המחשבה שנתניהו יורה על רכש צוללות בשווי של יותר ממיליארד אירו עבור עו"ד שמרון היא ילדותית. כשממפים את הנפשות הפועלות בצמרת והעימותים ביניהן, נגלה לפנינו מאבק מסוג אחר לגמרי
פרופ' עוזי ארד הוא הדמות הדומיננטית בתולדות המועצה לביטחון לאומי. כך הוא מעיד בספרו ההכרחי 'המל"ל', על תא"ל אבריאל בר־יוסף: "לתפקיד המשנה לראש המל"ל בחרתי את תת־אלוף (במיל') אבריאל בר יוסף, מנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר התנסותו בעבודה עם נבחרי הציבור הייתה אמורה להיות שימושית למלאכת עבודת המטה עבור ועדת השרים, ובראשן הקבינט. בר־יוסף נרתם לתכנית הפיתוח של הארגון, ונשאר כמשנה גם ליעקב עמידרור וליוסי כהן".
כלומר, האיש שמנסים להפיל עליו עכשיו תיק פלילי בהקשרים של נושא הגז והאסטרטגיה הימית של ישראל, זכה לאמונם של שלושת ראשי המטה לביטחון בעשור האחרון. עד שיתבררו תוצאות החקירה הייתי משער שהוא נקלע לאש צולבת בין האגפים השונים בממסד הביטחוני הישראלי. עוד הייתי מוסיף כי לחיל האוויר, לאגף המשולב בממסד הביטחוני האמריקני וללובי של שניהם בתקשורת יש יתרון ברור.
לפי עוזי ארד בספרו, בר־יוסף היה גם מעורב בהכנות למשט הטורקי בשנת 2010, אבל מעורבותו כנראה לא מצאה חן בעיני הקברניטים העיקריים של המבצע הצבאי, שר הביטחון ברק והרמטכ"ל אשכנזי. נראה שדרישתו של בר־יוסף לערב יועץ משפטי מראש בהכנות המבצעיות, לא מצאה חן גם בעיני ראש הממשלה.
בפרשת הצוללות, צריך להיות מודע לכך שעסקאות נשק גדולות שקשורות לאמריקנים נהנות מהגנה סביבתית מקיפה. עסקת הצוללות איננה נכללת במערכת הקשרים הבטחוניים־עסקיים־אישיים עם הממסד והתעשייה הביטחונית האמריקנים. כמו כן, צריך לשאול מה מידת משקלם של נתניהו וסביבתו בנושא כלשהו.
לאור היכרות העבר עם הממסד הביטחוני בישראל, אפשר בהחלט להניח שגם המהומה סביב הצוללות מקורה במאבק פנימי. אולי בשלב כלשהו, מישהו שמתנגד לעסקת הצוללות בהיבט מסוים שלה החליט שהדרך הכי טובה לפגוע בה היא להגיד "ביבי נתניהו" או "דוד שמרון". כידוע, זה כפתור שתמיד עובד והעניינים עוברים משפטיזציה.
ההחשדה של תא"ל אבריאל בר־יוסף מקורה בהתכנסות הגורמים השונים שהם כמו חוק טבע בפוליטיקה ובמערכת הביטחונית הישראלית. האם שמענו על חשש שחיתות ושוחד בעסקאות ה-F35 שרבים מציבים עליהן סימן שאלה? כנ"ל לגבי ביטול פרויקט 'הלביא' לפני קרוב לשלושים שנה.
באיזה צד אתה
כבר פורסם היום שהמתנגד הראשי לעסקת הצוללות הוא שר הביטחון הקודם בוגי יעלון. היריב הפוליטי הגדול של יעלון מתקופת רמטכ"לותו היה חבר הכנסת דאז והשר דהיום יובל שטייניץ. שטייניץ היה דמות ייחודית במערך הביטחוני של ישראל מאז נכנס לכנסת ב־1999, ועד שסיים את תפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון באמצע העשור הקודם. הוא היה אופוזיציונר ביקורתי של צה"ל, חיל האוויר, המודיעין ותורות הלחימה. הוא תפס את ראשי הממסד הצבאי־ביטחוני על חם בכל נושא. כל הכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה היו התממשות הבעיות הספציפיות שהוא חשף בתפקידיו כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון.
