לפני כשלושה חודשים התייצב מנכ"ל 'בצלם', חגי אלעד, בפני חברי מועצת הביטחון, והפציר בהם לפעול נגד ישראל. בשישי הגשים אובמה את משאלתם של אלעד וארגוני 'הקרן החדשה לישראל'
לא פחות מ־11 פעמים חזרה שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאוור, על המונח "ביטחון ישראל" בהטיותיו השונות, בהצהרה שמסרה בעקבות החלטת ארה"ב להימנע מהטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון נגד בעלת בריתה הקרובה במזרח התיכון. החלק שבו עשתה פאוור את השימוש הציני ביותר בביטחונה של מדינת ישראל היה כשהציגה את ממשל אובמה כשומר הסף של מדינת היהודים. "דווקא בגלל המחויבות שלנו לביטחון ישראל", טענה, "ארה"ב לא הייתה יכולה להתנגד".
המסר הסמוי מנאומה הפטרוני של שגרירת ארה"ב לאו"ם, שלפיו רק התערבות בינלאומית תציל את הישראלים מעצמם, מהדהד נאום אחר שנישא בין כותלי אותו אולם של מועצת הביטחון בניו־יורק, גם הוא בערב שישי שעון ישראל, רק שלושה חודשים קודם לכן. הדובר אז היה מנכ"ל בצלם, חגי אלעד.
כזכור, בדיון מיוחד של מועצת הביטחון שנערך במהלך חג הסוכות האחרון, הפציר מנכ"ל 'בצלם' בחברי המועצה לנקוט פעולות מעשיות נגד ישראל במטרה ללחוץ עליה "לסיים את הכיבוש". "עכשיו הזמן", דחק אלעד בנציגי המדינות שחלקן אינן מכירות בזכותה של ישראל להתקיים ואינן מקיימות עמה יחסים דיפלומטיים. מנכ"ל 'בצלם' הדגיש כי הוא קורא לעולם לכפות על ישראל מהלכים שאינה מעוניינת בהם, ושלראייתה יסכנו את ביטחונה ושלום אזרחיה, דווקא מתוך דאגה כנה ל"מולדת" שלו.
בעקבות ההופעה בפני מועצת הביטחון, אלעד ו'בצלם' ספגו ביקורת נוקבת ביותר מצד מרבית המערכת הפוליטית בישראל. בתגובה לביקורות, ובצעד חריג שהתפרש בקרב רבים כהתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל, זכו ואלעד ו'בצלם' לחיבוק חם דווקא מהבית הלבן. "אנחנו אסירי תודה ל'בצלם'", אמרו בממשל אובמה על ארגון השמאל הקיצוני.
שלושה חודשים לאחר בקשת מנכ"ל בצלם מהעולם להתערב בסכסוך והמחמאות הנלהבות שקיבל על כך מממשל אובמה, הנשיא האמריקני הוכיח כי הוא יודע להביע את הערכתו גם במעשים. שיתוף הפעולה ההדוק בין האמריקנים הדוגלים בתפיסה כי היהודים בישראל אינם יודעים מה טוב להם, ובין הישראלים המשוכנעים כי הדמוקרטיה הישראלית תקפה אך ורק אם היא פועלת בהתאם להשקפת עולמם, הוליד את הגינוי לישראל במועצת הביטחון שלשום.
משאלתו של מנכ"ל 'בצלם' התגשמה, וכעת החלטת מועצת הביטחון עלולה לשאת בצדה השלכות חמורות לישראל, ובהן הצבתה בעמדת נחיתות משמעותית במשא ומתן עתידי עם הפלסטינים, חשיפת בכירי הממשל הישראלי וקציני צה"ל בפני תביעות בהאג, וחיזוק לתנועת החרם האנטישמית. אפילו ה'וושינגטון פוסט', עיתון הנחשב אוהד לנשיא היוצא, תיאר את החלטת הבית הלבן שלא להטיל וטו כ"יריית פרידה מסוכנת של ממשל אובמה".
