עם דרמה מוגזמת, שפת גוף מאיימת, תפאורה קלוקלת ובעיקר טיעונים רעועים, ההצגה הזוגית של אראל מרגלית ואלדד יניב מקבלת את הציון: אפס
לשחקנים המתחילים אלדד יניב ואראל מרגלית שלום ובג"ץ,
צפיתי בהצגה 'אנחנו העם' שהועלתה על ידכם על במת היוטיוב, ולצערי התאכזבתי קשות. מכיוון שאמי, תבדל לחיים ארוכים, השתתפה לפני כחצי מאה בחוג דרמה של הנוער הקומוניסטי במערב־אוקראינה, הרי שאני מבקר תרבות מלידה. ואת המסקנה מן הצפייה במחזה אפשר לסכם בשתי מילים, המיוחסות לבמאי הרוסי האגדי קונסטנטין סטניסלבסקי: "נְיֶה וֶרִיוּ!" – "לא מאמין".
אבל למה להקדים את המאוחר אם אפשר להתחיל מהסוף. עשיתם לעצמכם הנחות: את המשפט הרוסי הארוך וכבד המשקל "לך אל אמך המזוינת" (k ebenoy materi) מיציתם במילה אחת "קיבינימט", והדבר אינו לכבודכם.
אכן מדובר בביטוי גס שמתאים יותר לסוטים שתויים ולא לדמות הדוגרי הקשוח שאתם מנסים לשוות לעצמכם, אבל בעיקר לא ברור מה בדיוק התכוונתם לומר: האם אתם רומזים לקווי דמיון בין שופטי בית המשפט העליון לאישה הנוהגת במתירנות מינית? ושמא מדובר בפרומו של סרטון ההמשך, שבו שמשון ויובב של הפוליטיקה הישראלית ידרימו לאזור התחנה המרכזית הישנה ויחפשו סימנים ליחסי הון־שלטון תוך נבירה באמצעי מניעה משומשים?
באופן כללי, הדרמה המוגזמת לא עושה לכם טוב. לא התחברתי לצורת הדקלום החד־גונית וההיסטרית של משפטי המחץ. נראיתם חוורים ומאוימים, משל שרה נתניהו עומדת לנפץ על ראשיכם את הבקבוקים שטרם מחזרה.
ושפת הגוף… אוי לאותה שפת הגוף. כמה רחוק אפשר להניף כף יד פתוחה? התנועות המזרחיות, אלדד, לא מוסיפות לך כבוד. ואראל, תסלח לי על הירידה לפרטים, אבל הדיבור הזועם בחצי פה מפחיד את ילדיי. למותר לציין כי כלל לא בטוח שז'רגון זה עומד בכללי הקהילה של פייסבוק. גם כך השימוש המוגזם בקלוזאפים נראה כמו פייק ניוז ולא כמו סרטון עם מסר אמיתי.
לגבי התוכן, גם כאן לא תזיק קצת יותר אמינות. ניסיתם לשכנע את הצופה שאתם, עורך דין בישראל ויזם הייטק, מתקמצנים על כל פרוטה בסופר. אז אולי היה כדאי שתעשו הסבה למקצוע שבו תצליחו להרוויח קצת יותר. או שתבזבזו קצת פחות על וידאו קריאייטיב וקידום תכנים ברשת. המסר "אנחנו העם" מפי שני כישלונות פוליטיים שפונים לבג"ץ כדי לחתור תחת ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, בעייתי גם הוא.
ספציפית, הטענה שרכישת אמצעי לחימה מתקדמים באה על חשבון הביטחון הלאומי איננה מגובה במסד האינטלקטואלי המתאים. כדאי היה להזכיר שנסיגה משטחים אסטרטגיים נתפסת אצלכם כאקט של חוזקה לאומית, ושעשור של פיגועים רצחניים כונה על ידכם "תהליך השלום". פשוט, מי שצופה בכם ללא הידע המקדים הרלוונטי מתקשה להבין מדוע שני בחורים עם חזות אינטליגנטית (טוב, למעט ההוא שעושה תנועות מזרחיות), חושבים שזה רע לקנות צוללות גרעיניות.