ישיבות רבות של ועדת חוץ וביטחון הובילו לעימותים מתוקשרים בין הרמטכ"ל יעלון ליו"ר הוועדה. במקביל ניהל שטייניץ חקירה פרלמנטרית על מחדלי המודיעין, שלא ידע על פרויקט הגרעין הלובי בזמנו. בהמשך, כאשר נבחר אובמה, ועוד לפני שנכנס לבית הלבן ב־2008, חזה שטייניץ במדויק את העתיד להתרחש – השתלטות צבאית איראנית בעיראק ובסוריה. בנוסף ללבנון. "אנו עשויים לעמוד בפני חזית מזרחית חדשה שבה יוצבו יחידות צבא ואוויר איראניות גדולות בסוריה ולבנון. ממשלת עיראק, בלי הכוחות האמריקניים, לא תמנע מעבר כוחות איראניים דרך שטחה לכיוון ישראל". שטייניץ אמר את הדברים האלה לרון בן־ישי ב־Ynet בנובמבר 2008, עוד לפני שאובמה נכנס לבית הלבן.
כל אותה תקופה, אחד האנשים שעזרו לו בוועדת חוץ וביטחון היה מנכ"ל הוועדה אבריאל בר־יוסף. שטייניץ, בוודאי גם בהשפעת בר־יוסף, זיהה את התורפות של חיל האוויר. אין מה להיכנס לפרטים. הוא ראה את הצורך בהרחבת תפקידי חיל הים. עוד ב־2002 הוא פירט את תפיסתו בגיליון 'מערכות' (מאי 2002) תחת הכותרת 'הים כעומק האסטרטגי של ישראל'.
בר־יוסף עבר מוועדת חוץ וביטחון למועצה לביטחון לאומי, כמשנה לראש המל"ל. כך שלדעתי, בשורש מה שמוצג כ"פרשה" מונחים חילוקי דעות קשים בנוגע לתפיסה האסטרטגית של ישראל ולתפקידו של חיל הים. זה הרבה יותר מפיתוח יכולות תגמול הרתעתיות מול איראן, זו תפיסה שהזרוע הימית היא עומק אסטרטגי נוסף לישראל. מאז פיתוח מקורות הגז (שטייניץ הוא אבי מתווה הגז הראשוני), יש לממד הימי גם היבט אסטרטגי מדיני. ישראל רוצה ליטול על עצמה אחריות ביטחונית בים התיכון, שתגדיל את השפעתה המדינית. זו תפיסה שאנשי הבט"ש בצה"ל לא פתוחים אליה.
היסטורית, האמריקנים עם כל הסיוע הביטחוני שלהם סירבו לתת לישראל צוללות. זה שיקוף של חוסר האמון ההיסטורי של הממסד האמריקני כלפי ישראל. תמיד היו ממדים מסוימים של סיוע מערבי לישראל שהאמריקנים העדיפו להעביר למיקור חוץ. מערב־גרמניה, ואחריה גרמניה, מילאה את התפקיד הזה החל מהסכם השילומים בראשית שנות החמישים.
כאמור נחכה לתוצאות החקירה, אך אני לא מאמין שאבריאל בר־יוסף הסתבך בעבירות שחיתות ושוחד. סביר יותר שהוא הימר על סיכון מקצועי: הוא היה קרוב מדי לאנשים שהיו מזוהים עם ראש הממשלה נתניהו, שטייניץ ועוזי ארד, וכן הוא לא היה מוברג לאליטה הביטחונית שנמצאת בכיס הממסד הביטחוני האמריקני. הוא גם לא יקיר חיל האוויר. הוויכוח הלגיטימי על הצוללות הצטלב עם המתקפה הפוליטית על ראש הממשלה ועם האופוזיציה למתווה הגז.
הניסיון של הלובי הביטחוני המתנגד לתפיסותיו של ראש הממשלה נתניהו להילחם באמצעות סימון הקשר של עו"ד דוד שמרון, הוא שקוף. המחשבה שישראל תבצע רכש צוללות בשווי של יותר ממיליארד אירו בגרמניה בגלל דוד שמרון היא ילדותית. כדאי להקשיב ליו"ר המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, שהסיר היום בראיון לגל"צ כל ספק ביחס למניעים שמאחורי הרכישה. אבל כל מי שנמצא בקשר עם נתניהו הוא ממוקש.
