לכוורת של קלינטון יש בעיה עם ישראל

ב־15 באוקטובר 2015 הופיעה הילרי קלינטון בפני סטודנטים בניו־המפשייר, במסגרת הקמפיין שלה מול ברני סנדרס על מועמדות המפלגה הדמוקרטית. האירוע בניו־המפשייר, המדינה השנייה שמצביעה בבחירות המקדימות, נערך בעיצומה של מתקפת 'טרור הסכינים' ברחובות ישראל ובשטחי יהודה ושומרון. לקראת המפגש החשוב עם הסטודנטים הכינה אחת העוזרות של קלינטון, מילה פישר, מסמך "שאלות ותשובות" בשלל נושאי חוץ, בהם גם הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

מרבית חלקי המסמך, שהגיע לאתר ויקיליקס במסגרת הדלפת הענק מתיבת המייל של מנהל הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה, היו מניחים את דעתו של הישראלי הממוצע. מסמך ההנחיות מייעץ לקלינטון לנקוט לשון תקיפה כלפי יו"ר הרשות הפלסטינית ("ההתנהלות של אבו־מאזן לחלוטין אינה מקובלת") לצד עמדה ברורה כי "לישראל זכות מלאה להגן על עצמה". הרושם הטוב נהרס דווקא לקראת סוף המסמך, כשקלינטון מתבקשת על ידי היועצת שלה "לא להשקיע מאמץ להסביר את המקור לאלימות (הפלסטינית)". במילים אחרות: קלינטון ממשיכה את מורשת הפוליטיקלי־קורקט המוגזם של אובמה ונמנעת מלכנות את הילד, במקרה זה הטרור פלסטיני, בשמו.

במקום לעסוק באופן עמוק ויסודי בשימוש של הפלסטינים באלימות ככלי לכפות את רצונם על ישראל, קלינטון העדיפה לומר לסטודנטים בניו־המפשייר כי רצוי ש"שני הצדדים", הישראלים והפלסטינים כאחד, "ינקטו צעדים שימנעו הסלמה". קלינטון, שעשויה בקרוב מאוד להפוך לנשיאה ה־45 של ארה"ב, ביצעה למעשה גזירה שווה בין הטרור הפלסטיני ובין הצורך של ישראל להגן על עצמה מפני מחבלים.

תוכן המסמך שהכינה פישר זכה לאישורו ולברכתו של פודסטה, מנהל הקמפיין של קלינטון ומי שנחשב המועמד המוביל לכהן כראש הסגל של הבית הלבן אם קלינטון תגבר על דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות. פודסטה כבר שימש בעבר בתפקיד ראש הסגל, תחת בעלה של הילרי והנשיא לשעבר ביל קלינטון, בשנותיו האחרונות בבית הלבן. בארה"ב שוררת הסכמה כי קלינטון לא עושה צעד, לא כל שכן מקבלת החלטות הרות גורל, בלי פודסטה.

הלם בחירות 2015

מנהל הקמפיין של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות קשור בעבותות לא רק למשפחת קלינטון אלא גם לנשיא המכהן ברק אובמה, שפודסטה שימש יועצו הבכיר במשך כשנה, עד פברואר 2015. התכתובות שדלפו לויקיליקס מלמדות כי ראש הסגל המיועד של קלינטון מקיף עצמו בדמויות המחזיקות בתפיסת עולם ביקורתית מאוד כלפי ישראל. אחת מהן היא נירה טנדן, יועצת פוליטית שעבדה בעבר עבור אובמה והילרי קלינטון, ומכהנת כיום כנשיאת 'המרכז לאמריקה מתקדמת' – גוף חשיבה המזוהה עם אובמה והאגף השמאלי־פרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. המייסד של 'המרכז לאמריקה מתקדמת', שבעבר הושמעו בו דעות אנטישמיות, הוא לא אחר מפודסטה – עובדה המסבירה את הקשר ההדוק בינו לבין טנדן, הבא לידי ביטוי בתחלופה של קרוב ל־150 מיילים בין השניים.

