עובדה בולטת היא שאין קשר ברור בין הישגי מדינה במבחני פיז"ה, ובין הישגים בתחומים אחרים. ישראל עצמה מהווה הוכחה לכך
לאחרונה פורסמו תוצאות מבחן פיז"ה של ה־OECD, הבוחן את תוצאות מבחני המתמטיקה, המדעים והקריאה של בני 15. ישראל שוב נמצאת באחד המקומות האחרונים (40), וסינגפור, דרום־קוריאה, טייוואן, יפן והונג־קונג בראש.
עובדה בולטת היא שאין קשר ברור בין הישגי מדינה במבחני פיז"ה, ובין הישגים בתחומים אחרים. ישראל עצמה מהווה הוכחה לכך. סינגפור נמצאת בראש הרשימה, אולם אף סינגפורי לא קיבל מעולם פרס נובל, סינגפור איננה מצטיינת בסטארט־אפים ובהיי־טק, סרטים סינגפוריים אינם זוכים בפרסים, וספרות סינגפורית אינה מתורגמת ללשונות זרות.
סינגפור מצטיינת בחריצות, בסדר, בארגון, במשמעת, בניקיון ובמבחנים, ובעקבות כל אלה היא מגיעה להכנסה גבוהה לנפש ולדירוג גבוה במבחני פיז"ה.
במדינות מתקדמות, שכלכלתן מתבססת על ענפי המידע לסוגיהם, ההישגים כבר אינם תלויים בממוצעים של האוכלוסייה אלא בהישגי שכבה לא גדולה של מצטיינים. בית הספר הוא גורם קטן ושולי בהישגי הנוער בישראל. הגורמים העיקריים הם התרבות הלאומית, הבית והמשפחה, ואחריהם התקשורת לכל סוגיה, הצבא, חברת הנעורים והסביבה. בית הספר ומבחניו כמעט אינם רלוונטיים.
תרבות לאומית
לתרבויות ולעמים ישנם יכולות ואינטליגנציות מסוגים שונים. הסינים והתרבות הקונפוציאנית מצטיינים באמביציה אישית, משפחתית ולאומית, באחריות, בחריצות, בארגון, במשמעת ובניהול. תכונות אלה הביאו בתקופה המודרנית, מאז מחצית המאה העשרים, לצמיחה ולהצלחה המדהימות של שלושת המדינות הסיניות בטייוואן, הונג־קונג וסינגפור. הצלחה זהה יש למיעוטים הסיניים בדרום־מזרח אסיה ובארצות הברית. להצלחה הצטרפה גם סין עצמה, מיד כשהשתחררה מכבלי הכלכלה הסוציאליסטית.
התרבות והמשמעת הקונפוציאניות מתאימות לעבודה בשכר נמוך של מיליוני פועלים עניים, צנועים, חרוצים וממושמעים, וגם לניהול, לארגון ולצמיחה של מסחר ותעשייה מודרניים. כל אלה עשו את סין לבית החרושת של העולם. אותה תרבות מתאימה גם לבתי הספר ולמבחני פיז"ה.
ספק אם לתרבות הסינית יהיה יתרון בתקופה הפוסט־מודרנית והפוסט־תעשייתית שבפתחה אנו נמצאים. כך אפשר להבין את הקנאה שבה מביטה סינגפור ממרומי המקום הראשון במבחני הפיזיקה והמתמטיקה, על ישראל שבמקום הארבעים.
בית הספר כנזק מוכח
לבית הספר אין כל תרומה להצלחה הישראלית במדע, בחדשנות, בהיי־טק, באמנות, בספרות ובקולנוע. מערכת החינוך עולה עשרות מיליארדים בשנה וגוזלת את מיטב השנים של הילדים והנוער, כאשר בית הספר, תרבותו ומבחניו גורמים נזקים שחלק מהתלמידים מצליחים להשתחרר מהם רק כעבור שנים. רבים הצליחו בחייהם רק לאחר שהתאוששו מהחינוך שקיבלו. הורים ששולחים את ילדיהם לבית הספר עושים מעשה בלתי אחראי.
לא כאן המקום לפרט את כל נזקיהם של בית הספר ומערכות החינוך, ניתן להזכיר רק כמה מהן:
המסר הנקלט לילדים בבית הספר, לכל חייהם: "ללמוד זה לא נעים".
התלמידים חייבים לשנן ידע הרלוונטי רק לתכנית משרד החינוך ולמבחן.
12 שנה לומדים שלכל שאלה יש רק תשובה אחת, בכיתה יש מורה אחד וקיימת רק אמת אחת, וזה שיודע שואל את אלה שאינם יודעים…
בית הספר מטעין את הילדים בידע נטול שימוש ונטול עניין, שנשכח אחרי המבחן.
בית הספר אינו מפתח מיומנויות ויכולות. ההצלחה תלויה רק בזיכרון טוב קצר־מועד.
המורה הוא המחליט הבלעדי, והוא מנסה להנהיג משטר רודני ולכהן כרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. זהו מצב הסותר את הדמוקרטיה, את הרוח הדיאלוגית ואת התרבות הישראלית.
לשגיאות ולשאלות יש דימוי שלילי בבית הספר. על שגיאה נענשים בהפחתת הציון, ושאלה מעידה על בורות ואפילו על רצון להפריע ולהציק למורה.
בית הספר מוקף גדר, נעול ומנותק מהטבע, מההורים, מהקהילה, מהשירותים, מהתעשייה ומהעסקים שבסביבה.
