מדד 'קאטו': לישראל יש עוד דרך ארוכה לחופש כלכלי

מכון 'קאטו' האמריקני, אחד ממכוני המחקר הליברטריאניים החשובים בעולם, פרסם לפני מספר ימים את מדד החופש האנושי החדש שלו לשנת 2016.

החדשות הטובות הן שמצבה של ישראל נותר פחות או יותר יציב בשנים האחרונות, אך זה לא מספק: ישראל ממשיכה לדשדש בעשירייה הרביעית של החופש העולמי, וסובלת מבעיות חמורות המעכבות את התפתחותה. בחינה של הפרמטרים המרכיבים את המדד, יכולה לספק קריאת כיוון לרפורמות הנחוצות.

מכון 'קאטו' בוחן את החופש משתי הזוויות החשובות שלו – חופש כלכלי וחופש אישי. החופש הכלכלי נמדד על פי גודל הממשלה, כיבוד זכויות קניין, מטבע יציב, סחר בינלאומי חופשי, והעול הרגולטורי. החופש האישי, לעומת זאת, נמדד על פי קריטריונים של מערכת משפט מתפקדת, חופש תנועה, חופש דת, חופש ההתאגדות (והחופש מהתאגדות בלתי רצויה), חופש הביטוי והחופש לקשור קשרים אישיים ורומנטיים. כל אחד מהקריטריונים האלו מופרד לתת־קריטריונים שכל אחד מהם מקבל ציון בין 0 ל־10, והממוצע המשוקלל שלהם יוצר את שני מדדי החופש.

כשמחברים את שני המדדים יחד מתקבל מדד החופש האנושי, המשקף את מידת החירות של אזרחי המדינה לעשות כל מה שיחפצו בו כל עוד אינם פוגעים באחרים. על פי מכון 'קאטו', זהו הסימן לחירות אמתית.

עשר המדינות הניצבות במקומות הראשונים במדד החופש האנושי של מכון 'קאטו' השנה הן הונג־קונג, שווייץ, ניו־זילנד, אירלנד, דנמרק, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, פינלנד והולנד – בסדר הזה. ישראל משתרכת נמצאת הרחק מאחוריהן, במקום ה־52 עם ציון 7.37.

דירוג ישראל במדד 'קאטו'

בחופש הכלכלי ישראל מדורגת במקום ה־45. על פי מכון 'קאטו', ישראל סובלת מאכיפה 'יצירתית' של חוזים בידי בתי המשפט, הוצאה ממשלתית גבוהה, הגבלות על הסחר הבינלאומי בדמות מכסים, ורגולציה כבדה על עסקים ועל שוק העבודה שפוגעת קשות בתחרות. עם זאת, כפי שצוין גם אצל מכון 'פרייזר', השקל החדש הוא מטבע יציב ואמין, מחסומי הסחר אינם קשוחים עד כדי היווצרות שווקים שחורים, והרגולציה על מתן אשראי לעסקים קלה.

בחופש האישי, לעומת זאת, אנחנו מפגרים עוד יותר מאחור, במקום ה־65, לא רחוק מהעולם השלישי. מצד אחד לא קיימות הגבלות משמעותיות על חופש הביטוי ועל החופש להפגין ולהתאגד, אך השלטון הצבאי ביו"ש מוריד משמעותית את הציון של ישראל בכל מה שנוגע לחופש התנועה, והטרור מוריד את ציון הביטחון האישי. גם העובדה שקיים בישראל שידור ציבורי בשליטת הממשלה, כמו גם שיטת הזכיינות שאיננה מאפשרת פתיחה קלה של ערוצים נוספים בטלוויזיה וברדיו, גורמות לציון של ישראל לרדת.

בפרספקטיבת הזמן אפשר לראות שישראל חוותה ירידה מסוימת בחופש האישי (ציון 7.34 היום לעומת 7.64 ב־2008), אך עלתה בחופש הכלכלי (ציון 7.39 היום לעומת 7.19 ב־2008). ב־2010, ככל הנראה בעקבות אירועי המרמרה, הורידו ב'קאטו' את הדירוג של ישראל בנושא חופש התנועה למי שאינם אזרחים. ב־2012, בעקבות הפצצות בנייני תקשורת בעזה במבצע 'עמוד ענן', ירד דירוג אי־האלימות כלפי עיתונאים.

הירידה בחופש האישי לעומת העלייה בחופש הכלכלי מקבילה לתהליכים דומים שמתרחשים בכל העולם בשנים האחרונות; ממוצע החופש האישי בעולם ירד מ־7.23 ב־2008 ל־7.17, בעת שממוצע החופש הכלכלי עלה מ־6.78 ל־6.86. רמת החופש האנושי הכללי העולמית נשארה זהה – 7.01.

יש לציין כי שינויים אלו לא התרחשו רק במדינות העולם השלישי. מספר המדינות שמכון קאטו מגדיר כחופשיות (ציון מעל 7) ירד מ־69 ב־2008 ל־64. השינויים הדרסטיים ביותר התרחשו ברוסיה, סין וטורקיה, ששוקעות חזרה למדיניות סמכותנית השואפת למקסימום שליטה על האזרחים לטובת האינטרסים של יציבות השלטון.

אם ישראל מעוניינת להוביל את החופש העולמי ולא רק להיגרר אחר המגמות העולמיות, הממשלה תצטרך לבצע מספר רפורמות חשובות הן בתחום החופש הכלכלי והן בתחום החופש האישי. הגמשה של שוק העבודה, הקלת נטל הרגולציה על העסקים ופתיחת התקשורת לתחרות הן רק כמה סעיפים בולטים שיאפשרו לישראל להתקדם משמעותית ברמת החופש שלה, ולשפר את החירות והשגשוג של אזרחיה.

______