כל אלו לא הפריעו לאלעד לחגוג את הצלחתו ולהגדיר את הצעת ההחלטה באו"ם "פרו ישראלית". לא פחות. השילוב הקטלני בין הניתוק המוחלט של מנכ"ל בצלם מהמציאות, ובין יכולתו המוכחת לצקת לגיטימציה במהלך המבקש להפקיע מהישראלים את הזכות לשלוט על גורלם, צריך להציב תמרור אזהרה בוהק עבור כל מי שמקל ראש בתרומתם הדרמטית של ארגוני השמאל הקיצוני למלחמה הדיפלומטית המתנהלת נגד מדינת ישראל.
'יש עתיד' מתיישרת לשמאל
ב'בצלם' לא חגגו לבד את ה"הישג" שפוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל. "אובמה הפגין את מחויבותו המתמשכת לעתיד טוב יותר לישראל", הכריז מנכ"ל 'הקרן החדשה' דניאל סוקאץ'. מנכ"לית הקרן בישראל, טליה ששון, ניסחה קו מעט פחות מופרך, וטענה כי מדובר אמנם ב"יום עצוב" לישראל, אך הבהירה כי החלטת מועצת הביטחון הייתה מתבקשת לנוכח "הכישלון של ממשלת ישראל" להפסיק את ההתנחלויות והשליטה הצבאית ביהודה ושומרון. שדולת השמאל הקיצוני ג'יי־סטריט, שותפתה של הקרן החדשה לקמפיין נגד מינויו של דיוויד פרידמן לשגריר ארה"ב בישראל, הביעה גם היא שביעות רצון. "ההחלטה מדגישה את התמיכה הבינלאומית הרחבה בפתרון שתי המדינות", טענו בג'יי־סטריט.
ב'שלום עכשיו' זעמו על הח"כים ממחנה הציוני שהעזו להביע התנגדות להחלטת מועצת הביטחון. החלטת האו"ם, טענו ב'שלום עכשיו', "מאוזנת וממש לא חד צדדית, קוראת להפסקת הטרור וההסתה, ואינה 'אנטי ישראלית'". זאת אף שהקריאה לפלסטינים להילחם בטרור מנוסחת בהחלטה באופן כללי, ואיננה מפנה אצבע מאשימה כלפי הרשות הפלסטינית. ההחלטה אינה מגנה למשל את יו"ר הרשות, אבו מאזן, המסית לאלימות נגד יהודים פעם אחר פעם אחר פעם, קורא כיכרות על שמם של מחבלים ואף תומך כלכלית במשפחותיהם. אפילו שגרירת ארה"ב פאוור שילמה מס שפתיים כשהסבירה כי לא תמכה בהצעת ההחלטה של מועצת הביטחון אלא "רק" נמנעה, מכיוון שההצעה לא כללה גינוי מפורש לגילויי ההסתה ולמעשי הטרור של הפלסטינים. מנגד, כאמור, המועצה לא היססה לגנות במילים חריפות את ממשלת ישראל על הבנייה בהתנחלויות.
גם בסיעת מרצ שבעו נחת בעקבות החלטת מועצת הביטחון. "(אני) מקווה שהממשל האמריקאי לא יטיל וטו על החלטה שאינה נגד מדינת ישראל, אלא נגד מדיניות הסיפוח וההתנחלות של ממשלת ישראל", צייצה יו"ר מרצ זהבה גלאון לפני ההצבעה באו"ם. כעבור מספר שעות, לאחר שתקוותיה של גלאון נענו, היא מיהרה להאשים את נתניהו ולטעון שההימנעות האמריקנית מהטלת וטו מהווה "תוצאה ישירה של חוק ההסדרה". טענה דומה לזו של גלאון, המטילה את כובד האחריות על ממשלת ישראל ולא על הממשל האמריקני, נשמעה גם מכיוונם של שני חברי אופוזיציה נוספים – ציפי לבני (המחנה הציוני) ויעקב פרי (יש עתיד). פרי קשר את ההימנעות האמריקנית מווטו ב"קיפאון המדיני", ולבני קראה לנתניהו להתפטר מתפקידו בעקבות ההחלטה.
