין?

לְגַן עֵדֶן כִּבְסוּרְיָה? חֵרוּת כִּבְאִירָאן?
אַל יְגֹחַךְ לִי; אֲנִי סַקְרָן.

שׁוֹעֵט לוֹ אָדָם בָּרְחוֹב אֶל מוֹתוֹ
לְמַעַן יָמִית בְּנֵי אָדָם כְּמוֹתוֹ.

לְבוּשׁוֹ גִּ'יהָאד. מַעֲטֵהוּ קִנְאָה.
נֶעֱדַר נְקָמָה. סִתְרוֹ שִׂנְאָה.