בתי הספר מבצעים סוציאליזציה לחברה הנכחדת של בתי חרושת, פועלי ייצור, מנהלים והיררכיה נוקשה. הם מתאימים לסינגפור, לבחינות הבגרות ולמבחני פיז"ה.
לא מפתיע שהילדים אינם משלימים עם בית הספר, והלימודים משתבשים במאבקי משמעת ובתרגילי השתמטות וזיופים.
תוצר של המאה ה־19
ההישגים המפליאים של ישראל מושגים לא בגלל מערכת החינוך, אלא למרות המערכת. להישגים אחראי חלק לא גדול מילדי החברה הישראלית, החלק שזוכה בבית ובסביבה המשפחתית בכל מה שבית הספר אינו מסוגל לתת. זוהי הסיבה לפערים החברתיים והכלכליים ההולכים ומתרחבים, למרות תשלומי הרווחה וההעברה.
החינוך וההשכלה הם הכלים הרלוונטיים והיחידים כמעט לצמצום העוני והפערים. הפיגור של מערכת החינוך מונע את צמצום הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל.
בית הספר הוא תוצר של המאה ה־19, שנותר על כנו במאה ה־21. כל מה שהוא פחות משינוי יסודי ומבני של בית הספר הוא חסר תועלת. הפתרונות והשינוי של מערכת החינוך אינם מצויים בשיפור מיקומה של ישראל במבחני פיז"ה.
עוד משהו
"תחשבו שילד צריך לשבת שעה על כיסא, ובסוף השעה יש עוד שעה ועוד שעה. אין הרבה מבוגרים שיכולים לעשות דברים כאלה"; "כדי להושיב למשך שש שעות ילדים בבית הספר, צריך לסמם אותם" (יעקב הכט, מייסד המכון לחינוך דמוקרטי).
יהודה היקר! אתה נשמה חופשיה אמיתית.
רציתי לצטט מהמאמר הזה משפט עבור חבריי, אבל ראיתי שאין אף משפט מיותר במאמר היפה הזה.
מטבלה שהוצגה אתמול בגלובס עולה שרמת המורים בארץ היא הנמוכה ביותר ב-OECD! זו הסיבה שמסבירה היטב את ציוני התלמידים הנמוכים. האחריות המלאה לביזיון הם ארגוני המורים האלימים וההסתדרות שבולמים כל התקדמות. עד שאלו לא יפורקו דבר לא ישתנה.
כאשר צה"ל בוחר מי ישובץ ביחידות המודעיניות הנבחרות, כמו 8200, הוא מסתמך חלקית על הציונים של המתגייס מבית הספר. יש סוברים שהיחידות האלה מייצרות את תעשיית ההיי-טק בישראל. אולי הישראלי הממוצע לא מצליח בפיז"ה, אבל אלה שכן יוזמים סטארטאפים מוצלחים ככל הנראה זכו לציונים די טובים במבחנים הבנלאומים.
לו היית אכן מבצע ניתוח סטטיסתי, היית רואה מתאם בין הצלחה במבחני בית הספר והצלחה בחיים.
שלום לך הכותב הנעים
אכן אני מאוד מזדהה עם דבריך, וזמן רב חיפשתי מקור וסמך לדברי ומצאתים בדבריך. אני משמש מורה למתמטיקה, אמנם תודה לאל אני אהוב על תלמידי ומשתמש בתוכן ההוראה על מנת לקדם אותם בתחומים המוערכים על ידם ועל ידי – גם קצת במתמטיקה…
ואף חשבתי לכתוב מאמר בענין למר בנט.
עם זאת אשמח לדעת איזו אלטרנטיבה אתה מציע לשנות התיכון ואולי עם זה אפשר יהיה לעשות משהו.
אודה על תגובתך… ואם יש לך משנה סדורה בענין ועצות מעשיות אשמח גם להפגש אתך
זאב
ידוע שאנשים נוטים לבטל מבחנים שמעמידים אותם באור שלילי.
"הסטס לא טוב כי ירד גשם"
"הבגרות היתה קשה מידי"
"הכלב אכל לי את המחברת"
"אכלו לי שתו לי"
יהודה, אתה מנסה לבטל את הישגי העולם על מנת להצדיק את הכשלונות שלך. אתה חושב שאם סינגפור אינה מדינת סטארפ אפ אז היא נכשלת, כי ישראל היא אור לעולם. אז היא לא. אתה תוקף את כולם, העיקר לא להודות שילדי ישראל שקועים בבידור, ב5 שעות טלויזיה ביום, בפייסבוק, במשחקים, שמאמינים שיש חבר דימיוני ובעזרת השם, שההורים שלהם עצמם כמעט לא מסוגלים להבדיל בין דימיון ומציאות ולכן תעשיית ה"רפואה" האלטרנטיבית פורחת, שפוליטיקאים מנשקים באבות, ואין סוף לרשימה.
הסטארטאפים של מדינת ישראל מבוססים על חינוך ועל מערכת חינוך של שנות ה60-70-80. הסטארטאפים בירידה, כמות הפטנטים בירידה, מידרג האוניברסיטאות בירידה, כמות מורי המדעים בירידה (למעט במגזר הערבי), ותלמידי ישראל במקום אחרון בפיז"ה. האמור לעיל מבוסס על דוחות ממשלתיים ודוחות של מוסדות להשכלה גבוהה. הם לא סודיים, הם פתוחים לכולם, למי שרק רוצה לקרוא ולהבין לאן פני המדינה מועדות. מבחן פיז"ה רק מציג לך את התוצאות של מה שהשקעת בתלמידים.