https://www.facebook.com/ShalomAchshav.PeaceNow/photos/a.207185389292886.54305.198917210119704/1456022604409152/?type=3&theater
הנקמה של אובמה בטראמפ
ההאשמות של גלאון, לבני ופרי מבוססות על הנחת היסוד כי אובמה אינו מוטה נגד ישראל, וכי אם ממשלת ישראל הייתה נוהגת באופן מפויס יותר כלפי הממשל האמריקני – הנשיא היוצא היה בוחר להטיל וטו על הצעת הגינוי של מועצת הביטחון. מדובר בהנחות רעועות במיוחד, וזאת מכמה סיבות: האיום של אובמה לא להטיל וטו על הצעה נגד ישראל במועצת הביטחון מרחף זה מספר רב של חודשים, אם לא מעבר לכך, עוד בטרם בא לעולם חוק ההסדרה; נתניהו היה ראש הממשלה הראשון בתולדות ישראל שהקפיא רשמית את הבנייה בהתנחלויות, והיחיד ששחרר רוצחים פלסטינים שלא במסגרת עסקת חילופי שבויים – הכל כמחווה של רצון טוב כלפי הנשיא האמריקני; דו"ח 'שלום עכשיו', שאינו ידוע באהדה רבה להתיישבות ביהודה ושומרון או לממשלת נתניהו, מצביע דווקא על ירידה במספר התחלות הבנייה בהתנחלויות בשנת 2015 (אך מנגד גם על עלייה בבנייה מחוץ לגושים); ממשלת ישראל מבהירה השכם והערב כי היא מוכנה לשבת באופן מידי לשיחות ישירות עם הפלסטינים, על בסיס נוסחת 'שתי מדינות לשני עמים' – אך ההצעה נדחית פעם אחר פעם על ידי אבו־מאזן, הדורש מישראל לשחרר מחבלים ולהקפיא בנייה בהתנחלויות כתנאי מוקדם למו"מ.
טענת ממשלת ישראל כי ההחלטה שלא להטיל וטו התקבלה מבעוד מועד והייתה בגדר "משחק מכור" מבחינת הבית הלבן, זוכה לחיזוק משמעותי דווקא מכיוונו של בן רודס, סגן היועץ לביטחון לאומי של אובמה. רודס, שהתרברב לפני מספר חודשים בהצלחתו לשווק בערמומיות את הסכם הגרעין עם איראן, סיפר אתמול לעיתונאים אמריקנים כי ההחלטה הסופית שלא להטיל וטו על הצעה נגד ישראל במועצת הביטחון התקבלה ברגע שהתברר כי הילרי קלינטון, שהייתה אמורה להמשיך דרכו של אובמה, לא תהיה הנשיאה הבאה של ארה"ב. "היה לנו חשוב", הסביר, "שהעולם יבין את ההבדלים בין מי שמדבר בשם ארה"ב עד ה־20 בינואר (מועד ההשבעה של טראמפ לנשיא), ובין מי שידבר בשם ארה"ב אחרי ה־20 בינואר".
כאשר התבקש רודס להתייחס לניסיונו של טראמפ למנוע את ההצבעה באו"ם באמצעות הטלת לחץ על המדינות המציעות, עקץ היועץ לביטחון לאומי את הנשיא הנבחר ואמר כי "בכל זמן נתון יש רק נשיא אחד" בבית הלבן. במילים אחרות, רודס מודה כי אובמה החליט שלא להטיל וטו כחלק מאסטרטגיה להצר עד כמה שניתן את צעדיו של טראמפ כנשיא, לפחות בכל הנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני.