ב־11 בנובמבר 2015, במסגרת ביקור רשמי בארה"ב, התארח ראש המשלה בנימין נתניהו ב'מרכז לאמריקה מתקדמת' ונשא שם דברים. בעקבות הביקור ספגה טנדן ביקורת צולבת מיהודים־אמריקנים תומכי BDS, דוגמת 'קול יהודי לשלום', הרואים בראש ממשלת ישראל דמות לא לגיטימית. "אם היה אפשר, הייתי מעדיפה שזה לא היה קורה", כתבה טנדן לפודסטה על הופעתו של נתניהו במרכז. עם זאת, טנדן בכל זאת הצליחה למצוא נקודת אור בביקורו של ראש ממשלת ישראל במוסד שבנשיאותה: "לעולם לא יקראו לנו יותר אנטישמיים", טענה.

שמונה חודשים קודם לכן חשה טנדן צורך לשתף את פודסטה בתוגה שנפלה עליה בעקבות ניצחון נתניהו והליכוד בבחירות בישראל. "ישראל מדכאת", כתבה טנדן לפודסטה ב־18 במרץ 2015, יממה לאחר הבחירות, "זוהי הוכחה טובה שהמשוגעים הם חסרי רחמים בכל מקום". מנהל הקמפיין של קלינטון הזדהה עם טנדן והשיב לה: "רע".

טנדן התאוששה במהרה מהדיכאון שאפף אותה, ומספר ימים לאחר הבחירות בישראל מיהרה לשתף את פודסטה ברעיון שהגתה כיצד ניתן להביך את נתניהו. "אני לא מבינה למה הבית הלבן לא מבקש ממנו (נתניהו) הוכחה כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות?", תהתה במייל לפודסטה מ־25 במרץ 2015, ופירטה את תכנית הפעולה שלה: "נניח (לדרוש מנתניהו) שיקפיא התנחלויות. אם הוא מסרב – אז יש לך 'משהו' (נגדו)".

טנדן מודה במייל כי לנוכח הרכב הממשלה המסתמן, בעלת קו ימני מובהק, נתניהו "לא יוכל לעמוד בדרישות" של הקפאת ההתנחלויות. אף שהיא מבינה כי הצעתה אינה ריאלית והיא לא תקדם את הסיכוי למו"מ ישיר אלא דווקא תלבה את המחלוקות בין הישראלים לפלסטינים, לטנדן אצה הדרך לפגוע במעמדה של ישראל. "שאנסח לך במייל (הצעה)?", כתבה לפודסטה, והוא הגיב: "בואי נשוחח".

טנדן, שמשתפת את תובנותיה והגיגיה הפוליטיים בשורה של כלי תקשורת אמריקנים, בראשם רשת CNN, יצאה מגדרה כדי לסכל את מהלכיו של ראש ממשלת ישראל גם לפני הבחירות. ב־26 בפברואר 2015, כשבוע לפני נאומו המפורסם והשנוי במחלוקת בקונגרס האמריקני בנושא הסכם הגרעין עם איראן, היא שלחה לפודסטה מייל ובו ביקשה להעביר את המסר כי "הסיפור הוא לא נתניהו נגד אובמה, אלא נתניהו נגד העולם".

פודסטה, שבאותה תקופה בדיוק סיים את תפקידו אצל אובמה והחל לעבוד עם המועמדת הילרי קלינטון, נשמע מסוקרן. "אני מקווה שהבית הלבן יגיב לנאום (של נתניהו)", כתב לטנדן, ותהה האם היא חושבת שיש תמיכה בינלאומית רחבה, בעיקר מצד בריטניה וגרמניה, כדי לייצר חזית בינלאומית אחידה נגד נתניהו, או שמא מדובר בהימור "מסוכן מדי".

"נתניהו נגד הדמוקרטיות ברחבי העולם"

טנדן אינה היחידה שהתנדבה להשיא עצות לפודסטה בסוגיית נתניהו והגרעין האיראני. המטרה כנראה קידשה את האמצעים, וגם האתיקה העיתונאית הוקרבה לכאורה לטובת המאמץ המרוכז. ב־26 בפברואר 2015, ימים ספורים לפני הנאום בקונגרס, שלח ברנט בודובסקי, יהודי־אמריקני ופרשן פוליטי בכיר הכותב בין היתר ב'דה היל', 'ל.א. פרוגרסיב' ו'הפינגטון פוסט', תכתובת של שיחה קודמת שקיים עם כתב הבית הלבן של ה'ניו יורק טיימס', פיטר בייקר. "ג'ון", כותב בודובסקי לפודסטה, "ההצעה שלי היא למסגר את הנושא כך שזה לא יהיה נתניהו נגד ממשל אובמה, אלא נתניהו נגד מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם". מלבד פודסטה שעמו קיים בודובסקי קשר רציף, שיתף הפרשן האקטיביסט את תובנותיו גם עם דן פְּפיפר, היועץ האסטרטגי של אובמה באותה תקופה, ועם מזכיר המדינה ג'ון קרי.