התפאורה, עליי לציין, חרף צבעיה העזים, לקתה בחסר אף היא. יותר מדי שחור, יותר מדי גברים לבנים, והרבה יותר מדי קרחת. זה מה שאתם רוצים לשדר? קצת עממיות לא תזיק.
אמנם הבאתם שלל כותרות שפורסמו ב'עיתון של המדינה', אבל האפקט המתבקש לא הושג. כנציגים הבלעדיים של העם היושב בסביון ובירוחם עליכם לדעת כי לא על נוני מוזס לבדו יחיה האדם. מה לגבי קצת 'ניו יורק טיימס'? א ביסלע 'גרדיאן'? נגיעות רכות של 'דר שפיגל'? גם צילומי מסך מ'אל־ג'זירה' או 'אל־מנאר' יכלו להועיל.
ומה היה אומר סטניסלבסקי הגדול אילו היה יודע להשתמש ב'גוגל תמונות' ומגלה שאת הווילה המפוארת שמככבת באחת מסצנות המפתח דליתם ממאגר תמונות? היכן ההגינות? הערה קטנה בצד, בנוסח "התמונה לצרכי אילוסטרציה, המציג הנו בדאי סדרתי", בהחלט הייתה מתבקשת.
אהבתי את המאמר, אבל לדעתי פספסת עוד פסקה עם האמירה של סטניסלבסקי על הסאונד של הסרטון.
חסר גם קצת סגול בשיער של אראל מרגלית
באמת שאין צורך בכל המלל הזה, כדי לנתח את סרטון הבלהות של מקס ומוריץ הישראלים.
מספיקה הסיומת – "המציג הינו בדאי סידרתי."
ולהוסיף – שמעולם לא נתבע. גם על סיפורי המזומן בגרביים של ביבי…
נקודה למחשבה…
אל האופק-ח״כ אי אפשר לתבוע.. אולי תמצא טיעון חזק יותר כדי להגן על הבושה הזו..
לאנמי:
1. זה שטות – ח"כ אפשר לתבוע
2. אלדד יניב לא ח"כ
אחרי כל החשדות כנגדו, אני לא בטוח ש"ביבי גרב ברך" זה סתם סיפור…
הייתי שואל את אחרון הפוליטיקאים הבריטיים או אמריקאים או.. בעצם כל מדינה במערב, מה היה היחס של האזרחים לפוליטיקאים שמקללים את האמא של מישהו כחלק מסרט תעמולה פוליטי. אני חושב שהם יתקשו לדמיין בכלל את הסיטואציה.
כמובן שהם יזכו למעטפת הגנה מערוצי ועיתוני. אולי ישראל היום יתקוף קצת. זה לא משנה. אין לי צפיות מעיתוני וערוצי, וטוב ש"מידה" יתקוף אותם בעוצמה הראויה על טינוף הפה הזה. מתפלא על שאר תקשורת הימין שמחליקה.
שתי הפאדיחות הללו ידועים בחוסר רמת הומור , החכמה, והכריזמה והיכולת שמישהו יאכל את הלוקשים שלהם , למעט "נבערי השנאה" השוכנים להם במדינת תל אביב ובכפרי התעשייה(הקיבוצים)!
וואו. נבהלתי. לרגע חשבתי שאמרת שהם משקרים
מאמר יפה, אבל לא כותבים על "אמי שתבדל לחיים ארוכים" אלא אם כן מספרים קודם על מישהו שהלך.
לדוגמא: שמעון פרס ז"ל ובנימנין נתניהו שיבדל לחיים ארוכים אהבו לנגב חומוס.
זה טור על מפלגת העבודה, נראה שהברכה במקומה 🙂
אם הגעת לקטנות אז אני מבין שאתה מסכים עם הגדולות כמו שה- 45 מליון יורו + 120 מליון יורו שגנור, מומחה בנדל"ן, יקבל מעסקה של מדינת ישראל זה אמיתי
למיכל:
לא. זה סרטון על שחיתות
כמה מביך.
לגבי אראל מרגלית אני מבין, זה המקצוע שלו להוריד את רמת חברי הכנסת יותר נמוך, למשוך תשומת לב בכל דרך שאתה מבין שאתה לא יותר מפלופ.
