זהו האיחוד האירופי, ולא דונלד טראמפ, שמאיים לחתור תחת נאט"ו וביטחון המערב. במקום לקדם פנטזיות על צבא אירופי חסר תועלת, מדינות אירופה צריכות לתמוך ולעודד מנהיגות אמריקנית חזקה
מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב אירופה אפופה פאניקה המתודלקת על ידי התקשורת, כולל בנושאים של ביטחון והגנה. אומרים לנו שמלחמת העולם השלישית בפתח, ושטראמפ יחבור לפוטין וישלוף את ארצות הברית מברית נאט"ו. פנטזיות מן הסוג הזה מקודמות בתקשורת על ידי להקת המעודדות של האליטות הפוליטיות באירופה. הללו מבועתות מהמחשבה שהבחירה בטראמפ תהווה השראה לתמיכה במועמדים פופוליסטיים בבחירות הקרבות בגרמניה, בהולנד ובצרפת.
אך למעשה זהו האיחוד האירופי, לא דונלד טראמפ, המאיים לחתור תחת נאט"ו וביטחון המערב.
נשיא הנציבות האירופית ז'אן־קלוד יונקר, הממונה על מדיניות החוץ שלו פדריקה מוגריני ושרת ההגנה הגרמנית אורסולה פון־דר־ליין טענו בימים האחרונים כי בחירתו של טראמפ צריכה להעניק משנה תוקף לצורך בכוח הגנה אירופי. כוח הגנה זה הוא אחת משאיפות האיחוד האירופי מזה שנים רבות, ובקישור הנוכחי לטראמפ נעשה שימוש ציני כדי להאיץ את הנושא. הרעיון נמצא כבר עתה בשלבים מתקדמים, והוא זכה לתשומת לב רבה יותר מאז שבריטניה החליטה לעזוב את האיחוד. הצבא האירופי הוא פרויקט יהיר, הנתפס על ידי מנהיגים אירופיים רבים ככלי הנחוץ כדי להשלים את האיחוד שהם מייחלים לו. בנאומה בפגישה של סוכנות ההגנה האירופית בבריסל יום לאחר בחירתו של טראמפ, הציעה מוגריני שהאיחוד צריך "את הפוטנציאל המלא של מעצמת־על, בתחומי הגנה וביטחון".
עבור האיחוד המידלדל מבחינה כלכלית, לאיגוד צבאי הגנתי יש פוטנציאל לחיסכון כספי עצום. הכוונה היא לאגד יכולות צבאיות לאומיות תחת מטרייה אחת, שללא ספק תתואר כעניין רציונלי ויעיל. אבל צבא כזה יביא לצמצום ניכר ביכולות ההגנה האירופיות, ויפגע ברמת הגמישות ועודפי הכוחות הנחוצים כל כך לכוחות צבאיים המצויים תחת איום אפשרי של קרבות התשה ומקורות סכנה מרובים.
הביורוקרטיה הביזנטית של האיחוד האירופי, בשילוב עם ההססנות ברבות ממדינות האיחוד, יבטיחו שצבאו לעולם לא ייפרס בעת זעם. איגוד הגנה אירופי יהווה גם איום ישיר לברית נאט"ו בתחרות על מימון, ויביא להקמת כוחות כפולים ולבלבול ובניית מנגנונים צבאיים מתחרים. בנאומה, מוגריני אף דיברה במפורש על הצורך במטה מרכזי יחיד למשימות צבאיות ודימתה אותו ל-SHAPE, מרכז השליטה והבקרה של נאט"ו.
צביעות אירופית
שרת ההגנה של גרמניה אמרה לכתבים לאחר בחירתו של טראמפ כי עליו להתייחס לנאט"ו כברית של ערכים משותפים ולא של עסקים. "אינך יכול לומר שהעבר אינו חשוב ושהערכים שאנו חולקים אינם חשובים, ובמקום זאת לנסות ולמשוך כמה שיותר כסף מנאט"ו ולשאול האם ניתן להוציא מכך עסקה טובה או לא", אמרה.