פודסטה התכתב תכופות גם עם פול בגלה, שכיהן כיועץ לנשיא קלינטון בתקופה שבה פודסטה שימש כראש הסגל בבית הלבן. בבחירות האחרונות בישראל שימש בגלה כיועץ הסקרים של הרצוג והמחנה הציוני. במייל ששלח לפודסטה ב־18 במרץ, יממה לאחר ההפסד של המחנ"צ בבחירות, טען בגלה בפני פודסטה כי "ביבי לא ניצח בגלל איראן אלא בגלל הגזע", בהתייחסו לסרטון 'הערבים נוהרים לקלפיות' של נתניהו ביום הבחירות. לדברי בגלה, "כל האנשים החכמים בתל אביב חשבו שביבי חווה התמוטטות עצבים. בארה"ב לעולם לא היית יכול להתחמק מאמירות גזעניות כאלו. אבל בן אדם, זה הצליח".

בחלק אחר של המייל טען בגלה כי אנשי הקמפיין של נתניהו הפעילו "שירות של שיחות אוטומטיות מוקלטות" למצביעים, שבהן כונה נשיא ארה"ב "חוסיין אובמה, המוסלמי". לא ברור מה המקור לטענה זו. בגלה גם נימק בפני פודסטה מדוע לדעתו הפסיד הרצוג את הבחירות בימים האחרונים של הקמפיין. "ניסינו אמנם 'להוריד' את יאיר לפיד", כתב היועץ האמריקני של הרצוג, "אבל אף פעם לא ממש תקפנו אותו – (זו הייתה) טעות". בגלה הצביע על טעות נוספת של קמפיין המחנ"צ: "עשינו אפס עצרות בימים האחרונים, בוז'י לא אוהב אותם (את העצרות) והוא לא טיפוס רגשי במיוחד. זה השאיר את כל הבמה לביבי". בגלה גם טען בפני פודסטה כי לממשל האמריקני כדאי "לשים לב לכחלון" – כמי שיכול להוות חסם בפני ה"המון הזועם שנע ימינה".

הקפתה ביועצים בעלי אג'נדה ביקורתית, על גבול האנטי־ישראלית, מהווה דפוס חוזר אצל קלינטון. בימיה כמזכירת המדינה האמריקנית, בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא אובמה, נהגה קלינטון להיוועץ תכופות עם סידני בלומנטל, אף שהוא לא נשא בתפקיד רשמי בממשל. בלומנטל, בעל תפיסה עוינת לממשלת ישראל, כינה למשל את 'נאום בר אילן' של נתניהו, שבו הביע ראש הממשלה מחויבות לפתרון שתי המדינות, "גלולת רעל". יועץ הסתרים לשעבר של קלינטון, שבנו מקס ידוע בדעותיו האנטי־ציוניות, התיימר גם לשמש כפסיכולוג של נתניהו וניסה להסביר את מהלכיו הפוליטיים של ראש הממשלה כתולדה ליחסיו המורכבים עם אביו, פרופ' בן ציון נתניהו ז"ל. מהמיילים מתברר גם כי אחד האנשים שאותם נהג בלומנטל לקרוא באדיקות ולשתף עם קלינטון את תובנותיו בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא לא אחר מאיש השמאל הקיצוני אורי אבנרי.

לעומת הבוז העמוק לנתניהו, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן זכה דווקא לשבחים מצד אנשיה של מזכירת המדינה לשעבר ומי שעשויה להיבחר לתפקיד נשיאת ארצות הברית. ג'פרי פלטמן, יועצה של קלינטון לענייני המזרח התיכון, דיווח באפריל 2011 על מפגש בין נשיא סוריה בשאר אסד לאבו־מאזן בנוגע ל'שיחות הפיוס' שהתנהלו באותה תקופה בין פת"ח לחמאס. "בשאר מודע לכך שיש לו מחלוקות עם אבו־מאזן", כתב פלטמן, "אבל הוא גם יודע שאבו־מאזן אדם כן, הגון ומכובד" לעומת חאלד משעל.