אמנון לורד כותב:
"היסטורית, האמריקנים עם כל הסיוע הביטחוני שלהם סירבו לתת לישראל צוללות. זה שיקוף של חוסר האמון ההיסטורי של הממסד האמריקני כלפי ישראל."
למעשה, ארצות הברית אינה מייצאת (או מייבאת) צוללות לאף מדינה, מסיבות המפורטות באתר הזה:
http://www.nti.org/analysis/articles/united-states-submarine-import-and-export-behavior/
האמריקנים לא מייצרים צוללות קונבנציונאליות, ולכן לחיל הים שפנה אליהם לבירור לא היה מה לרכוש. אגב, לפחות בצוללות הראשונות מערכת הבקרה והאש הראשית היא אמריקנית (אטלס).
האמריקנים כן מכרו צוללות. יתר על כן, גרעיניות, לבריטניה כולל חימושן הגרעיני בטילי פולאריס. כיום הם מוכרים להם טילי טריידנט 2 לצוללות הגרעיניות הבריטיות שנמצאות כרגע בתהליך בנייה.
מאמרו של לורד משקף הבנה אסטרטגית ירודה. אין טעם בהסברים.
מפקדי חיל הים הבכירים זה שנים מעלים את תיזת "העומק האסטרטגי" במטרה להרחיב גודלו ויכולתו של חיל הים למטרות הגנתיות, הבטחת קווי השיט, ולמטרות התקפיות. (שטייניץ גילה את אמריקה מחדש). הצוללות אמורות בעיקר לשמש ככלי של מכה שניה גרעינית, יכולתן ההתקפית הקונבנציונאלית ביחס למערכה היבשתית מוגבלת וברור שאין להן תרומה הכרעתית בשדה זה, כך גם לצי השטח. איש מראשי חיל הים בעבר ובהווה לא קרא להקמת צי בן 9 צוללות, ועובדה היא שחיל הים עצמו התנגד להרחבת צי צוללות הדולפין. השישית נכפתה עליו על ידי הדרג המדיני, בימי ברק. לצורך יכולת מכה שנייה אין צורך במספר צוללות גדול מזה הקיים, ואורך חייהן עדיין רב. האמריקנים עדיין מחזיקים צוללות גרעיניות בנות שלושים שנה (דגמי אוהיו, למשל).
תהליך קבלת ההחלטות הבטחוניות בישראל אינו שקוף אפילו למחצה. מה קרה פה אינו ברור. אך דבר אחד כנראה מאושש – ההחלטה לרכוש 3 צוללות נוספות נתקבלה למרות דעתו של הדרג הצבאי, שר הבטחון לשעבר, ונעשתה על דעתו של ראש הממשלה וגורמים במועצה לבטחון לאומי. היות וזו החלטה אסטרטגית מפוקפקת יש בהחלט לבחון אפשרויות לשיקולים לא ענייניים בנושא זה.
האם לורד רומז למעשה שמי שעומד מאחורי הקמפיין התקשורתי הנוכחי נגד קניית הצוללות בטענות של שחיתות הם האמריקנים והשתולים שלהם בצמרת המטכ"ל (היום ולשעבר)?
אז זהו שנראה שזה חלק מטענתו.
לא יכול להיות! אפילו שלי יחימוביץ' אומרת שזו פרשה מהחמורות ביותר שידענו "במתחם שבין הון לשלטון". אז אם שלי אומרת – סימן שאת הכסף שהועבר בפרשה הזו בין הון לשלטון אפשר היה לנצל כדי לתדלק עוד מחאה חברתית, להקים גני ילדים לילדי מסתננים או לממן הגנה משפטית על שב"חים.
כתבת כלאחר יד על הקשרים של אנשי הבטחון עם הממסד האמריקאי אך לא צרפת קישור לכתבות שפירטו זאת וחבל, כי כלאחר יד גורם לזה להישמע כמו האשמת שווט כאשר יש דברים בגו.
בדיוק
אין כל האשמה שנתניהו קנה צוללות לתועלת עו"ד שימרון, ואולי גם אולי צריך צוללות לאימפרייה היהודית (בניגוד לכל דעות המומחים). זאת לא הבעייה, הבעיה זה המיסוך שמנסה ביבי לעשות בפרשנות הרשומה לעיל. הנקודה החמורה הוא הקשר הון-שלטון- שימרון (אפילו בלי ידיעתו של ביבי). בשל קשריו הצמודים עם ביבי, אסור היה לו להיות קשור לעיסקה בשום דרך ולברוח ממנה. כי מספיק הידע שחבר של ביבי מעורב בעיסקה יוצרת מנגנונים לא בריאים. וכאילו ביבי ושימרון מגלגלי העיניים אל ידעו את זה. זה רק קצה הקרחון שיחובר עם אביראל בעתיד.