אובמה עצמו דחה את האשמות נתניהו כי הממשל האמריקני עשה יד אחת עם הפלסטינים ומדינות נוספות החברות במועצת הביטחון כדי להביא את הצעת הגינוי לישראל להצבעה. בירושלים טוענים כי אובמה דחף לקיום ההצבעה לאחר שנשיא מצרים א־סיסי משך ביום שישי האחרון את הצעת הגינוי המקורית שלו, בעקבות לחץ מכיוון טראמפ. "בניגוד לטענות", נמסר מהבית הלבן, "הממשל לא היה שותף בניסוח ההצעה או בקידומה".
באיראן ובחמאס חוגגים
האמריקנים, בדומה לשמאל הישראלי, ניסו להציג את החלטת מועצת הביטחון כ"מועילה" לישראל, אך צהלות השמחה מכיוון אויביה המושבעים לא הותירו מקום לספק מי הוא הצד שזכה בניצחון דיפלומטי יקר ערך. "ההחלטה במועצת הביטחון תומכת בצדק הפלסטיני", אמר דובר חמאס ברצועה, פאוזי ברהום, שבירך על "השינוי בעמדות הפורומים הבינלאומיים" לטובת הפלסטינים. "זהו ניצחון פלסטיני", הכריז דובר הג'יהאד האסלאמי בעזה, דאוד שיהאב. "ההחלטה שהתקבלה פה אחד במועצת הביטחון מהווה גינוי חד־משמעי למדיניות הכיבוש ולאגרסיביות שלו נגד העם הפלסטיני". תגובה דומה השמיע גם נביל אבו־רודיינה, מקורבו של אבו־מאזן.
דובר משרד החוץ האיראני הודיע כי משטר האייתולות בטהראן "מברך על כל החלטה המעניקה לגיטימציה לפלסטינים, ומתנגדת למדיניות הכיבוש וההתרחבות של המשטר הציוני".
האם הם לא מבינים שאצל שונאי היהודים אין ימין ושמאל כולנו יהודים ורוצים להשמדינו
לא, הם לא מבינים. וגם אם הם מבינים, לא אכפת להם.
העולם הוא במה
וכולו אובמה
די לנסות להסית הדיון ולירות לכל הכיוונים.
יש רק עובדה אחת
ביבי ניווט וכולנו הפסדנו.
תודה בטעות ותחשוב על מדיניות חוץ ועל מינוי שר חוץ
נמאסת. מה אתה מציף את האתר הזה באותם טיעוני סרק נגד ביבי כל הזמן? ולמה נותנים לך להציף כך? מנטרות עבשות וריקניות כל שורה שניה. זה הורס את הרמה של אתר מידה כשנותנים לכמוך להציף בלי הרף עם אותם דברים ריקים פעם אחרי פעם.
למשתמש אנונימי:
אני מצטער אם השתמשתי בשפה לא נאותה או שאמרתי דברים לא ראויים
אני אקפיד יותר מעכשיו
לאל האופק – אין צורך בכל זה. רק תפסיק לכתוב שקרים. או לפחות תנסה לא לכתוב שקרים.
השאלה היא האם משהו שביבי היה עושה, פרט לכניעה מוחלטת, היה גורם לאובמה לנהוג אחרת. ספק גדול שכן.
מצטרף לאנונימי, אתה ממש מציק ומפריע לי באופן אישי להנות מקריאת התגובות באתר נפלא זה.
זלזול בכותבים, "לכלוך" כללי על כל הצד הימני (בוחרים ונבחרים), ניסיון "להביע דעה" מנוגדת לחלוטין לכל נושא מאמר,חוסר עקביות בה ועוד ועוד ועוד…
בנוסף, כמעט בכל מאמר שמפורסם אתה מגיב (לרוב גם בין הראשונים – כאילו אתה רק מחכה שיעלה איזה מאמר שתוכל "לקטול") למרות שאינך מסכים עם תכני המאמרים או עם הקו הכללי שבו נוקט האתר.