אחד מרגעי השפל ביחסים בין נתניהו לקלינטון בתקופתה כמזכירת המדינה התרחש לפני כשש שנים, ביולי 2010. ראש הממשלה התכונן אז לנסיעה לארה"ב, ובתקשורת הישראלית הופיעו דיווחים כי נתניהו לא יפגוש את מזכירת המדינה קלינטון, מכיוון שהפכה להיות "לא רלוונטית". קלינטון נעלבה כנראה מהציטוטים, וכתבה ליועציה "זה בטוח", בהקשר לאי־קיומו של מפגש עם נתניהו.

להציל את הקול היהודי

במהלך קמפיין הבחירות הנוכחי אנשיה של קלינטון היו מודאגים מכך שיהודי ארה"ב, שבאופן מסורתי נוהגים להצביע ברובם למפלגה הדמוקרטית, יזלגו הפעם לטובת הרפובליקנים לנוכח הקרע העמוק בין נתניהו לאובמה. "אל תתנו להם לקחת את הקול היהודי", כתב חיים סבן, המיליארד האמריקני־ישראלי ואחד האנשים הקרובים ביותר לקלינטון, ליועציה של המועמדת הדמוקרטית ביוני 2015. סבן, שהמליץ לקלינטון "לבדל את עצמה מאובמה" בנוגע לישראל, הזהיר כבר בפברואר 2008, כשאובמה עוד התמודד מול קלינטון בבחירות המקדימות למפלגה הדמוקרטית, כי יש לו "השגות רציניות" בנוגע ליחסו של אובמה לישראל.

סבן גם הציע לתקוף את ברני סנדרס, שהתמודד מול קלינטון בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, בגין יחסו העוין, לטענתו, לישראל. "הוא (סנדרס) רע, רע רע", כתב סבן לפודסטה בפברואר השנה. סבן הזכיר גם את ג'רמי בן־עמי, נשיא השדולה האמריקנית 'ג'יי־סטריט', כאחד האנשים הקרובים לסנדרס, וטען כי בן־עמי אמר בעבר "דברים נוראים על היחסים בין ישראל לארה"ב".

למרות הביקורת הקשה שהוטחה בבן־עמי, הדלפות ויקיליקס חושפות כי בתקופה שבה כיהן כיועצו של אובמה הסתייע פודסטה בג'יי־סטריט כדי לקדם את ההסכם עם איראן. במייל מ־13 ביולי 2015, שכותרתו "מדינות מטרה בקמפיין של ג'יי־סטריט בנושא איראן", כותב בן־עמי לפודסטה כי "היה טוב להיפגש איתך בשישי האחרון". בהתאם לבקשתו של פודסטה מפרט בפניו נשיא ג'יי־סטריט את זהות המדינות בארה"ב שבהן מרכזת השדולה מאמצי הסברה למען הסכם הגרעין המתגבש. הטענות כי ג'יי־סטריט פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ממשל אובמה בנושאים הקשורים לישראל נשמעו באופן תכוף בשנים האחרונות, אך התכתובות מציגות ראיות חותכות לנכונותן.

ג'יי־סטריט קנאית להצגתה כשדולה "פרו־ישראלית", עובדה שלא מנעה שלל התבטאויות אנטי־ציוניות בוועידת הארגון בשנה שעברה, ובראשן האמירה כי "אפשר לדמיין מצב שהיהודים יהיו מיעוט בישראל". השימוש הציני של ג'יי־סטריט במונח 'פרו־ישראלים' מגיע לדרגת אבסורד, כשנחשפים למייל ששלח בן־עמי לפודסטה ולתורמים הראשיים של הארגון באפריל 2014. בן־עמי שיתף עם היועץ הבכיר של אובמה כתבה מה'ניו רפבליק', שממנה עולה כי מעמדה של ישראל במפלגה הדמוקרטית מצוי בנסיגה. נשיא ג'יי־סטריט ה'פרו ישראלית' לא רק שלא נשמע מודאג מהמהלך, אלא אף מתגאה בו. "אני חושב שתיהנו להיווכח בשינויים שאנחנו (ג'יי־סטריט) ו'המרכז לאמריקה מתקדמת' יוצרים במפלגה הדמוקרטית בכל הנוגע לפוליטיקה הישראלית".

