בהקלטה חדשה שנחשפה נשמעת קלינטון מותחת ביקורת על ממשל בוש שדחף לבחירות ברשות הפלסטינית, מבלי שטרח להשפיע על תוצאותיהן: "היינו צריכים לוודא שעשינו משהו כדי לקבוע מי הולך לנצח"
בצל ההחלטה הדרמטית של ה־FBI בסוף השבוע לפתוח מחדש את חקירת האימיליים המודלפים של הילרי קלינטון, נחשף אתמול ב'אובזרבר' הבריטי סיפור מסעיר נוסף סביב המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, שיש לו קשר הדוק לסכסוך הישראלי־פלסטיני.
בהקלטה מלפני כעשור, בתקופה שבה שימשה סנטורית מטעם מדינת ניו־יורק, נשמעת קלינטון מצדדת בהטיית תוצאות הבחירות לפרלמנט של הרשות הפלסטינית, שנערכו בינואר 2006. כזכור, הבחירות ברשות הסתיימו בניצחון מוחץ של חמאס שזכה ב־75 מושבים, לעומת 45 בלבד של הפת"ח – בניגוד מוחלט לציפיותיהם של הנשיא דאז ג'ורג' בוש ומזכירת המדינה קונדוליסה רייס.
"אני לא חושבת שהיינו צריכים לדחוף לקיום בחירות בשטחים הפלסטיניים", אמרה קלינטון בשיחה סגורה עם מערכת Jewish Press. היא ביקרה את ממשל בוש ואמרה: "אני חושבת שזו הייתה טעות גדולה. אבל אם כבר אנחנו הולכים לדחוף לבחירות, היינו צריכים לוודא שעשינו משהו כדי לקבוע מי הולך לנצח".
כזכור, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב איננה האישיות הראשונה ממשפחת קלינטון שביקשה להתערב במערכות בחירות באזור. רק לפני כחודש הודה מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל ושליחם של כמה נשיאים אמריקנים למזרח התיכון, כי בבחירות 1996, בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון, פעל הממשל האמריקני למען בחירתו של שמעון פרס לראש ממשלה ב־96'.
בדומה לכישלון שהתרחש עשור לאחר מכן אצל הפלסטינים, גם בישראל הניסיון האמריקני להנדס את המזרח התיכון לא עלה יפה, ונתניהו הוא האיש שנבחר לראשות הממשלה. שני הכישלונות הללו לא גרמו לבית הלבן להסיק מסקנות, ולפני כשנה הוא התערב באופן בוטה בבחירות בישראל, אך שוב נחל כישלון חרוץ עם ניצחונם הגורף של הליכוד ונתניהו.
באותה הקלטה שנחשפה נשמעה קלינטון מתייחסת גם לסוגיית גלעד שליט שנחטף על ידי מחבלי חמאס שלושה חודשים קודם לכן. הסנטורית קלינטון הביעה חשש כי החטיפה עלולה לגרור להסלמה באזור. "בתרבויות האלו", אמרה קלינטון ביחס לישראל ולפלסטינים, "קיים רצון לחוש עליונות אחד על השני… (בבחינת) אם הם חטפו חייל – אנחנו חייבים לחטוף להם חייל". מלבד הטון הפטרוני כלפי הישראלים והפלסטינים, מטרידה במיוחד ההקבלה לכאורה שעושה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות בין חמאס, הנכלל ברשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקני, ובין מדינת ישראל ולוחמי צה"ל.
התמיכה שהביעה קלינטון לפני כעשור ב'מכירת' הבחירות ברשות הפלסטינית מקבלת בימים אלו משמעות אקטואלית חזקה, לנוכח הטענות החוזרות ונשנות של יריבה דונלד טראמפ כי הבחירות "מכורות" לטובת המועמדת הדמוקרטית.
טראמפ והרפובליקנים חשים ביממה האחרונה סיפוק רב מהחלטת ה־FBI, שבוע וחצי בלבד לפני הבחירות, לפתוח מחדש את חקירת פרשת המיילים שבה מעורבת קלינטון. לדברי ראש הסוכנות הפדרלית, ג'יימס קומי, שהודיע ביולי האחרון על סגירת החקירה בעניינה של קלינטון, ההחלטה לחקור מחדש את הפרשה התקבלה בעקבות מיילים חדשים שהתגלו במסגרת חקירה אחרת. בעודן קלינטון הביעה ביטחון כי החקירה החדשה "לא תשנה את המסקנות" שהובילו לסגירת החקירה לפני שלושה חודשים, טען טראמפ כי פרשת המיילים של קלינטון היא "החמורה ביותר מאז ווטרגייט", וכי פתיחת החקירה מחדש מהווה "תיקון של טעות איומה".
על פי הסקרים, פתיחת החקירה מחדש משפיעה באופן משמעותי על המרוץ, ובמרבית מדינות המפתח קיים עתה שוויון בין המועמדים.
הנה עוד לינק בנושא:
http://www.dailykos.com/story/2015/3/21/1372472/-Israel-massive-late-evening-jumps-in-voter-turnout-as-evidence-of-fraud
כן אנחנו כבר יודעים שאתה משוגע אתה לא צריך לטרוח ולהזכיר את זה בכל כתבה.
רגע שאני אבין.
ג'ורג' בוש הימני דחף לקיום בחירות לפרלמנט הפלסטיני (למרות שדווקא הפלסטינים מכל הפלגים לא דחפו לכך במיוחד) ואילו הילרי השמאלנית התנגדה לקיומן בטענה המשונה שהחמ"ס ניצח בהן? מעניין.