בדיוק. מאוד מדאיגה ההיתממות משני הצדדים. האם גם שמרון לא ידע שביבי צריך לאשר את זה?
תיאוריית קצה הקרחון מאוד מאוד מדאיגה.
השאלה האם זאת פרשייה שגדולה על המיסוך וההסטה של מידה וישראל היום או שהם יצליחו במשימתם
"היסטורית, האמריקנים עם כל הסיוע הביטחוני שלהם סירבו לתת לישראל צוללות"
כפי שלא נתנו לנו מפציצים, טילים ביניבשתיים ונושאות מטוסים.. ארה"ב מייצרת רק צוללות מונעות בגרעין; ואמנת ה- NPT מונעת מהם לתת לנו אותן.
כרגיל אצל לורד נתניהו תמיד צח כשלג אבל במקרה הנידון מדובר בעיסקה שהיא לכל הפחות תמוהה גם אם ימצא צידוק מבצעי לצי צוללות גדול.
שום בר דעת לא ירכוש מוצר עתיר טכנולוגיה שיסופק בעוד 14 שנים. החומרים, צורת ההנעה, המבנה של צוללות בעוד 14 שנים יהיו שונים מהדור הנוכחי. נתניהו של לורד יודע כבר היום שהטכנולוגיה הנוהגת היום תהיה עדיפה על מה שיפותח.
שום בר דעת לא יחליט על רכש בכאלו סכומים בלא קבלת הצעות ממספר מתחרים. יש לפחות 6 מספנות בעלות יכולת דומה, אחת מהן נמצאת אף היא בגרמניה.
כיצד זכה לפתע לקוחו/שותפו של עו"ד שימרון בסוכנות של הספק הגרמני. (בעיסקת 5 הצוללות הקודמת היה סוכן אחר)
מי אישר לעו"ד שימרון לעסוק במשא ומתן עם חיל הים בנסיון לקבל חוזה לאחזקת הצוללות (ערכו מאות מיליונים)
הבעיה אינה הצורך המבצעי ברכש צוללות עתידי. הוא אכן קיים. נשאלות שאלות רבות באשר לתהליך, לנפשות הפועלות , לקשרים ולאינטרסים. המתבונן ממעל , על הקשר שבין התווך הימי האסטרטגי-כלכלי לרבות המשאבים האדירים המגולמים בו, לבין האינטרסים של חלק מהפוליטיקאים המשפיעים , והסביבה התומכת (יועצים למינהם מהתחום המשפטי/המקצועי), ושיצרו את הקונספט של מתווה הגז, רכש הצוללות לרבות היבטי תחזוקתן …. לא יכול שלא להבחין באינטרסים המובהקים של ביבי, עו"ד שימרון , השר שטייניץ ו"יד ימינו" מזה שנים רבות אבריאל בר יוסף. ואגב, אין זה עומד בסתירה לכתוב במאמר זה … המתיימר להציג לכאורה את עמדתו של אבריאל …. אך אני מרגיש שהוא נכתב כבר ככתב הגנה ראשוני מטעם שטייניץ …. ימים יגידו ….
חייל זקן, אתה לא מדייק:
בארה"ב אין אף מספנה שמייצרת צוללות דיזל. הם מייצרים רק צוללות גרעיניות. אנחנו לא באמת צריכים צוללות כאלו והם כמובן לא ימכרו לנו.
באירופה יש אכן כמה מספנות שמייצרות צוללות דיזל שיכולות להתאים לצרכי חיל הים שלנו, אלא שלפחות עד היום רק גרמניה מוכנה למכור לנו צוללות. בריטניה, צרפת ושאר מדינות אירופה מסרבות לעשות זאת מסיבות מדיניות. זה משאיר אותנו רק עם גרמניה (בהנחה שאין כוונה לייצר צוללות בארץ). בגרמניה יש שתי מספנות כאלו: טיסן וHDW. בגלל קשיים שלהם הם לא באמת מתחרים זה עם זה. את פרויקט הדולפין שלנו הם בנו בשיתוף פעולה מלא, כשהגופים מיוצרים ע"י טיסן וההרכבה ע"י HDW. בקיצור, לישראל אין באמת אפשרות של הפעלת תחרות, ואנחנו נשארים האופציה הגרמנית בלבד, ואפילו שם ללא תחרות של ממש.