במילים אחרות, בן־עמי מודה כי המטרה של ג'יי־סטריט היא להחליש את מעמדה של ישראל בקרב הדמוקרטים בארה"ב. הוא גם מציין כי הגוף שמסייע לו להוציא את המהלך לפועל הוא גוף החשיבה שהקים פודסטה, המועמד המוביל כאמור לשמש ראש הסגל הבא של קלינטון.

אפרופו ג'יי־סטריט, אחד הגופים התורמים לשדולה הוא 'קרן סנדלר'. באוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע 'צוק איתן', שלח גורם ב'קרן סנדלר' לפודסטה מאמר דעה ב'הארץ' ה'מאשים' את קלינטון בכך שהיא "פרקליטה של ישראל". הבכיר בקרן סנדלר טען בפני פודסטה כי התמיכה של קלינטון בישראל "מאוד מאכזבת", וראה בה רמז להחלטתה לרוץ לנשיאות. "אני לא מצפה ממנה להצהרות מדיניות אחרות".

מה עושים עם הסכם הגרעין

אחת הסוגיות המרכזיות שהטרידו את מנוחתם של יועצי קלינטון הייתה הסכם הגרעין האיראני. מי שעסק בנושא באופן אינטנסיבי ביותר היה סטיוארט (סטו) אייזנשטט, דיפלומט רב פעלים שכיהן בין היתר כסגנם של שרי האוצר והכלכלה בממשלו של ביל קלינטון. אייזנשטט, יהודי, מעיד בתכתובות על קרבתו הרבה לישראל ועל כך שהוא אף מופיע בפני הקבינט המדיני־ביטחוני של ממשלת ישראל כדי לדון בנושאי ליבה שקשורים לישראל ולעם היהודי.

זמן קצר לאחר שקלינטון הודיעה על כוונתה לרוץ לנשיאות הציע אייזנשטט את שירותיו לפודסטה ולג'ייק סאליבן, מי שמיועד להיות היועץ לביטחון לאומי של קלינטון. פודסטה וסאליבן קיבלו בחום את ההצעה, ומהתכתובות עולה כי הם נעזרו רבות בידע המפליג שלו ושעו לעצותיו.

אייזנשטט לא אהב, בלשון המעטה, את הסכם הגרעין של אובמה עם איראן. במייל ששלח לסאליבן, פודסטה והומה אבדין ביוני 2015, העלה אייזנשטט לא פחות מתשע הסתייגויות מההסכם, רובן מתכתבות עם הטענות הישראליות. אייזנשטט הזהיר את יועציה הקרובים ביותר של קלינטון כי ההסכם מאפשר לאיראנים לשמור על יכולתם הגרעינית, וכי אין כל מנגנון המבטיח כי בתום 15-10 שנים המשטר בטהרן לא יוכל לפרוץ לפצצה. בניגוד להבטחות של ממשל אובמה, אייזנשטט מבהיר ליועצי קלינטון כי "לא ניתן יהיה להחזיר את הסנקציות" אם יתברר כי האיראנים מפרים את ההסכם. הוא גם ראה את הנולד כשצפה כי הסרת הסנקציות תאפשר לאיראן "להעביר מיליארדי דולרים כדי להגביר את תמיכתה בטרור ולהשיג הגמוניה במזרח התיכון". הוא לא שיער כנראה שנשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו יורה על העברת 1.7 מיליארד דולר לאיראנים, בשטרות לא מסומנים. מנגד, בצד החיוב, השמיע אייזנשטט טיעונים חלשים יחסית. אחד מהם היה כי "עשר שנים זה הרבה זמן, ואיראן יכולה להתמתן בינתיים".

במייל אחר מדווח אייזנשטט על מפגש שכלל אנשי ביטחון ישראלים בדימוס לצד דיפלומטים אמריקנים דוגמת מרטין אינדיק, דניס רוס והנרי קיסנג'ר. "אף אחד", כתב אייזנשטט, "לא חשב שאיראן תתמתן בתום 15-10 שנים. להפך, איראן רק תתחזק".