משום מה אנשים בישראל מהללים עדיין את בוש כשמרן ניצי ואת אובמה כאידיאליסט נאיבי. האמת היא הפוכה. בוש הכניס צבא למזרח התיכון ודחף לקיום בחירות דמוקרטיות (שבכל מקום העלו את הפונדמנטליזם האיסלמי) מתוך נאיביות אידיאליסטית (רצון להפיץ דמוקרטיה). ואילו אובמה הוציא את הכוחות מהמזרח התיכון ומיעט להתערב בו (והעדיף להשקיע את זמנו במזרח הרחוק) מתוך הבנה שאין לארה"ב מה להתערב כאן. שום דבר טוב לא ייצא מייצוא הדמוקרטיה למזרח התיכון. למשל שמתם לב שבכל 8 שנות כהונתו כנשיא לא קרא אובמה מעולם לעריכת בחירות ליו"ר הרשות על אף שחלק יותר מעשור מאז אבו מאזן נבחר. כנראה שגם הוא הבין שעדיף שלא יהיו בחירות.
מה לעשות, לא הבנת.
באמת עדיף שלא יהיו בחירות ברשות. אבל עדיף גם שבכלל לא תהיה רשות. ואובמה הוא לא נאיבי, אובמה הוא נבל ערמומי ומחוכם להחריד. רק אנשים נאיביים יטעו לחשוב שאובמה נאיבי. חורבן והרס כמו אלו שהוא גרם להם, לא יכולים להיווצר בגלל בלבול, תמימות או טעות. הרצח ההמוני שמשתולל בחצי תריסר ארצות במשך שנים, וההצפה של כל יבשת אירופה בהמוני פליטים כתוצאה מכך, נגרמו על ידו בכוונת מכוון. שלא לדבר על הסכם הגרעין האירני, שנועד כביכול לבלימת תוכנית הגרעין של האייתולות, אך מוודא למעשה את הצלחתה, בטווח הארוך.
היי
ראשית תודה על התייחסותך לדבריי. באשר לטענתך שאובמה גרם, או אפילו תכנון את מלחמת האזרחים שיש היום במזרח התיכון. זהו טיעון נפוץ אך שגוי ביסודו.
בשנים האחרונות הדמוקרטים והרפובליקנים נוהגים להאשים אחד את השני באלימות שגואה עכשיו במזרח התיכון ובפרט במלחמות האזרחים בעירק ובסוריה. אלא אומרים הכל בגלל שבוש פלש לעירק ואלא אומרים הכל בגלל שאובמה הוציא את הכוחות מעירק. אילו רק היה משאיר אותם שם (למשך כמה זמן, שנה שנתיים עשור? והאם זה מוסרי שחייל אמריקאי ייהרג כדי להגן על חייל עירקי שמתעב אותו וצועק בקולי קולות שאיננו רוצה את עזרתו…) היה בכוחו למנוע את האסון.
אבל האמת היא ששניהם טועים כי שניהם מניחים שהאשמה היא באמריקאים ובפעולותיהם. שאילו היו פועלים אחרת הכל היה נמנע. אבל זו לא רק יהירות ואגוצנטריות אלא גם התייחסות פטרנליסטית לערבים.
האמת היא שהאסון קרה בגלל הערבים לא האמריקאים. אמריקה הפילה את משטרו הרודני של סדם חוסני ובמקומו הקימה משטר דמוקרטי, עם בחירות חופשיות וחשאיות, ביזור סמכויות, מפלגות עצמאיות המייצגות את כל רובדי החברה, ואפילו דאגה להגדיר תפקידים שמורים לבני העדות השונות כמו בלבנון. זו הייתה מתנה נפלאה שכל עם היה שמח לקבל. בדיוק כפי שעשרות שנים קודם לכן הצרפתים השאירו דמוקרטיה בסוריה לפני שהוציא את הצבא משם.
אבל העירקים והסורים עצמם הם שבחרו (והכוונה גם לשיעים וגם לסונים) שלא להתפשר ולכבד אחד את השני, אלא כל צד (סוני ושיעי) ניסה לשלוט לבדו ולמדר את האחר מהשלטון, ושניהם גם יחד העדיפו מפלגות רודניות על פני מפלגות ליברליות. ולכן המדינות שלהם גלשו תחילה לדיקטטורות (שבהן המיעוט, הסוני בעירק והעלווי בסוריה) מדכא את הרוב, ובהמשך למלחמת אזרחים עקובה מדם.
ולא רק שהאמריקאים לא גרמו לזה אין להם גם שום יכולת לעצור את זה. לרוסיה יש בעל ברית בסוריה ולכן היא יכולה לנסות ולהתערב לטובתו במלחמה. והעובדה שאיננה מצליחה להביא לניצחון אסד מדגימה את החולשה שמאחורי התדמית הרוסית הקשוחה. אבל לארה"ב אין במי לתמוך שם. בעימות של אסד ואיראן מול דאע"ש אין לארה"ב מה לחפש. היא לא יכולה לשכנע מי מהצדדים להסכים לפיוס או לפחות להפחתת האלימות מצידו ואין לה שום אינטרס לגרום לאחד מהצדדים לנצח.
תזכורת: המלחמות היום בין השיעים לסונים נראות איומות אבל הן עדיין קטנות בסדרי גודל ממה שהיה במזרח התיכון בזמן שסדאם היה בשלטון וניסה לפלוש לאיראן. וממה שכמעט קרה כשניסה לפלוש לכווית (אילולא האמריקאים עצרו אותו). כך שאפילו לא בטוח שפחות אנשים היו נהרגים במלחמות אילולי הפלישה לעירק. ייתכן שסדאם היה פשוט מתחיל מלחמה נוספת.
אוי ליצנים. אתם יודעים שבוש מימן את הפלוגות השחורות של אש״ף כדי שיהפכו את שלטון החמאס ברצועה אחרי הבחירות?