אורך חייה של צוללת נע סביב 20-30 שנה (כך למשל דגם ה"גל" הקודם של חיל הים נרכש סביב 1975 והוצא משרות כעבור 25 שנה סביב שנת 2000). שלוש צוללות הדולפין הישנות מתקרבות לגיל 20. תהליך האפיון, התכנון, הייצור והקליטה צפוי לארוך 5-10 שנים לפחות. לכן , אם רוצים להישאר סביב אותו מספר כלים מבצעיים, ההחלטה על רכישת שלוש צוללות חדשות מגרמניה כעת היא הגיונית ביותר.
מוקי,
אין מדינה באירופה שלא מוכנה למכור לישראל, הימים האלה עברו מזמן. כשחיל האוויר חיפש מטוס אימונים כולם התייצבו. רוב מנועי המל"טים הישראלים מיוצרים בבריטניה וממשלת בריטניה חנקה כל נסיון בפרלמנט לפגוע ביצוא זה. אפילו בגרמניה עצמה יש עוד מספנה שבונה צוללות ולא היה נסיון לפנות אליה. גם הרוסים אינם קוטלי קנים בתחום ואני משוכנע שהם היו שמחים למכור במחיר קטן מהגרמנים.
מוקי,
הימים שמדינות אירופה סירבו למכור לישראל חלפו מזמן. כאשר חיל האוויר חיפש מטוס אימונים היתה התנפלות אירופית. רוב מנועי המל"טים הישראלים נרכשים בבריטניה והממשלה הבריטית סיכלה נסיון הטלת אמברגו שהוצע בפרלמנט. גם הרוסים הם מקור טוב לנשק איכותי והם גם לקוחות של מל"טים ישראלים (לא זה של השר אריאל)
יופי על מזל"טים. יש לך מידע מוצק שמוכנים למכור לנו גם דברים כמו צוללות? לא סתם הנחת "אם… אז" חסרת ביסוס מתועד?
לכל מי שמדבר על תחרות.
הסתכלתי על דגמי צוללות של ארה"ב, אנגליה, צרפת, דרום קוריאה ויפן.
נראה שרק בדגם הדולפין שנמכר לנו הופיעו משום מה 4 משגרי 650ממ לעומת המשגרים הסטנדרטיים של 533ממ שמסוגלים לירות די הכל (מטומהוק שאין לנו, טורפדו, הרפון…)
רק הרוסים משתמשים ב 650ממ וזה מסיבות של חימוש אחר, ואנחנו לא עברנו לחימוש רוסי.
מה גם שהם הספקים הגדולים ביותר של חימוש מתקדם לאוייבים שלנו.
נראה שיש שימושים מסויימים ל 650ממ האלה שרק הגרמנים מוכנים לספק.
אם עניין יכולת מכה שנייה זה העניין, בהיעדר טומהוקים, צוללות עם 533ממ בלבד לא יענו על דרישה אחת מסויימת.
מי שלא חוקר את בכירי מערכת הביטחון על השוחד שקיבלו וממשיכים לקבל מהאמריקאים- שלא יתפלא על זה שהם מפילים אותו באמצעות התקשורת ומערכת המשפט.
או שאתה מנקה את השחיתות- או שהיא מטביעה אותך. ומדינת ישראל טובעת בשחיתות.
אמת
כתבת מצויין.
לי דווקא הסיפור הזה הזכיר את הלובי שהקים חיל האוויר נגד רכישת טילי לורה על ידי צה"ל. טילי לורה עליהם ניתן לקרוא ברשת, מדוייקים מאוד, טיל מתוחכם שפותח בישראל. חיל האוויר פחד שהטיל יהיה תחליף לתקיפת מטוסים, וכתוצאה מכך הצורך במטוסי חיל האוויר יירד, הם הקימו קול זעקה, לובי ולחצים בלתי אפשריים על מקבלי ההחלטות, עד שנפלה ההחלטה לא לרכוש אותם. כך הפסיד צה"ל מערכת מצויינת לטיפול במטרות עם אופציה לחיסכון בכוח אדם, דלק והוצאות מיותרות. (לא שחלילה אני מזלזל בחיל האויר המצויין שלנו.)