לגבי אלדד יניב העניין קצת יותר עמוק, ונראה לי שצריך להתעמק קצת יותר בנפש האדם.
האיש למראית עין נראה נורמטיבי, אך משהו בו באופן אובססיבי מנסה לחדור לחיינו באופן פתטי ולא עד הסוף נורמלי. האיש פיתח אובססיה ומוכן לעשות כל מעשה עד כדי להגחיך את עצמו רק על מנת לקבל זמן מסך וחשיפה
לדעתי התפתחות התקשורת גרמה לחלק מהאנשים לאבד את החלק הקוגנטיבי בהתנהגותם ולנתק בין מעשיהם לבין התנהגות נורמלית.
אלדד יניב מאז שנגע קצת במנעמי השלטון, איבד את זה לגמרי ועושה כל מאמץ להמשיך להיות שם. במקום להמשיך בחייו האנונימים.
לצערנו יש לא מעט אנשים שנמצאים במקום הזה, והם לא מבינים שהם מעוררים רחמים.
אלדד יניב הוא מהם רק לא מודע לעצמו.
המשפט האהוב מהכתבה: "לגבי התוכן". ציניות במיטבה
אז מה באמת לגבי התוכן? אם קשה לכם לראות וקשה לשמוע. אולי אפשר לקבל התייחסות לכתוב??
ציטוטים: "כולם יודעים על החברים של נתניהו והדודים שלו שגוזרים עשרות מליוני יורו. הנכדים שלהם מסודרים עם אחוזות בקיסריה מלסחור בבטחון שלנו"
"מיקי גנור גוזר 45 מליון יורו על המספנה ו- 120 מליון יורו על הצוללות… ובגרמניה כבר חוקרים"
"הבן דודו של ביבי (שמרון) מקבל את הכסף של כולנו"
נראה לי שרק חקירה תוכל לסיים את הסיפור הזה. לא?
אם יש בעיה עם אלדד יניב ואראל מרגלית – אפשר להביא את בר רפאלי שתקריא את הטקסט הזה. אולי אז תתייחסו אליו, הא???
אני יודע שאני מחמיא בעצם תגובתי ל"אל העוף".
אולם קשה שלא לצחוק ולשים לב שהטרול והמרענן הרשמי של אתר "מידה" דורש מאיתנו להתייחס לתוכן (בחיי!!!) של דברי שני המטורללים האחרים- איל העון ואיל העופואד.
כשאראל ואלדד קיבינימט אומרים ומדברים בשם 'העם' הם לא מתכוונים ליהודים מהמחנה הלאומי שהוא הרוב בישראל,
בהם הם רואים אויבים. הם מתכוונים למר"צ, 'המחנה הציוני' ו'הרשימת הערבית המאוחדת'- הם העם לדידם.
אלעד מרגלית, שנים שלא הרגשתי חרדה ואימה, כמו בדקות שראיתי את מחזה הפלצות הזה. שנים שלא נבהלתי כך. אני המום. אנחנו דמוקרטיה מתאבדת. הגיע הזמן להתעשת, אתם צודקים בזה. הגיע הזמן שנטפל במחלות. הגיע הזמן שנסלק מעל פנינו שוחרי רע מחרחרי מדון. הגיע הזמן שמי שעובר את הגבול, והופך להיות תועמלן שקרן, שאינו נופל מגבלאס, או מקול הרעם בקהיר- ילך לכלא. אני מקווה שהעם יצביע: עו"ד יניב המתחזה, ומר מרגלית הנבזה – שיעלו את המחזה, במין בית חולים כזה… ואם אין מקום אז גם הכלא לכך יסכון. דרוקר, מרגלית, יניב, מוזס, אתם כנופיה אלימה ובזויה. מצער אך יש לכם באמת תקווה בבג"צ, מה שרק מוריד עוד ועוד נקודות למוסד הזה. לכם כבר אין ממה להוריד, אתם בשפל התחתון. יניב קרא להשתיק את תומכי נתניהו. אני קורא לתת ליניב להמשיך את מחזות האימה שלו, בבית החולים הפסיכאטרי הקרוב, עם דרוקר, מרגלית ומוזס, שהדימיון ביניהם מדהים, ומזכיר לפחות חיצונית את פניהם של הגרועים בתועמלנים שבהיסטוריה. תחושת קבס נוראית מכם, בוז עמוק ופחד משכמותכם. עלובי חיים אחוזי שנאה וקנאה, רדודי הבנה ונחותי יכולת להביט במראה ואחר כך מעלה ולהצדיע. כי יש למי.