זוהי צביעות מהממת מצד שרת הגנה של מדינה המוציאה פחות מ־1.2 אחוזים מהתל"ג שלה על הגנה במסגרת ברית נאט"ו, כאשר היעד המינימלי הוא 2 אחוזים, בזמן שארה"ב תורמת כ־73 אחוזים מסך הוצאות הביטחון של נאט"ו. אם כן, כמה "הערכים שאנו חולקים" שווים למדינתה?
בריטניה היא אחת המדינות האירופיות המעטות המגיעות למינימום הנדרש של 2 אחוזים, כאשר חלק מהמדינות מוציאות רק כחצי מכך. על כך דיבר טראמפ כאשר טען שמדינות אירופה צריכות "לשאת את משקלן". בניגוד לספינים בפוליטיקה ובתקשורת הוא לא איים למשוך את ארה"ב מנאט"ו, ונראה שהוא לא יעשה זאת אלא אם כן הוא יידחק לכך כתוצאה מיוזמת האיחוד האירופי להיות מדינת־על עם צבא משלה. מנהיגי אירופה ייטיבו לעשות אם יבינו שהם זקוקים לארה"ב יותר משארה"ב זקוקה להם. הגנה אמיתית, איתנה ומחויבת מהכוח הצבאי הגדול בעולם תועיל להם יותר מצבא בדיוני עם הרבה דגלים, מפקדות וגנרלים לרוב – אך חסר שיניים.
בהתעקשותו על כך שעל האירופים לתרום יותר, טראמפ מזמין עימות מכיוון שאין בכוונתם לעשות כך, בעיקר משום שלרוב ממשלות אירופה אין כוונה להשתמש עוד ברצינות בכוח צבאי. בריטניה עדיין יכולה להיות היוצאת מן הכלל, צרפת קצת פחות. קשרי הביטחון והביון ההדדיים של בריטניה וארה"ב כבר עתה חזקים יותר מאשר עם כל מדינה אירופית אחרת. בריטניה צריכה כעת לשמר ולחזק קשרים אלו, ולהתקרב לארה"ב ככל היותר לנוכח האימפוטנציה הצבאית שתלווה את איגוד ההגנה של האיחוד האירופי.
העולם צריך אמריקה נחושה
התקשורת האירופית רכבה גם על גישתו הלא־מתעמתת של טראמפ כלפי הנשיא פוטין, ופיזרה פחדים בטענה שגישה זו תערער את הביטחון הבינלאומי. אלה הבלים. ייתכן שטראמפ ימצא דרכים יעילות יותר להתנהל מול הנשיא הרוסי לעומת קודמו בתפקיד, כולל התנגדות להתפשטות השגויה והפרובוקטיבית של האיחוד האירופי מזרחה, אך הוא איננו מסוג האנשים שירצו אנשים כמו פוטין.
טראמפ גם יציג עמדה איתנה יותר מול איומים על ארה"ב ועל המערב מאשר אובמה, וחיוני שיעשה כן. הוא תיאר את הסכם הגרעין של אובמה עם איראן כ"הסכם הגרוע ביותר שנחתם", והבטיח לפעול נגד ההפרות של איראן, אם יהיה צורך גם באמצעות הטלת סנקציות חדשות ואולי אף ביטול ההסכם כולו.
מאז ניצחונו של טראמפ, שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף כבר הראה כמה עמדה זו מדאיגה אותו. הפרובוקציות האיראניות נגד ארה"ב צפויות לִפְחוֹת כאשר טראמפ יהיה נשיא. בעלות ברית מודאגות של ארה"ב במזרח התיכון ובהן ישראל, ערב הסעודית, מצרים ומדינות המפרץ, החוששות מתוקפנותה הגדלה של איראן בזירה, יכולות לקוות לעמדה אמריקנית נחושה יותר. קיימת התנגשות בין העמדה הנוקשה הנחוצה כלפי איראן, ובין שיתוף פעולה גדול יותר עם רוסיה. הנשיא ברק אובמה, בייאושו להשיג ולשמר את מורשתו בדמות הסכם הגרעין, התרפס בפני האייתוללות והשאיר חלל צבאי לרוחב המזרח התיכון. גם איראן וגם רוסיה קפצו על הפחדנות שלו. עמידה מחדש על השפעתה של ארה"ב בזירה תהיה אחד מאתגריו הגדולים של טראמפ.