אני יכול רק להניח שאכן הינך מגיב בתשלום. אם לא, אשמח מאוד באם תביע אכפתיות כלשהי לזולת ופשוט תפסיק עם התנהגותך זו (כפי הנראה אני לא היחיד ש"סובל" ממך).
חברה – תמימות דעים כזאת קשה למצוא
כל מטרתי היא להציג לאנשים שחוקרים ומתעניינים דעות נוספות
זה חשוב מאוד לדיון ברמה גבוהה
אני חושב שאני עושה את עבודתי נאמנה. אם כי נראה שאני בעמדת מיעוט
החלק הימני בי אומר – אם כולם אומרים הפוך – זה רק מחזק אותי שאני בדרך הנכונה
יש את הגישה הימנית יותר (רואים אותה עכשיו עם החלטת האו"ם) שאומרת אם גם ככה לא מסכימים איתי אז עכשיו אני אגיד באמת מה אני חושב בלי פילטרים
אבל אני סתם אדם אנונימי ואפור, איש מרכז שמחפש פתרון
אז הייתי שמח אם לפחות היו חושפים את שקרי
האם ההחלטה באו"ם זה הישג או כשלון? אני חושב שכשלון
האם אנו זקוקים לשר חוץ במשרה מלאה או שביבי/ציפי עושים עבודה טובה? אני חושב שצריך שר חוץ ואפילו מתון
האם החברים החדשים שרכשנו מספקים את הסחורה? לא. בטח לא בשביל לצאת איתם לרחוב, אלא כמו פעם – לסגור עסקאות מתחת לשולחן
אובאמה היה נמנע מהטלת ווטו ללא שום קשר לפעילות של ארגון סמול ישראלי כזה או אחר. אובאמה הוא לא בובה על חוט של הסמול הישראלי. הטענה שמי שהניע את אובאמה להימנע זה ארגוני סמול ישראלי, לא רק שמגזימה במידה ההשפעה הבינלאומית שיש לארגוני הקרן לישראל חדשה, היא מתעלמת מהאידאולוגיה הסמולנית, הקיצוני הפוסט-קולוניאלית והפרו-איסלמיסטית של ממשל אובאמה. בשנים הקרובות, כטראמפ יהיה הנשיא ובאירופה יבחרו בזו אחר זו ממשלות ימין, נוכל כולנו לבחון את גודל ההשפעה האמיתי של ארגוני הסמול בישראל.
לסוציולוג – אל תתאמץ, המאמר מכוון לכיוון אחד בלבד – הסתה נגד אירגונים לגיטימיים עם דעה שונה מזו של הכותב
אתה צודק, כמובן.
זה לא צריך למנוע העמדה לדין של חגי אלעד, אלון ליאל ודומיהם על בגידה.
כשמדינת ישראל מוחלת על ניסיון פעיל ומתמשך של אזרחיה לכפות עליה מדיניות מבחוץ- היא מוותרת על ריבונותה.
זה נכון שאובמה לא היה הופך לאוהב ישראל אם הסמול הישראלי לא היה קיים.
אבל נכון באותה מידה שהוא היה מתקשה להוציא לפועל את עמדותיו האנטי-ישראליות, אם הסמול הישראלי ואחיו האמריקאיים (ג'יי-סטריט) לא היו מתעקשים למסך אותן כפרו-ישראליות.
יש קו אדום חזק בין התמיכה בישראל להתנגדות לקיומה. מה שהסמול עושה, בארץ ובארה"ב, הוא לטשטש את הקו הזה, כך שעמדות ופעולות שמובילות להשמדת ישראל – מוצגות בכחש כתומכות בקיומה.
חוץ מזה, אובמה עלה לשלטון ושמר עליו בין היתר בזכות תמיכה של יהודי ארה"ב ובייחוד ג'יי-סטריט. יש בהחלט מקום להעריך שאם יהודי ארה"ב היו מזהים אותו מלכתחילה כשונא ישראל קטן וקטנוני, ומתגייסים נגדו כאיש אחד, ההחלטה הזאת (ועוד לא מעט פעולות הרסניות לישראל) לא היתה מתרחשת.