החלק המטריד ביותר בתחזית הקודרת של אייזנשטט הוא ההודאה שלו כי ללא קשר לתוכן ההסכם המתגבש, ולמרות הביקורת הקטלנית שלו נגדו, קלינטון "לא יכולה להתנגד להסכם" בגלל "עמדתה בנושא בתקופה שכיהנה כמזכירת המדינה". לדבריו, קלינטון אמנם צריכה "לדחוק בקונגרס" לאשר את ההסכם, אך מנגד גם להיראות "נחושה יותר בגישתה מאשר הנשיא" אם יתברר כי איראן לא עומדת בהתחייבויותיה.

אייזנשטט גם שיתף עם יועציה הקרובים של קלינטון את עצותיו של דניס רוס הסבור כי על ארה"ב לנקוט שורה של צעדים, הצהרתיים ומעשיים, כדי 'לפצות' את ישראל על ההסכם – בראשם אספקת פצצות חדישות ומתוחכמות, חזקות יותר מפצצות חודרות בונקר רגילות. בתגובה השיב סאליבן, היועץ לביטחון לאומי המיועד של קלינטון, כי חלק מההצעות של רוס "די מסובכות" ליישום. סאליבן גם טען כי לראייתו ההסכם עם איראן "טוב מאין-הסכם", והוא עשוי להפוך את ישראל ושאר מדינות ערב ל"בטוחות יותר".

https://www.youtube.com/watch?v=N81x01DAxSk

"היחסים מידרדרים לנקודת אל־חזור"

הנושא האקוטי ביותר ביחסי ישראל־ארה"ב בשבועות הקרובים נוגע להחלטת אובמה לנצל את פער הזמן שבין סיום הבחירות להעברת השלטון כדי לבצע מהלכים חד־צדדיים נגד ישראל. החשש העיקרי בישראל הוא מהחלטה תקדימית של אובמה שלא להטיל וטו אמריקני על ההצעה הצרפתית במועצת הביטחון. האקדח הדיפלומטי של אובמה מונח על השולחן זה זמן רב, וכבר לפני שנה וחצי, ימים ספורים לאחר הבחירות בישראל, הזהיר אייזנשטט כי אובמה עשוי לתמוך בהצעה כזו. אייזנשטט טען בפני יועציה הקרובים של המועמדת הדמוקרטית כי קלינטון צריכה "להתנגד לכל צעד חד־צדדי", כולל פנייה למועצת הביטחון.

אייזנשטט מודע לכך שממשל אובמה לא יאהב הצהרה כזו, ויראה בה "פעולת מנע" כדי לסכל מהלך של הנשיא באו"ם לפני שהיא נכנסת לבית הלבן. אייזנשטט גם משתף את אנשיה של קלינטון בשורה של תובנות לגבי הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים. הוא מתרה "לא להיות נאיביים" בסוגיית שתי המדינות, מכיר בעובדה כי "אין מנהיג פלסטיני שיוותר על זכות השיבה", ומעריך כי אין דרך למנוע מישראל לבנות בגושי ההתיישבות על בסיס ריבוי טבעי וכי נכון לעכשיו "אין דרך לפתור את המבוי הסתום" בין הצדדים.

מנגד, אייזנשטט טען בפני פודסטה וסאליבן כי דרישת נתניהו להכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית "לא תורמת ליצירת אווירה של ויתורים הדדיים", וכי על קלינטון לפעול כדי שישראל תפנה מאחזים, תסיר מחסומים ו"תרחיב את השטחים בגדה המערבית המצויים תחת שליטת הרשות". סאליבן ביקש לשוחח עם אייזנשטט על סוגיות אלו.

באחד המיילים טוען אייזנשטט, בעל עבר דיפלומטי מפואר, כי היחסים בין הממשל האמריקני לממשלת ישראל "מידרדרים לנקודת האל־חזור", והוא מגדיר אותם כ"רעילים ביותר" בהיסטוריה הדיפלומטית של שתי המדינות. יש לקוות כי הנשיא הבא שייבחר, בין אם תהיה זו הילרי קלינטון ובין אם יהיה זה דונלד טראמפ, יצליח לשקם את הדם הרע ששרר בשמונה השנים האחרונות בין ירושלים לוושינגטון.