הדיקטטור הקובני פידל קסטרו מת בגיל 90, וזה הזמן להיזכר כיצד ומדוע הפך לאחד הרודנים החשובים, ההרסניים והמרושעים בעולם
קובה הייתה אומה של 7 מיליון נפש כאשר פידל קסטרו תפס את השלטון בערב השנה החדשה, 1960. כלכלת המדינה הייתה אז מצומצמת, אף שהייתה אחת החזקות באמריקה הלטינית. אם כן כיצד הפך אותו דיקטטור דֶה-לה-שמאטֶה לאחד המנהיגים החשובים, ההרסניים והמרושעים בעולם, לתקופה של למעלה ממחצית מאה?
ובכן, קובה חשובה משתי סיבות.
ראשית, עוד בשנה הראשונה לשלטונו של קסטרו התברר כי קובה הפכה למדינת חסות של ברית המועצות. ומכיוון שהיא שוכנת רק 145 קילומטר ממיאמי, לפתע אי של קזינו וסוכר הפך לסיכון צבאי טקטי ואסטרטגי עבור ארצות הברית. זה לא היה עניין של פנטזיה פרנואידית. עברו רק 18 שנים מאז ההרס של צי האוקיינוס השקט בפרל הרבור, נחלה אמריקנית שאינה מחוברת ליבשת (כמובן) – פצע טרי, אולי טרי יותר ממה שאסון התאומים טרי עבורנו היום, בוודאי בהתחשב בהיקף העצום של האירועים שהתרחשו לאחר מכן.
חשוב מכך: באותה תקופה עדיין לא נקבעו הפרוטוקולים והתיאוריות השונות המסדירות את העידן האטומי/גרעיני, שנועדו למנוע התפרצות מלחמה היפר-הרסנית (דוגמה אחת לכך היא שהמאמץ המוקדם ביותר לדמיין ולתכנן תוכנית עבור סיטואציה שכזו – החיבור 'על מלחמה תרמו-גרעינית' מאת הרמן קאהן – פורסם לאחר השתלטות קסטרו ב-1960).
הרעיון של אויב פעיל עם שליט שמחזיק נשק גרעיני היה מבעית. עד כדי כך, שהאי חסר החשיבות הזה נעשה לאחד משתי הדאגות המרכזיות במדיניות החוץ של ממשל קנדי, והמוקד של רגע העימות החריף ביותר בין ארצות הברית וברית המועצות ב-45 שנות המלחמה הקרה.
לאחר ההתנקשות בקנדי, שהייתה קשורה ישירות למדיניות שלו ביחס לקובה, קובה לא שיחקה עוד תפקיד מפתח בחיים האמריקניים או במדיניות החוץ של ארה"ב – אבל קסטרו עצמו שימש הן כדוגמה וככלי עבור ייצוא הקומוניזם לעולם השלישי, והן ככוח משבש ברחבי אמריקה המרכזית והלטינית במיוחד.
שנית, קסטרו חשוב כיוון שהוא היה אויב של ארצות הברית – וככזה הוא הפך במהרה לחביב הכוחות הרוחניים והאידאולוגיים במערב שביקשו להזיק באופן פעיל לארצות הברית. שונאי החירות הללו היו כה להוטים לחגוג כל גילוי התנגדות לניסוי האמריקני, עד שהעלימו עין מאומת הגולאג שקסטרו בנה באופן שיטתי (והם עדיין מעלימים עין במקרה של מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין). כל עוד הוא היה האויב של ארצות הברית, הוא היה הגיבור שלהם.
האפולוגטיקה המתועבת שלהם כלפי טוטליטריות תילמד בעתיד באופן שבו נלמדים חיידקים ווירוסים: באמצעות ניסיונות לבלום את פעולתם, ומציאת טיפולים וחיסונים שימנעו מהם לזהם בעתיד את גוף הפוליטיקה העולמית.
באשר לקסטרו עצמו, היום הוא יום טוב לקוות שהגיהנום אכן קיים.
__________
המאמר פורסם לראשונה במגזין 'קומנטרי'. מאנגלית: אריק גרינשטיין
רק לחשוב שאובמה סלח לו ומקיים עם קובה יחסים נורמאלים…. לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב…..
תארים מתאימים לקסטרו יהיו – "משיח העינויים" ו – "נביא החינוך מחדש". הוא וידידו המאוס צ'ה גווארה, התאמנו באמנויות המבחילות האלו על אלפי אנשים, בבתי הכלא ובמחנות העבודה, שצצו כפטריות לאחר הגשם בקובה ה"משוחררת".
אכן, אם יש גיהנום, לפידל הלא יקר שמור שם מקום של כבוד. הוא גם ירגיש שם בבית, לצד פול פוט, הו צ'י מין, יאסר עראפאת, חאפז אסד ושאר מנהיגים "פרוגרסיבים".