בכלל, למי שמכיר את הלובי של חיל האוויר, יודע עד כמה הם מונעים מישראל חשיבה יצירתית שלא נוגעת אליהם. כך בנוגע לצוללות, כך בנוגע למערכות יבשתיות תוך זלזול מלא, ולא כאן המקום להרחיב.
מעבר לזה, גם אם ראש הממשלה חושב שאנחנו צריכים להצטייד בצוללות נוספות, עושה רושם שאסור לו להחליט. הוא צריך לקבל אישור מכל כך הרבה גורמים שזה אבסורד ולא הגיוני. הקיבעון המחשבתי של צה"ל ידוע זה שנים, צריך ניסים בשביל להזיז שם משהו, אבל כשראש ממשלה חושב שמבחינה אסטרטגית צריכים צוללות נוספות, מיד יושבים אנשים ומחפשים איך ניתן לעצור את זה? איך ניתן לדפוק את ראש הממשלה?
האתגרים שיעמדו לפתחה של ישראל בשנים הקרובות יהיו כסף קטן לעומת מה שעברנו עד עכשיו. צריך להקים קול זעקה מרה, על התכנון הלקוי מבחינת רכישות נשק והקונספציה שתמיד נוכל להגיב ולעשות משהו, על אי רכישת מערכות כאלו ואחרות, על הלובי האמריקני לרכישת נשק שתואם את האג'נדה שלהם- מצחיק לראות שבישראל מוחאים כפיים בשעה שבאמריקה צוחקים למראה הילדים שמתלהבים מצעצועים… וכו'.
הגיע הזמן לעשות סדר, ולהסיר מהמערכת את הכסת"ח, ה'סמוך', ה-'שטויות זה חבר שלי' וכו'.
חבל שמצנזרים תגובות
טעות באתר, סליחה
גם לי מותר קצת קונספירציה..
כיוון שהפעם אני יודע:)
עופר שלח -כן זה מיש עתיד..המח שמאקטב את יאיר לפיד..וזה שרוצה להיות רק שר ביטחון ביתיים..תחתראש הממשלה הנשלט..כן זה עםמהבלורית..הא בעצם שניהם חברי מחתרת של דרוקר..רביב דרוקר..שרוצה להמליך את הסחבק יאיר..ואתצהמלך שלח..עופר שלח..
יושבים ומוציאים סיפרים עם חצאי אמיתות מהקבינט..ומהמודיעין..רק בשביל הכסא של ההסחבק..
וואלב לא הבנתם..??..
הכל רינטרסים..
רק שהם מסוכנים יותר כי מסכנים את המדינה ..העיקר שיאירוש ועופרקה..יהיו השליטים במקום ביבי כי מה כל הסיפור..??
להיות בראש זו המטרה ולאו דווקא האינטרסים של בצדינה..
לי בינתיים כשאני רואה את האלטרנטיבה עדיף לי עוד סיפורי ביבי..מהשקט מהתכמנות של השלישיה החסרת אחריות
תשקלו אתם
תמונה אחת שווה אלף מילים:
http://img.mako.co.il/2009/08/12/A-684__c.jpg
אכן, ביבי נהנתן, אשתו 'בעייתית', בלשון המעטה, אך כשמעמידים זאת כנגד החכמה של ביבי – פוליטית ואסטרטגית וכנגד האידאלים שאין לי ספק שמנחים את פועלו המדיני, הרי שהוא האיש הנכון בזמן הנכון, ועל כן גם לי "עדיף עוד סיפורי ביבי…" חותם על כל מילה לעשר השנים הבאות.
אח"י דרק אדם מתוסכל
אכן מחשבה ילדותית…
גם ילדותי לחשוב שראש המששלה ינסה לבטל את מוסד הנשיאות, רק כדי שריבלין לא יהיה נשיא.
להתנצל מול הטורקים ולפצות מחבלים, רק בגלל שנובל אנרג'י רוצים לייצא לטורקיה.
לנסות להשאיר את הבית היהודי מחוץ לממשלה פעמיים, רק בגלל ששרה לא סובלת את שקד ובנט.