עדיפות נוספת היא הלימה ב'מדינה האסלאמית' ובשותפיה הג'יהאדיסטיים היכן שהם מרימים את ראשם. טראמפ חייב, במילותיו שלו, "להכותם כל כך חזק עד שראשם יסתובב". טראמפ גם צריך להעניק קדימות לתמיכה מוראלית ומעשית במשטרים אנטי־אסלאמיסטיים במזרח התיכון, כמו מצרים של סיסי.
גם בביתו פנימה, עליו להתנגד בנחישות להתפשטות המאכלת של ההקצנה האסלאמית בארה"ב. הוא אמר שילחץ בכוח תומכים של המדינה האסלאמית, יסגור מסגדים קיצוניים ויבטל דרכונים לאזרחי ארה"ב הנוסעים להילחם בשורותיה. צעדים כאלה לא רק יחזקו את הביטחון הפנימי אלא אף יסייעו לערער את המשיכה הגלובלית של המדינה האסלאמית, בייחוד אם מדינות אירופיות יחקו אותם.
פעם אחר פעם הוכיחה ההיסטוריה שרק מנהיגים חזקים, לא כאלו המבקשים לפייס, יכולים לשמור על שלום וביטחון. הייתה זו עוצמתו של רונלד רייגן עם מרגרט תאצ'ר לצדו שהביאה להפלת ברית המועצות, אשר איימה ותקפה דמוקרטיות מערביות סביב העולם במשך עשורים.
מנהיגים אירופאים צריכים להכיר בכך. במקום להפיץ פחד ותעמולה שקרית סביב דונלד טראמפ, עליהם להתפלל שהוא יספק את הנחישות הנחוצה כל כך, ולחשוב כיצד הם יכולים לתמוך בו בצורה הטובה ביותר במקום לתקוף אותו.
____
קולונל ריצ'ארד קאמפ היה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן. הוא שירת בעיראק, סעודיה, בבלקן ובצפון אירלנד, והיה ראש צוות הטרור הבינלאומי בוועדת המודיעין המשולבת של בריטניה
המאמר הופיע לראשונה באתר מכון גייטסטון. מאנגלית: גידי גולן
טארמפ יקנה את עולמו אם יפעל לפירוקו של המפלצת הפרוגרסיבית, הטכנוקרטית והאנטי-דמוקרטיצת שנקראצ האיחוד האירופאי. האמת שזה לא כל כך מסובך. כל מה שהוא צריך לעשות זה לחתום (יחד עם בריטניה) על הסכמים בילטרליים נדיבים עם ספרד, איטליה, פורטוגל והולנד תמורת יציאה שלהם מהאיחוד. אם הוא יצליח לעשות את זה, האיחוד יתמוטט כמו דומינו.
לנוכח הברקזיט, הכלכלה המקרטעת, ועקב הבחירות בצרפת בעוד כמה חודשים, שידיחו את ממשלת השמאל של פרנסוא הולנד, נראה לי שהאיחוד יקרוס (על ראשה של גרמניה) אפילו ללא התערבותו של טראמפ.
מה היה רע בשוק המשותף? למי מועיל האיחוד האירופי חוץ מלמקבלי המשכורות בבריסל?
ממשיך להקשיב להספד של אובמה ומרקל על קריסת הגלובליזציה וונסיקת הפופוליזם והלאומנות, מילים שלזוג הזה הם קללות. ממשיך להקשיב ומרגיש שאווירת ההלוויה נהיית יותר ויותר מוחשית. בשמחה אני אומר לעצמי, ברוך שפטרנו (בקרוב) מעונשם של אילו וחוזר למסך שוק המניות שממשיך לחגוג בכיף.