מהכתבה דה לה שמעטה הזו לא משתמע שהוא השטן בהתגלמותו אלא אדם גדול שלא רואה אף אחד ממטר, אשר לא היה מושחת ורק טובת העם שלו לנגד עיניו. קובה מדינה מדהימה. חזרתי משם לפני חודש
גם פרופ' צ'חנובר חזר לא מזמן מצפון קוריאה, והגדיר אותה כמדינה מדהימה.
לא חסרים אידיוטים שימושיים שסוגדים לכל רוצח המונים ודיקטטור מתועב.
תוספת –
קובה מדהימה כמוזיאון חי של מכוניות משנות ה- 50.
מעניין בזכות מי.
לפי התגובה דה לה שמעטה שלך, גם היטלר, מוסוליני ואטילה ההוני היו אנשים גדולים, שלא ראו אף אחד ממטר ושרק טובת עמם הייתה לנגד עיניהם.
וקובה אכן מדינה מדהימה. מדינה פושטת רגל ומדהימה. ותושביה חסרי הכול, גם הם ממש מדהימים.
ואני עוד זוכר את השמאל והסוצייאלסטים בטרם מותו של רודן אחר בוונצואלה איך דיברו עליה כדוגמא לכלכלה לתפארת ולהעתיק את המודל של צ'אבס לישראל!
ממתי רצח קנדי קשור בכלל לקסטרו? זאת היתה נקמה של המאפיה האמריקאית בשנוא נפשם שרדף אותם….
האמת היא שאיש אינו יודע מה באמת עמד מאחורי הרצח. התיאוריות הסבירות (והמופרכות) על הפרשה, רבות פי מאה ממספר הקליעים שנורו מרובהו של לי הרווי אוסוולד.
נו באמת , כאשר נשיאה הנבחר של ארה״ב , מביע תמיכה ברודנים (קדאפי,חוסין) שלעומתם קאסטרו היה נחשב לאביר זכויות האדם. וכאשר ארה״ב תמכה אז במנהיגים לא פחות בעייתיים כגון פינושה, סלזאר ועוד רוחות מהעבר.
כל הכתבה הזאת הינה פארסה . המלחמה הקרה היא נחלת ההיסטוריה, גם כך הקומניזים , גם כך קאסטרו מאז 2008 .
ואם בהיסטוריה עסקנו אז מספר הבהרות
זה היו האמריקאיים במדיניותם שדחפו את קאסטרו לזרועות ברה״מ , מפרץ החזירים . המדינה ממש לא הייתה חזקה לפני זה אלא מדינה מושחתת ומוכת עוני תחת שלטון בטיסטה, כאשר גורמים מפוקפקים אמרה״ב היו בעלי דעה שם.
ולמגיב אחד כאשר ארה״ב כוננה יחסים בינ״ל בשנת 2014 קאסטרו לא היה בשלטון זה מספר שנים.
אבל משטרו של קסטרו, למרבה הצער, אינו נחלת ההיסטוריה וגם לא רוח מן העבר. הוא קיים גם קיים וחונק היטב יותר מ- 11 מיליון בני אדם אומללים. והשינוי הגדול שחל כביכול בהנהגה – החלפת אח מתועב אחד שנהיה גריאטרי, באח מתועב אחר שצעיר ממנו בחמש שנים – היה קטן בהרבה מכפי שתועמלניו של אובמה אוהבים לטעון. סלזר ופינושה הם באמת עצמות יבשות, אבל משטרי האימים של השמאל הפופוליסטי בצפון קוריאה וברבות מארצות אמריקה הלטינית, ובייחוד בוונצואלה, עדיין חיים וקיימים ומאמללים מאות מיליוני אנשים, בשם ההומניות והשיוויון כמובן. וכל המשטרים הללו שואבים את השראתם מארצו המוכה והחבוטה של פידל. רק זה מקנה לו מקום טוב באמצע, במעמקי הגיהנום.
ואפילו עוד לא דיברנו על חלקו של השוטה המטורף הזה במשבר הטילים בקובה. אכתוב כאן רק שאחד מבכירי הצבא הסובייטי סיפר בזכרונותיו, שהיה עליו להתאמץ מאוד כדי לשכנע את קסטרו ואת חבורת הפנטים הבורים שסבבה אותו, שלהפעיל נשק גרעיני כנגד ארה"ב, זה בעצם לא רעיון כל כך טוב, ושעדיף להגיע לפשרה עם קנדי. פידל הזקן והטוב שלנו כנראה חשב שפצצות אטום הן בסך הכל עוד סוג של פצצות, רק קצת יותר גדולות…