ילדותי לחשוב גם שראש הממשלה ישחרר אלפי מחבלים בשחרור גלעד שליט, בשביל להשתיק את המחאה החברתית,
או למחזר בקבוקים ולקחת את הכסף, להחליף ריהוט גינה, ולהתעסק בשטויות האלה כאשר אתה ראש הממשלה.
להמשיך??
וזאת בדיוק הבעיה.
שזה ראש הממשלה שלנו ואלה מערכת השיקולים שלו.
ואין כאן קשר בין ימין לשמאל.
אז זהו, שכל הדברים שציינת הם בדיוק אותם דברי הבל של השמאל, שחושב שככה הוא יוכל להפיל את ביבי ולעלות לשלטון….רק כמה חבל שאותו שמאל מופקר עדיין לא הבין שהעם לא מטומטם ובחיים לא יעלה אותו ואת נרקומני הנסיגות שלו לשלטון
תפסיקו לחזור על המנטרות של שמאל וימין!
ביבי לא כשיר כראש ממשלה… ויש הרבה מועמדים בימין שיכולים להחליף אותו.
בנט נכנס לממשלה הקודמת רק בזכות ברית האחים עם יאיד לפיד. את זה התקשורת המציאה?
ובממשלה הנוכחית בנט היה האחרון להכנס (וכנראה בלית ברירה), את זה השמאל המציא?
מה ההסבר שלך להתנצלות מול הטורקים?
לשחרור אלפי מחבלים תמורת שליט?
סיפור הבקבוקים של שרה, רהיטי הגן בקיסריה, ביביטורס, קביעת בית המשפט בנוגע למתרחש בבית ראש הממשלה (תביעת מני נפטלי), כל אלה "המצאות" של השמאל? נגד אולמרט נפתחו חקירות על הרבה פחות…
אתה באמת מאמין שראש הממשלה מקדם עסקת מיליארדים של רכישת צוללות, כשעורך הדין שלו מלווה אותה מצד הספק והם פשוט לא גילו את זה אחד לשני?
שאין ניגוד עניינים בכך ששומרון הוא זה שניהל את המשא ומתן להכנסת ליברמן לממשלה במקום יעלון שהתנגד לעיסקה?
כנראה הבן אדם היחידי שמסוגל להאמין לזה זה היועץ המשפטי לממשלה…
וכמו בכל מקום אנשים מגיבים על פי דעותיהם הפוליטיות ולא לגופו של עיניין. קציני צה"ל הבכירים הם פוליטיקאים (לא בהכרח מפלגתיים) אלא בהתאם לאינטרסים הצרים שלהם והחיילות שהם מייצגים. אנשי חיל האויר חושבים שיש חיל אויר ולחיל האויר יש צבא וחיל ים שכפופים לו. הם חיסלו את פרוייקט הלביא ובכך גרמו נזק טכנולוגי לישראל ונזק כלכלי עצום למדינה ולאזרחיה. עשרות אלפי מקומות עבודה עברו לארה"ב. כמה מאותם קציני חיל אויר שהתנגדו אז לפרוייקט מועסקים כיום על ידי חברות אמרקניות? אין לי מושג אבל בטוח שלא מעט. עסקת ה F35 היא עסקה מפוקפקת על מטוס מפוקפק. "מערכת הבטחון" המיסתורית גם התנגדה לכיפת ברזל. למעשה הגוף הזה שקוראים לו "מערכת הביטחון" היא מערכת מפוקפקת שעמוסה לעייפה במניפולציות של איטרסנטים שהדאגה שלהם לביטחון ישראל מפקופקת כמוהם. למרבה הצער ממנים כל פעם שר בטחון מתוך המערכת ובכך היא הופכת למושחתת עוד יותר. תקציב הבטחון הוא חור שחור שלאף אחד אין עליו פיכוח. אף אחד לא מספר לנו מהיכן התקציב שיממן את הצוללות, אבל כולם יודעים על ה"חשיבות האסטרטגית" (או לא) שלהן. דווקא נראה לי שהחשיבות שלהן היא לא נגד איראן (במיידית אלא בעקיפין) בגלל האיום הפוטנציאלי על מאגרי הגז הימיים.