יריית הפרידה הזאת הוכיחה שהחשדנים צדקו, ברק חוסיין אובמה היה שונא ישראל לאורך כל הדרך. עכשיו נותר רק להתמודד עם ההשלכות, כולל משתפי הפעולה שלו בסמול הישראלי והיהודי-אמריקאי.
אויבי ישראל הצליחו לנעוץ טריז שמפלג את תומכיה המעטים.
יש יותר ממיליארד וחצי מוסלמים בעולם, מול פחות מחמישה עשר מיליון יהודים. וגם היהודים האלה כעת מפרודים.
שמאלנים קיצונים והתאבדותיים בישראל הם התירוץ של מיליוני יהודים אמריקאיים לתמוך בהתלהבות בנשיא האמריקאי הכי אנטי-ישראלי בארבעים השנה האחרונות.
זה בדיוק מה שיריית הפרידה של אובמה מוכיחה: שלכל הדרך, מתחת לכסות הדלה שסופקה באדיבות השמאל הישראלי, אובמה היה אנטי-ישראלי מובהק.
בגידה בהגדרה בהקשר של עם ומלחמה, היא שבן לעם אחד מסייע לעם אחר במלחמה נגד האינטרסים של עמו.
לפי זה בצלם וכל ארגוני השמאל הם בוגדים.
גם אם ליגיטימי שלבן אדם פרטי תהיינה דעות הפוכות משל הרוב, וגם אם הוא בטוח שהוא צודק, מה שלדעתי עובדתית לא נכון במקרה של השמאל , הרי מכיוון שרוב העם אינו בדעתם, כפי שרואים בקלפי פעם אחר פעם , הרי המעשה שהשמאל עשה הוא מעשה בגידה בזמן מלחמה.
אובאמה לא בוגד, כי הוא בן לעם זר, וכאשר יהודי ארה"ב מפמפמים לו את הרעיונות של השמאל, מבחינתו מדובר בדעות ליגיטימיות, מכיוון שהוא בעצמו שמאל קיצוני.
נקוה שזו "שירת הברבור " של בצלם בהיכלי השלטון בארה"ב. ובגלל שהשמאל אף פעם לא שוקט על שמריו, (ויש לו בודאי עדיין מאחז במחלקת המדינה שתמיד היתה אנטישמית). חייבים ארגוני הימין למלא מיד את החלל לפני שהארגוני השמאל ישתלטו על הנשיא ויועציו. על הקונגרס והסנט.
השמאל הוא שהביאנו למצב של חרמות בידיאס ורדיפה אנטישמית כלל עולמית. עד שקמה הקרן במימון זר לישראל חדשה לא יהודית לא היה דבר בעולם. הקרן דאגה לאירגוני סרק מלאי פצצות מיצרר נגד המדינה וכך נוצר כדור השלג הזה. אלון ליאל מתרוצץ ומתחנן לגויים לבצע בנו כל מה שניתן. השמאל אשם בכל מה שקורה.
אבל למה? מה האינטרס של השמאל פה? יצר התאבדות גרידא? זה נראה לך הגיוני?
ומה עשו ממשלות ישראל כנגד אירגוני הסמול הקיצוני באקדמיה, במערכת המשפט, בתקשורת, במשך 20 השנים שהם מרעילים את העולם נגדנו , כלום וזאת הבעיה האמיתית.
לאפס – זה לא הגיוני, אבל ממתי השמאל חייב להיות הגיוני?
מגוון הטיעונים מסחרר:
מצד אחד ההחלטה לא רלוונטית וחסרת משמעות, מצד שני היא מבטאת פגיעה בעם היהודי לדורותיו.