ביום שדוברי אמת או חוקרי האמת ילכו להתאשפז כמו שאתה מציע – זה יהיה סוף המדינה
נאלץ ללכת כדרכו ולספר על אלדד יגניב, ומניעיו: היה עוזרו של אהוד ברק. עוזר נאמן. כיום יורק לבאר ממנה שתה ואומר "אני חושב על ברק את הדברים הכי גרועים שאתה מעלה מדעתך" (כנס בהשתתפות דרעקר, או דרוקר. בהתארגנות המחאה ברוטשילד, פשט את מחצלותיו כעורך דין עדיר, שם קסקט ודיבר על קשיי השכירות…. כאחד בסרטון משקר על הקושי לעמוד בנטל הקניות בסופר. מתחזה עלוב נפש, השרוי בלהט אמונותיו הנובעים מתסכול אישי ומסכסוך ידוע, של שנים, הכולל מאבק על מיליונים בשל גירושיה של אחותו. תולדות יחסיו לנתניהו נעוצים בין היתר בעניין אישי זה, ואני יודע בדיוק מה מדובר, ונמנע מלהתלכלך כמוהו ולכבס את (ה)פרשותיו בציבור. לא נעים, אבל, מי שזוכר אותו מילדותו יודע משהו על רגשי הנחיתות שלו, בין היתר מגובהו וקשיו לקבל סמכות, בעיקר מאנשים "גדולים". מגוחך כמה אישיות עלובה מצליחה לגרום לציבור להאמין לו.
האם אלדד יניב לא היה פעם עוזר פוליטי של אהוד ברק"ואחרי שנפרדו האם הוא לא כתב מאמר בהארץ בו הוא משתפך ומתוודה על כל השחיתויות שהוא,אלדד יניב עשה כעוזר פוליטי של ברק? אז במקום נקיפות מצפיון הוא התודה וחזר למעשיו
נאלץ ללכת כדרכו ולספר על אלדד יגניב, ומניעיו: היה עוזרו של אהוד ברק. עוזר נאמן. כיום יורק לבאר ממנה שתה ואומר "אני חושב על ברק את הדברים הכי גרועים שאתה מעלה מדעתך" (כנס בהשתתפות דרעקר, או דרוקר. בהתארגנות המחאה ברוטשילד, פשט את מחצלותיו כעורך דין עדיר, שם קסקט ודיבר על קשיי השכירות…. כאחד בסרטון משקר על הקושי לעמוד בנטל הקניות בסופר. מתחזה עלוב נפש, השרוי בלהט אמונותיו הנובעים מתסכול אישי ומסכסוך ידוע, של שנים, הכולל מאבק על מיליונים בשל גירושיה של אחותו. תולדות יחסיו לנתניהו נעוצים בין היתר בעניין אישי זה, ואני יודע בדיוק מה מדובר, ונמנע מלהתלכלך כמוהו ולכבס את (ה)פרשותיו בציבור. לא נעים, אבל, מי שזוכר אותו מילדותו יודע משהו על רגשי הנחיתות שלו, בין היתר מגובהו וקשיו לקבל סמכות, בעיקר מאנשים "גדולים". מגוחך כמה אישיות עלובה מצליחה לגרום לציבור להאמין לו.
אורי – אלדד יניב היה שם, בין המושחתים, תיווך בעסקאות מפוקפקות
לכן אף אחד לא תובע אותו. מפחדים שדברים יצאו ממנו
מבחינתי הוא עד מדינה, לא צדיק
לכן ביבי מתייחס לדרוקר, הישר
(או תובע מובטלים חסרי כל, חכם על חלשים כמו שהוא יודע ואוהב)
ולא לאלדד יניב או לעו"ד דוד לוי