קשה מאוד לעבור על המאמרים ביחד, אך למרות האיחור אני חייב להגיב לתוכן שכתבת:
העבודה ש לדרג צבאי אין הערכה מקצועית אלא אינטרסים של כוח פוליטיקה ומעמד, פה נדרשת ללכת בעקבות דרכו של מומחה הצבא אורי מילשטיין ממקום של צבא חובבני לצבא מקצועי
א. נראה קצת לא סביר שאיראן תפעיל כוח שיעי גדול במרחב עיראק וסוריה. כשיש כוח סוני גדול שמתנגד לזה. זה יהיה ויאטנם של איראנים. והיכולת שלהם להפעיל משהו נגדנו נראית מפוקפקת למדי. יש להם פרוקסי בלבנון שעושה מספיק צרות. בשביל מה להם להסתבך?
ב. בינתיים דעש וכל הבלגן מסביב בעירק סוריה לא הולכים להעלם בזמן הקרוב – יש הרבה פלגים מסוכסים- ביצה טובה לכל מי שיכנס.
ג. בגז הצליחו לשכנע מדינה שלמה שייצוא גז זה מעולה – בלי להציג ניתוח כלכלי – התייחסו רק להכנסות ממיסים והתעלמו מכך שגז שמייצאים פרושו אובדן גז מקומי שצריך לייבא ממקורות אחרים. ניתוח כלכלי שכן עשו – מיכאל שראל לדוגמה הכלכלן הראשי של האוצר לשעבר – הראה חוסר כדאיות. אז גנזו את הדו"ח. ואמרו שלא היה קיים בכלל. אם כל זה עובד בשקט בעלות של מאות מיליארדים למשק – למה שיזהרו בדברים יותר קטנים.
השמאל כל כך מקנא ולא מסוגל לקבל את הטנגו ביבי וטראמפ שצפוי בשמונה השנים הקרובות, כל פרשיה כזאת מוסיפה לליכוד עוד ארבע מנדטים, יחי ביבי
אין ספק שלאור דברים אלה צריכה לקום ועדת חקירה משפטית שתדון בכל היבט קשרי הון שלטון במתווה הגז ורכש בטחוני.
זעקות השבר של חוגים ימניים פנאטיים כי יש ניסיון לא דימוקרטי של ״השמאל הקיצוני…״ להחליף שלטון שלא באמצעות הקלפי, הינן פתטיות, וצבועות!
״מבחן הקלפי״ הינו אכן הגושפנקא החוקית והקובעת, מי אמור בסופו של הליך לנהל את מדינת ישראל.
אך עד לבחירות, אי אפשר לקחת מציבורים גדולים את הזכות, והחובה, להביע מחאה לגיטימית כנגד ההתנהלות השלטונית הקלוקלת של בנימין נתניהו ומקורביו.
יכול מאוד להיות שביבי נתניהו, יצליח לחמוק בעור שיניו מהרשעה פלילית, וזאת בשל ״כישרון הטפלון״ בו הוא ״התברך״.
אבל הוא לא יכול להתחמק ממה שעין כל רואה:
א. איך זה שדווקא הבן דוד שלו דוד שימרון מייצג את הסוכן של חברת טיסנקרופ?
ב. איך זה שדוד שימרון מייצג את משפחת נתניהו בענייניה הפרטיים, ובמקביל גם אחראי לנושא המשא ומתן קואליציוני?
ג. איך זה שדווקא בן דוד אחר של בנימין נתניהו, עומד בראש מיזם ״קריית הלאום״?
ד. איך זה שבנימין נתניהו העז לקבל מתנות רבות בסכומים גבוהים, ממי שהוא מגדיר כחברים?
ה. מדוע תמך בנימין נתניהו באינטרסים של ״חיפה כימיקלים״ ובז״ן לטובת חבריו הטייקונים וזאת על חשבון שלומם ובריאותם של אזרחי המדינה?
וזאת היא רק רשימה חלקית.
רבים מאוד מאזרחי המדינה, מהשמאל מהימין ומהמרכז, רואים בשאט נפש את התנהגותו המתנשאת של ביבי נתניהו, ואת היותו גורם מסכסך ומפלג.
ולכן הגיע הזמן שמשפחת נתניהו תעזוב את ״המשכן בבית בלפור״.
נכון, כי ביבי נתניהו יכול להאחז בקרנות הכסא שלו, כל עוד לא עוד לא יועמד לדין, וכל עוד תהיה לו קואליציה;
אבל אין אפשרות שציבורים גדולים במדינה יחרישו!