מצד אחד ההחלטות של ממשלת ישראל לא השפיעו במאום על ההחלטה במועצת הביטחון כי המשחק מכור,
מצד שני זו הממשלה הטובה ביותר בהיסטוריה האנושית.
מצד אחד מדובר במחדל, מצד שני בהצלחה כבירה של הגאון, החכם באדם, ראש הממשלה האגדי.
מצד אחד לא צריך שר חוץ, מצד שני לא יזיק.
מצד אחד הפלסטינים תוקעים את פתרון שתי המדינות, מצד שני אנחנו מספחים.
תקבלו החלטה, כל החלטה- הזמן פועל לרעתנו!
אתם מתישים אותי, אנשים חסרי בינה שיגידו שהשמש זורחת בלילה אם זה המסר מהבלפוריה.
איבדתם את היכולת להבדיל בין טוב ורע ויום ולילה- בדיוק המקום שבו אפשר לגרום לכם לעשות כל דבר. עוד כמה עשורים הנכדים שלכם יתביישו בכם.
אחרי שאתה והחושבים כמוך התשתם אותנו במשך עשרות שנים, לא נורא אם גם אתם תהיו קצת מותשים. אבל אל דאגה, עכשיו אנחנו באמת נקבל כמה החלטות. אלה ממש לא יהיו ההחלטות שאתה מעוניין בהן, אבל החלטות יתקבלו גם יתקבלו. ואם נכדינו יתביישו בנו, מילא. לפחות נמשיך להתקיים ויהיו לנו ילדים ונכדים שיחיו ושתהיה להם האפשרות להתבייש או לא להתבייש.
אז זהו שהזמן פועל דווקא לטובתנו. אחרת למה הפלסטינים והשמאל הקיצוני לחוצים כל כך לשנות. הם יודעים שתוך לא הרבה שני יהיו מיליון יהודים מעבר לקו הירוק ואז זה יהיה אפילו יותר אבוד בשביל השמאל מאשר עכשיו.
אילו החלטות? אל תניח שאתה יודע מה אני רוצה. אם לספח, לספח ולא להצהיר שטראמפ יעזור לקדם שתי מדינות. אתם לא מבינים שביבי משחק בכם ונותן לכל אחד להבין משהו אחר? לפחות תגידו ותעשו דבר אחד עד הסוף.
תפסיקו למחזר ססמאות של ביבי, הרי הוא עובד עליכם ועל כולם. יש מנהיגים בימין,עם אחריות אמיתית ולא רק לשימור רמת החיים של נשותיהם וילדיהם. תבחרו מישהו שטובת המדינה לנגד עיניו. גם לספח זאת אפשרות, אבל למה להמשיך במצב הקיים, עד שיקרה אסון??
ולגבי הנכדים שלך, היו המון אנשים שאמרו בדיוק מה שאתה אומר והיום יורקים על הקבר שלהם. אם בכך אתה רוצה להתגאות, ההורים שלך בוודאי הכו אותך כתינוק.
שמעון פרס, סברא ושאטילה, כל השאר היסטוריה.
כל הזמן שדמותו לגיטימית – אין סיכוי.
נתניהו בוודאי אינו ״האשם״, הוא בוודאי יודע טוב מאוד מי זה פרס ומה זה פרסיזם, אבל חוסר האקטיביות שלו להתמודד עם הפרסיזם וחוסר פעילותו לעקור אותו מוכיחים את חולשותיו. חוסר יכולתו של נתניהו לאבחן בקיומו של מרחב צר לפעילות הסברה אנטי פרסיסטית מבלי לסכן את דימויו הנכסף בתור ״מרכז מתון״ מגלים פגם כלשהי בכישוריו. קיים מרחב כזה אבל נתניהו בגין חששנות יתר חושש לעשות בו שימוש. חבל.
אני רוצה להבין למה אסור לקרא לאנשים כמו חגי בוגדים? למה?למה? יש מילה יותר מדוייקת להגדיר אותם?
הכל נכון. אך אי אפשר להתעלם מתרומתו של ביבי למצב.
-הוא מנע את ההצבעה בעבר, נגד העמותות שחיות על כסף זר.
-הוא לא קיבל את דוח לוי. ברגע שקיבל את הדוח, היה צריך להגיד שמקבל אותה, למרות שעדיין לא קרא אותה. פשוט זה דוח של וועדה של משפטנים שהוקמה על ידו.
האם דוח טליה ששון, לפיה המנהל האזרחי, הפרקליטות והבגץ פועלים, עדיפה?
-למה אין הסברה על צדקת העמדה הישראלית.
דוח לוי, היה נותן לזה הצדקה. ויש להפיצה כעת בדחיפות, בין כל השגרירים.
– אני הסברתי בצורה ההגיונית הבאה: ב48, 7 מדינות ערב פלשו למדינה, לא היה לנו מספיק כוח, והפסדנו חלקים מארץ ישראל. ב67, הם התחילו, ואנחנו ניצחנו, וכבשנו חזרה שטחים מארץ ישראל.
שיסביר לי מישהוא, למה. כשהם כבשו בכוח, וזה אצלם 19 שנה , זה בסדר. וכשאנחנו כבשנו, וזה 50 שנה אצלינו, זה לא בסדר???
–
ביבי כרגיל חכם על חלשים. כמו בישראל ככה גם בחוץ. הוא לא יעיז לתקוף את פוטין או את המנהיג הסיני. אומץ לב זאת לא תכונה שיש באמתחתו של מנהיג ישראל הנוכחי. חבל.
בבי כרגיל חכם על חלשים. נוזף בסנגל ובאוקראינה. איכשהו לא שמעתי אותו נוזף בפוטין או בדיקטטור הסיני…חששן גדול המנהיג שלנו. חזק מול חלשים. והאויב רואה ובוחן ויודע שהמנהיג הישראלי לא באמת אמיץ.
החלטת האו׳מ היא נגד מדיניות ממשלת ישראל בעניין הבניה בהתנחלויות. זו אינה החלטה נגד מדינת ישראל משום בחינה אחרת. הקשר בין טובת מדיניות ההתנחלויות לבין טובתה של מדינת ישראל אינו חד משמעי ומוחלט. זו טענה לגיטימית, אבל אפשר לטעון באותה מידה שגם ההיפך הוא הנכון ושההתנחלויות דווקא מזיקות לישראל. הטיעונים נגד ההתנחלויות רבים, ולדעת חלקים גדולים מאד בציבור הישראלי הם אף גוברים על הטיעונים בזכות ההתנחלויות. בל נשכח שהממשלה הנוכחית נשענת על קולותיהם של 66 חברי כנסת בלבד, שמייצגים פחות מ-55% מהמצביעים בבחירות. שיעור ההצבעה בבחירות היה פחות מ-80% כך שלמעשה הממשלה הנוכחית מייצגת את קולותיהם של פחות ממחצית בעלי זכות הבחירה. הממשלה מציגה עמדה חד צדדית שאינה מייצגת את דעת הרוב בציבור בענייני הנחיצות והתועלת שבהתנחלויות (או העדרן של נחיצות ותועלת שכזו). ההצבעה בערב שבת מציבה בפני ממשלת ישראל מראה באשר לעמדת העולם בעניין ההתנחלויות. לא BDS, לא ״בצלם״ ולא התעמולה הפלסטינית גרמו לעולם לעמדתו – אלא התנהלותה רבת השנים של ממשלת ישראל (זו הנוכחית וקודמותיה) בעניין ההתנחלויות. גם אם ארה׳ב היתה מטילה ווטו על ההחלטה – לא היה זה משנה את העובדה שהרוב המכריע של המדינות החברות במועצת הביטחון, ובכללן מעצמות כמו בריטניה וסין, תמכו בה. העולם לא מקבל את הגישה הישראלית, וההסתמכות על ווטו אמריקאי הוא משענת קנה רצוץ.